האזינו לטור של בן כספית

בתחילת השבוע הם יצאו על טקס הדלקת המשואות. לא ציוני, לא יהודי, לא פטריוטי. מה לא נאמר על הטקס המרשים והיפהפה (תודה, חילי טרופר). צבר של שקרים, הזיות, עלילות וקשקושים שנועד לחפות על הדבר האמיתי שהיה חסר בטקס הזה: פולחן אישיות צפון קוריאני עם כניסה מלכותית של המנהיג ורעייתו, אין ספור קלוז־אפים על הוד מעלתם, נאום מייגע של 12 דקות שיוקדש ל"אני, אני, אני ואני" וכו'.
אז זה לא היה בטקס. כן היו בו כל סמלי הציונות והיהדות, הפטריוטיות, הגבורה, וגם החמלה. ושני הזמרים שפתחו אותו (רביב כנר ועידן עמדי) שירתו כלוחמים בצה"ל. והייתה בו נציגות לכו־לם, כל גוני החברה הישראלית, כשהמכנה המשותף ביניהם הוא התרומה האינסופית לייחודיותה של המדינה המופלאה שלנו.

לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>> 

והיה בו אלוף יורם יאיר (יה־יה), אחד מגיבורי המלחמה הנועזים ביותר שקמו לנו, שמאז השתחרר (אחרי 35 שנות שירות) מקדיש את חייו לפעילות חברתית אינסופית. הוא גם אב שכול. בתו, סרן שלומית יאיר ז"ל, קצינת מבצעים בטייסת אפאצ'י, נפלה בשנת 1990, בתאונה אווירית. שלומית נקראה כך כי בלילה שבו נולדה התבשר יה־יה על נפילת שני רבי סרנים, חבריו הקרובים, במרדף אחרי מחבלים בבקעה. "שלומית בתקווה לשלום", היה השם המלא של התינוקת. בימים ההם, התקווה לשלום עוד הייתה הליך חוקי.

אז גם יה־יה חטף. ועוד איך. פוסטים בפייסבוק, גידופים בקבוצות הוואטסאפ. אחת המבקרות הרושפות של הופעתו בטקס המשואות אפילו עלתה לשידור אצלנו ב־103FM וסקופ מהדהד בפיה: בטקסט של יה־יה בטקס החליפו את ה"מדינה יהודית ודמוקרטית", כלשון מגילת העצמאות, ב"מדינה שוויונית ודמוקרטית". אהה! מי שרצה הוכחה לכך שבנט, לפיד, יה־יה ואחמד טיבי מנסים לגנוב את זהותה היהודית של מדינת ישראל מתחת לאפם של בני משפחת נתניהו, הרי היא רובצת לפתחנו!!!

מדובר, כמובן, בפייק מוחלט, שפל, נבזי ומעורר בחילה. הנה מה שהוא אמר בטקס, מילה במילה. נתחיל במנחה, אלמז מנגיסטו: "יה־יה! האלוף יורם יאיר, הקדיש 35 שנות שירות צבאי למען ביטחון ישראל. סיפורי גבורתו, כלוחם וכמפקד, מעוררי השראה. השיטות, התורות והערכים שפיתח וניסח, עיצבו את צה"ל... גם אחרי שפשט מדים, הוא ממשיך לשרת. הוא עומד בראש התנועה החינוכית 'אחרי!', הארגונים 'יחד למען החייל' ו'בית אור אביבה'", וכו' וכו'.

ועכשיו, יה־יה עצמו: "אני, יורם שמואל יאיר, בן רחל ורפאל זיכרונם לברכה, משיא משואה זו: לכבוד הוריי החלוצים, שעלו ארצה לבדם בגיל 16, בנו בה חיים מלאים ביצירה ועשייה, לימדו אותי לראות תמיד את הטוב, והנחילו לי את ערכי הנתינה והחסד. לכבוד רעיי, מפקדיי ופקודיי הלוחמים, שבגבורתם ובעוז רוחם עיצבו את רוח צה"ל. הדבקות במשימה, האחריות והרעות. שמות רבים מהם חקוקים על אנדרטאות ברחבי הארץ, ביניהם, בתי שלומית וחבריה הטייסים. לכבוד כל המתנדבים, הפועלים והתורמים, המאמינים ביכולתה של החברה הישראלית להיות חברת מופת מלוכדת, שוויונית ודמוקרטית. אלה שלא מוותרים על אף צעיר וצעירה, ועושים הכל כדי לתת להם תקווה וסיכוי. ולתפארת מדינת ישראל!!!".

