1. הבטחות על הקרח
השבוע פורסמה במדורי הדרושים מודעה מטעם בנק ישראל, המבקשת לאתר בעל תפקיד לניהול ההשקעות של קרן העושר. הקרן בשעה טובה מגרדת את המיליארד שקל, ולכן כבר מותר להתחיל ולפנטז על השקעות.
רגע אחד: האם מדובר באותה קרן שבנימין נתניהו הבטיח באוגוסט 2015 שתצבור מאות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות לטובת אזרחי המדינה?
החלטתי להתחיל בהבטחות על תמלוגי הגז, מכיוון ששר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ הודיע השבוע כי לא יתמודד בבחירות הקרובות. לשטייניץ, יותר מלכל שרי ממשלת הליכוד, כולל נתניהו, מגיע הקרדיט על הפקת הגז. אלא שנתניהו נמנע מלתת לו אפילו קומץ מהקרדיט שמגיע לו. שטייניץ עוזב, ובאופן לא מפתיע - את המשבצת הכלכלית בפריימריז בליכוד תופס לא אחר מפרופ' אבי שמחון, לשעבר יו"ר המועצה הכלכלית, שהודיע על התמודדותו. זה לקח זמן, אבל בסוף המרצע יצא מהשק.
ההבטחות על מאות המיליארדים מקרן העושר מצטרפות להבטחות אחרות של נתניהו על הורדת מחירי הדלק, מחירי החלב, מחירי הדיור ומחירי החשמל. כל אלה זינקו ב־12 שנות כהונתו, אבל זה לא מפריע לו להמשיך למחזר את הסחורה המשומשת (שמתברר שיש לה עדיין קונים) תחת המיתוג "כשנחזור נתקן". ניתן לתמוה האם הוא מצפה שממשלת השינוי תשנה במשך שנה את מה שהוא לא הצליח לעשות במשך יותר מעשור.
יותר מכך. ביום שבו הדס קליין מסרה את עדותה המרתקת בתיק 1000 על הנהנתנות בסגנון רומי של משפחת נתניהו, העלה יו"ר האופוזיציה את הציוץ הבא: "הכל עולה, הכל מתייקר, ולפיד לא עושה כלום". נתניהו בא בטענות לראש הממשלה, שבקושי נמצא שבוע בתפקיד, ולא למי ששימש 12 שנים בתפקיד. הוא כנראה שכח שיאיר לפיד שימש כשר אוצר עד דצמבר 2014, אז פוטר על ידיו. עולם הפוך.
להבטחות של נתניהו מומלץ להתייחס עם טונות של מלח, ואני מדבר על ההבטחות הכלכליות בלבד. לו הבטחותיו מהעבר היו מקוימות, ניר ברקת היה מכהן כשר האוצר בהתאם להבטחת בחירות 2020; מענקי הקורונה פרק ב' היו שוב מומטרים על האזרחים בהתאם להבטחת בחירות 2021; ומחירי הדיור היו יורדים בהתאם להבטחה המי יודע כמה, וזוגות צעירים היו מצליחים לרכוש דירה ב־600 אלף שקל בלבד, כפי שהבטיח.
תופעת הפופוליזם לקראת הבחירות אינה חדשה. כל שר אוצר הבטיח דברים שלא מתקיימים, וזה בסדר. כך היה אפילו עם אביגדור ליברמן, ששלל את הורדת המס על הבנזין וכינה את המהלך "טיח בעיצומה של רעידת אדמה", אבל חודש לאחר מכן חזר בו.
לקראת סוף 2021 חזה שר האוצר את המשך העלייה במחירי הדיור, וצדק. אלא שבחודשים האחרונים, לנוכח פעמי הבחירות, הוא שינה את טעמו ומעדיף להמר על ירידת מחירים. ועדיין, כל זה מתגמד לנוכח טענותיו של נתניהו בנושא יוקר המחיה, המושמעות בניסיון מוצלח למדי להנדוס התודעה בקרב בוחריו. בשעה שנתניהו מצטט את הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות", "מכת ריבית", תוך שהוא מפנה טענות ללפיד, מדובר ביודעין בשקר. המדיניות המוניטרית, ואיתה הריבית, נמצאת באחריותו המלאה של בנק ישראל, ולא של האוצר או של ראש הממשלה. אם יש טענות בנושא הריבית והמשכנתאות, הכתובת היא הנגיד פרופ' אמיר ירון. כן – מי שמונה לפני כשנתיים וחצי לתפקיד על ידי לא אחר מנתניהו.
