אז אנחנו בערב ראש השנה תשפ"ג. ה-א-ו-כ-ל-ו-ז-י-ה שלנו מונה 9.593 מיליון עובדי אלילים ו/או כרותי אונה, או גם וגם, תבחרו אתם. בסוף 2024 תמנה ה"אוכלוזיה" 10 מיליון נפש. מי יאכיל ומי יכיל כאן את כולם?
אנחנו עדר מפולג. 21% מהציבור הם ערבים, שגם בחברה הזו יש שיסוי, פילוג ובעיקר אלימות רצחנית, שמתבטאת בימבה גופות. אבל זה לא מעניין את היאהוד, כי מבחינת הרוב היהודי כאן אפשר ואף רצוי להגביר את קצב החיסול של העראברים, להתחיל לעבוד במאסות, לא בחיסול יחידים. שנראה מספרים.
בקרב היהודים אנחנו במצב אסון, רק לא אומרים לנו. סקר של הלמ"ס בקרב אזרחים בני 20 שנה ומעלה קובע כי בחברה היהודית 45.3% הם חילונים, 19.2% מסורתיים אך לא דתיים, 13.9% מסורתיים־דתיים, 10.7% דתיים ו־10.5% הם חרדים. זה הפשט, אבל הדרש גורס כי 89.5% מהציבור מעל גיל 20, גיל שבו כבר עובדים או לומדים מקצוע, ימשיך לממן את החרדים, שמנהיגיהם הבאבא־בובות השונים מעוניינים להנציח את המצב הקיים ולשמר את הבערות, להתבטל בכוייללים ולבנות על הערב רב שיממן אותם, אף על פי שהחצרות של כל באבא־בובה שוות מיליארדים ברכוש ובגעלט־א־פן־טיש (כסף מזומן על השולחן).
בשנת תשפ"ב נולדו 177 אלף תינוקות, 53 אלף תושבים הלכו לעולמם, אבל ה"אוכלוזיה" גדלה ב־187 אלף בני אדם. אוקצור, קלטנו כמה עשרות אלפי עולים שצריך לממן אותם, ונורא חבל לי. לפי הלמ"ס שיעור גידול ה"אוכלוזיה" היה 2%. מעניין אותי מה היה שיעור הגידול בקרב החרדים, כי הצפי לקראת שנת ה־100 לעצמאות ישראל ב־2048 הוא 15 מיליון תושבים, ואני חייב שכיפוש תתחיל לבנות אקסל על הנתון הזה, כדי שאדע כמה כייסף מהמסים שלי יעודד את הצמיחה הבלתי מתקבלת על הדעת הזו.
המדינ'ע לא תיהנה מעודף של ציונות, אף שדיירי אגם הדרעק עסוקים כל היום במיהו ציוני. המגזרים שיגדלו בשנים הקרובות יהיו החרדים והערבים, שיהיו שווים לכ־45% מכמות האזרחים כאן. זה נתון שהוא מבוא לפשיטת רגל. מי יתגייס? מי יעבוד? מי ישלם מסים? אני כבר לא מדבר על איפה יגורו הנכדים שלי, כי דרגת המס שישלמו משכרם לא תאפשר להם לרכוש אוהל ולגור על שפת הים.
הג'מעה של רון חולדאי, שיהיה בריא וחזק עד אז כדי לנהל את מחנה הפליטים של תל אביב-יפו, לא תאפשר מגורים ולו גם זמניים בחופים. הרכבת הקלה, המטרו, הסאבוויי והטיוב לא יהיו מוכנים, ותל אביב תמשיך להיראות כמו עזה. אני לא יודע מה יהיה. אני גם לא יודע אם מישהו, נגיד לה־פרופסור, יודע מה יהיה כאן, אבל טוב זה לא. זו כבר מסקנה סופית.