זו השיטה: לוקחים בדל עובדתי רופף שלא קשור לשום דבר ובונים עליו מגדל שכולו הזיה. כשיה־יה מדבר על חברת מופת שוויונית, הם מכניסים לו לפה את שינוי מגילת העצמאות. הם עושים את זה כל הזמן, בכל מקום ובכל תחום, ובלבד שזה יקדם את מנהיגם בחזרה למקום שממנו נעקר לפני כשנה, יעלה כמה שיעלה. ואם צריך לשרוף את כל המועדון בשביל זה? אז נשרוף.


2.חבורת הארס


למחרת, קמנו להזיה נוספת. עכשיו הגיע (שוב) תורו של השב"כ. הארגון הפוסט־ציוני הזה כבר סומן על ידי הביביסטים בעבר, אבל הפעם הוגדשה הסאה. הבוגדנות בצבצה והופיעה מולנו לאור יום. והכל בגלל הסיגריה שמישהו (כנראה חוקר השב"כ) נתן לאחד מפראי האדם הברברים שביצעו את הפיגוע המחריד באלעד. צילום של המחבל העצור עם סיגריה הלהיט את קבוצות הוואטסאפ הביביסטיות, והדרך משם לרשתות החברתיות הייתה קצרה ומצווחת. הנה, עוד הוכחה שמכרנו את המדינה לאחים המוסלמים! השב"כ, שבנה לבנט מבצר ברעננה, מפנק את המחבלים!!! חייבים תכף ומיד להחזיר את נתניהו לשלטון, כדי שהחרפה הזו לא תחזור על עצמה!!!


מי שחשב שמסע הדה־לגיטימציה של הביביזם יעצור איפשהו, טעה. מי שהאמין שיש להם קווים אדומים, לא ידע עם מי יש לו עסק. אחרי המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט, התקשורת, השמאל ומועצת השורא, הגיע גם תורם של צה"ל, השב"כ וכל מי שלא מוכן לדקלם את דף המסרים הביביסטי או לתרום למאמץ להרחקתו של הפולש מהגה השלטון בישראל.


תזכורת: "קייטנת אסירי חמאס" רשומה של שמו של בנימין נתניהו. ההפקרות שבמסגרתה זכו מחבלים רוצחים לתפנוקים שונים ומשונים בכלא הישראלי עלתה כפורחת בימי נתניהו. סיגריות? תארים אקדמיים, תפריטים מפנקים, מטבח עצמאי, טלוויזיה בכבלים, מגזינים, מפגשים עם המשפחה, שליטה בנעשה בכלא, שיחות טלפון וכו' וכו'. מצד שני, לזכותו של נתניהו ייאמר שפעל לצמצום מאסיבי של מספר המחבלים שחיים בכלא על חשבוננו, כששחרר 1,100 מהם בעסקת שליט.


ובעניין הסיגריה: כל מי שמבין משהו בנושא יודע שמדובר בטכניקה ידועה, ישנה ומוכחת. אקט הסיגריה מסמן, בתודעה של העצור, את סוף הפיגוע, סוף המשחק, פתיחת דף חדש. הוא מסייע מאוד לחוקר השב"כ בשטח לשבור את הקרח, להוציא את המחבל מהלך הרוח של הפיגוע ולהכניס אותו לתודעה אחרת, שתרכך אותו ותסייע לחוקר לדובב אותו כדי להשיג את המידע הקריטי שהוא צריך להשיג ברגעים הראשונים.
הרגעים הראשונים האלה, לאחר לכידת המחבל, נחשבים ל"רגעי זהב", הזדמנות לא חוזרת שבה אפשר להוליך את העצור להלך רוח מיוחד. הוא מבין שנלכד, הוא מבין שכנראה יצא בחיים מהפיגוע, הוא פנוי להובלה ולפטפוט. וידוי שנמסר ממש ברגעים האלה נהנה ממעמד מיוחד מאוחר יותר, במשפט. ולכן יש מאמץ להשיג הודאה מיידית כבר ברגעים האלה. וכך היה באלעד. המחבלים אישרו את העובדה שביצעו פיגוע. צריך היה גם לדעת אם יש להם שותפים, איפה הגרזינים, איך נכנסו ארצה. את כל המידע הזה סיפקו המחבלים במקום, בזמן אמת, ואם היה צורך לתת לאחד מהם סיגריה כדי להגביר את סיכויי הדיבוב, אז נתנו סיגריה. העובדה שהביביסטים מנצלים את זה כדי להתנפל על שירות הביטחון הכללי כבר לא צריכה להפתיע אף אחד. איך אמר בזמנו הנשיא ריבלין? הוא ישרוף את הבית על יושביו.


