1. כיכר העיר
במאפייה השכונתית ברמת גן נמכר מארז של עשר פיתות ב־15 שקלים. עד פסח האחרון עמד המחיר על 13 שקלים, אך על הזינוק של 15% במחיר עברו לסדר היום. "איש לא שמע, איש לא ראה", כמילות השיר. פיתות הן מאכל בסיס מהפופולריים בישראל, אך מחירן אינו בפיקוח, בניגוד למחיר הלחם האחיד או השחור. יוצא שבגין ייקור של 1־1.5 שקלים בלחם נרשמת רעידת אדמה מקומית, בעוד על ייקור הפיתות, הנחשבות אולי למוצר מותרות, עוברים לסדר היום.
בגלל האבסורד, שבו הלחם המפוקח נמכר מתחת למחירו הריאלי, יש מקרים שהוא נזרק לרחוב. בכיכר רמב"ם ברמת גן (כיכר אורדע), 150 מטר מהמאפייה, משמש הלחם מוצר צריכה בסיסי למאות יונים. השמועה עשתה כנפיים (תרתי משמע), ורחוב ביאליק הפך למדגרת יוני בר.
התקשורת והאופוזיציה הפכו את בעיית גרעיני החיטה ערב הבחירות לבעיה הנושקת לדרגת איום הגרעין האיראני.
כאילו לא עברו 70 שנה, וחזרנו לקריאות "לחם עבודה" משנות ה־50. זה לא "לחם עבודה", אלא "לחם עבודה בעיניים". על מה הרעש? מבחינה כספית, תוספת של שקל אחד למחיר כיכר לחם אחיד למשפחה ממוצעת, הצורכת שתי כיכרות בשבוע, הינה עוד 8 שקלים להוצאה הכספית החודשית. זה גם פחות או יותר מחירו של ליטר בנזין.
מפתיע שראש הממשלה יאיר לפיד מתפנה מעיסוקיו הבוערים כדי להורות לשרים ולדרגים המקצועיים למצוא כל דרך למנוע את ייקור הלחם. זה היעד הכלכלי שהוא בחר לעסוק בו, במקום יעדים מאתגרים כמו מציאת פתרון חירום להפעלת המטרו, מהלכים דחופים לעידוד התעסוקה בתעשייה המסורתית, או תוכנית מהירה לשילוב בני עיירות הפיתוח בהייטק. ואולי בעצם זה לא מפתיע. אלה שאינם כוללים את האליטה הכלכלית, מתייחסים עדיין ללחם כאל פרה קדושה, ולפיד חושש לשחוט אותה.
שוחחתי על הנושא עם ויקי קנפו, המלכה האם של המחאה החברתית. היא הציתה את המחאה כשבשנת 2003 צעדה כל הדרך ממצפה רמון לירושלים. קנפו, האחראית כיום על חדר האוכל במלון "בראשית" במצפה רמון, מכירה היטב הן את האלפיון העליון והן את העשירון התחתון, שממנו הגיעה.
"אני עצובה שמייקרים את הלחם ואף אחד עדיין לא יוצא לרחובות. בלחם אסור לגעת, כי זה ארון הקודש של האוכלוסייה החלשה. זה הבסיס של הבסיס של משפחות עניות. יש כאלה שכל ארוחת הבוקר שלהם היא לחם עם ריבה או מרגרינה", אומרת קנפו. "זו בושה שבכלל חושבים על הוצאת מחיר הלחם מהפיקוח וייקורו בעשרות אחוזים. עם כל הכבוד למחאת הדיור, לחם זה המוצר הכי בסיסי ואסור לגעת בו. אני מצפה שהממשלה תחזור בה מההחלטה".
חזרה לישיבת הממשלה מתחילת השבוע ולמתרחש מאחורי הקלעים. שרי הממשלה ניסו, כל אחד בתורו, להמליץ על הדרכים הרצויות למניעת ייקור הלחם. שרי יש עתיד (שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי ושר הרווחה מאיר כהן) המליצו להחזיר את הסבסוד. שר המשפטים גדעון סער הציע לנצל את עודפי ההכנסות ממסים כדי לבטל את המע"מ על החשמל ומחירי הלחם לתקופה קצובה, כפי שנעשה לגבי הבלו על הדלק. מיד אחרי שהעלה את ההצעה, עזב סער את הישיבה בנימוק שהוא ממהר לכנס אחר.
