ביום שישי נסעתי לאסוף את בתי יולי מנתב"ג, אחרי ששבה מקופנהגן. כמובן שהיא נהנתה מאוד, פגשה חברות, אבל היו לה חדשות: "אבא, אני מתכננת רילוקיישן לקופנהגן. לא יודעת מתי עדיין, אבל זה בתכנון, כי אני חייבת לחיות בחוץ".

אמרתי לה שהיא צודקת, היא חייבת את זה לעצמה, כדי להיות בטוחה שהיא מעוניינת שכתריאליבק'ה תהיה בסיס חייה בעתיד; אבל זה צובט קצת. יולי בת 27, עם תואר שני במינהל עסקים ולימודי עבודה מאוניברסיטת תל אביב, כל חייה היא מצטיינת בכל מה שהיא עושה, ובעיקר מצטיינת בבחירות שלה, כי מגיל צעיר מאוד היא יודעת מה היא רוצה. גם כאשר רצתה ללמוד בבית הספר לטבע בתל אביב, היא עשתה את זה לבד, עם בחינות וכל הג'אז הזה. היא לא ביקשה שאתערב ואסדר – פשוט הודיעה לי. גם היום, כשהיא כבר עובדת בחברת הייטק, היא מודיעה לי על רילוקיישן.

נכון, גם אני עשיתי את זה וחייתי שש שנים באמריק'ע, כדי להתנקות מלבנון הראשונה והשפעותיה על הדור הצעיר אז באייטיז. משום מה תמיד ידעתי שאחזור לביצה הסרוחה כאן (היא הייתה פחות סרוחה לעומת ההווה), אבל לבת שלי ולחבריה לקבוצת הגיל אין את הקשר הזה למדינ'ע שנבנית מחדש בכל יום. לילדים בשנות ה־20 לחייהם ישראל כבר לא בית. אם הם לא עובדי אלילים בהווייתם ולא רוצים לגרש ו/או לשלוט בערבים - הפוליטיזציה של הדת היהודית ותעשיית הבאבא־בובות מכל הזרמים שמנהלים כאן את העייסק מגעילות אותם.

קשה להם השקפתית לממן את החברה החרדית, שמנהיגיה מעוניינים שצאן מרעיתם יתבטל בכוילל אבל שהחילונים יממנו את כל השיגיונות של דיירי אגם הדרעק של החניוקים והבאבא־בובות שלהם

.הנה מודיעין עילית - התנחלות חרדית בהרי בנימין ממזרח לקו הירוק. חיים בה כ־83 אלף תושבים. בדירוג החברתי־כלכלי הם במקום הנמוך ביותר - 1 מתוך 10. רק יהודים גרים במודיעין עילית, אז המאכערים של החניוקים לא יכולים להאשים את הגויים. ב־2020 למדו 25,753 תלמידים ב־85 בתי הספר: 19,285 ביסודי ו־6,468 בעל־יסודי.

בסיום שנת הלימודים 2021 רק 4% (כן, ארבעה אחוזים) מבוגרי בתי הספר זכאים לתעודת בגרות, בעיר שמדורגת במקום ה־21 בגודל האוכלוסייה בישראל. אגב, זה שיפור משמעותי בזכאות לבגרות, כי בשנת הלימודים 2020 רק 2.5% היו זכאים לתעודה כזו.

קצב גידול האוכלוסייה במודיעין עילית הוא כ־4%, כי אם לא עובדים, יש ימבה זמן לייצר ילדים, שהחילונים נאלצים להשתתף במימון חייהם. מדי שבוע נולדים בעיר כ־55 תינוקות חדשים, כ־3,000 בממוצע בשנה בשנים האחרונות. השכר החודשי הממוצע של שכיר/ה במודיעין עילית (ביותר מדי בתי אב בעיר הגבר לא עובד, אלא מתבטל על הסטנדר) הוא 4,612 שקל – לעומת הממוצע הארצי: 9,745 שקל. תקציב העירייה בשנת 2021 היה 336 מיליון שקל. מאיפה הם מייצרים את הסכום הזה? אולי אלוהים שלהם יודע. אולי הכייסף נוחת כמו מן מהשמיים.

