1. תקציב ההזדמנויות

בהופעה בכנס לשכת רואי החשבון באילת הסביר שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ מדוע יתנגד בהצבעה על אישור תקציב המדינה. "ראשית, ככה עובדת דמוקרטיה. האופוזיציה צריכה להפיל את הממשלה", הסביר. "שנית, מדובר בתקציב רע שאינו מתמודד עם אתגרי האינפלציה. וחוץ מזה מדובר בתקציב חד־שנתי ולא דו־שנתי כמו שאני הנהגתי, וזה הדבר הכי גרוע".

שר האוצר הקודם ישראל כ"ץ השמיע דברים דומים בגנות התקציב. לדבריו, מדובר בתקציב רע שאינו מתמודד עם אתגרי יוקר המחיה. כזכור, זה הוא שבתקופתו נמנע בנימין נתניהו מאישור תקציב רק משיקולים פוליטיים.

העמדה התמוהה ביותר בנושא מושמעת מצד יו"ר המועצה לכלכלה לשעבר פרופ' אבי שמחון. מבחינתו, גם ללא תקציב המשק תפקד לא רע.
במילים אחרות, ברור שהאופוזיציה תצביע נגד התקציב כמו שתצביע נגד כל הצעת חוק אחרת שתיזום הממשלה, כולל הטיפול באחים שכולים או החלת הוראות החוק הישראלי על חלקים ביהודה ושומרון.

אלא שנושאי כלכלה הנוגעים "לחיים עצמם", כפי שנתניהו עצמו הגדיר, אינם יכולים לחכות. ניצולי השואה אינם יכולים להמתין עד אין קץ לכך שהמענק השנתי שלהם יגדל ל־8,000 שקל. מספרם הולך ומתמעט משנה לשנה.

הקשישים מקבלי קצבת הבטחת הכנסה מחכים בקוצר רוח לכך שקצבתם השנתית תעלה ב־500 שקל, ל־4,200 שקל לחודש. העצמאים נפגעי אומיקרון אינם יכולים להמתין למשיח ולאישור מתווה הפיצוי, רק כי האופוזיציה נגד. לזוגות הצעירים כבר נמאס לחכות. הם אינם יכולים להמתין לכך שההוצאה בגין קניית דירה ממוצעת תגיע לשווי של 200 משכורות חודשיות, כאילו הם קונים דירה בשדרה החמישית בניו יורק, או בשאנז אליזה בפריז.

התקציב החדש יכלול גם הוצאות צפויות בגין הסכם השכר החדש במגזר הציבורי, שבפעם האחרונה נחתם ב־2018. הגיע הזמן לטפל בו.
כמו כן, בקרב ניצולי שואה, מקבלי הבטחת הכנסה, נפגעי אומיקרון, זוגות צעירים, עובדי המגזר הציבורי - יש לא רק תומכי הקואליציה, אלא גם מצביעי ליכוד.

לגיטימי לנסות להפיל ממשלה בכל דרך. אולם זה בעייתי להפוך כל נושא שעל סדר היום לאנטי־ממשלתי, כשמי שנפגע מכך הוא הציבור הרחב. שנתיים ללא תקציב הספיקו לנו כדי להבין עד כמה קשה להתנהל על טייס אוטומטי וללא אישור הוצאות. אפילו חלק ממצביעי הליכוד הרך מבינים את זה. הגיע הזמן שהאסימון בנושא ייפול אצל החברים הנכבדים באופוזיציה, אלא אם כן נתניהו באמת חושב שטוב שהמדינה תתנהל ללא תקציב.

לא יזיק אם גם חברי הקואליציה יידעו להתאפק. הגיע הזמן שיעבור לפחות שבוע מבלי שחבר כנסת תורן יאיים בשבירת הכלים אם דרישותיו לא ייענו מיידית. רבים מהם חייבים להביא בחשבון שעם פירוק הקואליציה, הם ייקחו חלק בישיבות הפרלמנט כצופים פאסיביים בערוץ הכנסת.

יובל שטייניץ  (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)יובל שטייניץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

2. אף מונופול לא ייפול

בשבוע שעבר עברה בכנסת הצעת חוק שתחייב מונופולים במשק בפרסום דוחותיהם הכספיים. זאת נשמעת הצעה יבשה, אבל היא מכילה בתוכה פוטנציאל למטען נפץ. לא במקרה ההצעה שווקה על ידי חברי הכנסת אלי כהן (הליכוד) וולדימיר בליאק (יש עתיד) כ"צעד דרמטי למלחמה ביוקר המחיה". היא אושרה ללא מתנגדים.

