1. שנה טובה בע"מ
באופן לא מקרי עדיין חסרה בלקסיקון העברי מילה מקורית לביטוי "פרגון". מקור הביטוי הוא המילה "פארגינן" ביידיש. אין מילה כזאת בעברית, משום שזה פשוט לא בטבע שלנו, ואולי גם משום שלא מרבים להשתמש במילה זו.
ביום ראשון יחול ערב ראש השנה תשפ"ג. נאחל לכולנו שתהיה טובה יותר ואולי זה יקרה, אם האקדמיה ללשון העברית תמצא סוף־סוף תחליף עברי מקורי ל"פרגון". שנת תשפ"ב העניקה הזדמנויות שהוחמצו לפרגן לאנשי משק וגם לפוליטיקאים.
במקום לקבל מחמאות הם חוטפים ללא רחם. בוטים, רובוטים ועושי דברם הטיחו אין־סוף השמצות במי שניסה לשנות גישה, לשחות נגד הזרם הפופוליסטי ולחשוב בדרך שלא בהכרח מתגמלת פוליטית.
השנה החדשה תהיה הזדמנות לפרגן למקבץ אישי משק וכלכלה. מקבץ אישים (וסליחה מאלה ששמם נשמט מזיכרוני), שלמרות כל הסיכויים סיפקו את הסחורה האיכותית המצופה מהם.
לאחר שנים ארוכות של "סימני נפט וגז" התגלה גז בכמות מסחרית בים התיכון. נכון שתשובה קדח משיקולים עסקיים, אבל כשהקנאה מעוורת את עיני הקנאים, כל השאר לא מעניין. האם עדיף היה שהגז ישכב בבטן האדמה?
למרבה התמיהה, בשיא המחאה היו גם הצעות כאלה. בפועל, מי שקנה לפני שנה מניית קבוצת דלק שבניהול עידן וולס נהנה מאז ועד אמצע השבוע מתשואה מדהימה של 203%. ועדיין, יצחק תשובה לא קיבל את הפרגון.
אף על פי שדלק הציגה במחצית 2022 רווחי שיא של כ־5 מיליארד שקל, נטען שמדובר ברווח חד־פעמי. שווי השוק של הקבוצה עומד על 10.5 מיליארד שקל בהשוואה ל־600 מיליון שקל לפני שנתיים, בשיא משבר הקורונה. ועדיין, קוראים לו "מר מזליקו". מזל תקף לשנה או לשנתיים, אבל לא לאורך 15 שנים.
לצד אנשי העסקים הבודדים, יש מקום לפרגן לארבעה פוליטיקאים שהטביעו חותם מקצועי, אבל טבעו בים הפופוליזם: יובל שטייניץ, יועז הנדל, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן. שטייניץ, הנדל ובנט יעשו ביום הכיפורים הקרוב חשבון נפש, וישאלו את עצמם "איפה טעינו?".
כשר האנרגיה לשעבר הצליח שטייניץ, למרות כל הלחצים והאיומים, להוציא אל הפועל את מתווה הגז. בואו נתעלם לרגע מהכנסות של 2 מיליארד שקל שכבר הגיעו מתמלוגים ושעוד צפויים להגיע. מומלץ להתבונן רגע במתרחש בשוקי האנרגיה באירופה ובארה"ב ולמה שנחסך מאיתנו: זינוק של עשרות אחוזים בתעריפי הגז, תחנות דלק סגורות, מיזוג אוויר במשמרות ומפעלים סגורים. שטייניץ עדיין לא קיבל את הפרגון, במיוחד מצד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, ונאלץ לפרוש.
ונקנח בשר האוצר אביגדור ליברמן, שבניגוד לפוליטיקאים האחרים, הוא אגוז קשה לפיצוח. הוא לא נשבר גם לאחר שהעלילו עליו את הקונספירציה המטורפת שהזמין רצח. ליברמן הזמין רצח כמו שאני הזמנתי טיסה מסחרית לחלל ותפסתי את עמדת האסטרונאוט. אנשים נוטים לראות ביוקר המחיה - מחירי מוצרי הצריכה והדיור - כישלון שלו כשר אוצר. זה נכון חלקית. אפילו מומחי הנדל"ן והכלכלה הגדולים יודו שאחרי שנה בתפקיד לא ניתן להוריד מחירים. צריך לזכור שזה לא קרה אפילו אחרי 12 שנות כהונתו של נתניהו.
ליברמן הצליח בניהול המשק בזכות השארתו פתוח בזמן הקורונה, ביטול פזרנות המענקים והסכמי שכר נדיבים לקבוצות עובדים חיוניים. זה הביא לחיסול הגירעון במשק (שהגיע בשיא ל־160 מיליארד שקל), משק בתעסוקה מלאה, ולעודפי תקציב של 34 מיליארד שקל.
ומה קורה בפועל? האם נשמעה מילת פרגון אחת? בעצם כן. מכלכלני ה־OECD, שביקרו השבוע בישראל וגם מאנשי קרן המטבע הבינלאומית, השופעים מחמאות על תפקוד הכלכלה הישראלית. ואצלנו? מעלים באוב אגדה מלפני 20 שנה על הזמנת רצח לכאורה. איך נהוג לומר? אין נביא בעירו.
2. הציל את טבע מטביעה
את ערב ראש השנה תשפ"ג ניצל קאר שולץ, מנכ"ל טבע, לאחת הפגישות הנדירות עם התקשורת. בפעם האחרונה זה היה כשנה לאחר כניסתו לתפקיד לפני חמש שנים. הפעם השנייה הייתה בתחילת השבוע. ככל הנראה הוא יקיים פגישה נוספת לקראת פרישתו מהתפקיד.
