שתי בשורות חיוביות סוגרות את השבוע: הילדים חוזרים ללימודים בעקבות הסכם השכר עם המורים, ומחיר הבנזין למכוניות ירד אתמול ב־21 אגורות ל־6.36 שקלים לליטר.
לבשורה השנייה יש להצמיד כוכבית. המחיר אמור היה לרדת ב־32 אגורות, אבל אז נכנסה לתוקף נוסחת קיזוז חדשה, מסובכת מאוד, שהתקבלה באישור היועצת המשפטית לממשלה. אני יצאתי ממנה בקושי בשלום. הנוסחה, שתהיה בתוקף עד 15 בנובמבר (שבועיים אחרי הבחירות), יוצרת קשר בין מחירי הדלק, שחושבו עד היום לפי המחירים בעולם והדולר, לבין עומק סבסוד הבלו. גובה מס הבלו יהפוך לכרית ביטחון: אם מחיר הדלק אכן יירד, לפי הנוסחה, סבסוד הבלו יצומצם; אם מחיר הדלק העולמי יעלה, סבסוד הבלו יעלה אף הוא, כך שעליית המחיר תהיה מתונה יותר. ואכן בעקבות הנוסחה החדשה קוזזו מסבסוד הבלו 11 אגורות - משקל אחד ל־89 אגורות.
זה לא רק נשמע מסובך, אלא גם מסובך בפועל. מדובר בנוסחת אד הוק, המצריכה ידע מתמטי מתקדם. היא גובשה בשל האילוצים הפוליטיים וכדי שמדיניות המיסוי של אביגדור ליברמן לא תיתפס ככלכלת בחירות. ומה עם האופוזיציה? היא עצמה משקיפה בשקט מופתי. בליכוד ובגרורותיה מעדיפים להתעסק בקיטורים על ועדת החקירה במירון, בג'ונתן פולארד המרגיז או בכל גחמה פוליטית שולית. האופוזיציה מתעלמת מתעלולי מס הבנזין, כי היא זו שהטיפה בעצמה לשר האוצר להפחית את הבלו.
ליברמן נוהג כתלמיד מצטיין העולה על מוריו, ומפחית את הבלו אפילו מעבר לנדרש, ומדיניות הרחמנות על האזרח הונהגה גם לגבי מחירי החשמל. אלה אמורים היו לזנק ב־20%, אבל בזכות תרגיל פיננסי עלו ב־8.6% בלבד, ויש כאלה שעוד מקטרים.
מי שחשב שמדיניות המיסוי של האוצר היא ארוכת טווח ונקבעת על סמך שיקולים כבדי משקל, כמו צמיחה ויצוא, עידוד תעסוקה, תמרוץ שכבות מוחלשות, פיזור אוכלוסין ועידוד חיסכון ארוך טווח - מוטב שיתעשת. כלכלת הבחירות נכנסת לשיקולי האוצר, גם אם הפקידות הבכירה לא תודה בכך בפה מלא. הרפורמה המיושמת בשלב זה היא "רפורמת ההבטחות": אחרי הבחירות נוריד מסים, נביס את מחירי הדיור, נעלים את יוקר המחיה ונחתור לשלום גלובלי. רק תנו לנו את ההזדמנות.
ביום שני השבוע, בשעת ערב מאוחרת, שוגרה מדוברות בנק דיסקונט הודעה חריגה תחת הכותרת: "בנק דיסקונט מעלה בחדות את הריבית על פיקדונות הריבית הגבוהה בישראל (3% בשנה) על פיקדון שנתי". מנכ"ל הבנק אורי לוין הסביר: "אנחנו קשובים לציפיות הציבור ונחושים להיות הבנק הטוב ביותר ללקוחותיו".
אלא שמה שהטריד במיוחד את אנשי דיסקונט היה הודעתו של ח"כ שלמה קרעי (הליכוד), שפנה ליו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון בבקשה לקיים דיון דחוף בנוגע למדיניות בנק ישראל בנושא "העלאות הריבית והשפעתן על משקי הבית". מרענן לגלות שבעונת המלפפונים הפוליטית גם תשלום ריבית על הפלוס מעניין את הפוליטיקאים.
קרעי הוא סדין אדום לבנקאים. המכתב ליו"ר ועדת הכלכלה הטריד בשלב הראשון רק את דיסקונט. ביטון לא היה מהסס לזמן ישיבה, ומבחינת הבנק זאת הייתה חובה להקדים תרופה למכה. בדיסקונט, שקשובים לא רק ללקוחות אלא גם לפוליטיקאים, הזדרזו לזמן ישיבת חירום ולהודיע על העלאת הריבית.