כהן, שר הכלכלה לשעבר, נלחם בתקופת כהונתו בקבוצות הריכוז בתחומי הקמעונאות והבנקאות. הוא פעל לפתיחת התחרות בשווקים, כולל פרסומי השוואה על מחירים ברשתות. כהן אפילו יזם את שינוי שמה של רשות ההגבלים לרשות התחרות. לא אחת התעמת עם הממונה על התחרות לשעבר עו"ד מיכל הלפרין, בטענה שהיא אינה נחרצת מספיק במאבק בקבוצות הכוח.

כהן מגדיר "מונופול" כמשהו שאינו מופיע בהכרח בספרי הכלכלה: "גורם מרכזי ליוקר המחיה בישראל". חלק מהמונופולים אינם נסחרים בבורסה, ולכן אינם חייבים לפרסם את דוחותיהם. שר הכלכלה לשעבר מסביר ש"עצם היותה של חברה מונופוליסטית השולטת בנתח שוק מחייב את חובת פרסום הדוחות לציבור, כחלק משמירה על האינטרס הציבורי להבטיח שהמונופול לא מנצל את כוחו לרעה בגביית מחירים מופרזים״.

הרציונל בחובת פרסום דוחותיו של מונופול ברור - השפעתו על הציבור עצומה, והצורך בשקיפות אינו מוטל בספק. יש לציין שכבר כיום חברות ביטוח או בנקים שאינם בורסאיים מחויבים בפרסום דוחות כספיים. כך שההצעה לחובת פרסום גם לחברות פרטיות לא צריכה להפתיע. היא התעוררה לראשונה בעקבות מחאת הקוטג' נגד תנובה והמחאה החברתית שבעקבותיה. תנובה היא מונופול פרטי. ההנחה הייתה שפרסום דוחותיה ילמד על רווחיותה העודפת בשווקים שונים, ואולי יביא לירידת מחירים. אלא שאז הוחלט במשרד המשפטים לגנוז את ההצעה, בנימוק שתועלת הפרטיות עולה על חובת הפרסום המופיעה בחוק החברות.

מה הסיכוי שמשרד המשפטים ישנה את דעתו ויתמוך במהלך? כפי שהדברים נראים כעת, המשרד תומך במהלך עם כוכבית לצדו. שר המשפטים גדעון סער חושש מהגדרה גורפת של מונופול, ומעוניין להתמקד רק בחברות מתחום המזון. הוא התנה את תמיכתו בכך שההגדרה תחול על "משווק גדול" המופיע בחוק המזון, ולא במסגרת חוק החברות, שם חובת הדיווח גורפת הרבה יותר.

על מי צפוי לחול החוק החדש? עסקים כמו תנובה (השוקלת ממילא הנפקה בבורסה) או החברה המרכזית למשקאות (בעלת קוקה־קולה ישראל וטרה). היא לא תחול על מונופולים כמו נשר או על יבואני רכב גדולים. בשורה התחתונה, כשהחוק יאושר, תהיה לו תרומה מסוימת, אם כי מוגבלת, למאבק ביוקר המחיה. הלחץ להורדת מחירים יגבר ויהיה אפקטיבי יותר.

מעבר לכך, הצעת החוק מוכיחה שכשהאופוזיציה רוצה היא יודעת לשתף פעולה עם הקואליציה - וזה עוד לא הכל. האופוזיציה מאתגרת את הממשלה בהצעות נוספות כמו חוק אחר של ח"כ כהן, המבקש לאסור על הנפת דגלי פלסטין במוסדות הממומנים על ידי המדינה. חבל מאוד ששיתוף הפעולה הוא חד־סטרי, ולא כולל תמיכה אופוזיציונית ביוזמות ממשלתיות הנוגעות במישרין לכיסו של האזרח ולמאבק ביוקר המחיה.

אלי כהן  (צילום: פלאש 90)אלי כהן (צילום: פלאש 90)

3. חוק ההסתרים הבריאותי

זוכרים כיצד בתקציב 2022 ניסו במסגרת חוק ההסדרים (שזכה לכינוי "חוק ההסתרים") להגניב תיקונים מרחיקי לכת שכללו היטל על ביקור רופא וצמצום אפשרויות ההשתכרות של הרופאים? ובכן, בחוק ההסדרים הנוכחי נעשה ניסיון נוסף להגניב מגבלות על הרפואה הפרטית, אלא שהפעם הדבר נעשה תחת סטרואידים.

