1. תעשיית הקיטורים

את תעשיית הימורי הטוטו לרגל יציאת ליגת־העל לפגרה החליף (זמנית) הטוטו על מחירי החשמל: על הפרק - הניחוש בכמה יעלו התעריפים בעדכון הקרוב. ההימור הראשוני עמד על 16%, מאוחר יותר צנח ל־8%־9%, אחר כך זינק ל־20% והשבוע נסגר על 9.6%.

אבל זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. הרשו לי להצטרף למהמרים, ועל בסיס ניחוש מושכל לקבוע שההתייקרות אינה עובדה מוגמרת כי בשימוע נוסף שתערוך רשות החשמל ובעקבות הסכמת המשרד להגנת הסביבה להתגמש בעניין פליטת המזהמים, היא תופחת לכ־8%.

לכאורה, העלאת המחירים המחייבת לפי חישובי רשות החשמל, שאמורה לפעול עצמאית, היא 20%. מחירי הפחם, ש־23% ממנו משמשים כמקור אנרגיה לחשמל, זינקו מתחילת 2022 ב־194%.

אבל כאן נכנסת לתמונה ההנדסה הפיננסית: בהנחה שהשימוש בפחם בתחנות הכוח יירד לאורך זמן, הדבר יאפשר לקזז מעט מהתייקרות הנוכחית, והיא תהיה נמוכה מהנדרש. מי שתשלם את עלות הפריסה היא חברת החשמל, שתספוג (זמנית) פגיעה של כ־200 מיליון שקל בתזרים המזומנים.

רשות החשמל אמורה לפעול עצמאית, אבל מי שמוביל את המהלך מאחורי הקלעים הוא שר האוצר אביגדור ליברמן. אגב, כששימש ב־2001 כשר האנרגיה הוא סירב לנקוט מהלך דומה וטען אז כי "מדיניות פופוליסטית ולא אחראית יצרה מצב של מחירים לא ריאליים. אין מנוס מהעלאה משמעותית של תעריפי החשמל".

אבל ליברמן של 2001 אינו ליברמן של 2022, ודברים שרואים מכאן לא רואים משם. כשפעמי הבחירות בפתח עושים הכל כדי להילחם ביוקר המחיה. ועדיין תעריפי החשמל בישראל הם גן עדן לעומת התעריפים במדינות אירופה כמו גרמניה (גבוהים ב־38% מהתעריפים בישראל) או בריטניה (יותר מ־50%).

ההתערבות בתעריפי החשמל היא דוגמה אחת למדיניות האקטיבית שאותה נוקט שר האוצר בניסיון לבלום את ההתייקרויות. אותה מדיניות ננקטה גם ביחס למחירי הבנזין. גם כאן ההתייקרות העולמית פגעה בנהגים והקפיצה את מחירי הבנזין בעשרות אחוזים.

גם כאן התעריפים נקבעים על סמך נוסחת עדכון אוטומטית, המביאה בחשבון את מחירי הדלק בעולם, שער הדולר, המיסוי ומרווח השיווק, ולכאורה אין אפשרות להתערב בה. אפילו יו"ר האופוזיציה טען בהיותו ראש הממשלה שאי אפשר להשפיע על מחיר הבנזין, ושאפילו ברק אובמה או הסינים אינם יכולים להשפיע. העובדה שהיום הוא מדבר אחרת היא בעיה אישיותית.

בכל מקרה, גם כאן החליט ליברמן להתערב והפחית בצדק את הבלו על הבנזין, אף על פי שרק לפני מספר חודשים קבע שהתערבות כזאת היא כמו לטייח קיר בעיצומה של רעידת אדמה.

אגב יוקר המחיה, הוא גם נלחם בהתייקרות המחירים בעניינים נוספים שבתחום אחריותו. הוא ניסה למנוע את ייקור מחיר הלחם האחיד ב־36% ללא הצלחה, ודחה המלצות ועדה מקצועית להסיר את הפיקוח מהלחם האחיד. הוא מיתן את עליית מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ל־4.9%, אף על פי שהיה צורך בייקור כפול. מחירי הביצים עלו בשיעור מתון יחסית - 6.5%.