סביר להניח שכמו שהחילונים מממנים את ירושלים (לא בהרבה, רק במיליארד באמצעות חוק) ואת כל היישובים של החניוקים בישראל, כך גם מודיעין עילית נהנית מעבודת החילונים, שאסור להם להשלים מניין בכל החצרות החסידיות ביישוב הזה. מניין זה פסול – ואני מקבל את זה, אני גם לא רוצה להיות חלק מהמניין אצלם – אבל מדוע הכייסף החילוני לא נפסל? אלוהים יודע מזה? הוא נתן אישור להשתמש בגעלט חילוני?

אפילו את הביוב של מודיעין עילית חיברו באופן פיראטי ביוני 2008 לביוב של מודיעין־מכבים־רעות, יישוב חילוני שמרוחק כשישה ק"מ. מבקר המדינ'ע כתב על זה דוח, בית המשפט הורה לנתק את החיבור, אבל כנראה ששם החוק הוא המלצה בלתי מחייבת, כי חילוני כתב אותו - אז לא ניתקו. למה מה יעשו להם, כאשר אלוקים עובד אצלם והוא הפיבוט בכל הרכב?

אז הבת שלי ובני גילה, שאינם עובדי אלילים, לא מוכנים לממן מאות אלפי בטלנים שגם לא משרתים בצה"ל (היא שירתה כתומכת לחימה ביחידה מיוחדת) וגם לא עובדים ותורמים למדינ'ע. באירופה ובארה"ב אין חיה כזו של בלי לימודי ליבה. אפילו האמריקאים הבינו שהיידעלך מגדלים דורות של בטלנים, והם מפסיקים את המימון לכל בתי הספר שלא מלמדים כישורי חיים. אבל אצלנו הקדוש ירום הודו, הצדיק וגדול הדור, ביבי, הבטיח לחניוקים שזה בסדר. לא צריך ללמוד מתמטיקה ואנגלית, מדעי המחשב ומדעים, אפשר ואפילו צריך להיות בור ועם הארצות ללא כישורי עבודה, רק שישימו את הפיותק הנכון ויחלצו את הצדיק ממשפטו הפלילי.

בשביל מדינ'ע מפגרת בהתפתחותה כמו שביבי מעוניין שתהיה לנו, לא צריך גם מכון תקנים, הבאבא־בובות יהיו הפוסקים בתקן המוצר, כפי שהם פוסקים על מזון, גינקולוגיה, פסיכולוגיה, המרת להט"ב, גירושים ונישואים ועוד. הכל הבאבא־בובה יודע מקריאה בכתבי קודש, שכתבו באבא־בובות לפניו.

כדי להנציח את השיטה, מגיע חניוק בשם גולדקנופף שהחליף את העבריין יעקב ליצמן, ואפילו ירש ממנו את העוזר הנאמן מוטי בבצ'יק ומודיע לעם ישרואל: "במתן תורה לא היו לימודי ליבה". אז הנה החדשות ועיקרן תחילה: גם חניוקים לא היו במתן תורה. היו לוחמים והיו עובדים, ומי שלא עבד - פשוט מת ברעב.

אין כאן סיכוי לקידום, המצב יכול להשתפר רק מגרוע לרע. הנה הרבעצן עידית סילמן קיבלה שריון אצל ביבי. כל כרותי האונה סביבו שסוגדים לו, כי הוא המניה היחידה שתחזיר אותם לכייסף הגדול, אומרים שזו "הכרת הטוב, כי היא הפילה את ממשלת הרשע". נו, טוף, הכרת הטוב זה יופי, אבל סילמן והנבעך שלה, שמוליק, שמחפש חיים טובים בעולם הבא, מקבלים כאן שוחד. הרי עידית אמרה בקולה שבליכוד הציעו לה שוחד בדמות תיק הבריאות אצל ביבי, עוד הרבה לפני שמצאה את האור.

סילמן תגמור כמו אורלי לוי־אבקסיס, אין לי ספק בכלל, אבל אני מעוניין שהיא תעבור בהכשרתה גם את האקדמיה ע"ש נווה תרצה, אם וכאשר תתנהל חקירה פלילית. היא תישבר מהר, אני משוכנע, אולי אפילו תהיה עדת מדינ'ע מפוארת. חבל שרק אלי אבידר התלונן בוועדת הבחירות המרכזית על השוחד שנותנת תנועת הליכוד לסילמן ושיקלי. אבל מה זה משנה? יש תלונה, אז יאללה להתחיל לעבוד.

