לא אתפלא אם הימנים האמיתיים משוכנעים ש"עלות השחר" הוא אקט קונספירטיבי־פוליטי־צבאי, שזממה ממשלת לפיד־גנץ השמאלנית נגד הג'יהאד האסלאמי ונתניהו. זוהי יוזמה טקטית שתוכננה בקפידה (ובלי ספק נגנבה ממוחו היצירתי של המנהיג), וכללה מעצרים וחיסולים כירורגיים של ראשי הג'יהאד, התקפות על משגרי הרקטות והמרגמות ומחסני התחמושת שלהם.

מבצע "עלות השחר" – סיקור מיוחד:
"עלות השחר" נפתח בהצלחה, אך התקופה המסוכנת מתחילה עכשיו
הסיכול שפתח את המבצע: כך חוסל בכיר הג'יהאד האיסלמי | צפו
גנץ מאיים: "הנהגת הג'יהאד האסלאמי בחו"ל תשלם מחיר"

זאת לאחר שלושה ימי סגר, שנאכף להטעיית תושבי העוטף, והביא להתפרצות נרגנת נגד הממשלה העלובה, שבעצם נלכדה בפלצור־חֶנֶק של הג'יהאד. לפיכך ברור שנתניהו וביביסטיו הופתעו מהמלכודת ונאלצו לשבח בעוויתות סבל את המבצע, את כוחות הביטחון ואפילו את לפיד ובנט. גם הנתניהו, שאסר על מכוריו להכיר, דה יורה או דה פקטו, בממשלת השינוי הרופסת וברה"מיה, נאלץ להתעדכן אתמול במצב הביטחוני על ידי לפיד, המתחזה לרה"מ. בושה.

וברצינות, מילה טובה להוגי, מתכנני, בוני ומבצעי "עלות השחר", ששברו את תזת התגובה לגירויים נגד הטרור העזתי. בינתיים הולך להם (ולנו) לא רע (נכון לזמן הכתיבה). מכל מקום, נראה שהליכוד תצטרך לעשות שינויים תוכניים בקמפיין הבחירות שלה בנושא הרפיון הביטחוני של הממשלה הזמנית.

אבל השאלה שצצה שוב, במלוא מבוכותה (מהמילים "מבוך" ו"מבוכה"), היא מה יהיה אחרי שהשחר יעלה והג'יהאד שהוכה ינסה להשתקם בעזרת איראן ונסראללה, ולאחר שתסוכם עלוּת "עלות השחר", לקחים, רווח והפסד, וכבר יזרח עלינו היום במלוא מציאותו השמשית הקשה?

יימשך המאמץ להשגת השקט הכפוי בעזה, להארכת הרווחים שבין העימותים? הנמשיך במאמץ לבדל ולמתן את חמאס ולהפוך אותו למפלגה פוליטית, דרך התשלומים מקטאר ואלפי העזתים העובדים בישראל וההיתר להעברת משאיות דלק ומזון לעזה, והמשך ההתעלמות הנתניהותית מחלקה של הרשות הפלסטינית במשוואה?

סגן השרה יאיר גולן, אלוף במיל' וסגן הרמטכ"ל לשעבר (ששילם בקידומו הצבאי משום שזיהה כזכור בקרבנו "תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט"), השתתף ב"אולפן שישי", ואחרי שתמך במהלך הצבאי ברצועה, אמר: "ללא מהלך מדיני משלים, נחזור לעוד סבב ולעוד סבב... זה או סיפוח או היפרדות לעולם".

דני קושמרו הסתכל בו כמו בחוצן ושאל: "אבל עם מי אתה רוצה לעשות הסדר?... חמאס והרשות הם אויבים. עם מי תעשה שלום?". הוא לא המתין לתשובה. למחרת, בחדשות השבת של ערוץ 13, אמר גם האלוף במיל' גיא צור: "בסוף כל סבב צבאי חייב לבוא מאמץ מדיני". אמת. ככל שנטמון את הראש בחול, הבעיה תמשיך ותחבוט בנו.

מכיוון ששאלת קושמרו היא שאלת רבים, שאיבדו אמון בדיאלוג עם הפלסטינים, צריך לשאול את המפקפקים מה האלטרנטיבה והאופציות האחרות שלהם. שהרי אין תוכנית ויעדים ברורים בנושא הקריטי הזה לימין, למרכז ולשמאל. אז מה? להרוויח זמן עד לסבב הבא ברצועה? לספח את השטחים הכבושים, ואינעל העולם? להקים מדינה אחת, אפרטהיידיסטית־פשיסטית, לכל תושביה היהודים השווים (לא כולל חילונים ושמאלנים) ולפלסטינים השווים פחות? לגרש את כל הפלסטינים והערבים הישראלים שיסרבו לחתום על נאמנות מוחלטת? להמשיך לחיות על החרב?

רק משאל עם על השאלה: "האם את/ה בעד הסדר היפרדות לשתי מדינות ולחיים בביטחון, או בעד סיפוח השטחים ותושביהם למדינה יהודית אחת ומאבק דמים נצחי לשמירת זכותנו על כל הארץ הזאת?" - יביא תשובה ברורה וילמד על מידת שפיותם של רוב אזרחי ישראל. משאל עם הינו קריטי לעתידנו.