נהוג לומר שהגמל אינו רואה את דבשתו. לאור כל אלה מוטב שנתניהו יתרחק הפעם מנושאי כלכלה ויוקר המחיה ויתמקד בנושאי ימין ושמאל וערבים וחרדים, שבהם הוא מתמחה.
2. ערכת הישרדות
העלאת ריבית בנק ישראל ב־0.5%, שנכנסה אתמול לתוקף, נוספת לשתי העלאות קודמות, והיא כבר לובשת ממדים של צונאמי כלכלי. היא פוגעת בעיקר בנוטלי המשכנתאות, שייאלצו לשלם מאות שקלים נוספים לחודש למשכנתה ממוצעת.
אבל ריבית גבוהה יותר פוגעת לא רק בהם, אלא גם בכיסם של אלה הנמצאים באוברדרפט. מתחילת 2022 הם נאלצים לשלם תוספת של יותר מ־1% על משיכת יתר. ואסור לשכוח גם את הריבית המזנקת בעסקות תשלומים שגובות חברות כרטיסי האשראי (עבור פריסת התשלומים), שמגיעה לשיעור דו־ספרתי.
לפיגוע הריבית, הנמצא בעיצומו, יש להוסיף אספקטים שליליים נוספים של יוקר המחיה, ובראשם מחירי החשמל והדלק. השבוע פנו אליי ביוזמתם שלושה מומחים, המכירים היטב את המערכת הפיננסית, עם ערכות הישרדות למכת יוקר המחיה.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "יש דרך בדוקה ופשוטה להיאבק בהעלאה התלולה של תעריפי החשמל. ישראל יודעת להתמיד ולתת פטור ממע"מ ביבוא אישי. משמעות הדבר היא שספקים גדולים מחו"ל זוכים ביתרון תחרותי ברור מול עסקים קטנים בישראל. הצעתי לא פעם אחת לשר האוצר, ואני חוזר ומציע: בטל את המע"מ על צריכת חשמל ביתית ברמת הממוצע של הצריכה השנתית למשפחה, וכנגד זאת תבטל את הפטור ממע"מ ביבוא אישי.
"זוהי הוזלה משמעותית של 17%. אין ספק שאם מעניקים פטור ממע"מ ביבוא אישי מוזילים את מחירי המוצרים, אבל בלאו הכי מוצרי היבוא של הספקים הגדולים בחו"ל זולים יותר ממחירי המוצרים בישראל, ללא הפטור ממע"מ. העלאת תעריפי החשמל בלתי נמנעת והיא מכה קשה לשכבות החלשות בפריפריה. עשינו סקר בקרב הציבור, והתברר ש־70% תומכים בביטול הפטור ביבוא אישי כנגד הענקת פטור ממע"מ על צריכת חשמל ביתית".
שרון לוין, מנהלת ההסברה בארגון פעמונים: "בארגון פעמונים, העוסק בשיפור האוריינות הפיננסית של משפחות בישראל, נבנתה תוכנית צרכנות חדשה שנועדה לסייע בהתמודדות עם ההוצאות התופחות בחופש הגדול ולקראת חגי תשרי, לנוכח יוקר המחיה התופח.
"לארגון מגיעות משפחות מכל הארץ ומכל המגזרים. אנחנו עוזרים גם למשפחות ממעמד הביניים וגם למשפחות המוכרות בלשכות הרווחה. יש כאלה המכורים לקניות, ואנחנו נותנים למשפחות את המפתח לצאת מזה. ברגע שהם מבינים שהם בבעיה ופונים לקבלת סיוע, כבר עשינו חצי מהעבודה. התהליך שהמשפחות עוברות משנה חיים. משפחות שמסיימות את התהליך יכולות לחסוך 3,800 שקל לחודש, כשממוצע החובות למשפחה עומד על 70 אלף שקל. אנחנו לא מרימים ידיים, ואנחנו מנסים לעזור גם בדרך של הגדלת הכנסה ומיצוי זכויות מול כל הגורמים".
