ב־17 שנים והיסטוריה של עשרות סבבי הסלמה ומבצעים מוגבלים ביעדיהם המדיניים והצבאיים מול ארגוני הטרור ברצועה, כמעט ללא יוצא מן הכלל - המוצלחים יותר היו אלה שבהם ישראל נטלה את היוזמה וניצלה את אפקט ההפתעה, רגע לפני שמפקדי ופעילי ארגוני הטרור יורדים למחתרת ופועלים מתחת לאדמה ומלב האזורים המיושבים, באחד המקומות הצפופים ביותר בעולם.

מבצע "עלות השחר" – סיקור מיוחד:
"עלות השחר" נפתח בהצלחה, אך התקופה המסוכנת מתחילה עכשיו | בן כספית
הסיכול שפתח את המבצע: כך חוסל בכיר הג'יהאד האיסלמי | צפו
גנץ מאיים: "הנהגת הג'יהאד האסלאמי בחו"ל תשלם מחיר"

ברוב המבצעים, שרק בחלקם הקטן מאוד ביצע צה"ל תמרון קרקעי, מהר מאוד התגלגלה ישראל לחילופי מהלומות עם רצועת עזה, שבהם, לפחות על המגרש התודעתי, הפערים הצבאיים והטכנולוגיים האדירים בינה לבין ארגוני הטרור - נשחקו. ארגוני הטרור ניצלו את יתרונותיו של החלש בהגבלות על הפעלת הכוח הצבאי של ישראל בשל מאפייני הלחימה מהאוויר בשטחים עירוניים צפופי אוכלסייה.

רוב המבצעים ברצועת עזה הסתיימו בתחושה מעורבת של חמיצות בדעת הקהל הישראלית, בעיקר משום שהתחושה הייתה שישראל נגררה פעם אחר פעם אחרי הקצב שקובעים ארגוני הטרור. ישראל נגררת לעימות ומסיימת אותו עם הפסקת אש בהולה, שבדרך כלל מגיעה מקהיר, בלי יכולת להצביע על הישג צבאי או מדיני ברור, שאמור לשרת את המשך הביטחון של תושביה לשנים הקרובות.

בין אם ההחלטה המדינית במבצע הזה הייתה לבחור בצד היוזם והמפתיע, להיות הראשונים שלוחצים על כפתור ההפעלה ולהפתיע את בכירי הג'יהאד האסלאמי, שבשאננות יוצאת דופן לא נקטו אמצעי זהירות, הגיעה גם בגלל הלחץ והביקורת הציבורית על סגירת הדרום למשך ארבעה ימים, ובין אם כבר מההתחלה היה ברור לכולם, בדרג הצבאי והמדיני כאחד, שממתינים לשעת כושר - במבחן התוצאה, התוכניות המבצעיות מודרו בצורה מופתית, ההונאה הצליחה וההפתעה עבדה בצורה טובה ואפשרה לצה"ל להיכנס ברגל ימין למבצע הנוכחי.

ניכר כי גם בעיצומה של מערכת בחירות בישראל, המהלך הצבאי המפתיע זוכה לקונצנזוס נרחב בציבור, מתוך הבנה שאי אפשר היה לקבל מצב שבו ארגון טרור מהרצועה מנסה להכתיב לישראל משוואה חדשה ולהגביל את חופש הפעולה של צה"ל בפעולות השגרתיות ביותר שלו נגד ארגוני הטרור ביו"ש, ובשיבוש מוחלט של מרקם החיים בדרום עוד לפני שנורתה הרקטה הראשונה מהרצועה.

אם ישראל לא הייתה יוזמת גם הפעם, גם אם ההתרעה לירי נ"ט לא הייתה יוצאת אל הפועל, בכל מבצע מורכב או בפעילות מבצעית שבה היו נהרגים פעילי ג'יהאד אסלאמי באיו"ש, תמונת הימים האחרונים של סגירת כבישים ועוצר ביישובים הייתה חוזרת על עצמה פעם אחר פעם. מחבלי הג'יהאד האסלאמי אומנם לא הספיקו ללחוץ על הכפתור ולשגר את טילי הנ"ט, אבל בפועל, עוד לפני שנורתה הרקטה הראשונה, תושבי עוטף עזה היו תחת מתקפת טרור שהשפיעה על שגרת חייהם. לכן טוב עשתה ישראל שלקחה את היוזמה לידיה.

