תמיד התגאיתי בעובדה שכישראלי, החיבור הרגשי שלי למדינה ולמעגלים שאני חי בתוכם חזק במיוחד. לטוב ולרע, כמובן. גודש האירועים שמסביב, מגוון הקונפליקטים הבלתי נדלה והמטענים הכבדים שמאחורי כל סוגיה מחברים אותך באופן בלתי פוסק לאקטואליה, וגורמים לך להיות מעורב בדברים שהם הרבה יותר גדולים מחייך הפרטיים.
החיים ב"סתם" מדינה תמיד נראו לי, בהקשר הזה, הרבה פחות מרגשים ובעלי משמעות. אבל בשנים האחרונות, ובייחוד בחודשים האחרונים, אני מרגיש שהמעורבות הרגשית הזו הולכת והופכת למחניקה, ולפרקים אפילו לבלתי נסבלת. אין במדינה הזו יום אחד שלא מתחוללת בו סערה.
כל ההסברים האלה נכונים, ורלוונטיים, אבל אני חושב שהעניין פה עמוק בהרבה. מדינת ישראל קיימת כבר 74 שנים, ועדיין לא החליטה מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה. הביטוי המעשי לכך הוא שכמעט בכל קטגוריה, אין בישראל החלטה סופית ומוסכמת. ומכאן, ודאות. בתחום המשפט, לא הצלחנו לעצב חוקה שממנה ייגזרו החוקים הרגילים. היעדרה של חוקה כזו, שקובעת כללי משחק בסיסיים, יצר ואקום שלתוכו נכנס למשל אותו אקטיביזם שיפוטי, שקורע אותנו מבפנים: הוא אפשר לקבוצה מסוימת באוכלוסייה להשליט את ערכיה על הרוב, ולא בדרך של בחירה.
מבחינה טריטוריאלית, עדיין אין לנו גבולות מוסכמים. לא רק בעיני העולם, אלא בינינו. לא צריך להסביר אפילו עד כמה המצב הזה מקשה על חתירה ליציבות. מספיק להזכיר שבתוך המדינה הזו חיים מיליוני אנשים שהם לא אזרחיה, בדיוק בגלל חוסר היכולת להחליט על גבולות. גם במישור של יחסי דת ומדינה, בהיעדר כל הסדרה אנחנו מוסיפים להתבחבש סביב אותו “סטטוס קוו" מדומיין, שמייצר ללא הרף עימותים וכעסים.
כל צד מנסה לשפר עמדות וחי בחרדה מתמדת מפני כפייה של הצד השני. כשאתה חי במדינה שלא מסוגלת להחליט לגבי העקרונות הכי בסיסיים שלה, מדינה ב"כאילו", כמו שחרצו הגששים עוד בשנות ה־70, לא פלא שאי־הוודאות הופכת לצל שלך. אבל מה שהיה פעם נסבל, ואפילו חינני, מסתמן עכשיו כגזירה שאי אפשר לעמוד בה. הגיע הזמן להחליט מי אנחנו, לפני שיהיה מאוחר מדי.
יש הרבה ברכה בדיונים על חיצוניות שמייצרים סיפורי עומר אדם ויעל שלביה, או “חתונמי". וגם הרבה צביעות. שיפוטיות על רקע של מראה חיצוני היא לא רק לגיטימית, אלא משהו טבעי שטבוע בכולנו. מעצם העניין הזה, שנקרא משיכה מינית. להגיד לכולם שהם יפים ונראים נפלא כמות שהם זה אולי פוליטיקלי קורקט, אבל גם שקר.
"The Lincoln Lawyer" (נטפליקס) היא סדרת מתח חדשה של דיוויד אי קלי, המבוססת על רבי־המכר של מייקל קונלי. במוקד הסדרה סנגור שנמצא בשפל של חייו וזוכה להזדמנות חד־פעמית לקאמבק, שכמובן תסבך אותו בשלל הרפתקאות ולבטים מוסריים. אין פה שום דבר שלא ראיתם בעבר או עומקים יוצאי דופן, ועדיין - בידור מהוקצע וראוי בהחלט.
התרעות פיקוד העורף