תחת הכותרת היומרנית "צמצום יוקר המחיה בביטוחי הבריאות הפרטיים וחיזוק הרפואה הציבורית" נעשה ניסיון בולשביקי לגלח את שירותי הרפואה הפרטית. התירוצים שנשמעו בעבר שחוקים לעייפה: "ביטול כפל ביטוחים", "רצון לשפר את הרפואה הציבורית", "חיזוק השכבות המוחלשות" וכו'. אך בפועל נראה שבאגף התקציבים מקווים שחוק ההסדרים יצליח לעשות את מה שנכשל בו ב־2022 ולפגוע ברפואה הפרטית.

באוצר פועלים בחוסר שקיפות מזעזע: במקביל לחוק ההסדרים פועלת ועדה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, שמונתה לפני חודשיים על ידי שר הבריאות. בוועדה ישנם חברים מכובדים כמו נשיא המדינה לשעבר רובי ריבלין, חבר הכנסת לשעבר חיים אורון והיועץ המשפטי לשעבר של רשות ההגבלים, עו"ד שלומי פריזט. בכתב המינוי שלה נכתב ש"מערכת הבריאות הישראלית נחשבת ליעילה ואיכותית, המספקת שירות אוניברסלי טוב מאוד. עם זאת, המערכת מאופיינת באי־שוויון גבוה יחסית, בבעיות תורים וזמינות של שירותים מסוימים, ובמבנה הוצאה שונה מהותית ממרבית מדינות ה־OECD".

הוועדה התבקשה לבחון לעומק את מערך העלויות בין הרפואה הפרטית והציבורית, וכן דרכים לשיפור המערכת הציבורית ולייעול השירות. ואולם תוך כדי העבודה נחשפו חבריה לעובדה המדהימה שעם כל הכבוד לדיונים, מישהו באוצר כבר הגיע למסקנות משלו. באגף התקציבים הכינו שורה של המלצות הנוגעות לשינוי מבנה העלויות במערכת הבריאות, כולל רפורמות מקיפות במבנה השירות וחידוש הטלת אגרת רופא. בוועדה נדהמו. חבר הוועדה שלומי פריזט התקומם וטען כי במצב עניינים זה אין טעם בהמשך הדיונים, שכן האוצר ממילא סימן את המטרה והחליט מראש.

עובדה מדהימה נוספת היא שהמלצות הבריאות בחוק ההסדרים הוכנו מבלי שד"ר משה ברקת, המפקח על הביטוח באוצר, בכלל נשאל לעמדותיו.

מה ממליצים באגף התקציבים? בחוק ההסדרים נכתב שכדי לצמצם את העלויות המושתות על האזרח בגין כפל ביטוחי בריאות ולהקל את יוקר המחיה יופחתו מחירי הביטוח הציבורי בהשוואה לאלו הפרטיים.

"במקרה ואדם תובע כיסוי ביטוחי בתחום הניתוחים או הייעוץ, וקיים לו אותו כיסוי ביטוחי בחברת ביטוח פרטית ובשירותי בריאות נוספים של קופת חולים, חברת הביטוח הפרטית תפעיל את הפוליסה לפני קופות החולים. בעת הגשת תביעה לקופת חולים להפעלת הכיסוי הביטוח של שירותי הבריאות הנוספים בתחום הניתוחים או הייעוץ, תפנה קופת החולים לאוצר כדי לברר אם למבוטח קיימת פוליסת בריאות פרטית באותו תחום, כתנאי להמשך טיפולה בתביעה".

וכאמור, גולת הכותרת היא שהחל מ־1 בינואר 2023, עבור כיסוי בעד התייעצות עם רופא מומחה יוטל היטל הן על חברת הביטוח והן על קופת החולים: 35% מהתשלומים ייגבו מחברת הביטוח ו־15% משירותי הבריאות המשלימים של קופות החולים.

באגף התקציבים מפנטזים על האפשרות שההוראות החדשות יורידו את התמריץ לביטוחים פרטיים, שהרופאים ייאלצו להגדיל את משך עבודתם בבתי החולים הציבוריים, ושבסופו של דבר המהלך יביא להוזלת עלויות הביטוח לכלל הציבור ולקיצורים תורים. להערכתי יקרה בדיוק ההפך: אם החוק יאושר, הרפואה האיכותית תצבור תאוצה ותהפוך לנחלת בעלי הממון. הרופאים יעבדו אולי יותר קשה - אבל בקליניקות פרטיות, ושום תור לא יקוצר.

