1. הבחירות של ליברמן

"כל מי שחושב שנראה תופעת קניבליזם בתקציב, טועה. אני לא אתן לזה יד במשמרת שלי. כלכלת בחירות גם לא עוזרת אלקטורלית ופוליטית, אבל חמור מכך, היא פוגעת קשות בכלכלת ישראל", אמר השבוע שר האוצר אביגדור ליברמן בישיבת סיעת ישראל ביתנו.

ליברמן הוסיף שהתקציב ל־2023 (בהנחה שיאושר כמובן) יהיה בהיקף רחב ממה שהיה צפוי: "יש לנו מספיק הכנסות, כך שאנו מסוגלים להעמיד תקציב שטרם ראינו כמותו מבחינת ההיקף ומבחינת הנושאים שהוא מכסה".

זוהי מלאכת מחשבת של מכבסת מילים. אין ספק ששר האוצר מנסח היטב את המילים הנכונות. "תקציב שטרם ראינו כמותו" - משמעותו תקציב מרחיב, הכולל גידול ניכר בהוצאות בכל משרדי הממשלה.

אלא שהמשבר בבורסות, ההאטה בהייטק ובלימה אפשרית במסי הנדל"ן מחייבים זהירות מהתבשמות יתר מתחזית ההכנסות ממסים. יש לקוות שפקידי האוצר בסיוע כלכלני בנק ישראל יציגו תחזית גבייה שמרנית, שאינה מתבססת בהכרח על נתוני השליש הראשון של 2022.

אלא ששר האוצר אינו מחכה לבחירות - שמבחינתו עדיף שכלל לא יגיעו - או להחלטות מועצת השורא על עתיד רע"ם בקואליציה. הוא צופה פני עתיד והחל במהלכים עם קריצת עין לבוחר.

הראשון (והמוצדק) מבחינתי היה הפחתת הבלו על הבנזין בהוצאה תקציבית של 850 מיליון שקל. שר האוצר, שכינה בסוף פברואר את המהלך כ"טיח בעיצומה של רעידת אדמה" (בכוונו לזעזועים בשוקי האנרגיה בעולם), הוריד לחודשיים את המס בעיצומה של רעידת האדמה, ובניגוד לעמדת אנשי המקצוע.

הפחתת המס היא קריצה ברורה לבוחר, וההפחתה, שאמורה להסתיים בסוף יולי, תידחה להערכתי לסוף 2022. אין ספק שזו רק תחילת הדרך למסע פינוקים שבהמשכו יוצאו אל הפועל מהלכים נוספים, בעיקר בתחום יוקר המחיה (כמו מחירי הדיור).

שר האוצר ימנף את העודפים התקציביים למהלכים פורצי דרך. אחד מהם נחשף שלשום במהלך מסיבת עיתונאים עם שרת התחבורה מרב מיכאלי. מדובר בחופשת לידה לאבות בתשלום מלא וללא קיזוז חופשת הלידה של האישה. העלות המדויקת אינה ברורה, אבל היא נאמדת בתקציב 2023 בחצי מיליארד שקל.

לבד מהתוכניות מבית היוצר של האוצר, נאלץ ליברמן להתמודד גם עם "פיגועים תקציביים" של ח"כים בודדים במסגרת המאבק לשימור הקואליציה לקראת מושב הקיץ שהחל השבוע.

ח"כ ניר אורבך (ימינה) כבר קיבל דחייה של שנה ביישום סבסוד מעונות יום לילדי החרדים, בעלות של 400 מיליון שקל. ח"כ אביר קארה (ימינה) מקדם את יוזמתו לפריסת רשת ביטחון כלכלית לעצמאים בהיקף של 600 מיליון שקל, לאחר שדחף את הפיצוי לנפגעי גל האומיקרון. 

אגב, רק השבוע הסכים האוצר לחשוף רשמית כי עלות הפיצוי לנפגעי הגל תגיע למיליארד שקל. גם ח"כ שירלי פינטו (ימינה) הגיעה עם סל קניות, ועדיין לא הזכרתי את הדרישות של ח"כים מהעבודה בנושא שכר המינימום, ואת דרישות משרד הבריאות ונציגי רע"ם בקואליציה.

חברי הכנסת, עם או בלי תיאבון (כמו אלי אבידר) להישגים תקציביים, עוברים קודם להגעתם ללשכת האוצר שיחת ריכוך עם שר החוץ יאיר לפיד. הוא יודע לדבר אליהם בפרחים.