המשותף לכל אלה הוא הניסיון של שר האוצר לגייס את כל כוחו בניסיון לצמצם את ההתייקרות. הוא מנצל את כל סמכויותיו החוקיות (וכאלה לא חסרות) ולא מהסס להפעיל שרירים כדי ללחוץ ולמתן את רוע הגזירה. הוא נוקט אקטיביזם כלכלי אף שבתוך תוכו הוא איש כלכלה חופשית ונגד פופוליזם כלכלי.

כשפעמי הבחירות בפתח מותר לשנות את הדעה. כשנלחמים על הבית הוא מתערב גם בהמלצות של "ועדות מקצועיות" אובייקטיביות, שלו המלצותיהן היו מתקבלות ההתייקרויות היו כפולות.

אבל אפילו שר האוצר אינו פועל בחלל ריק,  ובעיצומה של מערכת בחירות הוא כפוף לשיקולים משפטיים. בעיצומו של הצונמי העולמי זה המקסימום שאפשר לעשות כדי להילחם ביוקר המחיה. אבל כדי להוריד מחירים צריך כישורים של קוסם, וליברמן הוא לכל היותר שוליית קוסם.

מי שמתנהל כקוסם ומבטיח גן עדן רק אם ייתנו לו לחזור לשלטון הוא בנימין נתניהו. בעבר אכן נהוג היה לכנותו "קוסם", אבל ארבע מערכות בחירות הוכיחו שטריקים ושטיקים כבר לא עובדים. מי שמפזר הבטחות כלכליות לכל עבר כמו הורדת מחירי הדיור, הפחתת מחירי הדלק והחשמל, ביודעו שאין ביכולתו לקיימן, הוא שרלטן פופוליסט גם אם ילבש מדי מתדלק בתחנה.

האזרח הקטן יכול רק להתנחם בעובדה שצונמי המחירים העולמי יחלוף בסופו של דבר, והסימנים הראשונים לכך בפתח. המחירים בשוק הסחורות העולמי כמו השמן, האורז והסויה במגמת ירידה, וגם תורו של הנפט יגיע. בינתיים, ליברמן עושה הכל חוץ מפתיחת תחנת דלק שתמכור ליטר בשקל, כדי להוריד מחירים. ולגבי כל ההבטחות האחרות, כבר נאמר שהן כמו חול ואין מה לאכול.

פרופ' אמיר ירון (צילום: פלאש 90)פרופ' אמיר ירון (צילום: פלאש 90)

2. מדד התפנית

עם כל הכבוד לביקור ביידן, סוגיית האינפלציה הפכה בחודשים האחרונים לאחד הנושאים המדוברים ביותר בסדר היום הכלכלי. הנושא מטריד במיוחד את האמריקאים, אבל גם אותנו. בבנק ישראל סבורים שהבעיה מטרידה, ולכן קיימו השבוע יום עיון בנושא "יעד האינפלציה עבר, הווה ועתיד".

יעד יציבות המחירים הנוכחי עומד על 1%־3% לשנה. בבנק המרכזי החליטו בסוף 2019 לאתגר את היעד ולעשות בדק בית בשאלה אם יש צורך בשינוי המתווה, לאחר שבמשך עשור הוא הפך ללא רלוונטי כשהמשק נתקע במצב של אינפלציה (אינפלציה אפסית הנמוכה משמעותית מהיעד).

מסקנות סופיות מיום העיון לא נופקו, אבל הנגיד פרופ' אמיר ירון הודיע שבסופו של דבר הוא חי בשלום עם היעד. במילים אחרות, האינפלציה נמצאת בשליטה ואין צורך להוריד את היעד או חלילה להעלותו. וזה מוביל אותנו במעבר חד לחיים עצמם, כלומר לאינפלציה השוטפת.