בטוויטר מתנוסס עד עכשיו ציוץ מחשבונה של אילנה ספורטה חניה ובו סרטון הסיגריה באלעד. "מפנקים את המחבלים בסיגריות במקום כדור בראש. יימח שמך בנט", היא כתבה. מאיפה השם הזה מוכר לכם? כי יומיים אחר כך היא נעצרה בחשד שהיא זו ששיגרה את מכתבי האיום והקליעים למשפחת בנט. עומדת לה זכות החפות, כמובן. אני לא מאמין שהגב' ספורטה חניה, גמלאית בת 65 מאשקלון, מהווה איום ממשי על חייו של ראש הממשלה. אבל אני יודע שהארס והרעל שהיא וחבריה מפיצים (ברשתות וברחובות, באמצעות המגפונים ואוצר המילים העשיר שלהם) מייצר את האווירה הנפיצה ואת ההסתה הנדרשת כדי שיקום מישהו שלא משגר קליעים בדואר, אלא יורה אותם מאקדח. כך בדיוק היה בפעם הקודמת.


נתניהו, שהפעיל את המערך האלים הזה אז, מפעיל אותו גם היום. הוא הוזהר אז והוא מוזהר היום. הוא התעלם אז והוא מתעלם גם היום. עד רגע זה הוא לא פצה את פיו וגינה את האיומים על בנט. גם עכשיו, כשמתברר שהמאיימת שייכת למעגל הפנימי האינטימי ביותר של חבורת הארס והרעל הביביסטית, נתניהו שותק.

3. ביבי והחירטוטים

השבוע החולף לא שיתף פעולה עם הציפיות של נתניהו ואנשיו. התוכנית המקורית הייתה לקיים ביום ראשון, 8 במאי, את מה שאורלי לב וחבריה כינו "מצעד המיליון". או החצי מיליון. מי שיבואו קודם. הכוונה הזו הוצהרה בכל הקבוצות עם השקת קמפיין "פתאום קם העם" והוכרז אפילו ש"לקחנו חברת פרסום שתעבוד עד ההפגנה", נשכרו שלטי חוצות, הוכנו סלוגנים וססמאות, והכל היה ערוך ומוכן לקראת המפץ הגדול.
המצעד היה אמור להשיק את חידוש מושב הכנסת שבו אמורים היו להיחשף העריקים החדשים שיצטרפו לעידית סילמן ועמיחי שיקלי. אבל העריקים האלה לא הגיעו. הצבעת האי־אמון נפלה. הצבעת פיזור הכנסת לא הוצבעה לאחר שהתברר שרע"ם נשארת. האוויר החם פילס את דרכו אל מחוץ לבלון ביבבה דיכאונית. אתם לא רוצים לדעת מה הלך בקבוצות התרעלה הביביסטיות ביומיים האחרונים. המאכלת, שמאכלת ביומיום את כל מתנגדי נתניהו, התעופפה לעברו ולעבר אנשיו. רבים הצהירו בשבועה שמעכשיו הם "רק עם בן גביר". משקף את האווירה משפט קצר שכתב אחד מהפעילים המסורים ביותר: "ביבי חירטט אותנו", כתב, "לא מאמין לאף אחד יותר".

תגיד, רק עכשיו הגעת למסקנה הזו? ביבי מחרטט אתכם כבר שנים. אם אתם מסוגלים לצרוח במלוא גרונכם שבנט מכר את המדינה לאחים המוסלמים בלי להבין שמי שהכשיר את המהלך הזה הוא נתניהו ומי שניסה בכל הכוח להקים את אותה הממשלה עם אותה רע"ם הוא נתניהו, הרי שלחרטט אתכם זו המשימה הקלה ביקום.