כנראה הרבה ישראלים חושבים כמוני ונוטים לצמצם את ימי השהייה שלהם בכתריאליבק׳ה בואכה תשפ"ג, לקראת תשפ"ד, מתוך ידיעה שמערכות הבחירות בתשפ"ד באמת ישפדו אותנו. אז המסורת, עבודת האלילים וצום כיפור, שבו מתנקים מהחטאים, הפשעים, ההתעמרות, ההתעלקות, השקרים, ההונאות, ההתעללות בחסרי ובחסות ישע ועוד חולירע יאסנה מתנקים, כי כך לימדו את הציבור המטומטם – מונע מרבים מהחילונים לנוע מערבה מכאן. אבל כבר בסוכות צפויות 500 טיסות ביום כדי לשנע 87 אלף יידעלך טובים. ב־13 באוקטובר וב־20 באוקטובר יעברו בנתב"ג כ־90 אלף נוסעים בכל אחד מימים אלה. תנצרו את המועדים, ואם לא נפלה פה פצצת אטום, אל תגיעו למרחב נתב"ג בימים האלה.
בשבוע שעבר היה אירוע מכונן בתל אביב. בולען נפער בנתיבי איילון בכניסה למחלף דרך השלום. כשראיתי את הצילומים הראשונים, הייתי אחרי ארוחת צהריים. התפוצצתי מצחוק וחששתי מתגובת נגד של מערכת העיכול שלי, שתתבטא בהקאה. אבל מתוך הרגל למתוח למקסימום את מעטפת המגבלות שלי, מיד טלפנתי לחבר שלי רוברט בעודי מתגלגל מצחוק על הספה. לא הופתעתי שהוא ענה ומיד נחנק מצחוק.
נדרשנו לכמה דקות כדי להירגע ואמרתי לו: "נו, טומטום, מה אני צועק לך כבר שנים!!! אסור לחפור פה, זה מרגיז את הקב"ה, כי הוא יודע שק"ק תל אביב בנויה על סלע חולי. תקשיב לי טוף, טומטום, אנחנו לא על מצוק ולא על בזלת. אתה חופר פה לעומק מטר, אנחנו נגמור בירקון".
"חחח... אוי קוף, כמה שאתה דביל. זה לא הרכבת", הוא השיב ופתח במונולוג. "זה לא הרכבת, אני אומר עוד פעם. זה הקבלנים מרמים עם החומרים בבנייה וביציקות. 'המוהנדס' כותב להם במפרט עבודה שצריך טונה מלט לסתום בור, אבל מלט יקר, קוף, נורא יקר. אז משבחים את היציקה עם קצת קל־קר, קצת חול שגנבו מאחד מחופי הים, אחרי זה מכסים באספלט, ואז מתפללים לאלוקים שיגן ויציל אותנו".
נחנקתי, כי בדיוק אהרל'ה שלח לי וואטסאפ: "שלא תגיד שלא הזהרתי אותך". האמת שאנחנו מתחרים כבר יותר מ־40 שנה על איפה יהיה האסון הבא. אני טענתי ועדיין טוען שהמגה־אסון יהיה עם הרכבת הקלה, או בגללה. כמה בניינים יקרסו כתוצאה מחפירות, או שהרכבת תיסע דוך למימי נחל הירקון (הזהרתי מראש את כל בני משפחתי להימנע מהמפגע הזה! "לכו ברגל", הוריתי להם, "או שבו בבית"), אבל אהרל'ה אומר שאני יותר מדי עתידני.
"אין לך מושג. האסון הבא יקרה כל יום, עוד לפני הרכבת. הכל פה בכאילו, בנוי מחוטי רפיה. קיבלנו כרטיס צהוב באסון גשר המכביה ב־1997, אבל כולם ממשיכים להתפרע ושמים זי"ן על החוקים". עכשיו אנחנו רבים אם הבולען קובע שהוא ניצח או שזה רק כרטיס צהוב.
בעוד אני עסוק עם אהרל'ה, רוברט כבר השיג לי ראיות של הפרופ' לגיאופיזיקה שמואל מרקו, שקבע: "זה לא בולען טבעי, אין לי ספק שמדובר בכשל טכני. אני לא רוצה להאשים אף אחד, אבל זה קרה על רמפה, התשתית היא מלאכותית. כדי לבנות את הרמפה, מילאו חומר וסללו עליו את הכביש. אז או שלא הידקו מספיק, או שהידקו יותר מדי והתפוצץ צינור מתחת לכביש - עד שנוצר בור שהקריס את הכביש".