מדד המחירים לצרכן לחודש יוני יפורסם היום אחרי הצהריים, ואיתו גם סיכום האינפלציה למחצית השנה כולה. מדד יוני אינו עוד מדד ברשימת המדדים. הוא עדיין אינו כולל את ההתייקרויות האחרונות ואת עליית מחירי החשמל.

כלכלני לידר סבורים שבהשפעת מחירי הדלק והנסיעות לחו"ל, המדד יעלה ב־0.5%. עופר קליין מהראל סבור בדיוק מאותן סיבות שהמדד יעלה ב־0.4% בלבד, אבל מדובר בהשפעה זמנית, שכן כאמור כבר כעת ניכרים סימנים של ירידת מחירי סחורות בעולם שישפיעו גם כאן.

גם בבנק ישראל מגלים אופטימיות זהירה לגבי האינפלציה וסבורים שמדד יוני הוא מדד תפנית. ההנחה היא שגם אם האינפלציה תעמוד ב־2022 סביב 4%, ב־2023 היא תחזור ותתכנס לתוך היעד. מדיניות ריבית בנק ישראל תותאם לכך. ההנחה היא שהעלאות הריבית בחודשים הבאים יהיו הרבה יותר מדודות וספורות, וספק אם נראה קפיצה נוספת של 0.5%.

היום יפורסם גם מדד מחירי הדיור, שאינו נכלל במדד הרשמי. קונצנזוס האנליסטים הוא בנוגע לירידה מסוימת במגמת עליית המחירים, שצפויה להסתכם ב־15% בשנה האחרונה, על רקע עצירה מסוימת בביקוש.

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה (צילום: דני שביט)יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה (צילום: דני שביט)

3. עסק קטן גדול

יוסי אלקובי, הבעלים של חברת הריהוט בקאי בע"מ, מנהל "עסק קטן" קלאסי בכל הגדרה שלא נבחר. הוא מעסיק 14 עובדים ומוכר את הציוד לבתי מלון. "המפעל שלנו עובד בזהירות עקב המצב והחשש לכניסה למיתון", הוא אומר. "כשהריבית והאינפלציה עולות, אחד המבחנים של עסק בריא הוא לעבוד בעיקר עם ההון שלו. הוא יכול גם לקבל אשראי מהבנקים, אבל במידה. בכל מקרה, הבנקאים המנהלים כספי ציבור לא ישמחו לתת אשראי למי שלא מסוגל להחזיר אותו", מוסיף אלקובי.

בתשובה לשאלה אם גם הוא מעלה מחירים, הוא אומר: "חומרי הגלם עלו ב־70%־100%, ואני נאלץ לייקר חלק מהמחירים. ההובלות הימיות התייקרו, אבל למזלי אני לא מייבא אלא קונה מהשוק המקומי. בגלל יוקר המחיה אני משתדל לספוג עלויות, לחסוך ולנהל ביעילות את כוח האדם. עסקים קטנים, יותר מכל עסק, חייבים להתנהל נכון. כל טעות שלהם עלולה לרסק אותם. צריך להימנע מבזבוזים ולחשב כל צעד".

את מה שהוא מיישם לגבי עצמו הוא מיישם בהצלחה לא פחותה כנשיא התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה. בעוד כשנה הוא יסיים שתי קדנציות ואמור לפרוש. לבקשת חברי ההנהלה התקנון שונה פה אחד, כך שהוא יוכל להמשיך בתפקיד. הארגון קיים משנת 1908 והיווה את ההתארגנות העסקית הראשונה.

הוא ותיק יותר מהתאחדות התעשיינים (שהוקמה ב־1922) ואפילו מההסתדרות, שהוקמה ב־1920. מדובר בארגון היציג של עצמאים, בעלי מפעלים קטנים הפועלים בתחומי התעשייה והמלאכה ומעסיקים עד 20 עובדים. ההתאחדות מאגדת 100 אלף בעלי עסקים זעירים, המעסיקים 400 אלף עובדים. בניגוד לעסקים גדולים, הם כמעט לא זכאים לתמריצי מס.

