שעתיים תמימות נועד ג'ו ביידן עם מארחו הצעיר בארמון הקיץ של מלכי סעודיה בעיר הנמל ג'דה. נושאים רבים עלו שם בחדר, החל מאתגר האקלים, האמרת מחירי הנפט ועד איראן. אבל דיון אחד מכל אלה דלף לתקשורת. היה זה ביום שישי לפני שבוע, בביקורו הראשון של ביידן בסעודיה מאז כניסתו לתפקיד. אל־ערבייה, ערוץ החצר של הארמון הסעודי, הביא ציטוטים מדברים שהשמיע יורש העצר לאורחו הנכבד בערב נחיתתו.

השיחה עסקה בפרשת ג'מאל חשוקג'י, ואת עיקריה מסר לערוץ אחד מיועצי הנסיך. חשוקג'י היה פובליציסט סעודי, מתנגד משטר שהעלה את הסעיף למוחמד בן סלמאן. בתגובה, שלח הנסיך באוקטובר 2018 חוליית מרצחים לאיסטנבול כדי לרוצחו. הם לא הסתפקו בכך, אלא ביתרו את הגופה והעלימו את חלקיה. הפרשה זעזעה המונים ברחבי העולם והעלתה סימני שאלה בנוגע ליציבותו הנפשית של המיועד לרשת את אביו. ממשל טראמפ התפתל מול הסוגיה, אבל דעת הקהל האמריקאית סערה. רבים תהו אם אלה הם ידידיה האמיתיים של ארצות הברית. ביידן ניצל את התנהלות יריבו כדי לגרוף נקודות במרוץ לבית הלבן.

"נגרום להם לשלם את המחיר ולתת את הדין", הכריז ביידן ב־2019, במהלך מסע הבחירות. המשפט הזה הדהד כל השנים במוחו של בן סלמאן. עם נחיתתו של ביידן בממלכה, בביקור ראשון כנשיא, פנה הנסיך הקטן לסגור איתו חשבון. ההדלפה תוכננה וכמוה העיתוי. הנסיך ואנשיו רצו שהיא תיראה כמקלחת צוננים, זובור לאורח החוצפן.

ג'מאל חשוקג'י (צילום: רויטרס)
ג'מאל חשוקג'י (צילום: רויטרס)

"מה שקרה מצער, אבל הממלכה חקרה, הביאה למשפט ונקטה את כל האמצעים הנדרשים כדי שטעויות כאלה לא יחזרו בעתיד", פתח בן סלמאן באוזני ביידן. אחר כך הזכיר לאורחו הנכבד שתי טעויות, כלשונו, הרשומות על שמה של וושינגטון. הראשונה היא שערוריית כלא אבו גרייב בבגדד משנת 2004. אז התגלה כי סוהרים אמריקאים מענים בשיטתיות עצירים עיראקים בניגוד לחוק ולמצפון האנושי. אחר כך הזכיר את ההרפתקה האמריקאית באפגניסטן והנסיגה המבוהלת משם. שתי מקבילות שמצא יורש העצר, משום מה, לרצח חשוקג'י. "הניסיון לכפות ערכים מביא תוצאה הפוכה", הטיף הנסיך. אחר כך הזכיר את פרשת שירין אבו עאקלה. "מה אתם ושאר מדינות העולם עשיתם בנדון?".

"אירוע כזה", חזר בן סלמאן לרצח חשוקג'י, "מתרחש בכל מקום בעולם. המדינות הללו צריכות לטפל בטעויות ולנקוט אמצעים שימנעו את הישנותן. לכל מדינה ערכים שונים, ויש לכבדם ולפעול בדו־קיום, למרות ההבדלים". ואז חתם במילים אלה: "נניח שארצות הברית מחליטה לעבוד רק עם מדינות שחולקות איתה עקרונות וערכים זהים לשלה במאה אחוז. היא תישאר רק עם נאט"ו. על כן, למרות הפערים, עלינו לחיות יחד".

