אליאב זוהר הוא הזמר הצעיר הגדול ביותר שיפרוץ השנה. אליאב הוא פנומן בעל קול ענק, עמוק, שנשבר בדיוק בנקודה שבה הלב נשבר. הוא כותב, מלחין ושר. זה די נדיר במוזיקה הישראלית העכשווית, כשמאחורי מרבית השירים החדשים ישנה ערימת כותבים, מלחינים ומעבדים בלתי נגמרת, שמהנדסים כל שיר לכדי מוצר סינתטי שייקלט ברדיו ויהיה נוח לריקוד בטיקטוק.
שיריו המקוריים קורעי לב, הוא זמר נשמה. יש בתוכו כאב עצום. כמעט בלתי מתקבל על הדעת שבגילו הצעיר הוא כה בשל, עם עומקים של אדם למוד ניסיון חיים. הבחור רק בן 22. גם אדל כתבה את "Someone Like You" כשהייתה רק בת 21. היא מתארת בו דווקא את הרגשות החיוביים כלפי בן זוגה לשעבר, שעזב אותה והתחתן עם אישה אחרת. כנראה שזה אף פעם לא מוקדם מדי להתאהב, להתאכזב ולחיות עם בור ענק בלב. בשילוב עם כישרון אדיר יוצאים השירים המרגשים החזקים והמצמררים ביותר.
זוהר שר ב"הכוכב הבא" על מיכל. היא עזבה ואינה רואה אותו, בעודו מנסה לכתוב לה מנגינות ושורות שירגשו אותה. הוא תוהה אם יוכל "להמשיך לכתוב שירים ולשחק עם המילים, רק לא איתך". זה עצוב, היא לא שם. אליאב מדגיש כל מילה בשיר, כאילו נכתבה בדם. מתעכב על כל אות, במנעד קולי יוצא דופן. הוא מזכיר ביכולותיו שנסונרים צרפתים מלודרמטיים, שסוחפים אולמות שלמים לתוך סיפור אהבה קטן על אישה שהתאהבה באחר.
מולו יושבים "שופטים". זמרים מיומנים שכשהם לא נמצאים על במה, מנסים בכל כוחם לדלות שאריות תשומת לב של הקהל, של הצופים. כל אחד והשטיק המזויף והמוגזם שלו. רן ונינט באמצעות חימום מערכת יחסים עתיקה כשהוא כבר התחתן עם גבר והיא נשואה ואם לשני ילדים; איתי לוי בהתלהבויות מעושות; קרן פלס בבכי; שירי מימון בנהי; ואסף אמדורסקי עם גרדרובה שנותרה מימי סטטיק ובן־אל.
על הבמה עולים יוצרים צעירים ומבטיחים, ומולם ב"שולחן השיפוט" מסתופפים אומנים ידועים ומפורסמים שרק מבקשים שיראו גם אותם. זה כמעט מכמיר לב. ועוד לא דיברנו על אסי ורותם.
המוח מתקשה להבין איך לחבר כנסת קר מהליכוד, שמתהלך בין אולפנים עם דפי מסרים מדוקלמים משעממים לעייפה בקלישאות ההערכה לביבי, וכמה שהליכוד הולך להפתיע, ואיך דווקא בבחירות האלה 61 זה בהישג יד, רק צריך לשכנע את מצביעי הליכוד לצאת ביום הבחירות ובלה בלה בלה של שעמום שגרתי שחוזר על עצמו כבר ארבע כנסות, חמש מערכות בחירות, שבע שנים של קריירה פוליטית ארצית ועוד לפניה קריירה מקומית בקריית גת - איך מכל האירוע חסר היצירתיות של האב, צמח אוצר בלום של רגש ויכולת שרק מבקש להתפוצץ.
התרעות פיקוד העורף