הטענות שעולות לעתים ברשת נגד ראש הממשלה יאיר לפיד על שיקולים פוליטיים זרים וניסיון לגרוף הון פוליטי לפני בחירות - פשוט אינן רלוונטיות. כל דרגי המקצוע תמכו במבצע מרגע שהבשילו התנאים המבצעיים. גם בדרג המדיני ובין שרי הקבינט הבכירים לא היה ויכוח על כך שמדובר במהלך מוצדק והכרחי בתנאים שנוצרו. מעבר לכך, גם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו השכיל להבין במהלך שנים רבות, שבכל הנוגע לרצועת עזה, לא מומלץ להמר עליה כקלף פוליטי. ברמה התודעתית הציבורית, מבצע צבאי לא מוצלח עלול להשפיע לרעה גם מבחינה פוליטית. אתה יודע כיצד אתה נכנס לעימות ברצועת עזה, אבל לא יודע איך אתה יוצא ממנו.

בשלב הזה בדיוק, כפי שהיה במבצע "חגורה שחורה", חמאס נותר בחוץ ולא נכנס לעימות. הג'יהאד האסלאמי עצמו הוא ארגון חלש יותר מחמאס ומתקשה הרבה יותר מול צה"ל כשהוא נלחם לבדו. הוא אומנם מצליח לירות רקטות ופצצות מרגמה בכמויות לא מבוטלות לעבר ישראל, ונכון לעכשיו, נקודת התורפה של צה"ל היא איתור ופגיעה בחוליות שיוצאות לבצע את הירי, אבל ניכר כי צה"ל מצליח לשבש במידה לא מבוטלת את היכולת של הארגון לנהל את מערכת ירי הרקטות באופן סדור ומתוזמן, כפי שחמאס יודע לעשות. בשלב הזה הג'יהאד מתמקד בעיקר בירי קצר הטווח לעבר העוטף.

במידה רבה המבצע הנוכחי מזכיר מאוד את מבצע "חגורה שחורה" מ־2019. גם אז סברו בצה"ל שחמאס לא ייכנס למערכה – וצדקו. אבל ב"חגורה שחורה" הסכסוך הפנימי בין צמרת הג'יהאד האסלאמי לחמאס היה עמוק הרבה יותר. בחמאס כמעט התנדבו לשבת על הגדר ולראות כיצד צה"ל פוגע בצורה קשה בג'יהאד האסלאמי. במציאות שלאחר שומר החומות, היחסים בין שני הארגונים הם טובים בהרבה, וככל שיעבור הזמן - הלחץ והביקורת כלפי חמאס, שהותיר את הג'יהאד האסלאמי לבדו מול ישראל, צפויים להתגבר.

לחמאס יש אינטרסים רבים לא להיכנס לעימות עם ישראל. יש לו הרבה מה להפסיד. מנגד צריך לזכור שלחמאס יש גם היגיון משלו, שלא מסתדר עם דרך המחשבה הישראלית. לכן נקודת המוצא הישראלית אומנם שואפת לסיום מהיר של המבצע הנוכחי עם ההישג שכבר הושג, אבל להיערך במקביל לאפשרות שחמאס בסופו של דבר יצטרף לעימות, וממבצע קצר ומוגבל תקבל ישראל עוד מבצע ארוך ומורכב בעזה, שהצלחה בו כבר תלויה באיכות התוכניות שהכינו בפיקוד הדרום, ברמת המוכנות של הכוחות ובהגדרת היעדים המדיניים הברורים. הצלחת מהלך הפתיחה של מערכת הביטחון מספקת לישראל יתרונות לימים בודדים. למערכה ארוכה יידרש צה"ל לפעולות הפתעה נוספות כדי לסיים את הסבב הזה בהצלחה.