אתנחתא קומית על איך עובדת כאן קולקציית אפסים, שמתחזה להיות ממשלה. נבחרת ישראל בכדורמים נשים סיימה במקום השישי באליפות אירופה ותשתתף באליפות העולם בכדורמים ביפן בקיץ הבא. זה הישג חסר תקדים בעולם, בהתחשב בנתון שלפיו יש בישראל רק 244 שחקניות כדורמים מגיל 8 עד 88 שנה. זו כמות שחקניות שמוצאים בארבעה בתי ספר תיכון בארה"ב.

ההישג מקבל משנה תוקף כאשר מגלים שבישראל אין מתקנים שמתאימים לכדורמים: 25 מ' אורך של בריכה על 16 מ' רוחב – אבל העומק חייב להיות שני מטרים בכל הבריכה. מדוע? אסור לשחקנים ושחקניות לדרוך על רצפת הבריכה. זה התקנון של פינ"א.

במשרד הספורט של חילי טרופר יש ועדת מתקנים (כי הרי כל המדינ'ע שלנו זה ועדות) שחבריה מדברים עם אנשים שמדברים עם אנשים. בישראל יש כאלף בריכות שחייה, רובן המכריע הן בבעלות קאנטרי־קלאב'ס, שמעוניינים שיהיה קול קורא במימון המדינ'ע לבנות להם בריכות, כי העניין שלהם הוא להגדיל את חשבונות הבנק ולא את שטח המים לספורט בישראל. בריכה בקאנטרי־קלאב דואגת קודם כל למנויים, ושחיינים מקבלים מסלולים אחרי שבע־שמונה בערב או מוקדם בבוקר.

הכדורמים הוא ענף קטן, מאוד הישגי, אבל רק עם 1,044 פעילים ופעילות. בראש האיגוד עומדת יו"ר שהיא אישה, אז כל המאכערים במשרדי הממשלה לא בדיוק סופרים אותה, למרות ההישגים שלה בשטח. לאיגוד השחייה, שמאגד גם כמה מפעילי בריכות בקאנטרי־קלאב'ס, יש הרבה "מכרים מוכרים" בכל הוועדות של משרד הספורט, אז הם לוחצים ומקבלים. הקול קורא עכשיו הוא לבריכות של 25 מ' אורך על 16 מ' רוחב – בעומק של מטר עד שני מטרים.

לכדורמים זה לא מתאים, זה ברור וידוע. עלות הקמת בריכה כזו היא 10,766,340 שקל, כולל מע"מ. המתקן חייב לכלול חדרי הלבשה, את כל מערכות הבריכה, כולל חימום מים וניקוז וכו'. אז כל המאכערים מסתערים על הקול הקורא שיעניק מימון ל־20 בריכות; רק לכדורמים אין, כי זה כמו סבתא בישלה דייסה.

כשביררתי למה, ושאלתי איפה היו נציגי יאחב"ל, יאח"ה, המוסד והשב"כ בדיוני החאפצ'ה־מנפצ'ה על הכייסף הציבורי, ענו לי שאני עבריין ולא הם. במקביל, הבטיחו שבשנת 2025 יהיה קול קורא לשתי בריכות באורך של 33 מ' ורוחב 16 מ' ועומק של שני מ' בכל הבריכה. איזה יופי של קולות קוראים יש לנו במדינ'ע.

בשנת 2025 חילי וג'מעתו לא יהיו במשרד הספורט. מי שכן ינהל את המו"מ לתקציב המדינ'ע, יהיה איזה חניוק מהסוג של גפני או גולדקנופף. מימון לבריכות לכדורמים - גם רק שתיים בכל הארץ המובטחת הקדושה - לא יהיה, גם לא לשלולית. לאלף מקוואות ו־200 כויללים, ביבי חותם כבר עכשיו, לא בעוד שלוש שנים. אגב גם לכמות כפולה, עליי.

זה הדרש. מה הפשט אומר? לא משנה באיזו ממשלה מדובר, עם חניוקים, בלי חניוקים, הספורט לא מעניין אף אחד מקולקציית האפסים לאותו זמן נתון. המאכערים של אותם חברי קולקצייה, רק מאיצים בהם לטלפן לספורטאי/ת שהגיעו להישג בינלאומי. אבל תשתיות זה לא עניינם.

