ספק רב אם הביקורת החריפה שהטיח השבוע הרמטכ"ל אביב כוכבי בנוגע לאוזלת ידם של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים במאבקם בטרור, תעורר את הרשות הפלסטינית ותגרום לה לגלות יותר אקטיביות נגד החמושים במחנות הפליטים. לרשות הפלסטינית בעיות קשות משל עצמה וגם אינטרסים אחרים, זאת במיוחד כאשר היא סופגת ביקורת חריפה על שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל ונטישת המאבק לעצמאות פלסטינית, שנתפס כיום על פי סקרים שונים ברחוב הפלסטיני, כמאבק לאומי שמובל על ידי חמאס. הרשות, בעיני נתיניה, נתפסת כגוף שלטוני מושחת.
כוכבי הוציא השבוע לאור, באופן פומבי וממוקד, את מה שנאמר בהערכות המצב בצה"ל בחודשים האחרונים: "חלק מהעלייה בטרור נובע מרפיון מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, מה שמוביל לחוסר משילות באזורים מסוימים ביהודה ושומרון, ואלו מהווים קרקע פורייה לצמיחת טרור". בצה"ל מזהים כבר יותר משנה את החולשה הגדולה של מנגנוני הביטחון, בעיקר אל מול האנרכיה וחוסר המשילות במחנות הפליטים שבצפון השומרון. האנרכיה משתוללת בעיקר בג'נין, אך מגמות דומות מתפתחות בחודשים האחרונים בשכם ובמחנות פליטים נוספים.
פעולות בג'נין שביצעו מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, גם בלחץ אמריקאי, והחלפת שרשרת הפיקוד בגזרה זו בחודשים הראשונים של השנה, כמעט לא שינו את המצב. האינטרסים של הרשות אינם האינטרסים של ישראל, וגם ברמת הגדודים של מנגנוני הביטחון, בשטח, סיכון חיים בעימות מזוין עם בני עמם, שכנים, חברים ולעתים בני משפחה – אינו חלק טבעי מהגדרת תפקידם. בישראל טוענים כי האנרכיה במחנות הפליטים פוגעת קודם כל במשילות הפלסטינית, מביאה להתחזקות חמאס וארגוני טרור אחרים, ומובילה לערעור משמעותי של יציבות שלטון הרשות.
יש בטענה זו בסיס של היגיון. ברשות יודעים היטב כי בהקשרים אחרים חמאס הוא אויב שלהם ומעמדו המתחזק מסכן גם אותם. אך אין בכך כדי לשנות את תמונת המצב המתפתחת: מנגנוני הביטחון לא ינהלו עבור ישראל את האינטרסים שלה, ובימים של חוסר יציבות ושאלות גדולות בדבר הנהגת הרשות העתידית, עימות מול חמושים אינו נמצא בסל התוכניות שלהם.
הקיצוץ בשכר, במעמד ובתנאים של הקצינים והשוטרים הפלסטינים תורם גם הוא נדבך נוסף בירידה במוטיבציה לתפקד. במיוחד כאשר בפעילות מבצעית במחנות הפליטים, גם אם זו מוגדרת כאינטרס של הרשות, יש מידה רבה של סכנת חיים או האשמות בבגידה במאבק הלאומי הפלסטיני.
במצב שנוצר, הציפיות כי הרשות הפלסטינית תתעשת ותחזק את שליטתה בשטח, או תצא באופן יזום למבצעים להגברת משילותה, נראות כגדולות מאוד ביחס ליכולות של המנגנונים. לכן קשה להאמין שהקמפיין של מערכת הביטחון, באמצעות לחץ פומבי ודרך הממשל האמריקאי, יש בו כדי להגביר את המוטיבציה בקרב הרשות לגלות אקטיביות.
הערכת המצב הנוכחית במערכת הביטחון גורסת כי מגמת היחלשות מעמדה של הרשות הפלסטינית, על רקע מאבקי הירושה והתחזקות חמאס באיו"ש ובמזרח ירושלים, צפויה רק להתגבר. מכך נגזרת ההערכה שהתרופפות המשילות באזורים נוספים תגביר את חוסר היציבות הפנימית, ומכאן הדרך להסלמה ביטחונית נוספת והתגברות בהיקפי מגמות הטרור קצרה במיוחד.
בכל שבוע נראה שנרשמת בשטח הסלמה נוספת. החודש האחרון כבר עומד בסימן התרחבות המגמות האלימות לאזורים נוספים, הרחוקים ממוקד הרעש של מחנה הפליטים בג'נין. זו רחוקה עדיין מלהיות התקוממות עממית ולא אינתיפאדה שלישית, אבל במערכת הביטחון סבורים כי פוטנציאל התרחבות מעגל הצעירים שמוכנים לאחוז נשק ולסכן את חייהם בקרבות עם חיילי צה"ל, או לצאת ולבצע פיגוע ירי על כבישי איו"ש, רק הולך וגדל.
