עומס החום, השילוב בין הטמפרטורה ללחות, יורד במדד האקלימי היומי, אבל הרתיחה נמשכת: ביטחונית, חברתית, כלכלית ופוליטית. סתיו 2022, כחלק ממשבר האקלים הגלובלי ומהמשבר הקיומי העולמי, אחרי שנות קורונה קטלניות, ועם אי־הוודאות הגוברת. ובעוד 43 ימים הבחירות, כשהתיקו בין הגושים נמשך ומאיים (או מבטיח) להביא לבחירות שישיות (ולהדחת הביבי, אם ייכשל שוב בהקמת ממשלה פרטית).
בתקשורת מתווכחים אם התפצלות חד"ש ותע"ל מבל"ד תוסיף מנדטים לגוש הביביבאבא, או שתשרת את השמאל־מרכז, ותעיר את המצביעים הערבים הרדומים־מיואשים, להגדיל את כוח המפלגות הערביות הלא קיצוניות, לסילוק בל"ד מהכנסת, לעזור לבלימת הימין וקיצוניו, מגבירי עומס החום הסביבתי, ולהגברת ההשתלבות בחברה הישראלית, לשותפות בשלטון ולסוג של הסכמה לאומית. לא דו־לאומית.
אבל בינתיים חם ולח ומדמם בשטחים, וכוחותינו ממשיכים להרוג ולהיהרג, ללכוד חשודים, להרוס את בתיהם ולדרוש מהרשות הפלסטינית ומאבו מאזן המוחלשים, המבוזים וחסרי ההשפעה (תהליך שעליו שקד הביבי ב־12 שנות שלטונו), שיחזרו יש מאין לשליטה בצפון השומרון, ואם לא, כאיום הכתב הצבאי ניר דבורי (12), "צה"ל ייכנס במבצע נרחב", שבו ייפגעו רבים יותר, ושספק אם יביא לפתרון הבעיה. רס"ן בר פלח נהרג מירי מחבלים שם, בשבוע שעבר. "מלח הארץ", קרא לו בדמעות חברו אלי פיניש, ודני קושמרו חזר על קלישאת חיינו: "מתי כבר ייפסק הלוּפ האינסופי הזה", בלי סימן שאלה. כולם מדברים על מזג האוויר, אבל אף אחד לא פועל לשנות אותו.
מעגל הדמים והשנאה לא ייפסק, כי אף אחד לא מנסה להפסיקו. אין מפלגה שכוללת יעד כזה בקמפיין או במצע האידיאולוגי שלה (מצע? למי יש בכלל דבר כזה?). האידיאולוגיה של הביבי: להחזיר לעצמו ולמשפחתו את השלטון, בהבטחות, שקרים, איומים, חנופה והפחדות, להסיר מעצמו את אימת המשפט, וזהו. גנץ, שנפגש פעמיים עם אבו מאזן, מדבר מקסימום על היפרדות מהפלסטינים (אי שם), ובעתיד (אי פעם) לתת להם "פחות ממדינה".
הוא עסוק במאבק באינסוף אויבים – בשטחים, שם מתגברת ההתלקחות המסוכנת של צעירים פלסטינים שאין להם מה להפסיד, כשהאיראנים מטפטפים נשק וכספים לג'יהאד ולחמאס ודורשים תוצאות; בצפון, שם מאיים נסראללה בשם איראן על הסדר הגז בים עם ממשלת לבנון, וכמובן באיום האיראני עצמו ובהסכם המתרחק איתה (זה טוב או רע?). לפיד מתגלה כראש ממשלה טוב בנסיבות הקשות, אך מתעלם בכלל מהשאלה ומהצורך (שהיו קיימים עד לפני כמה שנים) לקבוע עם שותפיו לדרך מצע, יעדים, עקרונות, ובראשם איך להפסיק את מעגל הדמים ואת הכיבוש ולהגיע להידברות עם הפלסטינים. יש עתיד – אך אין לו אידיאולוגיה תקפה.
ההיסטוריון פרופ' יגאל עילם הגדיר את "אנשי המרכז בתחפושת ימין" כמי ש"יישארו בעלי זהות מטושטשת, שהיא זהותם האמיתית". לפיד וגנץ: כל מצביא יודע שבסוף המערכה חייב לבוא מאמץ מדיני. תפסיקו לחשוש מתגובות השנאה של הביבי. הציגו זהות ברורה. גבשו עקרונות ויעדים – ובראש, התקדמות לפתרון הבעיה הפלסטינית. הצהירו זאת בפומבי, כיעד ראשון במעלה ופעלו לעריכת משאל עם בנושא.
אומנם הרוב המבולבל מעניק בסקרים 46% לנתניהו, כמתאים ביותר לרה"מות (כשהוא מתעלם מכישלונותיו, תיקיו הפליליים והתנהלותו), אך 65% קובעים שיש לחייב את החרדים בלימודי ליבה, אחרי שהביביבאבא הבטיח למוסדות הלימוד מיליארדים, בלי לימודי ליבה. אני משוכנע שרציונלית, יכריע הרוב במשאל נגד המעגל האינסופי של דם, חום, לחות ואימה.