לדברי לוין, "הזמינות לקבלת כסף מאוד נוחה, וזה בעייתי. זה מפתה אנשים לקחת הלוואות בלחיצת כפתור, מעבר ליכולתם, מבלי לבדוק את הריבית והאם הם מסוגלים לעמוד בהחזר החודשי. הבעיה מתעוררת כשלא מצליחים להחזיר חוב ראשוני והוא הולך ותופח. מי שנכנס לתהליך חייב להיות נחוש ומודע למצבו הכלכלי, לאן הכסף נעלם ואיך מוציאים כל גרוש וגרוש.
"אז מה השיטה? צריך להכין תקציב קבוע ולהיערך לחופשות הקיץ והחגים בצורה מדעית. יש הוצאות כמו רכישות לקראת החזרה ללימודים ולאחר מכן הוצאות חגים. יש להתמקד אך ורק בהוצאות החיוניות כמו קייטנות וצהרונים. צריך לנצל מקומות בילוי הניתנים בחינם או רכישות מוזלות כמו מינוי משפחתי. יש הרבה הנחות של ועדי עובדים או כרטיסי מועדון ואפשר לנצל נקודות בכרטיסי אשראי, ויש לא מעט מקומות כאלה. יש הוצאות לא חיוניות, וחייבים להימנע מהן".
אלעד הדר, יועץ עסקי לעצמאים: "אחרי שראיתי כתבה בערוץ 12 כיצד ישראלים עוזבים את הארץ בגלל יוקר המחיה, זה הפריע לי מאוד וראיתי לנכון לחלוק איתכם עצות שאני מיישם לגבי עצמי כבר 22 שנים", הוא כותב לי ומסביר: "מעמדתנו, לא נשנה את מדרגות המס או את מחירי הדלק, אבל החלטתי לשתף בעלי עסקים בכללים שאני מיישם כדי להתמודד עם יוקר המחיה.
"כשאתם מעלים את מחיר המוצר שאתם מוכרים, שנו מעט את האריזה או את שיטת השיווק במטרה שהלקוחות ימשיכו לגלות נאמנות. הטעות הגדולה ביותר שבעלי עסקים עושים היא לחסוך בהוצאות שיווק על מנת להרוויח יותר. במקום לחשוב איך חוסכים, תתחילו לחשוב היכן משקיעים עוד כסף בשיווק כדי להגדיל הכנסות, כי ההוצאות הקבועות ממילא נשארות. הדבר הראשון שאתם צריכים לדאוג לו זה לבית שלכם, למשפחה שלכם, לעובדים שלכם. רק לאחר מכן לספקים שלכם. אז מספיק להתבייש, להרגיש לא נעים או להתעצל. התקשרו לכל הספקים שלכם, קיימו עמם משא ומתן מחדש, שפרו תנאים, ואל תצאו מנקודת הנחה שאין מה לשפר. כמו שמקובל בסלולר או באינטרנט, בדקו תמיד את החלופות ואל תצאו פראיירים.
"אני לא מבין איך זה ש־95% מבעלי העסקים שאני פוגש לא מנהלים תזרים מזומנים, ורוב אלו שאומרים שהם מנהלים משתמשים בכלים מיושנים כמו יומן, דף נייר או טבלת אקסל. כשאתם לא רואים טבלאות השוואה של סוגי הוצאות ביחס להכנסות, איך תדעו בכמה אתם חורגים? ההוצאה הראשונה או השנייה בגודלה בעוגת ההוצאות הינה משכורות. יש להגדיר 'תקציבי שעות' ולבצע התאמות. צריך להגדיר 'דוחות פריון', וכמה אנחנו מצפים מכל עובד לתרום שעתית".
3. גמילות חסדים
קופות הגמל וההשתלמות הסולידיות סיימו את חודש יוני 2022 בתשואות שליליות ממוצעות של 2.4%. במחצית הראשונה של 2022 נחתכו התשואות ב־7.4%, ולמעלה ממחצית מהתשואות החיוביות שהוגשו ב־2021 כבר התנדפה.
