ניתן לעצירה? כך ישראל שקעה בשנאה פנימית בלתי נשלטת

במצוקות חיינו אנו זוכים לעתים לרגעים שמאירים את העולם, אלה רגעי אהבה שמונצחים בצילומים כמו יעל שלביה ועומר אדם. וגם: יש מחנה פוליטי בארץ שזקוק לטיפול גמילה מהתמכרות לשנאה

מאיר עוזיאל צילום: אריק סולטן
פוסטר הצילום של יעל שלביה ועומר אדם
פוסטר הצילום של יעל שלביה ועומר אדם | צילום: אופיר בגון

הצילום הזה עורר מיד הרבה תגובות ברשת. חיילים כתבו בתוך הצילום של יעל המנשקת באהבה נלהבת: ״הרס״ר״ ובתוך הצילום של עומר אדם: ״טפסי תלונה״. או: בתוך הצילום של יעל שלביה המאוהבת נרשמו המילים: ״נגדי מטבח״ ובתוך עומר אדם: ״תפוחי אדמה ותבלינים״, או: ביעל שלביה: ״מ״צ״ ובעומר אדם: ״מרכזית באר שבע״.

תפסתם את הרעיון. צילום של אהבה כה נלהבת יכול להמחיש עוד הרבה דברים בחיינו. נפתלי בנט והבית שלו ברעננה. מתנחלים והתיישבות ביהודה ושומרון. הפרקליטות והמצאת פשעים. יאיר לפיד והשלטון. ואולי גם: חברי הכנסת הערבים ומדינת ישראל (סתאאאם).

כידוע, המתמכרים הורסים את עצמם ואת המשפחה שלהם. כך, המכורים לשנאת ביבי הורסים את המדינה לעצמם, לנו והכי גרוע - לדור הצעיר ולילדים שלנו. תהליך הריפוי יהיה ארוך כמו תמיד בטיפולי גמילה. השלב הראשון הוא ההכרה במחלה. יושבים במעגל ומכריזים: אני מכור לשנאת ביבי. לאט־לאט אולי משתחררים מכך. תאמינו. זה אפשרי. יום אחד תחושו איך הראש מצטלל. במאבק פנימי של כל אחד עם נפשו, ניתן להיפטר לפחות מחלק ממנה.

אני כל כך מבקש שתעשו מאמץ, חבריי היקרים, אני כבר לא יכול לראות את הקרע המטורף הזה בעם הנרדף שלנו, שבעיוורון הורס את עצמו ואת היופי שהיה פה. נלאיתי כבר מלהפנות את תשומת הלב אל עובדות, נתונים או תוצאות. גם שונאי נתניהו רואים את אותן עובדות, אבל זה לא מעניין אותם, כי ההתמכרות לשנאה חזקה הרבה יותר. כל עיוות הצדק שקורה במשפט נתניהו, למשל, לא מחליש ולו בטיפה את האמונה שלהם שהוא אשם.

לא תשמעו את לפיד, את ראשי מפלגת העבודה או את ראשי מרצ מבקרים את כתב האישום המעוות נגד נתניהו. כתב אישום שאם שותקים מולו, ומוכנים לקבל את הרדיפה הלא אנושית אחרי נתניהו, יוצרים חברה דיקטטורית שמסוגלת לבצע רדיפה אחרי כל אחד בכל רגע. לא תשמעו גם חשבון נפש על עוד אסונות שנפלנו לתוכם. פעם חשבתי שהעובדות ישכנעו בני אדם סביבי. זה כבר אבוד. ההתמכרות לשנאה מבטלת עובדות.

אם רק היינו יכולים להתרפא מהשנאה הלא רציונלית לביבי, היינו יכולים מזמן לראות ממשלה שמאחדת את החלקים העיקריים של העם הזה, ולפעול ביחד. יש כנראה שנאה משני הצדדים, ושתי התופעות האלה ראויות לגינוי, אבל אני חושב שמבט או שניים במתרחש ברשתות החברתיות מוכיח שהשנאה לביבי היא מעבר למחלוקת רגילה. זוהי שנאה שחורה, דלקתית, ממעמקים שלא תיארתי לי שקיימים אצל בני אדם סביבי.

אלה אנשים טובים ברוב שטחי החיים, אבל כשהם כותבים טוקבקים, הם חושפים מה שאולי אחרת לא היה נחשף בפנינו. משהו חולני שחייב טיפול, כי הוא כוח הרסני שמאכל לפני הכל את הנפשות ואת מערכות ההיגיון וההגינות של מחנה שונאי ביבי, מחנה שמתוך ההתמכרות לא מסוגל עוד להבין, וגם לא אכפת לו, שהכל מוביל להרס החברה, ערכי שוויון האדם, הכלכלה, הצבא, ההתיישבות. הכל.

כמו סמים קשים. ניתן רק לבקש: אתם לא באמת רוצים להיות מכורים. התעוררו, שפכו מים על הראש אם צריך, עצרו את ההתמכרות הזאת לשנאה כל עוד זה אפשרי. זה אפשרי?

תגיות:
עומר אדם
/
יעל שלביה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף