פרטי הסכם הגרעין המתגבש עדיין לא התפרסמו ולמרות ההתקדמות מוקדם עדיין לרתום את הסוסים לעגלה. גורמים מדיניים בכירים בישראל אומרים ל"מעריב" כי עדיין יש פערים משמעותיים בין איראן לארה"ב ושההסכם רחוק מלהיות סגור והסיכויים לחתימה עליו בינוניים.

בכיר אמריקני: הסכם הגרעין יאריך את הזמן שנחוץ לאיראן להשיג אורניום לפצצה

בדרך לחתימה? בכיר אמריקאי: "איראן ויתרה על דרישות עיקריות בהסכם הגרעין"

מבחינתה של ישראל, הפערים הללו עומדים בליבת ההתנגדות להסכם המתגבש. בחודשים האחרונים העמדה המובילה במערכת הביטחון הייתה שעדיף הסכם גרוע דוגמת ההסכם הקודם מאשר מציאות ללא הסכם בלבד, עמדה זו השתנתה מכיוון שההסכם המסתמן בהובלת מדינות האיחוד האירופי הוא הרבה יותר גרוע ממה שציפו בירושלים.

שר הביטחון בני גנץ יוצא לביקור בן יומיים בארה"ב ומשם ימשיך ליפן. ישראל מנסה להפעיל לחץ על האמריקאים להקשיח עמדות, בין השאר לגבי הדרישות לכך שתוקף התפוגה של ההסכם החדש יהיה ארוך יותר מההסכם הקודם, שהסנקציות על חברות שנמצאות בקשרים כלכליים עם משמרות המהפכה יישארו בעינן, לא להיכנע לדרישה האיראנית לערבות של האמריקאים שלא יצאו מההסכם בעתיד וכן לא לבטל את שלושת התיקים הפתוחים של סבא"א, שבהם הוכח שהאירנים הפרו ברגל גסה את ההסכם.

מכיוון שהאמריקאים עדיין לא הכריעו בנקודות אלה, מרחב ההשפעה הישראלי מצומצם. בישראל סבורים שהאמריקאים רוצים מאוד לסגור כבר את התיק הזה, אבל לצד זאת מבינים גם הם את הבעיות החמורות שיש בהסכם המתגבש. איראן נמצאת בנקודת זינוק טובה יותר מבעבר, בעיקר בכל הקשור להעשרת החומר הבקיע לרמות הגבוהות. הניסיון והידע בהעשרת אורניום לרמות של 60% והפיתוח והתקנת צנטריפוגות מתקדמות העניקו לאיראנים מרחב של ביטחון עצמי ביכולות הטכנולוגיות שלהם להתקדם מאוד בתחום שבעבר היו להם קשיים רבים בו.

איראן תידרש שוב בהסכם חדש להגביל מאוד את כמויות החומר המעושר שהיא רשאית להחזיק על אדמתה, אבל הידע והניסיון שנרכש נשארים אצלה. זאת, לצד הצנטריפוגות המתקדמות שאותן, כך מסתמן, תידרש איראן רק לאפסן תחת פיקוח. איך שלא מסובבים את הגלגל, ארבע שנים ליציאת ארה"ב מהסכם הגרעין בדחיפה ישראלית ברורה בזמן ממשלת נתניהו, לא רק שלא מימשו את הפנטזיות לגרום לאיראן לוותר על חלום הנשק הגרעיני בגלל עול הסנקציות ומשבר כלכלי חריף, אלא אף התבררו כטעות אסטרטגית שהובילה את מנהיגי טהרן לארבע שנים פוריות מאוד בכל הקשור לתחום העשרת החומר הבקיע.

בתחומים האחרים החשובים לפיתוח הנשק הגרעיני והרכבת ראש הנפץ הגרעיני בטיל בליסטי אומנם נזהרה איראן מלרוץ קדימה לעבר הפצצה, אבל ההימור שלקחו בטהרן בתחום העשרת האורניום סיפק מבחינתם את הסחורה. איראן הגיעה הפעם למשא ומתן עם קלפים טובים יותר ביד, בדיוק להפך ממה שהאמינו בישראל ערב יציאת ממשל טראמפ ב־2018 מההסכם.

התפיסה הזאת בממשל טראמפ בארה"ב ובצמרת המדינית אצלנו נחלה כישלון אסטרטגי מהדהד. מה שהגיוני במדינה המבקשת את רווחת אזרחיה לא התרחש באיראן. הקשיים הכלכליים, העוני והמצוקות של האזרחים האיראנים לא הובילו לשינוי בסדרי עדיפויות, והכסף להתעצמות צבאית ולהמשך תוכנית הגרעין המשיך לזרום.

ההתקדמות בהעשרת האורניום למרות הלחץ הכלכלי והעובדה שהאמריקאים היו אלה שיצאו מההסכם ראשונים, הם אלה שבמידה מעט אירונית עומדים כגורם המסביר מדוע ההסכם המסתמן גרוע יותר מזה של 2015. בשנה האחרונה גברו הקולות במערכת הביטחון שדיברו על היתרונות בחזרה להסכם מול איראן במאפיינים דומים להסכם הקודם, אבל גם לא ציפו לתנאים גרועים הרבה יותר.