ההתאחדות, המנוהלת על ידי רוית גרוס־נוריאל, מקדמת למען חבריה הליכי חקיקה, מספקת ייעוץ משפטי בתחום דיני העבודה, ייעוץ פיננסי, הכנה להגשת מכרזים, גיוס והשמה של כוח אדם וביטוח. המהלך האחרון של הרחבת מעגל הפיצוי לנפגעי אומיקרון נזקף בעיקר לזכותה.
"יש שמועות שצפוי להיות מיתון עולמי שעלול להגיע גם לכאן, אבל לדעתי המשק מספיק חזק כד לשרוד את זה. מה שמטריד אותי הוא יוקר המחיה שהוא מטורף. ישראל היא בין המדינות היקרות בעולם. אנחנו רוצים לייצר, אבל אין לנו עובדים".

אז מדוע שלא תעלו משכורות?
"אנחנו כעסקים קטנים משלמים שכר הוגן, ועדיין אנשים לא רוצים לעבוד. אם נעלה שכר בצורה לא אחראית, ניכנס לבעיה. הפעלנו תוכנית לגיוס עובדים בשיתוף משרד הכלכלה ונקווה שזה יעזור. בעיית המחסור היא לא רק שלנו, אלא של המשק כולו".

מה לדעתך כנשיא התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה צריך לעשות כדי להוריד את יוקר המחיה ולעודד תחרות?
"האוצר הוריד מכסים על יבוא כדי לעודד תחרות, אבל למען הייצור המקומי כמעט לא עשו. יש להעניק לנו פחת מואץ. המדינה חייבת להוריד את הבלו על הדלק ועל השמנים לתעשייה. המדינה צריכה להורות לרשויות המקומיות לגבות ארנונה נורמלית ולהקל על הרגולציה, כפי שכבר נעשה.

"ויש עוד דבר אחד שאני חייב להתריע מפניו, והוא הקלות הבלתי נסבלת של אכיפת חוקי העבודה לגבי המעסיקים. אנחנו כעסקים קטנים נאלצים להתמודד מול שפע של תביעות ייצוגיות ואחרות שאנחנו לא מסוגלים לעמוד בהן. יש לאפשר ליישם לגבינו מנגנון של התראה ורק לאחר מכן תשלום קנס. חקיקת העבודה הורגת אותנו. אתה שואל אותי אם הפוליטיקאים מודעים לכך? התשובה היא כן, אבל הם עסוקים כעת בעוד מערכת בחירות. גם יום השבתון בבחירות ייפול עלינו".

חיים בן דור  (צילום: פרטי)חיים בן דור (צילום: פרטי)

4. חיים את השוק

חיים בן דור, לשעבר המשנה למנכ"ל בנק טפחות, משמש כיום כיועץ בשוק ההון וחבר בוועדות השקעה של גופים מוסדיים. הוא אחד מוותיקי המערכת הפיננסית, ודעותיו רלוונטיות מאוד לגופים מוסדיים. הוא גם נחשב למקובל ביחס לדור הנוכחי של פעילי שוק ההון.

בעקבות קטע מהטור שלי מהשבוע שעבר, "גמילות חסדים", שהתייחס לעיוותים בשערוך נכסים לא סחירים בגופים מוסדיים, פנה אליי בן דור וביקש לנדב את תובנותיו. אביא את הדברים כלשונם.

"שקיפות ושערוך הוגנים הם תנאי לקיום שוק הון יעיל ותקין", אומר בן דור וטוען שמדובר בסוגיה חשובה שמשליכה על תושבי ישראל, שלרובם קרן פנסיה, גמל או ביטוח מנהלים. מכאן שצריך לתת לחיסכון ארוך הטווח את השקיפות והערך האמיתי בכל רגע נתון.