ניסיתי להתווכח איתו שפרופ' מרקו לא קבע שרימו בביצוע המפרט, אבל הוא התקצף והתנמר עליי. "תקרא מה הוא אומר! הוא פרופסור, הוא לא מסתלבט כמונו. הבנאדם מדען, לא חוקר משטרה. אני מתפלא עליך, הרי גונבים בכל מקום, אפשר לנסוע לכל מקום, רק צריך להתפלל. הכל זה מזל, לי לא היה את המזל ליפול לבור כזה ולגמור את הסיפור. נמאס לי, קוף, אני לא יכול יותר. ועכשיו כשמוטי עזב שוב את הפועל אום אל־פחם, אני שבור לרסיסים, אין לי מה לעשות. נראה לי שאחרי החג אני עף לאמריקע. ניסע עם אחי לראות קצת פוטבול ובייסבול. אני ממש לא מבין איך אתה חי פה".
אהרל'ה עוד המשיך להזהיר אותי מפני החורף: "קוף, כל המנהרות יוצפו, נחל איילון יעלה על גדותיו. יש טפטוף של גשם, אתה לא יוצא מהבית. הבנת?". אני מחפש קונטרה ורה־קונטרה לתחזית הכואבת הזו. הייתה אמירה אחת נוקבת של פרופסור־אמריטוס, מיכה קליין, מומחה לגיאומורפולוגיה, שטען בתוכנית של "בן ואריה" ברדיו 103: "הבולען הוא תוצאה של גניבת מי תהום. קבלנים גונבים את המים, וכאשר הם נתפסים, הם משלמים קנס. מה פתאום קנס? שיחזירו את המים לתהום".
הייתי קצת המום מהדרישה, כי ברגע שגנבו את המים, לשיטתו של המומחה, השתמשו בהם למשהו, לא בדיוק הפקידו את המים באמבטיה או בבריכה הפרטית, אז איך יחזירו?
בנוסף טען פרופ' קליין כי לפי מחקרים שונים, רצועת החוף בתל אביב שוקעת בקצב של 7 מ"מ בשנה. המחקרים כבר מתקיימים כמה שנים, נדמה לי 26 שנה, כך שלשיטתו רצועת החוף שקעה ב־1.60 מ' לפחות. אני גר על רצועת החוף ולא רואה את האסון. אבל מה יהיה אם הוא צודק? אם במכה אחת ישקעו השכונות והשיכונים בשני מטרים, בוםםםםםםםםםם!!! וואי וואי איזה תרחיש, ועוד יהיו 500 נוסעים ברכבת ברחוב בן יהודה, אבן גבירול ושדרות ירושלים ביפו. הנהג והקונדקטור יודעים מה לעשות במקרה כזה ששקענו?
הפלא ופלא, חלפה יממה וכל המעורבים עם הפרופסורים והמהנדסים הודיעו "זה די בטוח מבולענים". רגע, מה זה די? זה בטוח או לא בטוח?
זה בטוח ב־50%, ב־60%, אולי ב־80%? כמה זה די בטוח, קיבינימט. ואז הממונה על התחבורה בארץ ישרואל, מרב מיכאלי, ממש הרגיעה אותנו בציוץ נדיר בכסילותו, שהכתיב לה כנראה איזה מאכער מיותר ויקר, שעולה לקופה הציבורית יותר מדי ושווה הרבה פחות מדי. "הבולען באיילון הוא דוגמה קטנה לניהול הכושל של ממשלות נתניהו. בולענים בכל תחום: דיור, תשתיות שקורסות, הירושה שהם הותירו. בכל משרד שהגענו אליו והרמנו את השטיח, גילינו מתחת ריקבון ומחדלים מתמשכים. במקום לקטר אנחנו מתקנות ומתקנים".