אגב, שכחתי נתון משמעותי: ב־74 שנותיה של ישראלה הקשישה המרקיבה, הגיע הספורט הקבוצתי במשחקי כדור לבוגרים רק שלוש פעמים לאליפויות עולם: כדורגל (מקסיקו 70'), כדורסל (ספרד 86'), ועכשיו בנות הכדורמים (יפן 2023), זהו. אבל איך יגיעו ספורטאים להישגים? יתאמנו על הסטנדרים בכוילל, יקבלו פטור משירות צבאי (כל שחקני נבחרת הבנים בכדורמים הם לוחמים בהווה ובעבר ביחידות הכי מובחרות)? לא, זה לא יקרה. אבל אם מוישה גפני יהיה שר הספורט, אני משוכנע ובטוח שתקציב המשרד יהיה 970 מיליון שקל בשנה ולא 140 מיליון שקל כיום. הוא בטוח לא ירצה ספורט בשבת. את התמיכה שלי הוא יקבל - רק תביא כבר את הגעלט, מוישה!!!

מאתנחתא קומית - לסלידה מאנוכיות ואגו נפוח מדי. בגיל 35 החליט ערן זהבי לפרוש מנבחרת ישראל בכדורגל, מפני שלא אפשרו לו להיות לבד בחדר במלון, בעת ההכנות למשחק הנבחרת נגד אלבניה ב־24 בספטמבר בתל אביב. זה קורה לאנשים בכל גיל, כאשר חומצת השתנן (אוריאה) מתערבבת להם בדם והם מתחילים להזות על עצמם. אף אחד, בכל נבחרת בעולם, לא גדול מהמשחק עצמו. יש כללים, חייבים לנהוג לפיהם.

לשיטתו, זהבי היה עדין בדרישותיו מההתאחדות לכדורגל. הוא היה ח־י־י־ב לדרוש לטוס רק באייר אמיראטס, מחלקה ראשונה כמובן, בעלות צנועה של 18 אלף דולר לכל יעד. אגב, זו טיסה בחדר פרטי. הוא היה ח־י־י־ב לדרוש שף פרטי שיבשל את ארוחותיו, לפי דגימות דם שהיו נלקחות ממנו בבוקר, כדי לדעת אילו משאבים אנרגטיים איבד גופו במהלך שנת הלילה, ולכלול את אותם משאבים בארוחה שתבושל רק לו כמובן.

הוא היה ח־י־י־ב לדרוש מההתאחדות שרעייתו וילדיו יטוסו איתו, שישוכנו בסוויטה שלו, שמטפלת שדוברת שלוש שפות ברהיטות תמלא את כל רצונו, כאשר הוא מקריב את גופו הענוג באימוני ומשחקי הנבחרת.

הוא היה ח־י־י־ב לדרוש שלסוויטה יגיע מדי בוקר רמי גילוחה, הספר הבוכרי מיפו, כדי לסדר את שערו, לגלח אותו עם תער, להוציא שערות מיותרות מאוזניו ומאפו בשעווה או עם חוט. בקיצור, לתת לו טיפול של חתן, לפני כל אימון ומשחק. הלו, זה ערן, לא סתם שחקן בנבחרת.
אבל אני גאה בערן זהבי על התחכום, התושייה והשימוש היעיל במאכערים שמקיפים אותו ומייעצים לו לפני שהוא מחליט כיצד לפעול. הוא יצר ספין שיאפיל על המשחק עצמו, שאמור לקבוע מאיזה מקום תעלה נבחרת ישראל לפלייאוף של ליגת האומות. לשלב הזה הגיעה הנבחרת ללא זהבי, שהחלים מניתוח בברכו.

הספין מייתר את הדיון ערב המשחק בשאלה אם זהבי בכושר שהפך אותו לאליל ומלך השערים בכל הזמנים בנבחרת. אם המשחק באמת היה חשוב לערן זהבי, הוא היה ישן עם סוסי המרוץ שמגדל סעיד בסול (הבעלים של בני ריינה) באורווה שסמוכה לג'נין, ואף לא היה דורש אבטחה, בגלל הפעילות נגד פח"ע בסביבה.