"לפני הקורונה הייתה כאן כלכלת בחירות והגענו לגירעון של 3.7% מהתוצר", הזכיר ליברמן השבוע. לפי נתוני האוצר מהשבוע, הגירעון התקציבי ירד לשפל של 0.6%, וזה חסר תקדים אפילו ברמה העולמית.

בנימין נתניהו, עם גירעון מנופח, ניסה להפעיל כאן כלכלת בחירות על סטרואידים. מענקי הקורונה הנוספים שאותם הציע לפזר לכלל הציבור היו רק דוגמה אחת. הוא ניסה במשך שלושה סבבי בחירות להיטיב עם הבוחר.

ממטרת הכספים של נתניהו נסגרה רק בעקבות התערבות היועצים המשפטיים של האוצר ושל הממשלה. במקרה של שר האוצר הנוכחי, לא תהיה בשלב זה התערבות משפטית. מדובר בסימני בחירות, וליברמן עצמו בוחר להמשיך בשיטה שלו.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל  (צילום: מרק ישראל סלם)
אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום: מרק ישראל סלם)

2. מדד הפחד

שני אירועים שגרתיים לכאורה שיפורסמו בימים הקרובים מסבירים את גל ירידות השערים בבורסה מתחילת החודש ואת הזינוק בדולר. הראשון הוא מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, שיפורסם ביום ראשון הקרוב, והשני הוא החלטת הריבית של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, אשר תתקבל ביום שני, 23 במאי.

הפרשנות של אנליסטים מהראל פיננסים, בנק לאומי, בנק הפועלים וכל האחרים לשני אירועים אלה היא כמעט אחידה: מדד אפריל יהיה גבוה משיעור התחזיות (0.8%) בעקבות הפיחות בשקל (שישפיע על עלויות היבוא והתיירות) והעלייה במחירי הדלק (מחיר חבית מסוג ברנט עלה ל־113 דולר). "שני גורמים אלה מביאים אותנו להעלות כלפי מעלה את תחזית האינפלציה", נכתב בתחילת השבוע בסקירת כלכלני בנק הפועלים.

קצב האינפלציה השנתי המקורי עמד על 3.5%, אבל לנוכח נתוני התעסוקה התוססים והביקוש לעובדים כבר מדברים על קצב שנתי של 4%. גם לגבי עליית הריבית התחזית אחידה, אם כי שיעור העלייה שנוי במחלוקת. יש הסבורים שהיא תהיה בשיעור מתון יחסית של 0.25% לשנה, אך אחרים מרחיקים לכת וטוענים שבעקבות הנגיד האמריקאי, ריבית בנק ישראל תעלה בלא פחות מ־0.4% לשנה.

לריבית העולה ולאינפלציה המתרוממת יש השלכות רוחב על התחומים הפיננסיים והכלכלה הריאלית. בתחום הפיננסי הבורסות צונחות, שווי הנכסים נשחק ותחושת העושר נפגמת. תשואות אפיקי ההשקעה הסולידיים, ובראשם קופות הגמל וההשתלמות, נשחקו בשליש הראשון של 2022 עם תשואה שלילית ממוצעת של 2.7%, וזה עדיין לא הסוף. כשהאינפלציה מרימה ראש, השכר הריאלי היורד פוגע בעיקר בבעלי ההכנסות הנמוכות.

זה מחייב בדחיפות את עדכון שכר המינימום, העומד כיום על 5,300 שקל לחודש, ואת העלאת מס ההכנסה השלילי. זה אמור היה להיכלל במסגרת עסקת החבילה עם ההסתדרות, אבל זו נפרמה בגלל מחלוקת פוליטית.

אך גם במאיון העליון מתחילים להרגיש את המצב. דוח רשות החדשנות מהשבוע הזהיר מפני שאננות בענף ההייטק, ירידות בנאסד"ק ועצירת קטר הצמיחה של המשק.

ולבסוף, לצד המדד יפורסמו גם מחירי הדיור התקופתיים, שאינם חלק מהמדד עצמו. על פי הפרסום מהחודש שעבר, מחירי הדירות עלו בשנה שהסתיימה במרץ 2022 ב־15.2%. מדד תשומות הבנייה זינק באותה תקופה ב־6.6%.