הסיבה המרכזית לכך היא צניחות השערים במניות. הקופות והקרנות המתמחות בהשקעה במניות נחתכו במחצית 2022 ב־15% בממוצע. עם זאת, מתברר שאחת הסיבות לחיתוכים ביוני נוגעת לשיטת השערוך של נכסים לא סחירים.
אחד השחקנים הגדולים והוותיקים בתחום החיסכון הפיננסי כתב לי השבוע: "תשואות קופות הגמל וקרנות הפנסיה לחודש יוני היו נמוכות מהצפוי. שווה לבדוק האם זה בגלל שערוך (מטה) של המרכיב הלא סחיר, ובכלל, מה מדיניות השערוך של נכסים אלו. מי שהעריך את זה מראש, וכבר לפני שבועיים הקדים למשוך את הכסף, חסך את השערוך כלפי מטה של סוף החודש. בטוח שגברת כהן מחדרה לא ידעה זאת. למה אין סוג של התרעה על כך? איך זה משפיע על סטיית התקן? מקווה שעניינתי אותך".
ובכן, בהחלט עניינת אותי. מנהלי קופות הגמל, ההשתלמות והביטוח משקיעים מאות מיליארדי שקלים בנכסים לא סחירים בארץ ובחו"ל, ובראשם נכסי נדל"ן. בניגוד למניות ואיגרות החוב, שם קביעת השווי נעשית לפי מחירי הבורסה, בשערוך נכסים לא סחירים אין שיטה. לכן כל עוד לא משערכים כלפי מטה את הנכסים (אף שבגלל קריסת השווקים היה צורך מיידי לעשות את זה), מי שמושך את הכסף עוד לפני השערוך מרוויח. מדוע? כי הוא מקבל תמורה בשווי מנופח. את הטריק הזה יודעים מתי מעט.
בסוף חודש יוני ירדו כאמור נכסי הקופות והקרנות הסולידיות ב־2.4%. מי שהקדים ומשך את הכסף באמצע החודש - חסך לפי ההערכות 1.5% מהתשואה השלילית, וכל זה על חשבון החוסכים הוותיקים. סוגיית קביעת השווי של נכסי נדל"ן או השקעות לא סחירות אחרות מהווה לקונה רצינית בהוראות האוצר, והגיע הזמן לתקן אותה.
4. מנכ"ל יוקר המחיה
ד"ר רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה, מנהל את המשרד המרכז את המאבק ביוקר המחיה: אחריות על פעילות מונופולים, פתיחת השווקים לתחרויות בינלאומיות, הקלות רגולטוריות ועוד. לצד זה, וזה את נוטים לשכוח, בכובעו השני הוא גם האחראי לעידוד התעשייה והצמיחה במשק. שוחחתי איתו במסגרת פאנל בכנס השנתי של לשכת רואי החשבון.
"אני מאמין שכל ממשלה שתקום לאחר הבחירות תאמץ את התוכניות שבנינו במסגרת מהלך אסטרטגי עמוק שבוצע בהובלת שרת הכלכלה, ואשר אמור להצעיד קדימה את כלכלת ישראל, ובפרט לטפל ביוקר המחיה", אמר מלכא בתגובה על הקדמת הבחירות.
מה הספקתם לעשות בשנה האחרונה?
"לפני שנה הבנו שהרבה דברים השתנו. חל שינוי בכלכלה העולמית, גם הישראלית, וניסינו להבין לאן הדברים הולכים. כולנו מבינים שהשלב הבא של ההתפתחות הכלכלית חייב להיות מחוץ לישראל. רצינו להבין מה לעשות כדי לחזק את השורשים, ועל רקע זה ביצענו את כל הרפורמות".
אבל לצד זה התברר שעם כל הכבוד לכלכלה הבינלאומית, האתגר האמיתי שלך היה המלחמה ביוקר המחיה.