סגנון לואי ה־14

ההדלפה הוצגה לצופי הערוץ כנאום, מונולוג של איש אחד. סביר כי ביידן השיב למארחו, אבל דבר מתגובתו לא מצא את דרכו לשידור. זהו טקסט מרתק שאפשר להפוך בו שעות. בן סלמאן לועג לערכים של פלורליזם פוליטי בניהול מדינה שאותם מייצג ביידן, וטוען בפניו כי בחלק הזה של העולם נהוגים ערכים אחרים. הוא כורך את פרשת חשוקג'י עם הריגת שירין אבו עאקלה, אף שקווי הדמיון ביניהם קלושים. בפרשת אבו גרייב ההוראות לא יצאו מוושינגטון, אלא היו מדיניות של מפקד בשטח. וחשוב מכל: בן סלמאן אינו מכחיש את אחריותו לפשע. להפך, הוא מצפה מביידן לגלות הבנה לאילוציו.

"נאום הערכים" של מוחמד בן סלמאן היה השיעור השני שקיבל שם נשיא ארצות הברית. את הראשון קיבל בנחיתתו. על המסלול חיכה לו מושל מכה, ח'אלד אלפייסל. לא בן סלמאן בעצמו, ודאי לא אביו המלך. שתי העקיצות בזו אחר זו נועדו להעניש את ביידן בפומבי על התנהלותו כלפי סעודיה והארמון המלכותי. לא רק בפרשת חשוקג'י, אלא בכל הקשור לאויבי הממלכה. תחת שרביטו מנהלות המעצמות שיחות עם איראן להשגת הסכם גרעין. לתפיסתה של סעודיה, בכך מעניקה הקהילה הבינלאומית לגיטימציה לטהרן וסוללת את דרכה אל משפחת העמים – ובכיסה הפצצה.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן (צילום: רויטרס)
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן (צילום: רויטרס)

והנה הוא מגיע לסעודיה, זנבו מקופל בין רגליו, ומבקש טובה מהאיש שנתן את ההוראה לרצוח. מחירי הנפט מאמירים ומעיקים על הכלכלה האמריקאית וביידן הלך, בין השאר, לבקש מן הסעודים להגביר את קצב ההפקה של חביות, כדי לגרום לירידת מחירים. בן סלמאן, כאיש עם היד על הברז, ניצל את המעמד לא רק כדי לסגור חשבון על ההשפלה מקמפיין הבחירות, אלא גם לקבוע גבולות למנהיגים מערביים. רצח חשוקג'י, עבורו, אינו סוגיה של זכויות אדם אלא סכסוך פנימי, והארמון בלבד הוא שיחליט כיצד לנהוג בה.

למפגש ביניהם קדמו שיחות רבות בין יועצים משני הצדדים, וביידן ידע היטב מדוע כעס עליו מארחו. הוא ידע כי יטמנו לו מוקש. בן סלמאן ואורחותיו, מלכתחילה, אינם כוס הקפה של מלך החדר הסגלגל. היה זה מפגש קצוות בין נציגה של אחת המונרכיות האבסולוטיות בעולם, דגם מודרני של לואי ה־14, למנהיג האימפריה שהעניקה לעולם את ערכי הדמוקרטיה. בין צעיר מורעב בן 36, לשייח' קר רוח שיגיע השנה לגבורות.

מי שהביט ברגע כניסתו של ביידן לארמון הקיץ בג'דה, שם חיכה לו יורש העצר ופגש אותו לראשונה, לא נדרש להדלפה בערוץ אל־ערבייה. ביידן קפץ את אגרופו, בן סלמאן הושיט את שלו, ושני האגרופים המוצקים נפגשו. זוהי אמירת שלום 2022, גרסת הקורונה. כלי תקשורת ברחבי העולם התעכבו על אותה נקישה, אבל החמיצו את שפת גופו המרוחקת של בן סלמאן. גם במחווה גופנית כזו אפשר להביע חום, אבל הוא היה רחוק מכך.

ההדלפה מחדר השיחות מעידה כי פרשת חשוקג'י כלל לא מתה, וכל עוד יהיה בבית הלבן נשיא דמוקרט, היא תמשיך להעיב על היחסים בין וושינגטון לריאד. אבל חשיבותה איננה רק בכותרות העסיסיות שהיא מייצרת. כאשר נשיא ארצות הברית מקבל מיד עם רדתו מן המטוס שתי סטירות לחי מצלצלות בזו אחר זו, איזה רצון טוב ואמון כבר אפשר לבנות בחדרי השיחות. אם ביקורו היה מוכתר בהצלחה, היינו רואים במהלכו מחוות חמימות בין הצדדים, שפת גוף הולמת, מסרים חיוביים והדלפות ברוח טובה, אף אם לציבור לא נמסר מה בדיוק נאמר בחדר.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ומלך סעודיה סלמאן בן עבדולעזיז  (צילום: רויטרס)
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ומלך סעודיה סלמאן בן עבדולעזיז (צילום: רויטרס)

