מרב מיכאלי מתעקשת. היא לא תתאחד עם מרצ. להפך, היא בודקת עכשיו אפשרויות חיזוק למפלגת העבודה. השמות הנבדקים (בסקרים): עפר שלח, עמוס ידלין, ציפי לבני, איתן בן אליהו, אפרים סנה, יולי תמיר וישראל זיו. ככל שאני יודע, זה לא על דעת הנבדקים. זו בדיקה ראשונית, לבדוק את האפקט בסקרים.
למיכאלי תזה סדורה. ההחלטה שלה, היא אומרת, לא נובעת מיהירות, גחמנות או סרבנות. היא נובעת מענייניות. סקר חדשות 12 השבוע הראה שאיחוד מקלף מנדט משתי המפלגות ומעביר אותו לרשימה המשותפת. מיכאלי סבורה שאחרי האיחוד זה יהיה יותר ממנדט. ולכן, היא אומרת, האיחוד יקטין את הגוש, לא יגדיל אותו. היא טוענת שהאחריות שלה לגוש אמיתית בהרבה מהאחריות של כל אלה שטוענים שהיא חייבת להתאחד. היא מזכירה שגם בפעם הקודמת היה געוואלד סביב מרצ והעבודה, והתוצאות ידועות. אז מה יום מיומיים? אם יהיה איחוד, אומרת מיכאלי, חלק מתומכי מרצ יצביעו למשותפת, חלק לא יצביעו. אותו דבר במפלגת העבודה. צריך, היא אומרת, להגדיל את האופציות העומדות בפני מצביעי הגוש, לא להקטין. זו הדרך.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
אני חושב שהיא טועה. נסים דוגמת זה שהעניק למרצ 6 מנדטים ולעבודה 7 בפעם הקודמת - לא חוזרים על עצמם. מי שמתחיל קמפיין עם 4 מנדטים, לפני שמכונת השאיבה של לפיד וגנץ מתחילה לעבוד, עלול לסיים אותו מתחת לאחוז החסימה. מחיר הטעות בלתי נסבל. זה קרב המאסף על דמותה של מדינת ישראל. לא תהיה הזדמנות נוספת. לא תהיה אפשרות לתקן. זה עכשיו, או לעולם לא. לפיד מוכן להתחייב שמרצ והעבודה המאוחדות יקבלו שרים על פי מפתח של 10 ח״כים לפחות, בלי קשר לתוצאה האמיתית שיביאו. זה לא מספיק למיכאלי. גם לא העובדה שאידיאולוגית, ההבדלים בין מרצ לעבודה בשנת 2022 ניתנים לאיתור רק ע״י מיקרוסקופ אלקטרוני.
האירוע הזה ממחיש את ההבדל בין גוש השינוי לגוש נתניהו. לטוב ולרע. בצד של נתניהו, לאף אחד לא היה פתחון פה. בן גביר ברבר, סמוטריץ' פטפט, בסוף נתניהו זימן אותם ואיחד אותם, על אפם וגחמתם. למה? ככה. כי זה מה שצריך לעשות, כדי למקסם את הסיכויים. גוש נתניהו מוכן להתאבד עבור נתניהו. יש שם רק ראש ממשלה פוטנציאלי אחד, מוקף בעדר כבשים פועות.
בגוש השינוי יש הרבה ראשי ממשלה. כולם רואים עצמם מועמדים לתואר. הכבשים בגוש הזה לא פועות, אלא תועות וטועות. אף אחד לא יקריב את עצמו. בטח לא בשביל יאיר לפיד. לכל אחד יש את האני שלו, האגו שלו, הצרכים שלו. ולכן הגוש הזה מכיל מגלומן כירון זליכה, שמשוכנע (גם) הפעם שהסקרים מרמים ושהוא יביא 12 מנדטים, ואלי אבידר, שהצליח להשמיד את הערך הלא מבוטל של עצמו ביעילות, והסיפור הזה עם מרצ והעבודה. אני מאוד רוצה להאמין שמיכאלי תחרוץ מולי לשון ביום שאחרי ותגיד "אמרתי לך". אני מאוד לא רוצה לחשוב על האופציה השנייה, שבמקום לחרוץ לשון ההתעקשות שלה תחרוץ את גורל המדינה, ולא לחסד.