כנ"ל בכל ענייני הביטחון. אתם הצלחתם לשכוח שבמשמרת של האיש ירושלים הופצצה בפעם הראשונה בהיסטוריה ברקטות (ויו"ר הכנסת יריב לוין קטע דיון בבית המחוקקים כדי שכולם ירוצו לממ"ד). אתם הצלחתם לשכוח שתל אביב הופצצה במשמרת שלו 51 ימים רצופים. אתם הצלחתם להדחיק שהוא התרפס בפני ירדן ב־2015 אחרי משבר הר הבית באופן מעורר חמלה. ולהעלים מהתודעה את ההתקפלות המבישה בעניין המגנומטרים. ולהתעלם מגל טרור היחידים והסכינאים שהפיל כאן עשרות הרוגים בשנים 2015־2016. וכנראה שמישהו הסיר מהזיכרון שלהם את נאומו הנרגש מלפני שנה, שבו הוא מתפאר איך מנע מאיתמר בן גביר לעלות על הר הבית "כדי לא להבעיר את כל המזרח התיכון".


הנה, כשירות מיוחד, קטע מספרו של היועמ"ש לשעבר יהודה וינשטיין, לשעבר חברו ופרקליטו של נתניהו. העיתונאי אריאל כהנא (ימין מובהק) העלה את הדף הזה בחשבון הפייסבוק שלו, וכתב: "הספר שופע גילויים עד כמה נתניהו, שבחר בוינשטיין לתפקיד, היה אסקופה נדרסת בפניו. חוקי הלאום, העמותות, ההסדרה, פיצול היועמ"ש, הוא טרפד את הכל ונתניהו לא התווכח. לכאורה הייתה ביניהם מעין עסקה סמויה של ניקוי נתניהו מחשדות כל עוד יהיה ממושמע".


כהנא שכח שנתניהו הגן על בג"ץ ומערכת המשפט בכל כוחו, ואף התפאר בכך, עוד בטרם מינה את וינשטיין לתפקיד. אבל הנה הקטע מהספר: "בתחילת כהונתי ביקש ממני רה"מ למנוע את 'מצעד הדגלים' במזרח ירושלים בשל ביקורו של השליח האמריקאי ג'ורג' מיטשל והפרות הסדר העלולות להיגרם".


וינשטיין, כך הוא מספר, קיים מיד שיחת ועידה עם כל הגורמים המוסמכים (פרקליט המדינה, היועמ"ש למשטרה ומנהלת מח' הבג"צים) שממנה התברר לו כי "אין בנמצא עילה בדין למנוע את הצעדה. לפיכך קבעתי כי זו תצא לדרכה כמתוכנן".


"מאוחר יותר התקשר עמי רה"מ וביקש שאשקול לחזור בי מהחלטתי לנוכח הנסיבות הביטחוניות והמדיניות", כותב וינשטיין. "לפי המידע שבידו, סח לי נתניהו, עלולות לפרוץ מהומות שיעלו בחיי אדם. לשאלתי על סמך מה הוא משמיע את הנבואות הקודרות האלה, השיב רה"מ כי הוא שוחח על כך עם ראש השב"כ. אמרתי לרה"מ כי המשטרה סבורה שאין לה בעיה אמיתית להכיל את המצעד ולשמור על הסדר הציבורי. ולי, כך אמרתי, אין אלא את המשטרה. אבל אם בידו אינפורמציה אחרת בדבר סכנה ודאית לפגיעה בנפש, אשקול זאת כמובן, רק שיבקש בטובו מראש השב"כ להתקשר עמי. 'כך אעשה', השיב נתניהו. מאז, לא שמעתי ממנו ולא מראש השב"כ דבר וחצי דבר בעניין זה. אם כך, קבעתי, המצעד יצעד".


4.מצעד ההזיות


אבל מה אני מטריד אתכם במצעדים שצעדו, בעוד מצעד מעודכן יותר צועד מולנו ומתחדש פעם בשעתיים. מצעד ההזיות והקונספירציות. הטרייה ביותר היא "הקונספירציה האמריקאית". הוביל אותה, כמו תמיד, ציוץ של יאיר נתניהו בזו הלשון: "שיהיה ברור לכולם", צייץ הג'וניור, "המוח מאחורי ההפיכה נגד נתניהו והימין לא נמצא בפרקליטות, לא במשטרה ולא בתקשורת. הוא נמצא בוושינגטון. בוצעה פה בגידה במדינה, בשירות כוחות זרים, ברמות הכי גבוהות שניתן להעלות על הדעת".