"הרכב סל ההשקעות של חברות הביטוח ומנהלי הפנסיה מגיע לכמעט 2 טריליון שקל. לפני כ־20 שנה רוב הנכסים היו סחירים ולא הייתה בעיה בשערוך כי היה להם ערך שוק הבורסה. ואולם כיום כ־30% מההשקעות כוללים נכסים לא סחירים. שוויים לא נקבע באורח שוטף, אלא על בסיס שערוך אחת לרבעון או לשנה.

"זה גורם לעיוות חריף בהצגת שווי הנכסים בתקופה זו ומעוות את תשואות הדיווח של הפנסיה והגמל. כתוצאה מעליית הריבית כל איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות ירדו מתחילת השנה בכ־6% בממוצע. המניות ירדו בשיעורים חדים של 25% בממוצע.

"כשהעמית מקבל תמונה על מצבו בקרן הפנסיה, הוא מקבל שיקוף הוגן וברור לגבי הנכסים שיש להם מחיר יומיומי מהבורסה. ואולם הנכסים הבלתי סחירים אינם משוערכים באופן שוטף וערכם נמוך לפחות ב־1% מהמדווח בתשואה. התוצאה היא שעמית שמשך כספו לפני השערוך יצא נשכר. אם הוא משך לדוגמה מיליון שקל, הוא חסך עשרת אלפים שקל, ומי שישלמו את המחיר הם העמיתים שנשארו. לעומת זאת, במצב של שוק עולה יקרה ההפך. מי שמשך כספו יפסיד את הכסף והאחרים ירוויחו.

"בבורסה המלווה לאחרונה בתנודות חדות, כמו שהחיסכון בפנסיה הניב ב־2021 יותר מ־14% ובמחצית 2022 הפסד של יותר מ־7%, יש חובה בקביעת שיטת שערוך שוטף של נכסים בלתי סחירים. בתנאי הכלכלה והטכנולוגיה המודרניים חייבים לאמץ גישה חדשה שתמנע פגיעה בחוסכים. חלקם של נכסים בלתי סחירים בסל ההשקעות רק הולך וגדל וחייבים לשנות את השיטה. זה אפשרי גם מבחינת טכנית כי כיום קיימת יכולת לעיבוד נתונים שלא הייתה קיימת בעבר".

עד כאן המלצות בן דור. המלצתי לו במקביל למען את המכתב לממונה על שוק ההון באוצר, בתקווה שאכן השיטה תשונה.

אלי כהן (צילום: אופיר אייבי)אלי כהן (צילום: אופיר אייבי)

5. הכלכלן הראשי

ח"כ אלי כהן הופך בהדרגה לפרזנטור של הליכוד בכל הנוגע לנושאים הכלכליים של מערכת הבחירות. בתפקידו בעבר כיו"ר ועדת הרפורמות, שר הכלכלה והתעשייה ושר המודיעין הוא מקדים ומתייחס ליוקר המחיה.

"יוקר המחיה יעמוד בהחלט במרכז העניינים כי מדובר בסוגיה מרכזית. ראינו בשנה האחרונה ואפילו בשבוע האחרון גל התייקרויות בכל התחומים. הדלק עלה ב־26%, הדירות ב־15%, הביצים ב־7%, החלב ב־5%, וגם מחירי המשכנתאות זינקו. אני מכיר את ההסברים, אבל חלק מההתייקרויות, כמו מחירי הדיור, אינן קשורות למלחמת רוסיה־אוקראינה. הדיור זינק בשנה האחרונה ב־15%, יותר מבכל חמש השנים שקדמו לכך", אומר ח"כ כהן.

אבל ממשלת השינוי הובילה מספר מהלכים ורפורמות שאמורים לאורך זמן להוריד מחירים.
"אני לא מקבל את זה. לא ראינו שהממשלה נלחמת בשום מונופול כדי שיוריד מחירים. חלק מההתייקרויות הובילה הממשלה עצמה, כמו מחירי החשמל, המים, הארנונה והגז לבישול. הכנסות המדינה ממסים גדלות, אבל האזרחים נאנקים. אפילו דברים שמגיעים לעובדים כדין כמו העלאת שכר המינימום לא עשו. הממשלה הזאת העלתה מסים בכל תחום. ועדת הכספים הפכה לוועדת המסים".