מכאן ההערכה הפעם שהמתיחות ביהודה ושומרון תלווה אותנו תקופה ארוכה ותעמוד בראש סדרי העדיפויות של צה"ל, שיידרש להמשיך להשקיע כוחות ומשאבים רבים לסיכול טרור. הרבה מעבר לשגרה המוכרת של השנים האחרונות – וזאת על חשבון אימונים ומוכנות בגזרות אחרות.
מצפן חינוכי
שלא בטובתו, עמד הרמטכ"ל הבא של צה"ל האלוף הרצי הלוי, במוקד דיון ציבורי סוער מהסיבה השולית ביותר. במסגרת תיאור דמותו וקורות חייו בתקשורת, הוזכרו אמירות שייחסו לו בעבר בנושאים שונים, בהן גם בסוגיות חברתיות, כאשר צוטט כשאמר כי הוא מודאג יותר ממידת הלכידות והשסעים בחברה הישראלית מאשר מאיומי טרור. צה"ל אינו תנועת נוער, ומטרתו אינה לחנך את הציבור ולא לעסוק בסוגיות אזרחיות. את פשוטם של דברי הביקורת שהושמעו נגד הרמטכ"ל הבא אפשר להבין לכאורה: ברור מאליו שתכליתו של צה"ל לנצח במלחמה ולשמור על ביטחון המדינה והאזרחים.
הרבה מים עברו בירדן מאז הנאום של בן־גוריון ב־1959, שבו דיבר בכנס מפקדים ואמר כי הצבא יהיה בית הספר הגדול בישראל, וכי אחד התפקידים של צה"ל הוא ללכד את העם לכל מפלגותיו וקרעיו, כחלק מהתפיסה של "הזקן", שמייחס לצבא תפקיד חברתי. "עם בונה צבא בונה עם", כמשפט שנלמד במשך שנים ארוכות בבה"ד 1, ביטא היטב תפיסה זו. צה"ל וקציניו הבכירים ראו כחלק מתפקידם משמעויות חברתיות בהשבחת דור הצעירים בשנים שבהן הם משרתים בצבא, לאחר שהגיעו מרקעים שונים בחברה הישראלית ורבים מהם עלו ממדינות אחרות לפני גיוסם.
לצה"ל של היום אין ציפיות לחנך את החברה בישראל, וכך גם לא להרצי הלוי כרמטכ"ל. אבל הרצון לסמן לרמטכ"ל הנכנס גבולות גזרה במה להתעסק ובמה לא, מתעלם קודם כל מהניסיון להבין למה מתכוון הלוי ולמה הוא וקציני הצבא מוטרדים מהקיטוב המתגבר בחברה ישראלית, ומדוע אין בכך כל פוזיציה פוליטית שעליה לכאורה מנסים חלק מהמבקרים לרמוז.
כאשר השיח בישראל מתלהם ומקצין פערים בין קבוצות שונות בחברה, הוא חודר גם לצבא. לוחמים וקצינים אינם בוחרים משימות, ובפעמים רבות הם נדרשים לבצע משימות שייתכן שהן נוגדות את תפיסת העולם הבסיסית והפוליטית שלהם. שירות בשטחים, פינוי יישובים, שירות נשים – ועוד נושאים רבים שנתונים במחלוקת עמוקה בחברה הישראלית. הפקודה הצבאית אמורה לגבור במקום שיש בו ויכוח, אבל הרבה לפני כן, בשירות משותף ביחידה קרבית נוצרות מודעות, סולידריות ואחריות של המשרתים יחד. גם כאשר הם מגיעים מקבוצות אוכלוסייה שונות לחלוטין ומחזיקים בעמדות שונות במהותן.
רוח לחימה נבנית בין השאר על הלכידות הזו, שחשובה מאוד לביצוע המשימה. צבא מושתת על סולידריות וממלכתיות ביחידות לוחמות. קשה להגדיר מהי סולידריות, אבל כאשר היא חסרה, היעדרה מורגש היטב. הרמטכ"ל והקצינים הבכירים נדרשים לאזן את המתחים בחברה הישראלית, בטח במקרים של שיח ציבורי שמתפתח סביב אירוע צבאי ועשוי להשפיע על חיילים. בצבא, שדרישות כוח האדם בו עצומות וזקוק גם לחיילים חרדים, בנות לוחמות, חילונים ודתיים – המצפן החינוכי הוא חלק בלתי נפרד מהתפקיד.
לפיכך, בסיטואציות מסוימות, חשוב כי הרמטכ"ל יביע את עמדתו הערכית, גם אם יזכה לביקורת ציבורית ממחנה כזו או אחר וגם אם מדובר בנושא טעון בחברה הישראלית. ערכי צה"ל הם אלה שצריכים להוביל אותו, גם במחיר של ביקורת ברשתות החברתיות וניסיון לקבוע גבולות גזרה לכהונתו העתידית, ארבעה חודשים לפני כניסתו לתפקיד.
[email protected]