סביר שבעקבות מדד אפריל הנתונים יעודכנו כלפי מעלה. אבל כשהריבית גבוהה יותר והאינפלציה מרימה ראש, המשכנתאות יהיו יקרות יותר, ולכן יהיה קשה עד בלתי אפשרי לממן קניית דירה. בקצב הזה יידרשו 200 משכורות חודשיות לקניית דירה.

להערכתי, בניגוד לתחזיות הרשמיות, העלייה במחירי הדירות תתמתן גם בתחום דירות היוקרה. המחירים עשויים אפילו לרדת, אם הירידה בביקוש תפגוש גידול בהתחלות הבנייה, או מיסוי גבוה יותר על דירות להשקעה, כמו שמתכננת הממשלה.

עודד גולן מנכ''ל דור אלון מקבוצת אלון רבוע כחול (צילום: תמר מצפי)
עודד גולן מנכ''ל דור אלון מקבוצת אלון רבוע כחול (צילום: תמר מצפי)

3. סופרמרקט העתיד

העלייה ברמת החיים ובהכנסה הממוצעת באה לידי ביטוי גם בזינוק בצריכה הפרטית של מוצרי איכות. אני לא מדבר רק על רשתות המשלוחים כמו וולט, המפנקות הייטקיסטים ואחרים במיטב המסעדות בעיר. גם רשתות קמעונאיות מתחילות לבדל את עצמן בהתאם לטרנד ולהתאים את מוצריהם למאיון העליון. אלה כוללים בשר בחיתוכים מיוחדים מקצב מומחה, ירקות ופירות ישירות מהחקלאי, יין מחביות מיושנות, פינוקי מאפי בוטיק המותאמים לטעמי הלקוחות ומוצרי מזון לפי העדפות בריאות (כמו מוצרים נטולי גלוטן).

רק לפני שלושה חודשים נפתח ברמת גן הסניף הראשון של רשת קולינריק הלא כשרה של השף יונתן רושפלד. מדובר במוצרי איכות הנותנים מענה לצרכים קולינריים של כאן ועכשיו, במיוחד בסופי שבוע. עוד קודם לכן הרחיבה השפית רותי ברודו את רשת המסעדות שלה עם הקמת רשת המעדניות דליקטסן, שגם היא פתוחה בשישי־שבת. אפילו סופרפארם השיקה לפני שנה, בהשקעה של 17 מיליון שקל ובשיתוף בעלי "רביבה וסיליה", תת־רשת בשם דיילי'ס למכירת מזון גורמה.

למים המבעבעים של שוק רווי ומאתגר זה זינקה שלשום רשת דור אלון, שהשיקה בקניון TLV בתל אביב רשת סופרמרקטים של מעדני גורמה בשם "אקסטרה מרקט". בניגוד לאחרות, מדובר ברשת כשרה, וזה אחד המאפיינים הייחודיים שלה.

בסניף הראשון שנפתח בקניון הושקעו 8 מיליון שקל. ברשת ישווקו מוצרי פרימיום טריים כמו בשר ודגים, גבינות ייחודיות ומאפים בעבודת יד. עוד מבטיחים היזמים ללקוחות ייעוץ שפים, חוויית קנייה הכוללת מערכי תצוגה ותשלום דיגיטליים, שירות נשיאה עד הבית לדיירי המגדלים בפרויקט, מועדון לקוחות עם הטבות בלעדיות ועוד.

נזכיר שדור אלון שבשליטת מוטי בן משה כבר מפעילה את רשתות הסופרמרקטים אלונית, מיני סופר אלונית ואת רשת המרכולים העירונית am:pm, שגם היא פתוחה בסופי שבוע.

עודד גולן, מנכ"ל דור אלון, מסביר לי שההחלטה על הקמת הרשת החדשה התקבלה בעקבות מחקרי שוק שהצביעו על שתי מגמות: הרצון ליהנות מאיכות של חנויות מתמחות, עם כמיהה לפתרון שיחסוך מהלקוח את הצורך להסתובב עם סלי קניות.

"הקונספט החדש מאגד עבור הלקוחות תחת קורת גג אחת סדרת מוצרי פרימיום טריים עם ערכים מוספים של שירות, ייעוץ ודיגיטציה", אומר גולן. "לייעול השירות הוטמע ברשת מערך דיגיטלי מלא הכולל צגי מחירים, מסכי HD המנווטים את הלקוחות למחלקות השונות, קופות שירות עצמי, משקל דיגיטלי לשקילה עצמית של ירקות ופירות ועוד".

