בהופעה בכנס לשכת רואי החשבון באילת הסביר שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ מדוע יתנגד בהצבעה על אישור תקציב המדינה. "ראשית, ככה עובדת דמוקרטיה. האופוזיציה צריכה להפיל את הממשלה", הסביר. "שנית, מדובר בתקציב רע שאינו מתמודד עם אתגרי האינפלציה. וחוץ מזה מדובר בתקציב חד־שנתי ולא דו־שנתי כמו שאני הנהגתי, וזה הדבר הכי גרוע".
שר האוצר הקודם ישראל כ"ץ השמיע דברים דומים בגנות התקציב. לדבריו, מדובר בתקציב רע שאינו מתמודד עם אתגרי יוקר המחיה. כזכור, זה הוא שבתקופתו נמנע בנימין נתניהו מאישור תקציב רק משיקולים פוליטיים.
אלא שנושאי כלכלה הנוגעים "לחיים עצמם", כפי שנתניהו עצמו הגדיר, אינם יכולים לחכות. ניצולי השואה אינם יכולים להמתין עד אין קץ לכך שהמענק השנתי שלהם יגדל ל־8,000 שקל. מספרם הולך ומתמעט משנה לשנה.
הקשישים מקבלי קצבת הבטחת הכנסה מחכים בקוצר רוח לכך שקצבתם השנתית תעלה ב־500 שקל, ל־4,200 שקל לחודש. העצמאים נפגעי אומיקרון אינם יכולים להמתין למשיח ולאישור מתווה הפיצוי, רק כי האופוזיציה נגד. לזוגות הצעירים כבר נמאס לחכות. הם אינם יכולים להמתין לכך שההוצאה בגין קניית דירה ממוצעת תגיע לשווי של 200 משכורות חודשיות, כאילו הם קונים דירה בשדרה החמישית בניו יורק, או בשאנז אליזה בפריז.
לגיטימי לנסות להפיל ממשלה בכל דרך. אולם זה בעייתי להפוך כל נושא שעל סדר היום לאנטי־ממשלתי, כשמי שנפגע מכך הוא הציבור הרחב. שנתיים ללא תקציב הספיקו לנו כדי להבין עד כמה קשה להתנהל על טייס אוטומטי וללא אישור הוצאות. אפילו חלק ממצביעי הליכוד הרך מבינים את זה. הגיע הזמן שהאסימון בנושא ייפול אצל החברים הנכבדים באופוזיציה, אלא אם כן נתניהו באמת חושב שטוב שהמדינה תתנהל ללא תקציב.
לא יזיק אם גם חברי הקואליציה יידעו להתאפק. הגיע הזמן שיעבור לפחות שבוע מבלי שחבר כנסת תורן יאיים בשבירת הכלים אם דרישותיו לא ייענו מיידית. רבים מהם חייבים להביא בחשבון שעם פירוק הקואליציה, הם ייקחו חלק בישיבות הפרלמנט כצופים פאסיביים בערוץ הכנסת.
2. אף מונופול לא ייפול
בשבוע שעבר עברה בכנסת הצעת חוק שתחייב מונופולים במשק בפרסום דוחותיהם הכספיים. זאת נשמעת הצעה יבשה, אבל היא מכילה בתוכה פוטנציאל למטען נפץ. לא במקרה ההצעה שווקה על ידי חברי הכנסת אלי כהן (הליכוד) וולדימיר בליאק (יש עתיד) כ"צעד דרמטי למלחמה ביוקר המחיה". היא אושרה ללא מתנגדים.
כהן, שר הכלכלה לשעבר, נלחם בתקופת כהונתו בקבוצות הריכוז בתחומי הקמעונאות והבנקאות. הוא פעל לפתיחת התחרות בשווקים, כולל פרסומי השוואה על מחירים ברשתות. כהן אפילו יזם את שינוי שמה של רשות ההגבלים לרשות התחרות. לא אחת התעמת עם הממונה על התחרות לשעבר עו"ד מיכל הלפרין, בטענה שהיא אינה נחרצת מספיק במאבק בקבוצות הכוח.
כהן מגדיר "מונופול" כמשהו שאינו מופיע בהכרח בספרי הכלכלה: "גורם מרכזי ליוקר המחיה בישראל". חלק מהמונופולים אינם נסחרים בבורסה, ולכן אינם חייבים לפרסם את דוחותיהם. שר הכלכלה לשעבר מסביר ש"עצם היותה של חברה מונופוליסטית השולטת בנתח שוק מחייב את חובת פרסום הדוחות לציבור, כחלק משמירה על האינטרס הציבורי להבטיח שהמונופול לא מנצל את כוחו לרעה בגביית מחירים מופרזים״.