אבל ביידן התקבל בצינה, עזב בקרירות ועורר געגוע ל־20 במאי 2017. אז נחת שם קודמו, דונלד טראמפ, והוזמן לריקוד החרבות המפורסם עם המלך סלמאן. זה היה רגע מביך למראה, אבל איך אמר בן סלמאן לביידן, לכל מדינה ערכים משלה. על פי ערכי המקום, ריקוד עם המלך כמוהו כחיבוק.

ד"ר שאול ינאי, חוקר סעודיה, סיפר השבוע בגלי צה"ל פרט מעניין על הרקע לכינוס בג'דה. גורמים במשפחת המלוכה תבעו במפגיע מיורש העצר להתפייס עם הבית הלבן, שמא יזיק הקרע לאינטרסים הלאומיים של הממלכה. הם הוסיפו ואיימו, שאם לא כן, ייערמו מכשולים בדרכו לרשת את אביו. בן סלמאן נעתר וקיבל את ביידן. אך פעל כמי שכפאו שד.

מקהיר לריאד

מי שעקב אחרי הנשיא בביקורו בישראל וברשות הפלסטינית, או הכירו עוד לפני כן, גילה מנהיג אינטליגנטי ובקיא בפרטים. בניגוד למארחו הסעודי, הנחפז לתת בראש, ביידן פועל ביסודיות ואיננו ממהר לשלוף. תעיד נחישותו במשבר באוקראינה: הוא לא חשש מטלטלה בשוק הנפט העולמי, גייס את המעצמות להטיל סנקציות על פוטין והפך אותו למנודה. אם הצליח במשימות שהציב לעצמו בביקור בסעודיה, יווכח הציבור האמריקאי בבוא העת.

ועדיין, היה זה רגע מאכזב עבור האמריקאים. לא בגלל העלבון אלא מפאת המציאות. אחרי שנים שבהן נסוגו בהדרגה מהאזור והפקירו אותו לחסדי אחרים וחטאיהם, נחת ביידן במפרץ וקיבץ יחדיו לאולם אחד תשעה מנהיגים ערבים. הוא ניצב מול המצלמות והכריז בגלוי כי וושינגטון לא תותיר חלל ריק לרוסים ולסינים שבו יוכלו לפעול באין מפריע. והנה הוא מגיע לשם, חדור מוטיבציה לשלב זרועות עם בני האזור, ומקבל שיעור על "ערכים".

ג'ו ביידן (צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein)
ג'ו ביידן (צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein)

מעת שחשוקג'י נרצח ועד לאותו רגע בחדר שבו הטיף בן סלמאן לביידן, התגלה לנשיא ארה"ב עם מי יש לו עסק. הפסגה הזו, שבה התארחו בארמונו מיטב מנהיגי האזור ונשיא ארצות הברית, הייתה הראשונה מסוגה עבור בן סלמאן. היא המחישה לכולם את עוצמתה המדינית של סעודיה, את מעמדה בקרב מעצמות העולם והאזור, ואת מוטת השליטה של מלכה המיועד. לנגד עינינו ראינו כיצד נודד משקלו של העולם הערבי מקהיר לריאד אחרי עשרות שנות הגמוניה מצרית.

סעודיה של ימינו היא המדינה הערבית החזקה ביותר. היא נהנית מחוסן כלכלי, מיכולת השפעה מדינית, צבא מתקדם ומעמד דתי. אבל אין לשכוח מי עומד בראשה. ביום שישי שעבר, בארמונו לחוף הים, הוכיח בן סלמאן יכולת דורסנית וצורך עז לרשום ניצחון בכל מחיר, גם בכפייה והשפלת ידידים מסורתיים. אם הוא נטול יראת כבוד כלפי נשיא ארצות הברית, טובים הסיכויים שבבוא היום יפנה את גבו אף לערכים ומדיניות שלאורם פסעו מלכי סעודיה לאורך הדורות. ואם אינו רואה קווים אדומים, וכך נהג בנשיא ארצות הברית - מה יקרה אם תיקלע ישראל לעימות איתו ביום מן הימים?

הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל [email protected]