אביר קארה (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
אביר קארה (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

4. אביר החלומות

ימים אלה הם התקופה האידיאלית בקריירה הפרלמנטרית בת השנה של ח"כ אביר קארה (ימינה). לנוכח שבריריות הקואליציה, מקים ארגון השולמנים טיפס לעמדת השפעה בכירה. הוא בא ויוצא בלשכותיהם של בנט, לפיד, שקד וליברמן כשצריך, ואת חג העצמאות האחרון הוא חגג בביתו עם 600 מוזמנים.

"באירוע העצמאות הגיעו אליי הביתה מאות אנשים שכיבדתי בין השאר ב־125 ק"ג של בשר. זה מוכיח שיש לי תמיכה פוליטית רחבה מאוד. במשרד שלי יש טלפון עם מספר שמפורסם לציבור הרחב. אנשים יודעים שיש להם כתובת, כי אני נלחם בשבילם על הכל", אומר לי ח"כ קארה.

הצלחת להעביר את מתווה הסיוע לעצמאים. מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן?
"בעיקר בגלל פגרת הכנסת. בגלל העיכוב ביישום התוכניות שהיה עד אז אמרתי 'אל תספרו את הקול שלי עם הקואליציה', וזה עזר. אני חייב לציין לחיוב את שר החוץ יאיר לפיד, שנתן לי מילה שהוא יקדם את האינטרסים של העצמאים. ובאמת זה התקדם בזכות העבודה שעשה. הוא הבטיח לפעול באמצעות ח"כ ולדימיר בליאק מסיעתו.

"את מתווה הסיוע קידמתי באמצעות ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס. הוא איש מקצוע שעושה עבודה מצוינת ויודע לייצג היטב את האינטרס של העצמאים מול רשות המסים. בתקופת הקורונה פתחתי קבוצות וואטסאפ שדרכה טיפלתי בהרבה בעיות. המשרד של ירון עשה עבודה מצוינת עבור ציבור העצמאים".

בשבוע שעבר אישרת עם איילת שקד מתווה לקיצור רגולציה. איך זה יחסוך 436 מיליון שקל בשנה?
"החיסכון הוא לא רק ה־436 מיליון שקל. החיסכון לעסקים יתרום בנוסף לתוצר, בזכות פתיחת עסקים חדשים. קיצור הליכי רישוי עסקים היה אחד הדגלים שלי. היום קשה מאוד להשיג רישיון עסק. כבר בתקציב הקודם קיצרתי הליכים, וכיום למשרדי הממשלה אין יותר סמכויות בכתיבת המפרטים לרישוי עסקים. כולם צריכים לעבור דרכי במשרד ראש הממשלה.

"לקחתי 62 עסקים, ויחד עם שרת הפנים הארכנו להם אוטומטית את הפטור מרישוי עסקים. אתה יודע למשל שקצביות בסופרים היו צריכות רישוי נפרד? יש יותר מ־200 פרטי רישוי שעשינו בהם רפורמה, וגם במפרטי הרישוי. הסמכויות למפרטים עברו אליי, ובעוד שנה־שנתיים ניתן יהיה להוציא רישיון עסק בתוך 48 שעות".

עם כל הכבוד לרפורמה במכון התקנים, אני שומע ששר הבריאות מעכב את יבוא התמרוקים ומוצרי מזון רגישים.
"השלב הראשון ברפורמת היבוא ייכנס לתוקף כבר ביוני. זה כולל את מכון התקנים, התמרוקים, מזון רגיש והחקלאות. הרפורמה במזון רגיש תיכנס לתוקף בינואר. משרד הבריאות צריך להגיש את רשימת המפרטים כדי להעביר את זה בצורה קלה יותר, וזה מתעכב. אני עובד מולם כדי להרחיב את הרפורמה לכל סוגי התמרוקים. הרפורמה במכון התקנים היא דבר אדיר, למרות שחלק ממוצרי היבוא הוחרגו. אבל כמות מוצרי היבוא תגדל בהדרגה והמחירים יירדו. במהלכים אלה אני מקבל גיבוי ממשרד האוצר וגם מראש הממשלה".