הרציונל בחובת פרסום דוחותיו של מונופול ברור - השפעתו על הציבור עצומה, והצורך בשקיפות אינו מוטל בספק. יש לציין שכבר כיום חברות ביטוח או בנקים שאינם בורסאיים מחויבים בפרסום דוחות כספיים. כך שההצעה לחובת פרסום גם לחברות פרטיות לא צריכה להפתיע. היא התעוררה לראשונה בעקבות מחאת הקוטג' נגד תנובה והמחאה החברתית שבעקבותיה. תנובה היא מונופול פרטי. ההנחה הייתה שפרסום דוחותיה ילמד על רווחיותה העודפת בשווקים שונים, ואולי יביא לירידת מחירים. אלא שאז הוחלט במשרד המשפטים לגנוז את ההצעה, בנימוק שתועלת הפרטיות עולה על חובת הפרסום המופיעה בחוק החברות.
מה הסיכוי שמשרד המשפטים ישנה את דעתו ויתמוך במהלך? כפי שהדברים נראים כעת, המשרד תומך במהלך עם כוכבית לצדו. שר המשפטים גדעון סער חושש מהגדרה גורפת של מונופול, ומעוניין להתמקד רק בחברות מתחום המזון. הוא התנה את תמיכתו בכך שההגדרה תחול על "משווק גדול" המופיע בחוק המזון, ולא במסגרת חוק החברות, שם חובת הדיווח גורפת הרבה יותר.
על מי צפוי לחול החוק החדש? עסקים כמו תנובה (השוקלת ממילא הנפקה בבורסה) או החברה המרכזית למשקאות (בעלת קוקה־קולה ישראל וטרה). היא לא תחול על מונופולים כמו נשר או על יבואני רכב גדולים. בשורה התחתונה, כשהחוק יאושר, תהיה לו תרומה מסוימת, אם כי מוגבלת, למאבק ביוקר המחיה. הלחץ להורדת מחירים יגבר ויהיה אפקטיבי יותר.
מעבר לכך, הצעת החוק מוכיחה שכשהאופוזיציה רוצה היא יודעת לשתף פעולה עם הקואליציה - וזה עוד לא הכל. האופוזיציה מאתגרת את הממשלה בהצעות נוספות כמו חוק אחר של ח"כ כהן, המבקש לאסור על הנפת דגלי פלסטין במוסדות הממומנים על ידי המדינה. חבל מאוד ששיתוף הפעולה הוא חד־סטרי, ולא כולל תמיכה אופוזיציונית ביוזמות ממשלתיות הנוגעות במישרין לכיסו של האזרח ולמאבק ביוקר המחיה.
3. חוק ההסתרים הבריאותי
זוכרים כיצד בתקציב 2022 ניסו במסגרת חוק ההסדרים (שזכה לכינוי "חוק ההסתרים") להגניב תיקונים מרחיקי לכת שכללו היטל על ביקור רופא וצמצום אפשרויות ההשתכרות של הרופאים? ובכן, בחוק ההסדרים הנוכחי נעשה ניסיון נוסף להגניב מגבלות על הרפואה הפרטית, אלא שהפעם הדבר נעשה תחת סטרואידים.
תחת הכותרת היומרנית "צמצום יוקר המחיה בביטוחי הבריאות הפרטיים וחיזוק הרפואה הציבורית" נעשה ניסיון בולשביקי לגלח את שירותי הרפואה הפרטית. התירוצים שנשמעו בעבר שחוקים לעייפה: "ביטול כפל ביטוחים", "רצון לשפר את הרפואה הציבורית", "חיזוק השכבות המוחלשות" וכו'. אך בפועל נראה שבאגף התקציבים מקווים שחוק ההסדרים יצליח לעשות את מה שנכשל בו ב־2022 ולפגוע ברפואה הפרטית.
באוצר פועלים בחוסר שקיפות מזעזע: במקביל לחוק ההסדרים פועלת ועדה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, שמונתה לפני חודשיים על ידי שר הבריאות. בוועדה ישנם חברים מכובדים כמו נשיא המדינה לשעבר רובי ריבלין, חבר הכנסת לשעבר חיים אורון והיועץ המשפטי לשעבר של רשות ההגבלים, עו"ד שלומי פריזט. בכתב המינוי שלה נכתב ש"מערכת הבריאות הישראלית נחשבת ליעילה ואיכותית, המספקת שירות אוניברסלי טוב מאוד. עם זאת, המערכת מאופיינת באי־שוויון גבוה יחסית, בבעיות תורים וזמינות של שירותים מסוימים, ובמבנה הוצאה שונה מהותית ממרבית מדינות ה־OECD".
הוועדה התבקשה לבחון לעומק את מערך העלויות בין הרפואה הפרטית והציבורית, וכן דרכים לשיפור המערכת הציבורית ולייעול השירות. ואולם תוך כדי העבודה נחשפו חבריה לעובדה המדהימה שעם כל הכבוד לדיונים, מישהו באוצר כבר הגיע למסקנות משלו. באגף התקציבים הכינו שורה של המלצות הנוגעות לשינוי מבנה העלויות במערכת הבריאות, כולל רפורמות מקיפות במבנה השירות וחידוש הטלת אגרת רופא. בוועדה נדהמו. חבר הוועדה שלומי פריזט התקומם וטען כי במצב עניינים זה אין טעם בהמשך הדיונים, שכן האוצר ממילא סימן את המטרה והחליט מראש.
