זנדברג היא מנהיגה? את מי בדיוק היא הנהיגה? ואיך בדיוק התבטאה מנהיגותה בפוליטיקה הישראלית בכלל, ובמרצ בפרט? מי הלכו אחריה או צעדו בדרכה? למנהיגים יש בדרך כלל אישיות מרשימה וכריזמה, מה שאין לזנדברג. מנהיגים אמיתיים סוחפים אחריהם אנשים שמאמינים בהם וצועדים בדרכם ללא היסוס. זנדברג היא מסוג הפוליטיקאים שאיש לא יזכור לאחר פרישתם, וכל התארים והתפקידים שהיא התקשטה בהם - יתפוגגו מהזיכרון הציבורי זמן קצר לאחר שהיא תפרוש מהחיים הפוליטיים.
החלטתה של זנדברג לקחת כהגדרתה "פסק זמן מהפוליטיקה" היא מונח מכובס לסיום קריירה של פוליטיקאית. השמאל בישראל לא ירגיש בחסרונה, שלא לדבר על המערכת הפוליטית בכלל. ספק גדול אם זנדברג תרצה לחזור לפעילות פוליטית, וספק גדול עוד יותר אם היא תצליח לעלות מחדש על הגלגל הפוליטי בעתיד. שיטוט בדף הפייסבוק של זנדברג מגלה שיש לה דעה מצוינת על עצמה. על זה כבר נאמר: "יהללך זר ולא פיך".
הציבור לא חש בשינוי גדול מאז כניסתה של זנדברג למשרד להגנת הסביבה, ולא ברור איזה חותם הטביעה כשרת המשרד הזה. זנדברג משתמשת בהרבה מילים, קושרת לעצמה לא מעט כתרים, אבל הרושם הוא שכמות המילים וההאדרה העצמית היא ביחס הפוך למעשים שהיא עושה.
גם תומכי ימין מובהקים, וגם מי שתומכים במפלגות המרכז, צריכים לשאוף לפלורליזם במערכת הפוליטית. אני משוכנע שהטור הזה יזכה ללא מעט תגובות, בעיקר ממצביעי ימין שיזדרזו מיד לתייג אותי במחנה השמאל, למרות שמעולם לא חשפתי את דעתי והשקפתי הפוליטית, ורק מעטים יודעים מה דפוסי ההצבעה שלי.
אין דבר קל יותר מלהדביק תגיות בחסות האנונימיות של הטוקבקים. אני לוקח את הסיכון וכותב כאן את דעתי המפורשת. חשוב לשמור על מגוון דעות במערכת הפוליטית, אנחנו לא משטר טוטליטרי, אנחנו דמוקרטיה.
התרעות פיקוד העורף