אלא שמע"מ דיפרנציאלי הוא רעה חולה בכל מקום בעולם, ובמיוחד באירופה. אם יש הישג בולט במערכת המיסוי שלנו, הזוכה לשבח מכלכלני ה־OECD, הוא המע"מ האחיד: מע"מ שווה המוטל על כל המוצרים למעט מקרים חריגים כמו הפטור בפירות וירקות, על קניות באילת ועל שירותי תיירות.
הדרג המקצועי, ובראשו הממונה על התקציבים והחשב הכללי, מנסה בכל פעם מחדש ללחוץ לביטול הפטורים המרגיזים, אך ללא הועיל. לכן ברור שהם לא יסכימו להרחיב הפטור ממע"מ על הלחם והחשמל, ולו גם לתקופה קצובה.
על הפרק נותרה הצעת הפתרון של שר החקלאות עודד פורר. אבל רק רגע. מה פורר עשה בישיבה? הרי מחיר הלחם אינו תחום אחריותו, אלא באחריות משרד האוצר. שר האוצר אביגדור ליברמן היה מנוע מהשתתפות בישיבה. עו"ד ירון קוסטליץ, ששימש כעורך דינו של ליברמן, הוא גם בא כוחן של מאפיות אנג'ל וברמן. בהנחיית היועצים המשפטיים נמנע ליברמן מהשתתפות בישיבה, ויוצג כאמור על ידי פורר.
בישיבה נוספת שהתקיימה שלשום הציע פורר מתווה לפריסת ייקור הלחם בתמורה להסרת הפיקוח על המחירים, כפי שנעשה בשוק מוצרי החלב מול המחלבות. המאפיות הסכימו לאמץ את המתווה בתנאים מסוימים, התלויים בעמדת הדרג המקצועי באוצר. לפי המסתמן, מחירי הלחם יתייקרו ב־6% בלבד. לפיד ביקש משרת הכלכלה לפנות לרשתות הקמעונאיות בבקשה לתרום את חלקן ולספוג את ההתייקרות. מתווה במתכונתו הנוכחית קיבל את אישור היועצת המשפטית לממשלה, והוא לא ייפול בהגדרת "כלכלת בחירות".
2. מלכודת הריבית
עיני העולם הפיננסי נשואות, וזו אינה קלישאה, להחלטת הריבית של הפד האמריקאי שתתקבל ביום רביעי ה־26 ביולי. ההחלטה שעל הפרק נוגעת לשאלה כמה תזנק הריבית, והאם יהיה בכוחה לפתור את זוועות האינפלציה.
נזכיר שעל ביקור הנשיא האמריקאי ביידן בישראל (מישהו עדיין זוכר?) העיב פרסום המדד בארה"ב, שעלה בשנה האחרונה ב־9.1% - שיא של 40 השנים האחרונות. ההנחה המקובלת היא שהריבית בארה"ב תמריא בשבוע הבא בלא פחות מ־0.75%, ויש כאלה המהמרים על זינוק של 1%, עד כמה שזה נשמע מטורף.
אבל מה שבאמת מעניין אותנו הוא המתרחש בישראל, והשאלה היא אם הנגיד פרופ' אמיר ירון ייגרר לקלחת בעל כורחו. החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל תתקבל ב־22 באוגוסט. אין ויכוח שהריבית תעלה, אך השאלה בכמה. הנגיד יתחשב כמובן בשאלה בכמה יעלה הנגיד האמריקאי את הריבית. אם היא אכן תזנק ב־0.75%, אצלנו היא תעלה לפחות ב־0.5%.
אבל עם כל הכבוד ליו"ר הפד, האינפלציה בארה"ב כפולה מזו שבישראל, ואין סיבה שפרופ' ירון יעשה "קופי פייסט" להחלטת ג'רום פאואל האמריקאי.
זאת ועוד: רכיב האנרגיה היה עד כה אחד הגורמים המרכזיים לעליית המדד. ההנחה היא שמחירי הדלק, ויחד איתם מחירי חלק מהסחורות, כבר נמצאים במגמת ירידה. כלומר, האינפלציה תלך ותתכנס לקראת סוף 2022 בואכה 2023. לכן זו תהיה טעות להיות יותר צדיק מהאפיפיור ולהקפיץ את הריבית מעבר לנדרש. וזאת בדיוק מלכודת הריבית: כשם שבנק ישראל טעה ואיחר באיתור פגעי האינפלציה ובהעלאה מיידית של הריבית, הפעם הוא עלול לעשות טעות בכיוון ההפוך, אם יתמיד שלא לצורך בהעלאה המואצת של הריבית גם כשהאינפלציה במגמת ירידה.