עובדה מדהימה נוספת היא שהמלצות הבריאות בחוק ההסדרים הוכנו מבלי שד"ר משה ברקת, המפקח על הביטוח באוצר, בכלל נשאל לעמדותיו.
מה ממליצים באגף התקציבים? בחוק ההסדרים נכתב שכדי לצמצם את העלויות המושתות על האזרח בגין כפל ביטוחי בריאות ולהקל את יוקר המחיה יופחתו מחירי הביטוח הציבורי בהשוואה לאלו הפרטיים.
"במקרה ואדם תובע כיסוי ביטוחי בתחום הניתוחים או הייעוץ, וקיים לו אותו כיסוי ביטוחי בחברת ביטוח פרטית ובשירותי בריאות נוספים של קופת חולים, חברת הביטוח הפרטית תפעיל את הפוליסה לפני קופות החולים. בעת הגשת תביעה לקופת חולים להפעלת הכיסוי הביטוח של שירותי הבריאות הנוספים בתחום הניתוחים או הייעוץ, תפנה קופת החולים לאוצר כדי לברר אם למבוטח קיימת פוליסת בריאות פרטית באותו תחום, כתנאי להמשך טיפולה בתביעה".
וכאמור, גולת הכותרת היא שהחל מ־1 בינואר 2023, עבור כיסוי בעד התייעצות עם רופא מומחה יוטל היטל הן על חברת הביטוח והן על קופת החולים: 35% מהתשלומים ייגבו מחברת הביטוח ו־15% משירותי הבריאות המשלימים של קופות החולים.
באגף התקציבים מפנטזים על האפשרות שההוראות החדשות יורידו את התמריץ לביטוחים פרטיים, שהרופאים ייאלצו להגדיל את משך עבודתם בבתי החולים הציבוריים, ושבסופו של דבר המהלך יביא להוזלת עלויות הביטוח לכלל הציבור ולקיצורים תורים. להערכתי יקרה בדיוק ההפך: אם החוק יאושר, הרפואה האיכותית תצבור תאוצה ותהפוך לנחלת בעלי הממון. הרופאים יעבדו אולי יותר קשה - אבל בקליניקות פרטיות, ושום תור לא יקוצר.
מה שגרוע במיוחד הוא הניסיון הציני לנצל את חוסר הוודאות הפוליטי כדי להגניב בחסות חוק ההסדרים מהלך לא דמוקרטי, שנרקח במוחם הקודח של מספר פקידים באגף התקציבים. מטריד לגלות שהצעות הזויות אלה עומדות על סדר היום בשעה שוועדה ציבורית מכובדת נמצאת בעיצומם של דיונים באותם נושאים ממש, אבל איש לא טורח להמתין להמלצותיה. הנושא הזה חייב לרדת מחוק ההסדרים בהקדם האפשרי.
4. האופטימיות של שקד
את חתונת בנו של חבר סיעתה ח"כ ניר אורבך, ניצלה שרת הפנים איילת שקד להפקת סרטון שבו נראים היא, אורבך וח"כ אביר קארה במצב רוח מרומם ומתלוצצים על הקשר ביניהם. השבוע היא הפיקה סרטון שבו תקפה יחד עם אורבך את קיצוץ תקציבי החרדים. יחסית למצב הקואליציה הקמל, היא אופטימית ופורחת כמו פריחת השקד.
גולת הכותרת של השבוע הייתה הרפורמה לרישוי עסקים, שבמסגרתה 40 אלף עסקים ייהנו מקיצור הליכים, או לחלופין מפטור מהצורך ברישוי עסק. 8,000 עסקים, כולל עסקי רפואה, הוחרגו מהרפורמה. החיסכון נאמד ב־331.5 מיליון שקל לשנה.
"לו הייתי מקשיבה לכל ההתנגדויות של משרד הבריאות, כלום לא היה עובר. היו להם המון הסתייגויות על תרופות וציוד רפואי, ואת חלקן קיבלנו. הרפורמה מאריכה את הצורך בחידוש רישיונות לעסקים כמו מלונות - מעשר שנים ל־15. אתה יודע שהיו מקרים שבהם מסעדות שרצו למכור יין חויבו לקבל אישור לבית העסק מטעם המשטרה כדי לפעול? זה לא יקרה יותר".
"מצב מחירי הדיור הנוכחי פשוט לא נורמלי. זה קורה גם כי אנחנו המדינה המערבית המפותחת היחידה עם שיעורי ילודה של שלושה ילדים למשפחה. ממוצע הילודה במערב עומד על אחד עד שני ילדים למשפחה. חייבים כל הזמן להגדיל את היצע הדירות. כבר שיווקנו יותר מ־100 אלף דירות, לעומת פחות ממחצית בשנתיים האחרונות. אם היינו הולכים שוב לבחירות, הייתה קטסטרופה".
התרעות פיקוד העורף