פתרונות פלסטר
מהלך דומה נעשה עם מחירי הלחם. אז איך ייתכן שבמקום זינוק של 39% במחיר קיבלנו לחם פרוס במספר תשלומים? שוב הקומבינה ניצחה. כפי שכבר חשפתי, המחיר יעלה ב־5.5% בלבד, כשבמהלך 2023 ייהנו המאפיות בתמורה מהסרת הפיקוח על הלחם האחיד. שיטת פריסת התשלומים הופעלה בהצלחה גם בעדכון מחירי מוצרי החלב, שיעלו ב־4.9% בלבד.
אז מי שטוען שממשלת השינוי אינה עושה כלום כדי להילחם ביוקר המחיה - טועה ומטעה עובדתית. אלא שהדרך בעייתית. ליברמן מפעיל את מיטב הקומבינות, מכניס את היד לקופת האוצר ומפעיל את מיטב מנופי הלחץ כדי למתן את ההתייקרויות. זה הדבר היחיד שניתן לבצע אפקטיבית בטווח הקצר של עד הבחירות. כל המילים המפוצצות, כמו "רפורמות", "פתיחת שוק לתחרות", "הקלות רגולציה" ועוד, נכונות לממשלה המכהנת ארבע שנים, ולא לממשלת ששורדת שנה.
מלחמת העצמאות
הדוגמה הבולטת ביותר שבה אני נזכר היא מפלגת הגמלאים גיל, שבראשה עמד רפי איתן, אשר רשמה בבחירות לכנסת ה־17 הישג מדהים של 7 מנדטים. מטרתם הייתה אחת: לקדם את האינטרסים של מעמד הגיל השלישי: בלי ימין ובלי שמאל, בלי שטחים או קו ירוק.
אז מדוע מה שהלך לקשישים לא הולך לעצמאים? הרי הכנסת האחרונה וממשלת השינוי הוכיחו שגם הן אינן סופרות אותם. כל ההבטחות בדבר "רשת ביטחון לעצמאים", דמי אבטלה ומחלה, הטבות מיסוי והקלות רגולטוריות התנפצו על סלע האילוצים הפוליטיים. אלא שככל הנראה האינטרס הכלכלי והפוליטי המשותף לקשישים הרבה יותר הומוגני מהאינטרס הפוליטי של העצמאים.
כך שהעצמאים מנסים לממש את עוצמתם הפוליטית בהתגנבות יחידים. דווקא במאבק מול הבנקים ומשרד הכלכלה הם הצליחו יחסית והעלו את העסקים הקטנים לתודעה הציבורית. בפוליטיקה הארצית - הרבה פחות.
אבל כחול לבן כבר מצוידת בעצמאי מחמד ששמו דותן סופר. הוא ארגן הפגנות עוד בתחילת הדרך ושיתף פעולה עם ח"כ קארה, שבהמשך התעמת איתו פיזית בכנסת. בכלל, הדעה בקרב מרבית חבריי העצמאים היא שקארה ניכס לעצמו את סוגיית העצמאים, ומידר כל בעל תפקיד משמעותי בקרב העצמאים. כך למשל, לישיבות עם שר האוצר וראש הממשלה הוא לא הזמין את נציגי הארגון, ובראשם כהן. קארה גם תקף בחריפות את ההסתדרות ואת מפיק האירועים רמי בז'ה, שהקים לפני שנתיים את יו"ר פורום העצמאים בהסתדרות.
"קארה אינו הפתרון לבעיית העצמאים, אלא הבעיה. כל ההבטחות שלו לטיפול בנו לא קוימו. בפועל הוא דאג בעיקר לעצמו ולחבורת מקורביו, והדיר את אלה שהתנגדו לו", טוען כהן.
כאמור, לאחר פיזור הממשלה עמדה בפני העצמאים הדילמה המחודשת אם לרוץ בנפרד או כל אדם לנפשו. גם כאן התשובה אינה אחידה. נשיא להב מתנגד כאמור להקמת מפלגה נפרדת ומנסה לקבל שריון במפלגה קיימת. מי שאינם סבורים כמוהו הם יזמי מפלגת העצמאים החדשים, שקמה לטענתם "אחרי שנתיים קשות ומדממות למגזר". את המפלגה מובילים יורם מועלמי וצמרת אביבי, פעילים במסגרת ארגון להב ויוזמי הבג"ץ נגד רשות המסים בנושא מענקי הקורונה.
השבוע הם קיבלו בשעה טובה את אישור רשם המפלגות. בשבוע הבא הם ירשמו שלב נוסף במאבק להחזר מענקי הקורונה (הנאמדים ב־1.5 מיליארד שקל) ויעתרו בנושא לבג"ץ. מה השאיפה של מפלגת העצמאים החדשה? אביבי הסבירה לי השבוע ש"הנושאים הבוערים ביותר מבחינתנו הם ביטול החזרי המענקים שניתנו בתקופת הקורונה, תיקוני חקיקה בביטוח לאומי בנוגע לזכויות סוציאליות לעצמאים, חקיקת רשת ביטחון לעצמאים, ומהלכים למאבק ביוקר המחיה".