אתה מבקר את מחירי הדיור, אבל ב־12 השנים של ממשלת נתניהו הם זינקו ב־130%, וכך גם מחירים של מוצרים אחרים כמו הדלק.
"אני מעדיף להתייחס לארבע השנים שבהן שימשתי שר במשרד הכלכלה. המחירים עלו אז ב־2% ובשנה מסוימת המחירים ירדו. פעלנו להפסיק את הספסרות בקרקעות. לו ממשלת נתניהו הייתה ממשיכה המחירים היו ממשיכים לרדת. ממשלת השינוי הגיעה וקלקלה. בתקופתי כשר הכלכלה הורדנו מע"מ ב־1%, מס חברות ב־3% ונתנו נקודות זיכוי לזוגות.

"העלינו את שכר המינימום ובלי סיסמאות באמת הורדנו מסים. גם דאגנו להוריד את המיסוי על תעריפי החשמל ותעריפי התחבורה הציבורית. אני מקווה ומעריך שבממשלה הבאה יעלה בידי לטפל במשבר הנדל"ן כי זה לא גזירת גורל. עיקר ההתייקרות באה ממחיר הקרקע כתוצאה משיווק בהיקף נמוך. כבר כתבתי תוכנית מפורטת להורדת מחירים, שבראשה שבירת המונופול של מינהל מקרקעי ישראל".

האם היית קונה היום דירה לבנך או לבתך לאחר שחרורם מהצבא?
"במחירי הנדל"ן הנוכחיים אני לא ממליץ לקנות דירות. אני ממליץ לא רק לילדיי, אלא לכל זוג צעיר לחכות עד שנעביר את האחריות לשיווק הקרקעות לגופים אחרים ולא להשאירה במינהל. ככה ההיצע יגדל וניתן יהיה להוריד את מחירי הדירות לפחות ב־20%. זה יעד ריאלי. עלות הבנייה בלבד עומדת על 600־800 אלף שקל - זו לא גזירת גורל וניתן לשנות. המינהל נכשל, ויו"ר המינהל צריך לשים את המפתחות כי היום משלמים על קרקעות מחיר מופקע".

אתה רואה את קמפיין יוקר המחיה של נתניהו בשעה שיש עדויות בבית המשפט על אורח החיים הנהנתני אם לא המופקר. האם זה לא משדר חוסר אמינות?
"נתניהו הוא לא אדם מושחת. אם היה רוצה לעשות לביתו ומה שהיה מעניין אותו זה חשבון הבנק שלו בלבד הוא לא היה נשאר בחיים הציבוריים. הוא יכול היה לעשות מיליונים בייעוץ ובהשקעות בשוק הפרטי. בסופו של דבר בחקירה הנגדית התיקים קורסים. העדות של הדס קליין לא מוסיפה דבר. בחקירה הנגדית, כמו בתיקים אחרים, רואים שמרבית הדברים זה עורבא פרח.

"אני מכיר את נתניהו. הוא מחויב למדינה ואכפת לו ממנה. אני חוזר וקובע שהוא לא אדם מושחת. אני שומע טענות על הנהנתנות ועל סיגרים ואני אומר לך שמגזימים. אם זה מה שהיה מעניין אותו הוא לא היה בוחר להיות ראש ממשלת ישראל. בשונה מפוליטיקאים אחרים, החלופות בשוק הפרטי מכניסות מבחינתו יותר. כולם מכירים את היכולות והכישורים שלו.

"על רקע זה קמפיין יוקר המחיה בהחלט מוצדק. בתקופת נתניהו העלינו את שכר המינימום ב־1,000 שקל. הובלתי רפורמות ואי־השוויון ירד בזכות העלאת רמת ההשתכרות. ממשלת בנט־לפיד עשתה בדיוק הפוך והוסיפה שמן למדורה".