מיד לאחר הופעתו של עמוד האש הזה, הגיב גם המחנה. כלומר קבוצות ביביסטים, ביניהם עיתונאים שהיו פעם מכובדים, התכנסו באירועי "ספייס" בטוויטר כדי להגדיל את הטרלול בצורה אקספוננציאלית. זה הסיפור, בקווים כלליים: יש לנו כאן מהלך גלובלי, אינטרגלקטי ואורקולי, שלו שותפים כל שונאי ישראל: האמריקאים, ביידן, הקרן החדשה, ג'פרי אפשטיין, צ'יפופו וגדעון סער. המטרה: להפוך את ישראל למדינת שריעה אסלאמית, אם אפשר עוד במהלך מושב הקיץ של הכנסת.


אם הייתה לנו חלופה לארצות הברית של אמריקה, גם אני הייתי צוחק. מכיוון שאין לנו, הרי שזה מדאיג. מה שמתחיל בהזיות של הג'וניור הופך, בדרך כלל, לדף המסרים הרשמי כהרף עין. החבורה הזו משוכנעת שראש הממשלה הדתי הראשון בהיסטוריה של ישראל הוא בעצם יציר כפיה של מזימה זדונית של חייזרים ואנשי לטאה לתת את המפתחות של הצוללת ליורשיו של אחמד יאסין (בעצם, את המפתחות של הצוללת נתניהו כבר נתן למצרים). אלה מחוזות טירוף שאיש לא יכול היה לשער שנגיע אליהם, אבל הם כאן בכל הכוח ושיא הווליום. כנאמר, אם זה לא היה שלנו, גם אנחנו היינו צוחקים.


5. רוח המפקד


הייתה לביביסטים נקודת אור אחת השבוע: ההישג הלא מבוטל של ההגנה במשפט נתניהו, בכל הקשור למועד המדויק של "פגישת ההנחיה" שבה, לטענתו של עד המדינה שלמה פילבר, נתן רה"מ את אותה הנחיה מפורסמת להיטיב עם שאול אלוביץ' ובזק. ההגנה הוכיחה ברמת ודאות גבוהה (בזכות איכונים של המכשיר הנייד של פילבר) שהסיכוי שהפגישה הזו התקיימה במועד שאותו ציין פילבר נמוך עד מזערי.


זהו הישג יפה להגנה, אבל רחוק מהקרסת התיק כרחוק מומו פילבר האמיתי מתדמית האידיאולוג המיוסר שהוא מנסה לשוות לעצמו. ראשית, בואו נסכים: פילבר הוא נוכל. בניגוד לעד מדינה מפורסם אחר, שמואל דכנר ז"ל, שהעיד על עצמו שהוא נוכל מדופלם, פילבר מנסה לצאת יבש מהמבול שאליו נקלע. זה כבר לא יקרה. מצד שני, אסור לשכוח שעדי מדינה הם נוכלים בהגדרה. עבריינים שנמלטו מהדין על ידי הפללת בכיר מהם. כזכור, בפרשת הולילנד הורשעו נאשמים רבים מאוד על סמך עדותו של דכנר.

עד המדינה שלמה פילבר (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)עד המדינה שלמה פילבר (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)


לעצם העניין: גם אם נקבל את כל התזה של ההגנה מיום רביעי השבוע, נשאר עוד חלון זמנים אפשרי לפגישת ההנחיה ב־10 בחודש. גם לתביעה יש איכונים והם מאפשרים את זה. אבל גם אם נקבל במלואה את התזה שפגישה כזו לא יכולה הייתה להתקיים אחרי המינוי הפורמלי של פילבר (7 ביוני), היא הייתה יכולה להתקיים לפני.

פילבר, כזכור, הוא מקורב המקורבים. האיש הכי נאמן, מלווה את נתניהו שנות דור, יודע ומרגיש את "רוח המפקד" מקילומטרים. נכון, הפרקליטות שגתה בכך שלא השאירה את תאריך פגישת ההנחיה פתוח. אלא שזה לא מקריס את התיק. זה מקשה על השופטים, הם יצטרכו להתלבט ולבחון את מאות הראיות שהוצגו בפניהם, חלקן תומכות בתזת "פגישת ההנחיה". כבר היו דברים מעולם.

