בדרך כלל אני נמנע מלקחת חלק בקבוצות הגן בוואטסאפ, הפעם הסקרנות ניצחה | חיים אתגר

בקבוצת הוואטסאפ של הגן תהתה אם בעדינות מדוע הבת שלה מפזמת שיר של אנה זק. אשתי לא חמקה מאחריות והודתה מול שאר ההורים: הכל עלינו

חיים אתגר צילום: בני בכך
אנה זק
אנה זק | צילום: שי תמיר

זה התחיל לפני שנה בערך, כשהתקבלה הודעה בקבוצת הוואטסאפ של הגן. אחת האמהות תהתה בעדינות מאופקת מדוע הבת שלה מפזמת יום וליל שורה מתוך השיר של אנה זק, “בוא תראה מה פספסת".

“לא השמענו את השיר הזה בבית, איך היא מכירה אותו?", ביררה בדאגה. דרך קבע אני נמנע מלקיחת חלק בקבוצות שכונתיות ו/או פדגוגיות מהסוג הזה, מחשש שברגע אחד של עצבים אענה תשובה צינית ולא מספיק דיפלומטית, ובלי להתכוון אייצר משבר שימזער את המאבק סביב הצבת הטילים בקובה והמשפחה שלנו תישלח לגלות חברתית ארוכת שנים. ובכל זאת, מדי פעם, בחוסר שליטה עצמית, כשהסקרנות גומרת אותי, אציץ דרך הנייד של אשתי למתרחש בעולמות המתוחים הללו.

באחד הימים, בחטף ובלי לעורר תשומת לב, הצלחתי לעבור בסמוך לאהובתי ולפענח את הכתוב במכשיר שלה. במקביל, הבחנתי שהיא משתהה מול המסך ומתלבטת מעט, תוך הסמקה קלה שכולה רגשות אשם, מה להשיב.

התשובה למזמור של אנה זק שדבק בילדה טמונה אצלנו. אנחנו אשמים. מיכאלה שרה את שירי אנה זק בלי הפסקה. הבכורה מוזיקלית. חוזרת על פזמונים וממציאה מילים ללחנים כיד הדמיון הטובה עליה. נדמה לי שזה בא מהצד שלי. אבא, שהיה אזרח מכובד ושומר חוק ביום, נהג לזמר נון־סטופ מיני הגיגים והבלים בלילה. חלק מהתמלילים אינם ראויים לאוזניים מהוגנות.

חוץ מאנה זק, הבת שלי ממלמלת גם את שיריהם של נועה קירל, עוזי חיטמן, זהר ארגוב והדודאים. הערבוב שספוטיפיי מזריק לתוך החיים מופלא ולפעמים לא ממש קשור, אך נדמה לי שבאופן מיוחד ל"בוא תראה מה פספסת" ו"פנתרה" האזינו במעוננו אינסוף פעמים.

מתוך עשרות מיליוני ההאזנות שנרשמו ביו־טיוב ובשלל האפליקציות, כמה מאות אלפים שייכות למשפחת הרצברג־אתגר. אשתי לא חמקה מאחריות והודתה מול שאר האמהות והאבות, מתנצלת מעט, שהכל עלינו. אני הדלקתי אותה ודחקתי בה להשיב באופן נוקב יותר ולומר שאין שום פסול גם במוזיקה כיפית ודי להיות קפוצים. היא נשארה במים בטוחים וידידותיים יותר.

בלי הרבה גינונים הקטנה התיישבה על הספה בסלון והתכוננה. בהתחלה התקמצנתי והורדתי לה איזה עותק ישן וחינמי באנגלית של הסרט. אני נהניתי והיא פחות. כעבור 20 דקות רחמיי נכמרו. כפרה על 24 השקלים שיעברו להוט. צפינו בעברית.

בבית שרים כל הזמן את מיטב הלהיטים של “לשבור את הקרח". התמכרתי. אם יש מחזמר ראוי, אני רץ אליו וקונה כרטיסים לשורה הראשונה. כמובן שהמופע הנודד של מיכאלה זלג גם לעולם החיצוני ובאופן לא מפתיע זמן קצר אחרי הצפייה נשלחה הודעה בקבוצה: “אני לא מבינה למה הבת שלי התחילה לשיר על אנה ואלזה. מישהו יודע מאיפה זה בא?".

תגיות:
נועה קירל
/
אנה זק
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף