איך היו נראים חייו של אורי זוהר אם לא היה חוזר בתשובה? בזמנו, כשפנה לעולם התורה, טענו אנשי תרבות וחברים שזו אבידה משמעותית לחברה הישראלית. בעיניי, טוב עשה, בעיקר עבור איכות חייו, כששינה כיוון ופנה לדרך חדשה.
נניח שזוהר היה ממשיך במסלול של יוצר וקומיקאי, סביר להניח שהיה מגיע לערוץ 2 החדש והנוצץ, שבלע בשקיקה בתחילת דרכו כישרונות גדולים. כך, אורי האהוב היה מוצא את עצמו מגיש שעשועון או מנחה תוכנית אירוח בתקציב גרנדיוזי, כמקובל באותם זמנים. בימים של 40% רייטינג לתוכנית, הוא היה מתמודד מול דודו טופז ודן שילון, ונאלץ ללכת רחוק מוסרית ואומנותית במרדף המשוגע אחר הרייטינג והכסף הגדול. המאבק על המספרים היה כנראה מוביל אותו, כפי שהוביל אחרים, למחוזות שלא תמיד היו קלים לעיכול.
שגרת יומו בפריים טיים הייתה נעה בין תחרויות היתוליות בשידור חי, חנופה לכוכבי ערוץ ילדים ואלילי נוער וראיונות בידוריים עם פוליטיקאים. במקביל, זוהר היה מפיק ומככב בסרט שיצר: קומדיה מתוחכמת עם רמיזות עממיות, שנוצרה גם לטובת שבירת הקופות. הקהל היה רץ בהמוניו, והמבקרים היו בזים לעשייה.
בהמשך זוהר היה מפציע בסדרה של סרטי מתיחות שובבים, בשיתוף פעולה עם צבי שיסל. ההצלחה הייתה כבירה, וזוהר היה הופך למלך הטלוויזיה והבידור של ישראל. אורי הגדול והמפורסם היה מנהל חיים סוערים ומורכבים: גירושים, נישואים ורומנים עם נשים צעירות וידועות. הכל היה מסוקר בתוכניות הרכילות, שהולכות ותופסות תאוצה ופופולריות. לשערים בעיתוני סוף השבוע הוא היה מצטלם, כמקובל, באופן פרובוקטיבי: חצי עירום. לכתב היה מספר בווידוי חושפני על התלישות, ההוללות הפרועה והחלום על יציבות.
בתום עשור, עם מיליונים רבים בכיסו, קמפיינים, מאבקים בין זכייניות, בידור להמונים, דמעות, מערכונים ורגעי שיא שבהם היה מרתק את המדינה לצד נקודות שפל, זוהרו של זוהר היה מתעמעם עד שהיה נשלח לספסל.
ואז, בגיל 60 פלוס אורי היפה היה עומד בפני משבר: בעולם החדש אין ביקוש לסחורה הישנה שלו. אפילו מופע בידור רענן ומושקע שהכין קרס אחרי שלושה חודשים בלבד, ואיתו גם הכסף שהשקיע במיזם. ״זוהר כבר לא מצחיק. מלך הבידור פאסה״, היה כותב כלאחר יד עיתונאי מושחז, אופנתי, אכזר וצעיר.
זוהר שבור. הוא היה יושב רוב הזמן בביתו מדוכא. השנים חולפות והוא מנהל שגרה עצובה: קם בבוקר וצועד לקאנטרי, שותה קפה עם כמה גברים בני גילו, מאזין לאקטואליה ברדיו, פוגש את הנכדים ומוזמן מדי פעם לתוכניות יומיות בטלוויזיה, לשיחות נוסטלגיות עם מגישים שיודעים מעט מאוד על התהילה והיצירה הגדולה שהביא לעולם.
למרות הגיל, היה עדיין חולם על קאמבק שהולך ומתרחק. גם חשבון הבנק לא מה שהיה בעבר. הגירושים ורמת החיים הגבוהה שניהל צמצמו את הרזרבות. הוא לא עני, אבל כבר לא מיליונר. עכשיו עושים חשבון על כל גרוש. המבוגרים היו עוד עוצרים אותו ברחוב כדי לדבר על "לול", אבל הצעירים פשוט לא יודעים מיהו.
באחד הימים, אחרי שנים שנשכח, מגיעה שיחת טלפון. מספרים לו על תוכנית שהפכה ללהיט ומציעים לו להשתתף בה. בתוכנית תשהה כמה חודשים בבית אחד עם עוד ידוענים, וכל מה שיקרה לכם שם יועבר בשידור חי מול כל המדינה. ״כולם יצפו בך״, מבטיחים לו. זוהר מזנק על המציאה. הוא מתרגש להיות שוב רלוונטי. אבל בתוך הבית קשה. הוא לא מוצא את עצמו. הדינמיקה הקבוצתית הצעירה, שיחות על אינסטגרם, גברים ונשים נטולי מטען תרבותי מנכרים אותו.
באחת השיחות בבית, כשהוא מנסה לרתק את שאר הדיירים ולהתחבב עליהם, זוהר מספר על הזמנים ההם. הוא משרבב ביטויים ומתאר מצבים בין גברים ונשים שנתפסו אז שגרתיים וכיום הם פסולים לחלוטין. דבריו מהדהדים בשידור חי ובמהרה הופכים לשערורייה. בתוך זמן קצר זוהר מורחק מהבית. הדיון על מעשיו מתרחב וזוהר מוקע פומבית. בעקבות מחאה, סרטיו ויצירותיו מוחרמים ולא משודרים יותר בערוצי הטלוויזיה ומבקרי תרבות עדכניים מפרשים אותם כנחותים וגסים.
ההופעות המועטות שהיו לו לפני שנכנס לתוכנית פסקו. אין הכנסה. הוא נבוך לצאת מביתו. המכרים והחברים שעוד נותרו בחיים מתנתקים ממנו. שיסל ואריק כבר לא בחיים, וזוהר נותר בודד לחלוטין. בצר לו, הוא פותח טיקטוק ומייצר פיליטונים קצרים ומלנכוליים על כוכב דועך בארץ ישראל, שעדיין חושב שבדיחה טובה וישנה תעבוד בכל זמן ומקום.
וכך, בגיל 86 אורי זוהר, אחד מגדולי היוצרים שהיו לנו, נפטר בביתו כשהוא שבור לב ונשכח. אז אתם יודעים מה? יכול להיות שבעולם התקשורת והבידור הישראלי הנוכחי טוב עשה זוהר שנטש את החילוניות לטובת עולם התורה. יהיה זכרו של היוצר הענק הזה ברוך.