מילה אחת נעדרה מהדברים שהשמיע ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, בהודעתו לעתונות. אף מילה, לא ברמז, לא בעקיפין. נתניהו נזהר, נשמר באופן הכי מוקפד שלא להזכיר את המילה אוקראינה. חלילה, אלוהים ישמור, אפילו לא בדרך אגב. אוקראינה לא קיימת. בדיוק בעת שדיבר, פורסמו דיווחים שצבא רוסיה הגביר את ההפצצות על מטרות ויעדים במזרח אוקראינה.
בהפצצות שהרוסים ביצעו עד היום על מטרות באוקראינה, נהרגו אלפי אזרחים חפים מפשע, כולל מאות ילדים. נהרסו כפרים ושכונות שלמות בערים - זה לא מעניין את בנימין נתניהו. אם, לדבריו, הוא לא שמע, לא קרא, לא ידע ולא היה מודע למצב המסוכן במירון, שהיא בתחומי ישראל, ייתכן והוא לא קרא, לא שמע, לא ידע ולא מודע שמזה למעלה מחמישה חודשים, רוסיה, בהנהגת ולדימיר פוטין, מבצעת פשעי מלחמה בהיקף של השמדת עם. משפטנים באוקראינה ובארצות מערביות עסוקים באיסוף עובדות ומכינים כתבי אישום נגד רוסיה שיוגשו לבית הדין הבינלאומי בהאג.
עובדי הסוכנות היהודית התלוננו על האזנות, מספר מבקשי העלייה מרוסיה מתגבר
"הסוכנות היהודית זה בסך הכל תירוץ, יש כאן משהו יותר עמוק"
בנימין נתניהו כן הזכיר שלוש מלים בדבריו לעיתונות: הוא האשים את ראש הממשלה, שמדיניותו מול רוסיה ופוטין לוקה ב"חובבנות, חוסר אחריות ויהירות". בדיוק שלושה פגמים, שלוש השחתות שביטאו את חיזורו הנלהב, הכתיבו את התרפסותו והזינו את נאמנותו לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין - שאיפיינו את מדיניות החוץ של נתניהו כראש ממשלה. בנימין נתניהו היה היחיד והיחידי מבין ראשי מדינות המערב הדמוקרטיות שטיפח באופן אובססיבי ותקשורתי יחסי ידידות וקירבה עם ולדימיר פוטין. בהתנהלות הזו של נתניהו כראש ממשלה מול וכלפי פוטין היו ובאו לידי ביטוי שלושה מחדלים, חובבנות, חוסר אחריות ויהירות.
כבר שנים לא מעטות, ולדימיר פוטין נחשב כראש מעצמה מוקצה, מנודה, שראשי מדינות הפגינו באופן גלוי, וביטאו באופן עקבי ומתריס את התרחקותם ממנו. בנימין נתניהו, שלא הסתיר את הזלזול שלו כלפי מי שהייתה קנצלרית גרמניה, נשיא ארה"ב או נשיא צרפת, והשקיע מאמצים מיוחדים להתקרב לפוטין, להוכיח את הידידות המיוחדת ביניהם ולהפגין את ההערכה העצומה שהוא רוכש כלפי נשיא רוסיה. התנהלות כזו, הייתה חובבנות, חוסר אחריות ויהירות.
ברית המועצות, ולאחר מכן רוסיה, לא היו אף פעם אוהדות של ישראל. וזאת לשון המעטה. שליטי רוסיה, כמו מנהיגי קודמתה ברית המועצות, היו והינם עוינים לישראל, במידה שלא מוגזם להגדיר זאת אנטישמיות. בזירה העולמית, במיוחד במטה הראשי של האו"ם בניו יורק, רוסיה היתה תמיד והינה אנטי ישראל. לרוסיה כידוע יש במועצת הביטחון זכות ווטו. לא ידוע ולא זכור מקרה אחד שרוסיה ניצלה את זכות הווטו לסיכול יוזמה או הצעת החלטה נגד ישראל. זה לא קרה אף פעם. בשנים האחרונות, ארה"ב השתמשה בזכות הווטו של מועצת הביטחון 40 פעמים לסיכול הצעות החלטה ויוזמות נגד ישראל. בכל הצבעה במליאת העצרת בנושאים מזרח תיכוניים, בלי יוצא מהכלל, רוסיה מצטרפת לרוב המצביע נגד ישראל.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
לנשיא ולדימיר פוטין היתה פינה אוהדת לישראל בלבו, שהוסברה במניעים אישיים ובזכרונות מימי צעירותו כשמשפחה יהודית תמכה בו פיננסית. העובדה הזאת לא באה אף פעם לידי ביטוי וגילוי במדיניות רוסיה בזירה העולמית. לאחרונה נראה ומסתבר שולדימיר פוטין מחק את הפינה הזאת. המלחמה באוקראינה הכניסה אותו לצרות שאותן לא חזה. בקהילה הבינלאומית, רוסיה מבודדת ובודדת. פוטין גילה מוצא למצב מעיק ומציק זה - התקרבות לאיראן, מדינה בודדת ומבודדת שמנהיגיה במעמד של מצורעים, כמו רוסיה.
הידידות האמיתית, הישנה והאיתנה של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לישראל היתה נושא לפרשנויות, להתפלספות ואפילו לפקפוק שבאו לידי ביטוי במאמרי הפרשנות שפורסמו באמצעי התקשורת בישראל לקראת ובעת ביקורו של הנשיא בישראל. לכתוב באופן ברור ולהגדיר באופן מוכח את ההתנכלות לסוכנות היהודית והאיום על עתיד פעילותה ברוסיה כביטוי וגילוי של שנאה לישראל - זה קשה לפרשנים בישראל. זה לא נעים ולא נוח. כבר ימים אחדים הם מחפשים פירוש והסבר למהלכים של השלטון במוסקבה נגד הסוכנות היהודית ומנסים לנחש מה פתאם הקרמלין משתדל לחסל את פעילותה של הסוכנות היהודית שמטרתה להעלות יהודים לישראל.
בשבוע שעבר פורסמו בעמודים ראשונים של העתונים בארצות המערב צילומים שהראו את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מחובק ומחוייך לצדו של נשיא איראן, שניהם מרוצים וצוהלים. נשיא איראן צריך להזכיר ולזכור שהוא ראש מדינה שהשאיפה הרשמית והמוצהרת שלה היא השמדת ישראל.
פוטין הוא היום הידיד הגדול והאוהד של נשיא איראן. למה ומדוע כל כך קשה להסביר שההתנכלות לסוכנות היהודית ברוסיה היא ביטוי של שנאה לישראל?