כאמור, על השאלה בכמה תעלה הריבית במשק יש כמעט קונצנזוס: 0.5% לשנה, אף שיש הסבורים שהעלייה עשויה להיות מתונה יותר. בשורות הבאות אני מצרף את תקציר הערכות האנליסטים שניתנו שלאחר פרסום מדד יוני, שעלה פחות מהצפוי (0.4%). כפי שנראה, מרבית הכלכלנים מהמרים על עליית ריבית של 0.5%.
בנק הפועלים: "קשה לחמוק מהאטה מסוימת בפעילות הכלכלית בישראל בהמשך השנה, אך ההסתברות לגלישה למיתון נמוכה באופן ניכר מזו של אירופה או ארה"ב. אנו צופים אינפלציה של 3.1% ב־12 החודשים הקרובים, ושבשנת 2023 היא תהיה בתחום היעד (1%־3%). לקראת עליית ריבית נוספת של 0.5% בנק ישראל צפוי לאמץ את המודל של בנקים מרכזיים אחרים בעולם ויעלה את הריבית בקצב מואץ, בכדי להגיע לריבית ריאלית חיובית על מקורותיו".
בנק לאומי: "מדד יוני ללא אנרגיה עלה ב־0.1% בלבד, דבר המשקף את התרומה הגדולה של עליית מחירי האנרגיה. מדד יולי יהיה 0.4%־0.6%, וב־12 החודשים הקרובים תהיה האינפלציה 3.1%־3.6%. בנק ישראל יעלה את הריבית ב־22 באוגוסט בכ־0.5%".
בבנק מזרחי טפחות אופטימיים: "אנחנו פוגשים ביוני מדד מחירים נמוך מהצפוי, המצנן את הצפי לעליות מחירים נוספות בקיץ. זה מדגיש את התהיות לגבי המשך תוואי העלאות הריבית ותמחור האינפלציה בשוק".
הראל ביטוח: "מדד יוני לא הפתיע כאשר עלה ב־0.4% בלבד. מדד יולי יעלה ב־0.7%־0.8% בשל המשך עלייה חדה במחירי השכירות, הנופש ומחיר הדלק. מדד אוגוסט יעלה ב־0.3%־0.4% בשל המשך עלייה במחירי השכירות, הנופש והחשמל, שתקוזז בירידה במחיר הדלק ואולי אף בבלו. ל־12 החודשים הבאים צפויה אינפלציה של 3%. בנק ישראל יעלה באוגוסט את הריבית ב־0.5%, והיא תעמוד בסוף השנה סביב 3%".
פסגות בית השקעות: "בישראל עוד לא הגענו לשיא האינפלציה, וזה צפוי לקרות רק לקראת סוף השנה. אנו מעריכים שגם בנק ישראל ימשיך בהעלאת ריבית מואצת בחודשים הקרובים".
לידר שוקי הון: "קיימת אינפלציה 'רוחבית', גם במוצרים, גם בשירותי הדיור ובמחירי השכירות. בעקבות העלייה באינפלציית הליבה, בנק ישראל יעלה את הריבית באוגוסט ב־0.5%, וכנראה שגם באוקטובר. אנחנו צופים אינפלציה של 2.8% שנה קדימה".
3. יוצא מהכלל
האחריות התאגידית של חברות הביטוח כלפי הציבור חשובה יותר אפילו מזו של המערכת הבנקאית. ראשית, הן מבטחות את הציבור ואחראיות לתשלום התביעות, ולכן הן חייבות לעשות את זה בהוגנות ובשקיפות. שנית, ענף הביטוח מנהל כ־2 טריליון שקל של החוסכים בקופות הגמל, ההשתלמות, הפנסיה ופוליסות הביטוח, והחברות חייבות לנהל ולהשקיע את הכסף בזהירות ובאחריות, כאילו מדובר בכספן הפרטי.
לכן חברות הביטוח ששות להשתייך לדירוג האחריות התאגידית ESG של ארגון מעלה. כלל ביטוח זכתה השבוע - זו השנה השלישית ברציפות - בדירוג פלטינה פלוס, הגבוה ביותר של הארגון. "הזכייה מהווה ביטוי למחויבות החברה ועובדיה, לחיזוק והטמעת עקרונות האחריות כלפי הציבור הרחב, למחזיקי העניין המגוונים, וגם לחוסנן העסקי לאורך זמן של חברות במשק", אומר לי מנכ"ל החברה יורם נוה.