נו, איך בדיוק מתייחסים לטמטום הזה, של גועליציה שלא הצליחה לשרוד יותר משנה, בגלל ריקבון פנימי, ולפחות בתחום התחבורה, המשרד של מרב הוא כישלון נטו של המשך החידלון. אפילו הבן שלי בן ה־10 שואל אותי כל בוקר: "אבא, למה הווייז אומר לך כל הזמן: 'מצלמת מהירות לפניך'. אנחנו זוחלים בפקק. מה, הווייז לא יודע שהמהירות היא אפס?". אבל לא העומס בכבישים, גם התחב"צ, גם הימנעות מטיפול בקטל בכבישים, נמלי התעופה, נמלי הים, הכל קורס. אז קודם כל תירגעי, גברת. אנשים אלרגיים לביבי עוד לפני שפצחת בפוליטיקה דרעק, אבל כשאת מתבטאת נגדו, זה רק מוסיף לו קולות, לצערי.
תכלס, מחלף השלום באיילון עדיין סגור, אני עובר שם כל בוקר, מאט, מביט, שומר על מהירות נמוכה בנתיב של לא יותר מ־40 קמ"ש, ומתפלל שאם יהיה בולען - שזה ייגמר ללא כאב. רק לא לגמור על עגלה אוטומטית עם שמיכת משבצות, שאיזו פיליפינק'ה תנגב לי את הריר ותנקה את הצינור באף.
קשה להאמין, אבל השבוע זה קרה. ראש הממשלה יאיר לפיד התייחס בישיבת הממשלה לקטל בדרכים, ואף הזכיר את האסון שפקד את משפחתו כאשר אחותו נספתה בתאונת דרכים בגיל 24.
אז השרה מיכאלי הביאה תוכנית להצעת החלטה לתחזק ולשדרג את המאבק בתאונות הדרכים. דווקא ממיכאלי ומלפיד ציפיתי שיזכרו את "המוות אינו מחוסר עבודה" מהאלבום "פלונטר" של פורטיס כבר לפני יותר מארבעה עשורים. אז הוא עדיין אינו מחוסר עבודה. בספטמבר נספו 14 בני אדם בכבישים, באוגוסט 32 קורבנות. סך הכל 247 הרוגים בשנה הנוכחית, כשנותרו יותר משלושה חודשים לסיום השנה.
המלכה אליזבת סיימה את הסיפור השבוע. כמובן שגם נשיאנו בוז'י הרצוג נסע ללונדון כדי להתלקק על משפחת המלוכה, ובין השאר כדי לצפות בקרקס המלכותי שאליזבת הפיקה ב־20 שנותיה האחרונות.
משום מה ב־70 שנותיה כמלכה היא לא מצאה זמן לבוא לכאן, ואפעס קצת להתנצל שבשלטון של אביה וסבה שילמה ארץ ישראל בהרבה דם כדי להיפטר מהם ומהכיבוש. 12 עולי הגרדום (9 מאצ"ל, 3 מלח"י), חללי המערכה בבריטים: 125 חללי לח"י, כ־500 מהאצ"ל, גם לפלמ"ח ולהגנה היו עשרות הרוגים עד כ"ט בנובמבר.
המספרים אינם רשמיים, כי חלקם משויכים גם לקרבות נגד ערבים בארץ ישראל בתקופת הבריטים. יש גם חללים אזרחים שלא היו חברי מחתרות, כמובן גם הרוגים מקרב המעפילים שמתו במחנות הסגר ו/או מתוך פעולות הגירוש. כמובן שישנה ה"סטרומה", אונייה שהוטבעה עם 768 אנשים כי הבריטים לא אפשרו את כניסתה לארץ. ולעולם נשאל על אותם מאות אלפים שנלכדו באירופה בזמן השואה, כי כניסתם לישראל לא הותרה וחלקם הושמדו בידי הנאצים.
אין ספירה רשמית ומוחלטת, אבל ידוע ששילמנו כאן בדם, המון דם. אז למה להתלקק? למה לשכוח? למה להתנער מן העבר המלא בדם שלנו, רק כדי להיות בין כל החליפותים שבאו לתת כבוד אחרון לאישה/מלכה שבמשך 70 שנה לא ראתה אותנו ממטר רץ? אי אפשר היה לשלוח רק את השגרירה כדי להתרפס, חייבים את ראש המדינ'ע?