האם אחרי 12 שנות שלטון רצופות לא הגיע הזמן לשחרר ולתת הזדמנות לאישים אחרים בליכוד? הרי הוא עצמו קבע שמה שלא נעשה בשתי קדנציות לא ייעשה יותר.
"יש לו עדיין הרבה מה לתרום. בזירה המדינית אפשר לקדם לפחות עוד חמישה הסכמי שלום עם ערב הסעודית, עומאן, אינדונזיה, צ'אד ומאוריטניה. בזירה הביטחונית והאיראנית מתגלה חוסר הניסיון של לפיד. בעוד שנתניהו היה אחד משרי האוצר הטובים, לפיד היה אחד משרי האוצר הכושלים ביותר. עדיף שבראש הליכוד יעמוד מישהו עם ניסיון. הדבר היפה ביותר בליכוד הוא שאנחנו מתנהלים כדמוקרטיה. המתפקדים בליכוד רוצים את נתניהו ברוב מוחץ, ומרבית הציבור רוצה אותו כראש ממשלה. לציבור יש הזדמנות להשוות את הביצועים שלנו עם הממשלה האחרונה. לפי הסקרים, 10 מנדטים עוברים מגוש השמאל לגוש שלנו".

אתה הולך לפריימריז קשים בליכוד. אתה רואה את עצמך באחד מעשרת המקומות הראשונים?
"אני יכול רק לומר מה אני שומע מהשטח ומדובר בהערכה גם בציבור וגם בקרב המתפקדים על העבודה שעשיתי כשר הכלכלה והתעשייה, כחבר הקבינט, וכשר המודיעין שהיה הראשון לבקר בסודן. הובלתי מהאופוזיציה את המאבק להעלאת שכר החיילים ובתי הקצינה תיהנה מזה. כמובן שאת חוק הדגל, שהחזיר את הגאווה הלאומית, אני רואה כאחד מההישגים החשובים. אני בטוח, כפי שנהוג לומר, שמי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. אני בהחלט בטוח שאהיה בצמרת רשימת הליכוד".

ועדיין יש חמישה שריונים מתסכלים מבחינת המתמודדים, כמו זה של גל הירש. מה הקשר בין העוול שנעשה לו, לטענת אנשים בליכוד, לבין שריונו ברשימה?
"בניגוד למפלגות אחרות שקובעות את כל הרשימה, ליו"ר הליכוד יש פריבילגיה של חמישה שריונים מתוך 40 מקומות ריאליים, וזה סביר. ליו"ר התנועה יש תמיכה רחבה והוא משריין לצורך הצלחת הקואליציה גם חברי כנסת כמו עידית סילמן או עמיחי שיקלי. לשאלתך, גם גל הירש ראוי בהחלט לשריון כמי ששירת את המדינה בתפקידים ביטחוניים. אכן נגרם לו עוול גדול כשמינויו למפכ"ל סוכל ונעשה לו עינוי דין. המינוי הוא לא פרס, אבל יש כאן עשיית צדק מינימלית והכרה תודה. לדעתי הוא היה נבחר גם ללא שריון".

מדוע נכשלתם במגעים להקמת ממשלה חלופית עוד בכנסת הנוכחית?
"אף פעם לא פסלנו ותמיד קראנו להקמת ממשלת ימין. היו שפסלו את החרדים והיו אחרים שפסלו את נתניהו. אבל בכנסת הקרובה תהיה הכרעה. יאיר לפיד רוצה להקים קואליציה עם המשותפת. הליכוד יקים ממשלה אחרת. לאחד הצדדים יהיו 61, ואני לא רואה מצב שיהיו בחירות נוספות. חוץ מזה, עד לבחירות האחרונות הציבור שלנו היה אדיש, וראינו מה קרה. אחרי השנה האחרונה אין לי ספק שהציבור שלנו ייצא להצביע".
[email protected]