את ערן זהבי מעניין ערן זהבי. פראייר הוא ממש לא. רק הוא יודע את כושרו האמיתי ערב המשחק. כמובן שהוא מודע לציפיות ממנו במשחק עצמו, ולכן בנה באומנות תקשורתית את הסוגיה שתחלץ אותו מהאירוע. אני מקווה שאורן חסון (יו"ר ההתאחדות לכדורגל), יוסי בניון (מנהל מקצועי של הנבחרת) ואלון חזן (מאמן הנבחרת) לא ייבהלו מהלחץ של עבדיו של זהבי בטיפשורת, ויאמרו לו: "מיצינו אותך, פסיק, תודה על הכל, נקודה. לך צ'ורטי־ווז־נעייט".

כי אם הטריו הזה ייכנע לכל שחקן נבחרת שמתחיל לגבש מאפיינים של באבא־בובה, מנהיג כת, צריך לסגור את העייסק, כי חבל על 100 מיליון שקל ששופכים שם בשנה, חלק ניכר מהקופה הציבורית. ייתכן גם שההחלטה שלו אינה רק שלו. המעסיק שלו הוא מועדון מכבי תל אביב, שהשקיע בו ימבה של זוזים לשנתיים הקרובות. במצבו, הוא עדיין פצוע, ובמכבי אולי חוששים שפציעה נוספת תחמיר את מצבו, אז גם הלך הכייסף וגם הלכה העונה של מועדון שרוצה אליפות אחרי שנתיים שחיפה שולטת בתחום.

נ.ב.
כמה נקודות שלא הספקתי להתלהב מהן:

 ניר אורבך פרש מהחיים הפוליטיים. מה זה פרש? לא הייתה דרישה לסחורה שלו. שילך לעבוד למחייתו, ויפסיק לחיות על חשבוננו.
 איוב קרא שוב פרש מהחיים הפוליטיים. המציאות שלפיה ליליבת' הלכה לעולמה גרמה לו לשיברון לב.

אריה־גאנעב־סדרתי־זכאי־צדיק־תמיד: אני מתחייב, לא יהיה תקציב למדינ'ע אם לא יהיה בו סעיף שיבטיח מינימום של מיליארד שקל, שיחולק ל־350 אלף משפחות מכל שכבות האוכלוסייה – עבור כרטיסי מזון... חחחחחח... הבנאדם מתנה שלא מפסיקה לפנק... חחח... עבריין סדרתי שרק מבטיח ולא מעוניין לקיים. ד"ש מגנץ, אריה.

יהדות התורה דרשה וקיבלה הבטחה מביבי לקבל 2 מיליארד שקל, כדי להשוות את תקצוב החינוך העצמאי לזה של בתי הספר הממלכתיים: חילוניים, דתיים וחרדיים. כוסס את הציפורניים עד להסכם הגועליציוני. אבי מעוז, ההומופוב הפרימיטיב: "תחבורה ציבורית בשבת תהפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, למדינת פרוגרס"... אין ליבה, אין לימודי אזרחות וכסילים מתפרנסים באגם הדרעק.

הצעת עבודה ולימודים שראיתי באתר חרדי, מאפשרת מנהיגות בקהילה, באמצעות ייעוץ זוגי ומשפחתי. משך הלימודים: 8 מפגשים, 3 שעות כל מפגש, אפשר גם בזום! באמת שזה אחלה כייסף, ואני שוקל להירשם ללימודים בזום.

בעקבות החשש לרעידת אדמה בישראל נפגשו שני מומחים צבאיים בתחום הטכנולוגיה, סא"ל ורס"ן, עם מפקד יחידת הכלבנים בישראל, ביישוב תפוח שבשומרון. מטרת הפגישה הייתה לבדוק את נכונות הכלבים לסייע באיתור גופות, אם מאות או אלפי בניינים יקרסו. מתברר שאצל קולקציית האפסים שלנו, עדיף לבדוק מה חושב הכלב על האירוע, במקום לחזק את המבנים על קו התפר של השבר הסורי־אפריקאי. זה גם הרבה יותר זול להתנהג כמו המשטרה, פשוט להגיע אחרי האירוע.

זהו זה, יידעלך. אני לא אעיק עליכם יותר, כדי שיהיה לכם פנאי ללכת לומר סליחות. אגב, אפשר לקנות את השירות בכמה לירות אצל החניוקים, כמו כפרות. תקנו, יותר עדיף, הרי אתם תמשיכו לחטוא גם אחרי הצום של עובדי האלילים.
גיט שאבעס