מה שגרוע במיוחד הוא הניסיון הציני לנצל את חוסר הוודאות הפוליטי כדי להגניב בחסות חוק ההסדרים מהלך לא דמוקרטי, שנרקח במוחם הקודח של מספר פקידים באגף התקציבים. מטריד לגלות שהצעות הזויות אלה עומדות על סדר היום בשעה שוועדה ציבורית מכובדת נמצאת בעיצומם של דיונים באותם נושאים ממש, אבל איש לא טורח להמתין להמלצותיה. הנושא הזה חייב לרדת מחוק ההסדרים בהקדם האפשרי.

איילת שקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)איילת שקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

4. האופטימיות של שקד

את חתונת בנו של חבר סיעתה ח"כ ניר אורבך, ניצלה שרת הפנים איילת שקד להפקת סרטון שבו נראים היא, אורבך וח"כ אביר קארה במצב רוח מרומם ומתלוצצים על הקשר ביניהם. השבוע היא הפיקה סרטון שבו תקפה יחד עם אורבך את קיצוץ תקציבי החרדים. יחסית למצב הקואליציה הקמל, היא אופטימית ופורחת כמו פריחת השקד.

האם המשולש הפוליטי שלכם כולל הסכם לא כתוב שהופך אתכם לסיעה בתוך ימינה?
"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין כסיעה שלמה. כשעידית סילמן עזבה, היו כל מיני שמועות שכאילו אנחנו הבאים בתור לפרוש. אבל אנחנו אומרים שכל הסיעה, ולא רק שלושתנו, עובדים בשיתוף פעולה מלא. בחתונה עשינו סרטון משותף חמוד ולא מעבר לכך".

גולת הכותרת של השבוע הייתה הרפורמה לרישוי עסקים, שבמסגרתה 40 אלף עסקים ייהנו מקיצור הליכים, או לחלופין מפטור מהצורך ברישוי עסק. 8,000 עסקים, כולל עסקי רפואה, הוחרגו מהרפורמה. החיסכון נאמד ב־331.5 מיליון שקל לשנה.

"לו הייתי מקשיבה לכל ההתנגדויות של משרד הבריאות, כלום לא היה עובר. היו להם המון הסתייגויות על תרופות וציוד רפואי, ואת חלקן קיבלנו. הרפורמה מאריכה את הצורך בחידוש רישיונות לעסקים כמו מלונות - מעשר שנים ל־15. אתה יודע שהיו מקרים שבהם מסעדות שרצו למכור יין חויבו לקבל אישור לבית העסק מטעם המשטרה כדי לפעול? זה לא יקרה יותר".

אז למה הרפורמה לא קרתה עד היום? האם בבוא העת יכירו לכם תודה עליה?
"אני מקווה שכן. אנחנו עושים המון מהלכים, שלצערי לא באים לידי ביטוי בסקרים. עד היום לשרים לא היה אומץ לפעול, היה צריך ללכת נגד שרים בתוך הממשלה. קיבלתי רוח גבית מח"כ אביר קארה, ששם את הדגש על ביטול הרגולציה, ויחד הובלנו אותה. קארה חבר לראשי ארגונים שהגיעו מהשטח, והם אמרו מה צריך לעשות כדי לפתור את הפלונטרים. אני מאמינה שבסופו של דבר הרפורמה תגולגל גם לצרכן ותוריד את יוקר המחיה. לכל עסק יהיו מעתה פחות הוצאות ויהיה יותר קל לפתוח עסקים".

הליכי הרגולציה בענף הבנייה עדיין מורכבים.
"כבר עשינו כמה דברים משמעותיים. בחודשים הקרובים יעברו קבלנים לרישוי עצמי, מה שיקל משמעותית את הרגולציה ויגדיל התחלות הבנייה. במקביל אנחנו עושים פיילוט של מכונים לרישוי עצמי של בעלי מקצוע, במתכונת דומה לזאת הקיימת במיאמי. בקרוב נתחיל בפיילוט בירושלים".

הקבלנים מתלוננים על מצוקת כוח אדם. דובר על יבוא 30 אלף עובדים זרים, וזה תקוע.
"בכוונתי לקדם את האצת קצב יבוא עובדים הזרים מסין, ובמקביל אני אמורה לקדם גם יבוא עובדים זרים מהודו. הייתי אמורה לנסוע עם בנט להודו, וזה נדחה ליוני. במקביל קידמתי החלטת ממשלה שתאפשר לתאגידים עצמם לייבא עובדים כהוראת שעה לשנה. כרגע במשרד המשפטים עוברים על זה".