אני מאחל להם בהצלחה, כי הצלחתם היא הצלחתנו. אבל לצלוח את אחוז החסימה זו מטלה קשה ביותר, ואם זה יקרה זו תהיה הצלחה בלתי רגילה.
חגיגה פיננסית
שני סקטורים פיננסיים מובילים יושפעו משמעותית מעליית הריבית בדוחות הכספיים לרבעון השני של 2022 שיפורסמו בעוד כשבועיים: הבנקים וחברות הביטוח. לקראת סוף חודש יולי מתברר שבעוד הבנקים יחגגו כל הדרך לבנק, בענף הביטוח ישלמו את המחיר, כמו שנאמר: מה שבטוח – ביטוח.
לפי הערכות האנליסטים, חמשת הבנקים הגדולים יסגרו את הרבעון ברווחי שיא של 5.5 מיליארד שקל. כ־2 מיליארד שקל מהרווחים יגרוף בנק לאומי שבניהול חנן פרידמן, המאיים על מעמדו של בנק הפועלים. הרווח המצרפי של הבנקים ב־2022 כולה עשוי להגיע לשיא של 20 מיליארד שקל. שני גורמים ייטיבו עם המערכת הבנקאית: הפרשי האינפלציה (שמגדילה חשבונאית את הרווחים) והריבית העולה (שמגדילה את המרווחים הפיננסיים).
העלאת הריבית הגיעה מבחינת הבנקים בדיוק בזמן. בעוד הריבית על המינוס באוברדרפט והריבית על המשכנתאות הוקפצו בשל עליית ריבית בנק ישראל (יותר מ־1% לשנה), ריבית הפלוס על הפיקדונות עלתה מנגד בשיעור מעליב של 0.2% בלבד. זאת ריבית שבקושי מממנת מנת פלאפל.
בענף הביטוח כאמור העניינים העסקיים יגעים. יהודה בן אסייג, מנכ"ל מנורה מבטחים, המנהלת נכסים בשווי המתקרב ל־300 מיליארד שקל, צריך מדי חודש לשבור את הראש עם המשימה הלא פשוטה מה לעשות עם הפקדות של 2.5 מיליארד שקל בחודש. בן אסייג: "מחירי איגרות החוב אינם יורדים, וזה אומר שיש התמתנות בציפייה להעלות ריבית. רואים שמחירי הסחורות יורדים בשורה ארוכה של מוצרים, כמו חיטה, סוכר, קפה, ואפילו נפט ומתכות. מחירי ההובלה הימית מתמתנים, והמחיר לקונטיינר ירד. הציפיות לאינפלציה במגמת ירידה גם בזכות הירידה במחירי האנרגיה. הריבית ארוכת הטווח תרד, וייתכן שבעתיד הקרוב נראה כבר העלאות ריבית מתונות מכיוון הבנקים המרכזיים".
על אתגר ההשקעות בתקופה של שווקים משתנים הוא עונה: "מדובר באתגר גדול מאוד. אנחנו משתדלים לא לוותר באיכות ובניהול ההשקעות. אנחנו נחשבים לסולידיים שבחבורה, ולא לוקחים יותר מדי סיכונים באמצעות פיזור ובדיקה של כל השקעה. בבורסה נוצרו הזדמנויות השקעה לא רעות ואפשר לראות שבחודש האחרון השווקים היו חיוביים".
קרעי (40) מתמודד בפריימריז בליכוד, ולאור פעילותו הפרלמנטרית נראה שמקומו בצמרת הרשימה מובטח. אמירותיו אינן משאירות בכלל מקום לספק. "אני ביביסטי גאה", הוא אומר לי, ועוד נחזור לאמירה זו בהמשך.
"בהתחלה פקידי האוצר עוד ניסו לבלבל אותי בוועדת הכספים עם חישובים, אבל הראיתי להם שיש להם הנחות שגויות ושאפשר אחרת. בחוק ההסדרים הציעו מודלים של מס גודש, אבל הכלים הכלכליים שיש בידי נתנו לי את היכולת להתעמת איתם. יש סוג מסוים של פקידי אוצר שמזלזלים וזורקים כל מיני מספרים ואומרים שזה המצב ושאין ברירה. אבל כשאתה מתווכח, הם לוקחים צעד אחורה ומתחילים לעשות שיעורי בית".
"בתחום הנדל"ן, צריך לחלק מגרשים כמו שעשו עם קום המדינה. כל הקיבוצים והמושבים והשכונות הוותיקות קיבלו מגרשים. צריך להפסיק לספסר במיליארדים בקרקעות. בעניין יוקר המחיה אני נגד מתן סובסידיות, ובעד שוק חופשי ותחרות. הסובסידיה לא עוזרת. היא מורידה מחירים על ידי פתיחת השוק לתחרות והורדת רגולציה, אבל אם יתברר שפתיחת השוק לתחרות פוגעת במחירי הלחם והחלב, חייבים לוודא שהחלשים לא ישלמו יותר".