ראשי מדינות, ראשי ממשלות ושרי חוץ כבר הגיעו לניו יורק להשתתף במושב העצרת הכללית השנתית ה-77 של האו"ם הנפתח ומתחיל היום. רבים יגיעו מחר ומחרתיים. כנס עולמי בכרך המפורסם והגאיוני, ה"תפוח הגדול". אף מילה, אף תגובה, אף התייחסות אפילו לא עקיפה ומרומזת לאירוע העולמי הזה התפרסמו באמצעי התקשורת המקומיים והארציים. לא בעיתונות הכתובה ולא הטלוויזיונית.
ברקע המתיחות ביו"ש: לפיד ייפגש עם מלך ירדן בשולי עצרת האו"ם
איראן: "לא שוללים דיון על הסכם הגרעין בשולי אסיפת האו"ם בניו יורק"
כתבת בערוץ טלוויזיה מקומי הזהירה אמש את הצופים, לא להגיע בכלי רכב למורד מזרח מנהטן. "צפויים עומסי תנועה בגלל שיירות של ראשי מדינות שיגיעו לבניין האו"ם", אמרה. באתר החדשות של הניו יורק טיימס מתפרסמת היום, כמו בכל יום, רשימה ארוכה של למעלה ממאה חדשות, התפתחויות, אירועים המתרחשים בארה"ב ובמדינות זרות.
פתיחת מושב עצרת האו"ם בניו יורק לא מוזכרת. הגעתם לעיר של ראשי מדינות וממשלות במטרה להופיע ולשאת נאומים במושב הוויכוח הכללי בכלל לא מופיעה ברשימת החדשות המעודכנת. המסקנה המובנת, הבלתי נמנעת היא: פשוט, האירוע הבינלאומי לא מעניין.
זה לא חדש, כבר שנים אחדות שכינוס העצרת השנתית של האו"ם במטה המרכזי של הארגון במנהטן, לא נחשב כאירוע בעל משמעות מיוחדת, שמעורר עניין מיוחד. לא מבחינה תקשורתית ולא בתחום המדיניות העולמית. מזה שנים אחדות שאין לכינוס העולמי השנתי הזה בניו יורק משמעויות או השלכות מעשיות כל-שהן לגבי משברים, סכסוכים איזוריים, מלחמות פנימיות, מצוקות של אוכלוסיות מיליונים בחלקי עולם שונים.
הדוגמה הרווחת שעולה כמעט בכל שיחה עם דיפלומט בכיר או כתב של סוכנות ידיעות ופרשן ותיקים היא, המלחמה בסוריה. מלחמה שנמשכת מזה למעלה מעשר שנים שגרמה למותם של כחצי מיליון אזרחים ולשישה מיליון עקורים ופליטים שנמלטו מסוריה. אין ולא קיימת אפילו החלטת גינוי רשמית מוצהרת של מועצת הביטחון נגד שליט סוריה אסד. זאת למרות הוכחות וראיות מתועדות על עינויים והוצאות להורג של אזרחים שבוצעו על ידי המשטרה החשאית בסוריה.
בחודשים האחרונים עולה בשיחות דוגמה מעודכנת יותר לחוסר האונים של האו"ם. פלישת רוסיה לאוקראינה והוכחות מוצקות להרס ערים ועיירות ולטבח אזרחים. רוסיה הודחה מהמועצה לזכויות אדם בג'נבה. המועצה מוערכת מזה שנים כגוף חורג ובלתי נחשב במערך הארגון העולמי. מועצת הביטחון לא פירסמה הצהרת גינוי נגד רוסיה. מזכ'ל האו"ם אנטוניו גוטרש, מתייחס, מגיב ומדבר על המלחמה באוקראינה בזהירות והתאפקות מופגנות.
בשנתיים האחרונות, בגין ובעקבות התפרצות נגיף הקורונה, העצרות השנתיות של האו"ם התקיימו בהעדרם הפיזי של ראשי המדינות והממשלות שנשאו נאומים במושב הוויכוח הכללי בשיטת הזום. אבל מגיפת הקורונה גם חשפה והבליטה את חוסר המעש והיכולת של הארגון העולמי. מלבד פרסום והפצת דוחו"ת ונתונים על היקף הנפגעים ממגיפת הקורונה, האו"ם וארגון הבריאות העולמי המסונף לו, לא עשו מאומה, לא יזמו כלום באופן מעשי במאמץ לבלימת הקורונה.