כלל ביטוח מנהלת כספי ציבור בסכום המתקרב ל־300 מיליארד שקל. מדי חודש היא שואבת כספי חיסכון בהיקף 1 מיליארד שקל, והמכונה אינה מפסיקה לעבוד. העובדה שאפיקי ההשקעה של כלל הניבו בשנתיים האחרונות תשואות משופרות סייעה לצבירת הכספים.
"כגוף המשרת 2 מיליון לקוחות אנחנו עובדים קשה מאוד כדי לפעול בסטנדרט גבוה. אנחנו מקפידים להשקיע בחברות המקפידות לשמור על ערכי הקיימות, ובוחנים את העמידה שלהן ביעדים. הכספים שזורמים אלינו מגופי חיסכון אחרים מוכיחים שאנחנו מייצרים תשואות טובות, וזה בעיקר בקרנות ההשתלמות. אנחנו גם מובילים בסקרי האיכות של סוכני הביטוח.
"אנחנו מעודדים עובדים לתרומה לקהילה, משקיעים את התרומות במקומות עם אימפקט כמו חסות לסגל הפאראלימפי לטוקיו, ומכל המפגשים הללו אני יוצא עם עוצמות נפש מול האתגרים שמתורגמים לניצחונות".
בוא נדבר על הפיל שבחדר וזה התביעות. האם מחלקת התביעות מונחית לחסוך על חשבון המבוטחים ולטרטר אותם עד שהם נשברים?
"אני לא עוסק בעבר. הכי טוב לבחון אותנו בתחום התביעות בשני היבטים: מדד השירות של האוצר, שם ניתן משקל גדול לטיפול בתביעות, כמו מהירות הטיפול, ואנחנו שם בדירוגים מובילים. דבר שני, יש גם את סקרי שביעות הרצון של הסוכנים.
"כלל ביטוח ניצבת במקום הראשון בשירות בכל סקרי הסוכנים למעט תחום הבריאות, שבו אנחנו במקום השני. אנחנו מובילים את השירות ושמנו את זה כפוקוס, וזה מכפיל כוח. סוכן ביטוח לא יצליח להביא עסק חדש כל עוד הוא לא טיפל בקיים".
האם העובדה שאתם נסחרים ללא גרעין שליטה וללא בעל בית משפיעה על ההתנהלות השוטפת?
"אנחנו לא רואים את עצמנו מתנהלים בצורה שונה מזו של חברה עם בעל בית. זה לא קשור מי בעל השליטה, אלא קשור למדיניות המותווית על ידי הדירקטוריון וההנהלה. יש דוגמאות טובות ורעות בכל מבנה שליטה בחברה בורסאית. לדוגמה, הראל עם גרעין שליטה מתנהלת יפה, ויש חברות ללא גרעין המתנהלות לא טוב. בעל שליטה נותן את הכיוון של המדיניות, אבל אצלנו מי שנותן את הטון הוא הדירקטוריון".
איך משקיעים 1 מיליארד שקל, הזורמים אליכם מדי חודש, לתיק הנאמד ב־300 מיליארד שקל?
"הדבר מחייב אחריות גבוהה ושליחות. צריך לבחור מנהלי השקעות איכותיים וצוות עם דנ"א נכון. חייבים לדעת להעריך סיכונים ולהתנהל נכון. ראינו שגם מי שיכול להמר על השוק כמה שנים נכון, עלול ליפול במספר החלטות השקעה לא נכונות. צריך לנהל השקעות ממקום של צניעות, לעקוב אחרי המתחרים ולבדוק מה המגמות בעולם.
"אני גדלתי בעולם הפיננסים, ושם נהוג לומר שכסף עושים בכפיות אבל מפסידים בדליים. צריך להיזהר. לכן אנחנו משקיעים גם מעבר לים בשיתוף פעולה עולמי עם גופים מובילים. גם בארץ השוק התפתח, ויש הרבה הזדמנויות השקעה בעולם התשתיות והטכנולוגיה. מדובר בהרבה מחויבות ורעב להצליח תוך ניהול סיכונים מאוד מוקפד".
מהן ההנחות שלכם לגבי המשך ההתפתחויות בשוק ההון והריבית?