דיברתם על רשת ביטחון לעצמאים, אבל פריסת הרשת מתעכבת כבר שנים.
"לפי הסיכום שלי עם שר האוצר וראש הממשלה, נביא את הצעת החוק לממשלה כבר במושב הקרוב. היום עצמאים משלמים 12.83% לביטוח לאומי, ושכירים שהם בעלי שליטה 14.1%. על פי ההצעה, אחוז מתוך ההפרשה יופרש לקופה פרטית. זו תשמש את העצמאים אם יהיו חולים או שייקלעו לאבטלה. הם יוכלו לנצל את הקופה ולמשוך את הכסף. אם הם לא ינצלו את הכסף, הוא ישמש אותם לפנסיה. מדובר על 300־500 מיליון שקל לשנה שיהיו חלק מהקופה הפרטית של העצמאים".

יש לכם יופי של תוכניות, אבל אתם בונים על תמיכת האופוזיציה. זה לא מובן מאליו שתקבלו אותה.
"אני מאמין שחד־משמעית נקבל. לחוקים שאני מביא לממשלה ולכנסת אין ימין ושמאל, קואליציה או אופוזיציה. אלה חוקים עם קונצנזוס גדול, כי הם לטובת האזרחים. יש חוקים אחרים שאפשר לעשות בהם פוליטיקה, אבל לא אלה שהם על גב האזרחים. האזרח הפשוט והלא מקומבן שלח אותי לכנסת. אני עובד מול לוביסטים ומול ההסתדרות, ולא צריכה להיות פוליטיקה בעניינים כאלה. אני מקווה שהם ישתפו פעולה. יש דרכים אחרות להפיל ממשלה אבל לא בהצעות הללו".

מה קרה שפתאום אתה מקבל תמיכה ורוח גבית להצעות שלך?
"הגיבוי שקיבלתי היה כבר לפני ארבעה חודשים. כשהקמתי את רשות הרגולציה, קיבלתי גיבוי. הגעתי עם אג'נדה מסודרת ותוכנית עבודה, והצלחתי להגשים אותה. כנראה שאני מכין תוכניות טובות. אבל בוודאי שאני לא מתעלם מזה שיש לי כוח פוליטי בעקבות המצב המיוחד שנוצר עכשיו בקואליציה. את המצב הזה אני מנצל לטובת האזרחים, אבל תמיד היו לי יחסים מצוינים עם ראש הממשלה, והוא מגבה אותי. נכון שיש צורך במהלכים נוספים, כולל דיור וכלכלה חופשית, ולא הכל מושלם.

"הגעתי למצב שאני חבר כנסת בודד עם הכי הרבה הישגים בכנסת הנוכחית: ביבוא, ברגולציה, במכון התקנים, ברפורמת התמרוקים, ברשת הביטחון לעצמאים ובפיצוי נפגעי אומיקרון. אני חייב לומר ביושר ששר האוצר לשעבר ישראל כ"ץ פתח לי את הדלת. אי אפשר להתעלם מהכוח הפוליטי שיש לי. בבחירות הבאות אביא למפלגה עשרות אלפי בוחרים".

מה סיפור הדיל הפוליטי שלך עם איילת שקד וניר אורבך, בשביל מה נפגשת איתם?
"דווקא מאוד מאוד חשוב לי להגיד שלי אין דילים פוליטיים. הדיל הפוליטי היחיד שלי הוא עם הציבור ששלח אותי לכנסת. אני מאמין שימינה תגיע לבחירות הבאות עם הישגים גדולים. אני לא עוסק כרגע בסחר מכר פוליטי. הפוליטיקה היא אמצעי ולא מטרה. אני נפגש עם איילת וניר באופן קבוע, כי כולם מבינים שיש דברים שצריך לקדם למען הציבור. יש רפורמות כמו רשת ביטחון לעצמאים שהן על סף הבשלה.

"בתוך השלישייה הזאת אנחנו מאוחדים מתוך הרצון להביא הישגים. נצטרך לייצב את ספינת הקואליציה ולהביא כמה שיותר הישגים. ככה אמורה להתנהל סיעה. פעם בשבוע צריך לשבת ולוודא שהדברים שאנח נו רוצים מקודמים. השבוע נידון בכנסת חוק האקלים עם הרבה רגולציה חדשה. הובטח לעשות בו שינויים בגלל עודף הרגולציה והגענו להסכמות.

"את הכוח הפוליטי אני מנתב אך ורק למען הציבור. אם הציבור יראה שאני עובד למענו, יהיה לי כוח פוליטי להמשיך. אני לא משחק כאן משחקים".