מי שמכירים, מרגישים ומודעים לרלוונטיות המעורערת והנחלשת של האו"ם הם מזכ"ל הארגון אנטוניו גוטרש ונשיא העצרת השנתית ה-77 סאבה קרשו, דיפלומטי הונגרי ותיק ומוערך. בראיונות ששניהם נתנו ופירסמו בימים האחרונים הם סוקרים באריכות את המשברים הקשים המעיקים על העולם, את צרות משבר האקלים, את העוני המכה מדינות נחשלות, את חוסר השוויון והפערים בשכבות האוכלוסייה בארצות חברות באו"ם. מזכ'ל האו"ם גוטרש חזר המום, נדהם ונבהל מביקור בפקיסטן ומהיקף ההרס של השטפונות וההצפות שם.
"מוכרחים לעשות מיד והרבה לבלימת שינויי האקלים", הצהיר בראיון. נשיא העצרת סאבה קרשו הזהיר ממה שהגדיר "משבר האימון המתערער העולם". בדו"ח שפורסם מטעם תוכנית הפיתוח של האו"ם לקראת העצרת השנתית נטען, "העולם נמצא באי-וודאות שלא נראתה בהיסטוריה בהיסטוריה האנושית".
המזכ"ל גוטרש אמר שהעצרת הנוכחית חייבת להיות "עצרת של שינוי, בשביל בני האדם ולמען היקום". איך עוצרים את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מהמשך הרס ערים ועיירות באוקראינה ומהמשך טבח של אזרחים, לא היה למזכ"ל האו"ם מה לומר, מה להציע. לפי הערכת שגרירים ודיפולמטים בניו יורק, הנושא המרכזי שישלוט בנאומים שראשי מדינות ישאו במושב הוויכוח הכללי יהיה קרוב לוודאי המלחמה באוקראינה.
השאלה המתלווה בשיחות להערכה הזאת היא, נו, אז מה? מה הגינויים נגד רוסיה שיושמעו בניו יורק יניבו למעשה בשטח? התשובות מדכאות. כל זה, כל האמור עד כאן, לא מצדיק הערכה המפחיתה מחשיבות ביקורו של ראש הממשלה יאיר לפיד בניו יורק לרגלי קיומה של העצרת הכללית של האו"ם. בכלל לא. אבל כדאי ורצוי לא להגזים. למרות ביקורת נגד ישראל, החלטות חד צדדיות נגדה ונאומים עוינים, ישראל נחשבת מדינה חברה חשובה ואיכותית.
מתחת לרדאר מעמדה של ישראל במטה הראשי של האו"ם בניו יורק הוא כשל מדינה מוערכת ביותר, מעוז לדמוקרטיה ובעלת הישגים מרשימים בתחומים לא מעטים, שמדינות חברות מנצלות ומאמצות. הנאומים שראשי ממשלות ישראל נשאו במושב הוויכוח הכללי בעצרות השנתיות לא הניבו תוצאות מעשיות. גם לא צפויות היו להניב.
נושא כמו עתיד הסכם הגרעין עם איראן, שהוגדר והותרע כאיום על השלום בעולם במרכז הנאומים של בנימין נתניהו בעצרות השנתיות, לא הניב שום תוצאה ולא "הזיז" לאף מדינה-חברה. תוכן נאומו הצפוי של ראש הממשלה יאיר לפיד ביום חמישי, נשמר בסוד. מה שכבר לא סוד זה שאם אכן ראש הממשלה יישאר נאמן למרכזיות נושא הסכם הגרעין עם איראן בנאומו, הוא לא ישנה מאומה, כלום מהעובדה שהנושא הזה נמצא בתחתית סדר העדיפויות של האו"ם והמדינות-החברות, ואולי בכלל לא מופיע ברשימת העדיפויות.