סקר שהתפרסם בפמפלט "ישראל היום" לקראת ט' באב סיפר לנו כי 51% מהציבור שונאים את דיירי אגם הדרעק. 81% מהציבור מוכנים שנציגיהם באגם הדרעק יתפשרו על עקרונותיהם (???) בתמורה לאחדות (חחח...). כ־98% מהתומכים באחדות הם ממצביעי יש עתיד וכחול לבן ועוד כ־64% ממצביעי הליכוד והרשימה המשותפת. בסדררררר...
אבל יש כאלה שפועלים רק בחסות הקב"ה. הנה מוישה גפני אמר בראיון לרדיו קול חי: "כל אלה שעמדו בראש המערכה נגד הקב"ה(???) ונגד החרדים גמרו את הקריירה שלהם. איפה בנט? נעלם בתוך הקונכייה שלו. יועז הנדל ירד בבושת פנים מהבמה הציבורית. בקרוב ליברמן".
זה לא הספיק לגפני, שאמור לומר סליח'ס בימים אלה וגם לצום בכיפור כדי שהקב"ה שלו יחון אותו, אבל הוא עדיין מתייחס לאמת כאל המלצה בלתי מחייבת. בפתיחת מטה הבחירות של החניוקים, שמסמן את ההסתערות על הגעלט, המשיך גפני: "הם רוצים לחסל כל זיק של יהדות. מרב מיכאלי מתנהגת בפראות עם תחב"צ בשבת, לא מעניין אותה חוקי המדינה, אלא רק הקמפיין שלה. לפיד הולך לאכול במסעדת שרצים, ליברמן מנסה לפגוע בנו בכל דרך. עם המשוגעים האלו יש עוד מי שחושב שנלך?".
ובכן אדון גפני, אתם הולכים שנים רבות עם ביבי, שאין שרץ שהוא לא אכל, אבל בניגוד ללפיד הוא נותן לכם ערימות של כסף, טונאז' של כסף, כי זה מה שמעניין אתכם, מדאורייתא – וזו מציאות עובדתית. לא מעניינת אתכם המדינה וחוקיה. אתם לא ציונים, לא משרתים בצבא, חצי מהגברים אצלכם לא עובדים, אתם מאמינים רק בגעלט ומי שנותן את הגעלט. רק ביבי נותן כמויות כאלה.
פתאום שבת זה הפך לחוק אצלכם? מה עם חוק הגיוס, למשל? מה עם ההתפרעויות בכבישים, התנגדויות למעצרים, אלימות שמבחינתכם היא ליגאלית. הנה רק אתמול הורה הראשון לציון (לא שלכם האשכנזים, של הפרענקים שאתם שונאים ומדירים אותם מבתי הספר שלכם, מהשידוכים ומה לא) הרב יצחק יוסף, להשבית את משרדי הרבנות הראשית, הכוללים את מחלקת היבוא ושחיטת חו"ל. זה לא כל כך חוקי שביתה פראית, אבל הרב'ה החליט שאם העובדים מתלוננים על שכר עבודה נמוך יחסית אז הוא מצא איזו עילה שכתב איזה באבא־בובה: "ביטולה זה קיומה". הבנת, אדון גפני? אתם נשמעים רק לחוקים של הבאבא־בובות שלכם, לא לחוקי המדינ'ע. אבל את הכייסף של המדינ'ע אתם שואבים.
שנה טובה לכל בית ישראל. ונשמרתם לנפשותיכם - כי תשפ"ג תהיה הרבה יותר גרועה.
נ.ב.
הריב בין איילת שקד לזהבה גלאון ממש חימם את לבי. איילת, המתחננת לסידור עבודה באגם הדרעק, כתבה לזהבה גלאון, עוד דיירת ותיקה באגם, שהגל שלה הגיע אל החוף לפני הרבה שנים: היית מתה לשים את הידיים שלך על משרד הפנים, זה לא יקרה.
איזה גועל, על מה ומי אנחנו שופכים טונאז' של כייסף טוף? אבל אולי ייעשה קצת צדק ב־1 בנובמבר, ואיילת המתחננת, זהבה ושלושת דוביה ואם אפשר גם מרב מיכאלי, ילכו לחפש עבודה אמיתית אצל בעלים פרטי, ויפסיקו להתעלק על הקופה. התשואה על ההשקעה העצומה בשלושתן היא פחות מאפס!