"זה נכון שקיבלתי את הכבוד המפוקפק הזה להיות הנציג של אחת המדינות היקרות בעולם, תל אביב הפכה לעיר היקרה בעולם לפי דירוג 'אקונומיסט' לפני כמה חודשים. אני שואל איך שני בני זוג נורמטיביים לא מצליחים לגמור את החודש למרות העלייה בהכנסה פנויה? אם המחירים גבוהים, לא מעניין אותי אם השכר שלי יותר גבוה. ועדיין, מה שעשינו זה לא פחות מפלא. כשהייתי שגריר ישראל בהודו, שהיא חמישית מאוכלוסיית העולם, קיבלו אותי בכל מקום בכפיים ותופים. רק לפני ארבעה חודשים נגענו ב־45 אלף דולר תוצר לנפש, בעוד בהודו, שקיבלה עצמאות רק כמה חודשים לפנינו, התוצר לנפש נמוך מ־3,000 דולר לחודש. אז נכון שמבחינת יוקר המחיה המצב לא טוב, אבל יכול להיות שבעוד חודש יהיה יותר טוב".
אבל איך עושים את זה?
"הרגל המשלימה היא הסרת חסמים ועכבות שגרמו למחירים לעלות, ואת זה כבר עשינו. מדובר בבעיות מבניות שחנקו את התחרות. בגלל הרצון להגן על התעשייה והחקלאות הטילו חסמים עקיפים, כמו מסי קנייה, תקנים ייחודיים ועוד, אבל נוצרו הרבה עיוותים.
"כבר הגענו למצב שהכלכלה מספיק בוגרת, יש לנו ביטחון כלכלי, ואנחנו מרשים לעצמנו להוריד את החסמים. אז פתחנו ברפורמת יבוא, והחל מ־1.6 אפשר לייבא מוצרים לפי תקן בינלאומי ולא רק ישראלי. אם עד אז יכולתי לקנות אופניים רק עם תקן ישראלי, במקביל היום אני יכול לייבא מכל מדינה מאירופה. כנ"ל גם לגבי מוצרי חשמל".
האם זה לא מתסכל אותך שכל הצעדים שעשיתם לא באים עדיין לידי ביטוי בשטח, והקדמת הבחירות תקשה עוד יותר?
"זה מאוד מתסכל. אנחנו נלחמים בבירוקרטיה. יש מי שנהנה מהמצב המעוות הזה של המחירים - מונופולים שיש להם כוח פוליטי, יכולת להשפיע, לעכב ולדחות. אבל אין לי פריווילגיה להיות מתוסכל. יום לפני פיזור הכנסת קיבלה הממשלה החלטה להגן על חברות קמעונאיות המעוניינות להיכנס לישראל, זיהינו חוסר תחרות כצוואר בקבוק בכלכלה הישראלית. כשהרפורמות ייכנסו, נגדיל את התחרות במגזר הקמעונאי והסיטונאי. רשת קרפור נכנסה לישראל, בסיוע שלנו כשניהלנו מולה מגעים חסויים. אבל זו רק תחילת הדרך וסנונית ראשונה. היא נכנסה לנעליים של יינות ביתן, אבל אנחנו רוצים הגברת תחרות באופן עצמאי ולא דרך רשת אחרת. יש באירופה ובארה"ב רשתות קמעונאות נוספות המעוניינות להיכנס, אך לא אציין את שמן. גם רפורמת היבוא תביא לשינוי במחירים. מה שמעניין במיוחד הוא תחום הצעצועים והאופניים. הכל נעשה תוך שמירת בריאות הציבור והגדלת המגוון".
אז אתה מאמין שהתחרות תעשה את שלה והמחירים יירדו?
"אין ספק שהתחרות היא התרופה לבעיה. הייתה לנו תוכנית לחזק את רשות התחרות, כי אנחנו חושבים שהכלכלה התפתחה, אבל התחרות נותרה באותו מקום. אנחנו לא תמיד ממציאים את הגלגל. צריך לחזק את הרשות בתקציבים, תקנים ורגולציה, כדי שיהיה לה יותר כוח להגביר את הפיקוח על התחרות. אני מקווה שמי שייקח מאיתנו את המקל ימשיך את היוזמות האלה".
והאם אתה חושב שבסוף הדרך המחירים יירדו?
"כן, אני משוכנע. וגם ההכנסה הפנויה תעלה. הגענו לצומת שבו אנחנו כלכלה בוגרת שיכולה להרשות לעצמה לטפל בבעיות מבניות. אנחנו יכולים להסתכל מסביב, להסיר את החסמים, ואין ספק שזה יביא את השינוי והמחירים יירדו, אף על פי שזה לוקח זמן".