כמעט בכל תיק בסדר הגודל הזה, יש תקלות, טעויות ורגעים גדולים להגנה (או לתביעה). במקרה של משפט נוחי דנקנר, הנאשם הורשע אף על פי שעד המדינה דיווח על פגישה מכרעת (בה ניתנה ההנחיה להרצת המניות) ואילו האיכונים הוכיחו שפגישה כזו לא התקיימה. בהולילנד היו הרשעות אף על פי שאחד המסמכים שהציג עד המדינה התברר כמזויף. במשפט קצב, הורשע הנשיא לשעבר באונס אף שבתאריך האונס שבו נקבה אחת המתלוננות לא הייתה פגישה ביניהם (איכונים).


הפאזל הפלילי עמוס ומורכב, במקרה של תיק וואלה־בזק הוא עמוס ומורכב במיוחד. מי שמכיר את כל חומר הראיות, חלקן כבר הוצגו בפני השופטים, יודע שיהיה להם קשה מאוד להגיע למסקנה שלא הייתה הנחיה של נתניהו לפילבר להיטיב עם אלוביץ' ובזק. הוא אמר את זה בפגישות, הוא אמר את זה בעימותים. יפעת בן־חי שגב העידה שפילבר אמר לה שהשר (נתניהו) מבקש לקדם את עסקת בזק־יס. יש מייל של פילבר ליועמ"ש משרד התקשורת דנה נויפלד שבו הוא כותב שהשר (נתניהו) מבקש לחתום על העסקה עד תאריך מסוים (שהיה חשוב לאלוביץ'). וכו' וכו'.


אם פילבר רצה לתת את הראש של נתניהו כדי לחלץ את עצמו, בשביל מה הוא היה צריך להמציא פגישה שלא הייתה? הוא יכול היה לספר שקיבל מנתניהו הנחיה בעל פה בכל פעם שנפגשו, והם נפגשו פעמיים בשבוע בממוצע. העדויות שלו במשטרה היו קוהרנטיות, מדודות וסדורות. הוא גם כתב לעצמו מזכר, בזמן אמיתי, שבו שוחזרה אותה פגישה. בשורה התחתונה, יש השבוע הישג ראוי להגנה, לא יותר מזה. רק לפני כמה ימים העיד פילבר בשבועה שכל מה שאמר במשטרה הוא אמת לאמיתה והסיבה העיקרית לכך שפעל למען בזק בכל הכוח הייתה, תחזיקו חזק, הנחיה של נתניהו.

ולמען הסר ספק: כדי להרשיע בעבירות שוחד, כלל לא צריך להוכיח שנתניהו נתן לאלוביץ' תמורה כלשהי ל"מתת" שקיבל ממנו (היענות חריגה באתר וואלה). מספיק להוכיח שנתניהו ידע שאת וואלה קיבל בזכות מעמדו כראש ממשלה, ונגמר הסיפור. מי שמוכן להמר שהשופטים לא יגיעו למסקנה הזו, מוזהר כי הוא מעמיד את כספו על קרן הצבי. משפט פלילי הוא אירוע מורכב, הפכפך ובלתי צפוי. גם אם יזוכה משוחד, רוב הסיכוי שנתניהו יורשע בתיק הזה במרמה והפרת אמונים, ברף הגבוה. ועוד לא דיברנו על תיק 1000.

6.סיכון מקצועי

הריגתה של העיתונאית שירין אבו עאקלה היא אירוע טרגי, מיותר, שממיט עלינו נזק תדמיתי כבד ברחבי העולם. מערכות ההסברה הישראליות הגיבו עליו מהר, חזק וממוקד וטוב שכך. לקחי מוחמד א־דורה מאותה טרגדיה בצומת נצרים בשנת 2000 הופקו. הנרטיב הישראלי שטף את הרשתות ונתן פייט, די אבוד מראש, לנרטיב הפלסטיני. ראש הממשלה, שר החוץ, הרמטכ"ל, אלוף הפיקוד (יהודה פוקס, בהופעה מרשימה במיוחד) הופיעו, דיברו, הסבירו והדגישו את הנקודות החשובות.