חזרה לפוליטיקה. זו חדשה מרעננת לגלות שהפוליטיקאים דואגים לא רק לשכבות המוחלשות אלא גם לרווחתם של בעלי הממון, שזכו בשנים האחרונות להתקפות חסרות רחמים מצד התקשורת. קראו להם "טייקונים" או "חזירים פיננסיים". גם אם נניח שחלק מ־600 מיליארד השקלים שנחו עד היום על משכבם בשלום בבנקים הם כספי שכירים או עצמאים קטנים, האם הם באמת אלה הזקוקים להגנה? בואו נניח שמשק בית ממוצע מחזיק בבנק בפיקדון של 100 אלף שקל, שסגור לשנה בריבית 0.2% לשנה. הרווח על הפיקדון (החייב במס של 15%) היה עד היום 200 שקל ברוטו בלבד. גם אם נניח שהריבית תעלה פי שלושה ותגיע ל־0.6% לשנה (עם תחנות יציאה), התוספת היא של 400 שקל. והריביות על תקופות קצרות של חודש עד שלושה חודשים נמוכות יותר. אז האם שווה לאבד את הנזילות של הכסף ולסגור אותו לשנה בשביל עוד כמה מאות שקלים בודדות החייבות במס?
זה המקום להזכיר שקיימות חלופות. מי שמעוניין להתמקח, מומלץ שיגיע לבנקאי עם הצעה תחרותית, ותאמינו לי שהוא יצליח לשדרג את הריבית. אגב, מי קבע שבכל מקרה יש צורך בפיקדון בנקאי? אחד מאפיקי ההשקעה המעניינים, המוסתרים היטב, הוא קרנות נאמנות שקליות. הן צוברות בשמנו מאות מיליוני שקלים ומצליחים לסחוט מהבנקים תנאים טובים יותר מכל משקיע בודד. ניתן להשקיע את הכסף גם בפיקדונות דולריים הפטורים ממס (הדולר זינק בימים האחרונים).
מי שלא מעוניינים בריבית חודשית של מנת פלאפל או סביח אלא מעדיפים שהכסף ינוח בעו"ש, צריכים לחשוב פעמיים. מדובר בשונאי סיכון מובהקים שמזכירים את לקוחות "פק"מ בלטה" מהעבר, ששמרו את הכסף מתחת למרצפות או בפריזר. היו צריכים לזכור איפה החביאו אותו, ולקוות שלא יגלו שמישהו "אכל" להם את השטרות.
אחרי צרור העצות צריך להזכיר מחדש שבנק הוא מוסד פיננסי שעושה כמיטב יכולתו לנצל את הפער בין ריבית הזכות למינוס. בבנקים קוראים לזה ניהול סיכונים. ומיהם בעלי הבית של הבנקים? תופתעו לשמוע שהפועלים, לאומי ודיסקונט נמצאים בבעלותנו. נכון שזה לא במישרין אלא דרך גופים מוסדיים כמו קופות פנסיה והגמל, המנהלים עבורנו את הכסף. הרווח שלהם הוא הרווח שלנו.
ועצה אחרונה לסיום: מי שמאמין שהבנקים מרוויחים על חשבוננו כל כך יפה, מוזמן לרכוש את מניותיהם או סל של מניות. כאן אני מסתייג, שכן את ההמלצה אני משגר כיועץ השקעות בעברי הרחוק ולא כפרשן כלכלי בהווה.
הנהלות חברות הביטוח לא ישכחו במהירות את הרבעון השני של 2022. להקת ברבורים שחורים נחתה עליהם ויצרה פיגוע פיננסי ששום פוליסת ביטוח לא תצליח לכסות. הפסדי המיליארדים בענף עומדים ביחס הפוך לתוצאות הבנקים, שהרוויחו מתחילת השנה 11 מיליארד שקל. המרוויח הגדול היה בנק לאומי בניהול חנן פרידמן.
חיזוי התוצאות של חברות הביטוח היה מאז ומתמיד אתגר לאנליסטים. שלא במקרה, את הקטסטרופה הרבעונית אף אחד לא חזה. ההפסד של מיליארדי השקלים בענף נגרם משלוש סיבות עיקריות. הראשונה: ההפסדים בבורסה, אשר גררו פגיעה בחשבונות ה"נוסטרו", שבהם מנוהלים כספי החברות, ובחלק מהחברות בדמי הניהול בפוליסות.