אומרים לי שהצעדים החדשים למיתון העליות במחירי הדיור לא ייצאו אל הפועל בגלל מחלוקת פוליטית. מתי המחירים יירדו?
"התוכנית המקורית דווקא יצאה אל הפועל, ואנחנו מתקדמים בשלבים. בתוכנית החדשה עדיין אין סגירה של כל הקצוות. זה תקוע באוצר בגלל מחלוקת בין הדרג המקצועי ובינו לבין שר השיכון אלקין. אני לא חושבת שמהתוכנית החדשה תבוא הישועה, כי צריך להגדיל את התחלות הבנייה ולפשט הליכי רישוי. אני מקווה שלקראת סוף השנה תהיה התמתנות בקצב עליות המחירים".

"מצב מחירי הדיור הנוכחי פשוט לא נורמלי. זה קורה גם כי אנחנו המדינה המערבית המפותחת היחידה עם שיעורי ילודה של שלושה ילדים למשפחה. ממוצע הילודה במערב עומד על אחד עד שני ילדים למשפחה. חייבים כל הזמן להגדיל את היצע הדירות. כבר שיווקנו יותר מ־100 אלף דירות, לעומת פחות ממחצית בשנתיים האחרונות. אם היינו הולכים שוב לבחירות, הייתה קטסטרופה".

חוק ההסדרים כולל הצעה לשינוי מבנה הארנונה העסקית לטובת הוזלת הארנונה למגורים. ראשי הרשויות כועסים, וגם כך הם לא ששים לשתף פעולה.
"ברשויות יש מספר אתגרים מקצועיים, שאחד מהם נוגע לבעיה שאני עובדת עליה, והיא השכר הנמוך לבודקי תוכניות ומהנדסים. קשה לגייס בעלי מקצוע לתחום, ולכן הכל תקוע. אני עובדת מול האוצר במטרה להגדיל את השכר. לגבי שינוי מבנה הארנונה ברשויות, זה משונה, כי אפילו עוד לא דיברו איתי על זה. זה נראה לי מוזר. פקידי האוצר זורקים כל מיני דברים לאוויר".

טוענים נגדך שאת ממנה מקורבים לך, כמו דליה פרסיקו במקום דלית זילבר ומינויים פוליטיים אחרים.
"בהודעה שפרסמנו השבוע ראית שיש שלושה מועמדים להחלפת זילבר כמנהלת התכנון, ופרסיקו לא בתוכם. בסופו של דבר נבחר רפי אלמליח. כל השמועות על מינויים פוליטיים אינן נכונות. המינויים שלי מאוד מקצועיים. ליו"ר הוועדה המחוזית בתל אביב מיניתי את ערן ניצן, לשעבר בכיר באוצר, והוא דוגמה מצוינת למינוי מקצועי. כל פעם מבלבלים את המוח על משהו אחר".

מה קורה עם הפטור מוויזות לארה"ב? איפה זה תקוע?
"דווקא זה מתקדם יפה מאוד, והדיווח בתקשורת לא נכון. תומס נייטס, השגריר האמריקאי בישראל, עובד איתי על זה באופן יומיומי. עד סוף השנה נדע אם אנחנו נכנסים לתוכנית הפטור האמריקאי, ועד אז צריכים להשלים מספר תהליכי חקיקה. אם נעשה את זה לפי לוח הזמנים, זה ייכנס לתוקף במרץ 2023".

איך פותרים את בעיית התורים לדרכונים?
"זו בעיה שאופיינת לכל העולם בגלל הקורונה. אנחנו בתהליכי גיוס של 100 עובדים חדשים, שמתוכם כבר גויסו 30. הפתרון הכי טוב הוא הקמת לשכה לתורים זמניים, שכבר פתחנו בבני ברק. ניתן להשיג תור לדרכון זמני לשלושה שבועות קדימה. גם הארכתי את תוקף הדרכון הזמני משנה לשנתיים, וגם הורדתי את העלות לזה של דרכון רגיל. אני מקבלת פידבקים שזה עובד מעולה".

יד על הלב: האם את מאמינה שהקואליציה תחזיק מעמד עד סוף מושב הקיץ?
"יש לנו עוד הרבה מאוד עבודה לעשות. אני צריכה עדיין להשלים את הליכי האישור של 'חלופת שקד' לתמ"א 38. יש את חוק המטרו, ובמושב הקרוב יש עוד הרבה מאוד עבודה לעשות. אני מקווה ומעריכה שנשרוד את מושב הקיץ בשלום".

[email protected]