"הייתי שמח לסגור את 2021 לו תיקון הריבית היה מגיע בסוף השנה, אבל המציאות לא כזאת. הרגשנו שהשוק יצא מאיזון בריבית ריאלית שלילית, ושוק המניות התפתח למקומות לא טובים, במיוחד בתחום השקעות הטכנולוגיה, והבנו שהתיקון יגיע.
"חלק מההצלחה שלנו בשנה האחרונה הוא שזיהינו את הסיכונים. בזמן ירידות השערים ירדנו פחות ביחס למתחרים. אנחנו מובילים בתשואות גם בשנה האחרונה. בהסתכלות קדימה, מפת התרחישים מורכבת. כמעט כל שנה מתרחש אירוע שאמור לקרות פעם במאה שנה: כך היה לפני שנתיים עם אירוע הקורונה, כך מתרחש עכשיו עם אינפלציה שהגיעה לשיא של 40 שנה, וכך קרה עם המלחמה באוקראינה, אירוע שלא היה כמוהו מאז מלחמת העולם השנייה.
"זה מעיד על המורכבות בהשקעות: עליית הריבית היא דבר בריא לחברות ביטוח, מה שמוריד את ההתחייבויות האקטואריות. בנוסף, עליית הריבית היא בשורה טובה גם בצד ההשקעות. בעקבות עליית התשואות יש כעת הזדמנות השקעה באיגרות החוב שלא היו בעבר. כמובן שצריך להיות עם יד על הדופק עם האינפלציה והריבית. אני לא חושב שישראל תיכנס למיתון, ותיקון מסוים במחירי המניות הוא בריא".
כיצד אתם מסבירים את עליית התעריפים בשוק ביטוחי הרכב?
"עליית התעריפים שנעשתה הייתה הכרחית. ביטוח הרכב מושפע משני דברים עיקריים: שכיחות התאונות ועלויות התיקונים והתביעות, ובשניהם חלה עלייה משמעותית. בתקופת הקורונה הורדנו תעריפים, וכעת הכבישים התמלאו חזרה. לצד זה, יש התייקרויות בשרשרת האספקה, וגם החלפים והרכבים התייקרו וכל תיקון נעשה מורכב, אפילו כשמדובר במראת צד שכבר כוללת חיישנים ותאורה. בנוסף, יש כאמור את האינפלציה ועלויות ההובלה. בתוך כל אלה יש כמובן את התחרות, ולראיה - הדוחות הכספיים בכל החברות משקפים את המצב בענף, שהורע משמעותית".
מהם מנועי הצמיחה העתידיים, ומה קורה עם ההשקעה בחברת כרטיסי האשראי מקס?
"האתגר הכי גדול של כלל ביטוח הוא להציג תשואות חיוביות על ההשקעות לאורך זמן, וזאת המשמעות של הפיכת חברה בדעיכה לחברה בצמיחה. האתגר הוא להפוך את המצוינות לא לאירוע חד־פעמי אלא למסורת. אנחנו ממשיכים כל יום בבוקר לקום עם אותה מחויבות ורעב, ורואים ברכה בעמלנו. מי שעשה בית ספר לחברות הביטוח היו גופים כמו חברות הביטוח הדיגיטליות, שלא המציאו כלום אלא ידעו להנגיש אחרת את השירות.
"אותו הדבר גם לגבי מנהלים איכותיים של גמל ופנסיה. אנחנו משתדלים תמיד להיות צעד קדימה. בימים אלה יצאנו בקמפיין לחדשנות בתחום ביטוח הנהגים הצעירים כדי לשפר את איכות הנהיגה. אם נדע לשחזר את מה שעשינו בשנתיים האחרונות, נהיה במקום אחר לגמרי. ההשקעה המיועדת שלנו בחברת כרטיסי האשראי מקס היא חלק מהמגמה של חברת האחזקות שלנו לבצע עסקות מיזוגים ורכישות שיקטינו את התלות שלנו בשוק ההון. זאת הסיבה שאנחנו עדיין מקדמים את עסקת מקס בניסיון להביא את החברה למקומות חדשים.
"כפי שאתה מבין מהפרסומים בימים האחרונים על ההסכם של ישראכרט עם בנק הפועלים, הרווחיות של ישראכרט עד היום לא שיקפה את המציאות. ההסכם עם הבנק שיקף את הרווחיות האמיתית והתיקון הגיע. מקס נמכרה על ידי בנק לאומי במחיר הריאלי, המשקף את מחיר הקנייה הנוכחי שלנו. השלמת העסקה תשפיע על החוזק של כלל ביטוח ורק תחזק אותנו".