ענף ביטוחי הרכב גרר עליית תעריפים ממוצעת של 15% מתחילת השנה, אבל זה עדיין לא מספיק כדי לכסות את ההפסדים. מגדל ספגה הפסד רבעוני של כמיליארד שקל - הגבוה ביותר בתולדותיה. גם חברות ביטוח סולידיות כמו הראל מחקו יותר מחצי מיליארד שקל.
אבל אין רע בלי טוב. ללהקת הברבורים השחורים התגנב ברבור לבן, שנכנה בשפת הביטוח "עקום הריבית". עליית הריבית הביאה לעלייה במקדם ההיוון ולירידה של מיליארדי שקלים בהתחייבויות למבוטחים. זה קרה באמצעות צמצום רזרבות הביטוח והעברתן לצד הפלוס בדוחות הרווח והפסד. נשמע מסובך? אתם צודקים. בשורה התחתונה אסור ללמוד מדוחות האימה של הרבעון השני על הצפוי בענף ברבעון השלישי (יולי־ספטמבר).
ללא הכשרה כאקטואר ביטוח, אבל כבעל ידע מסוים באנליזה פיננסית, ניתן להעריך שדוחות ענף הביטוח ברבעון השלישי יהיו לא פחות ממצוינים, ושוב מאותן שלוש סיבות, והפעם באופן הפוך: הבורסה סיימה את החודשיים הראשונים בתשואות חיוביות. בהנחה שבספטמבר לא תירשם שום קטסטרופה, חשבונות ה"נוסטרו" והפוליסות המשתתפות ברווחים יפיקו מכך תועלת. שנית, עליית הריבית במשק זו בשורה של ממש לענף.
ריבית גבוהה מפחיתה את ההתחייבויות למבוטחים דרך צמצום הרזרבות. בנוסף, הנחיית הפיקוח על הביטוח לעדכון לוחות התמותה למבוטחים כבר מגולמת בדוחות החברות, והיא לא תשפיע לשלילה על הפעילות ברבעון השלישי. ולבסוף, סביר להניח שפעילות הבסיס בענף הביטוח תהיה אחראית יותר. החיתום ייעשה בצורה זהירה וקפדנית, במיוחד בכל הנוגע לביטוחי הרכב.
בעקבות כל אלה דוחות הרבעון השלישי יצביעו על מגמה הפוכה לחלוטין ביחס לדוחות הרבעון השני. ואם תשאלו לגבי הצפוי ברבעון הרביעי, הוא עדיין רחוק. העיקר שהענף יעבור בשלום את ספטמבר.
ובכל זאת יוגב משקיף באופטימיות מסוימת אל העתיד ומסכם את תוצאות הענף לרבעון השני. מגדל סיימה את הרבעון בהפסד של כמיליארד שקל, הנובע מהפרשה חד־פעמית של כ־923 מיליון שקל מעדכון לוחות התמותה ומתשואות שליליות בשוק ההון.
עם זאת, יוגב מעדיף להתבונן על הצד האופטימי של פוליסת הביטוח: "רשמנו צמיחה בכל קווי העסקים: הפרמיות ברוטו גדלו ב־14% ל־13.1 מיליארד שקל. היקף הנכסים המנוהלים גדל ל־379 מיליארד שקל, ואנחנו הגדולים בישראל. עוצמות החברה יסייעו לה לצלוח אתגרים עתידיים".
"אבל גם ברווחי החיתום כבר רואים נקודת אור המתבטאת ברווח של 266 מיליון שקל ברבעון. לצערי, הרווח הושפע לרעה בגלל המצב בענף הביטוח הכללי וביטוחי רכב חובה ורכוש, שם סופגים הפסדים כבדים. אני לא חושב שהייתה איזו חברת ביטוח שהציגה רווחים בתחום הרכב. הצגנו ברכב הפסד חיתום של 20 מיליון שקל. הפרמיות עלו בכ־15%, ולדעתי נראה התייצבות בענף לקראת תחילת 2023. סיבוב ההתייקרויות הנוכחי נובע ממשבר הקורונה ולאחר שהתביעות עפו לשמיים. זה לא דבר סטנדרטי וזה קרה משני טעמים: הקורונה פגעה בשרשראות האספקה, ויש גידול בגניבות הרכב, שהכפילו את עצמן מתחילת השנה. כל השוק ספג את זה. יש רכבים גניבים כמו טויוטה קורולה, רכב נפוץ שהגנבים מחפשים את החלפים שלו".
התרעות פיקוד העורף