במקביל, גויסו האמריקאים, שתבעו חקירה משותפת לישראל ולפלסטינים. אבו מאזן סירב. הסירוב הזה מפליל. מי שרוצה להגיע לחקר האמת, לא בורח מחקירות. אבל אין מה לבוא בטענות לפלסטינים. יש להם הזדמנות והם מנצלים אותה. הרימו להם להנחתה, והם מנחיתים. זו זכותם המלאה להילחם נגדנו במישור המדיני וההסברתי. אני יודע, מודרני עכשיו לדרוש גם מאבו מאזן להתגייר ולהצהיר אמונים לציונות הדתית, אבל זה לא באמת יקרה.

אחרי שכתבתי את כל הדברים האלה, אסור לשכוח: גם אם אבו עאקלה נהרגה מירי שיצא מכלי נשק ישראלי, לאף אחד מאיתנו אין ספק שזה נעשה בשוגג. צה"ל לא יורה ביודעין באזרחים ובטח שלא בעיתונאים. מי שמגיע לשטח כשדובדבן מבצעת מעצרים בג'נין וחמושים פלסטינים יורים מאות קליעים באש פרועה לעבר הכוחות, מסכן את עצמו. כן, עיתונאות זה מקצוע מסוכן. עשרות עיתונאים נהרגים סביב העולם כל שנה, אבל רק כשזה קורה אצלנו זה הופך לאירוע אסטרטגי ומחריד את כל האנטישמים ושונאי ישראל מרבצם. אז לא צריך לגמגם ולא צריך להצטדק, צריך להגיד את האמת.


ניסח אותה הכי טוב השר, אלוף במילואים אלעזר שטרן. "זו מלחמה", אמר לי אתמול, "מי שנמצא שם לוקח סיכון. אתה יודע איזו יחידה נלחמה שם, נכון? דובדבן. אתה יודע כמה לוחמי דובדבן נהרגו במהלך השנים מאש של חבריהם, בגלל הנסיבות? אז מה, אנחנו אומרים שהלוחמים רוצחים? לא. הם לא רוצחים. אנחנו לא רוצים לפגוע באזרחים ולא רוצים לפגוע בעיתונאים. אבל כשחמאס יורה מתוך ריכוזי אזרחים, לפעמים זה קורה. ועכשיו, כשעיתונאית נפגעת, מה אנחנו אמורים לעשות? לא להגן על עצמנו? לא לפעול בג'נין ולעצור מבוקשים? לחכות שהמחבלים עם הגרזנים יבואו שוב לאלעד? זה לא יקרה. אסור לנו להתבלבל".


לא מתבלבלים, אלעזר. צריך לחדד עוד יותר את מערך ההסברה שלנו, לנצל את יכולות הסייבר המופלאות שלנו, את הגניוס הישראלי שפתר כבר דברים מורכבים יותר, ולדאוג שהאמת תהיה זמינה ברשת לכל מי שמעוניין לשמוע אותה. אם עוד נותרו כאלה. כי בין השורות המדולדלות של השמאל הקיצוני כאן אצלנו, היו מי שמיהרו לקבוע ש"הכיבוש אשם". ברור, רק אם נפנה את כל יהודה ושומרון עד הסנטימטר האחרון, ישכון שלום בארץ לעולמי עד.


כתבתי כאן פעמים רבות בעבר, ואכתוב שוב: בגלל הגישה הזו, אין כאן שמאל משמעותי. כי את עזה פינינו עד הסנטימטר האחרון, וקיבלנו בתמורה גשם של רקטות. ורבים ממנהיגינו היו מוכנים להקמת מדינה פלסטינית על רוב השטח, ונענו בגלי טרור מתאבדים ואינתיפאדות. צה"ל פועל בג'נין לא בגלל "הכיבוש", אלא משום שג'נין משגרת אלינו פראי אדם ברברים ששוחטים אזרחים. הפלסטינים הגיבו על יוזמות השלום שלנו במהלך השנים בטרור, בעיקר חמאסי, אבל לא רק. הם אלה שאחראים למצב הנוכחי, כולל התנפחות הערוגות הקיצוניות והמסוכנות בצד שלנו. לנו יש אשמה תורמת, אבל מי שלא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות מאז הסירוב להחלטת החלוקה, אלה הפלסטינים והם בלבד.