אולי זה יהיה בעוד שנה ואולי זה יקרה בזמן פרסום הדוחות השנתיים של טבע ל־2023 עוד קצת יותר משנה. סביר שבעלי המניות בטבע לא יוותרו עליו, והוא יישאר כיו"ר דירקטוריון. כך או אחרת, שולץ, שגר ביפו העתיקה בדירה הצופה אל הים, נוהג היום כישראלי כמעט לכל דבר.
בנובמבר יחגוג 61, ויחסית לגילו הוא נראה מצוין בצורה מרגיזה. הוא שזוף, מטופח בקפידה ובעל גזרה שיכולה להתאים לדוגמן חליפות בגיל השלישי. "אני לא לוקח שום תרופה ממגוון התרופות של טבע כדי לשמור על עצמי. אבל אם יכאב לי הראש, אקח אקמול (אחת מתרופות הדגל של החברה)", אמר לי במפגש שהתקיים השבוע.
עם כניסתו לחברה טבע הייתה על סף פשיטת רגל. זה לא ייאמן כיצד החברה, שמניותיה נחשבו ל"מניית העם", שנחשבה לסולידית יותר ממניות הבנק, קרסה לתוך עצמה ומחקה שווי של כ־60 מיליארד דולר - כמחצית מתקציב המדינה.
כדי לנהל את מבצע ההצלה היה שולץ זקוק לקור רוח רב ולסבלנות של בעלי החוב. החברה הסתבכה ברכישות מגלומניות וממונפות במיליארדי דולרים. היא טבעה בהמשך בבוץ של תביעות משפטיות על משככי כאבים שגרמו למותם של מאות אלפי אמריקאים. ההיחלצות מהתביעות עלתה בשלב זה כ־4 מיליארד דולר. היא נאלצה להתמודד עם שינויים רגולטוריים בארה"ב, הנוגעים לפיקוח על מחירי התרופות. הסכם ההעסקה שלו, שכלל תגמול של מעל 20 מיליון שקל, היה חריג בנוף הישראלי, אבל גם סיפור קריסתה של טבע היה בהחלט אירוע חריג. לבעלי המניות והחוב היה שווה לשלם כל פרוטה כדי להציל את החברה.
בתחילת הדרך קשה היה להאמין שהוא יעמוד במשימת ההצלה. קשה היה להאמין שיצליח לגבור על ההסתדרות ולצמצם את מצבת העובדים מ־54 אלף ל־38 אלף. הפוליטיקאים עמדו עם סטופר ביד וביקשו רחמים על העובדים, אבל הוא ביקש רחמים על החברה. בסופו של דבר שולץ עמד במשימת ההצלה. החוב של החברה נחתך מ־34 מיליארד דולר ל־20 מיליארד דולר. זה היה כרוך בהסדרי תשלומים עם בעלי איגרות החוב, שהיו מוכנים למחזר את החובות ולפרוס אותם על פני כמה שנים, אבל בריבית הרבה יותר גבוהה.
טבע ממשיכה לשרוד, אבל הרבה יותר בצניעות. הנכס העיקרי שלה הוא למעלה מ־200 מיליון מטופלים הצורכים מדי יום את תרופותיה. בעתיד הקרוב היא תמשיך לשרוד ולמכור, אבל תוך כדי צמיחה אורגנית ולא דרך רכישות מגלומניות של מתחרים.
כשהבלעדיות על הקופקסון, תרופת הדגל של החברה, נעלמה, בטבע נאלצו לאתר מנועי צמיחה חדשים. כשנשאל השבוע על ההישג והכישלון הגדול ביותר עד היום - מנה שולץ בצד ההצלחות את המשך קיום החברה והמשך קיומה כחברה ישראלית.
העסקת 40 אלף עובדים ברחבי העולם ובעיקר בישראל היא בהחלט הישג למשק הישראלי. עם מינויו למנכ"ל היו דיבורים על כך שמרכז הפעילות של טבע יעבור לחו"ל, ככל הנראה לניו יורק. זה לא קרה, ומרכז הפעילות עבר מפתח תקווה לאזור רמת החייל. על הכישלון אי אפשר להתווכח: בשעה שהבורסות בעולם חגגו עם עליות שערים חדות, מניית טבע נחתכה בשליש מאז כניסתו לתפקיד.
עד לפני כמה שנים נשאלתי רבות אם למכור או להמשיך להחזיק במניות טבע. שאלות אלה כבר נעלמו עם אובדן התואר "מניית העם", שבה החזיקה טבע עד לפני שש שנים. מי שרצה למכור, מכר. מי שרצה לברוח, ברח. את התנהגות מניות טבע בעתיד קשה לצפות בטווח הנראה בעין, ואסור לצפות לגדולות ונצורות. מותר לחלום, אבל ברור שמניית טבע - הנסחרת לפי 10 מיליארד דולר - כבר לא תחזור לשווי שוק של 68 מיליארד דולר.
המניה לא תתנהג כמניית הייטק או אנרגיה שתניב עשרות או מאות אחוזים בשנה. מצד שני כבר קשה להדביק לה את התואר "מנייה סולידית" כמקובל, לדוגמה, במניות הבנקים. רמת הסיכון שיש בה עדיין גבוהה. היא מוחזקת בעיקר על ידי גופים מוסדיים זרים וקבוצת המייסדים, שימכרו אותה בהזדמנות הראשונה שבה יוכלו למזער את ההפסדים.
3. הסתדרות האובדים
ערב ראש השנה תשפ"ג, דומה שיו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד נואש מהמאבק ביוקר המחיה והחליט לסגת, אולם זו טעות לחשוב כך. שתי הפגנות שאורגנו בימים האחרונים נגד אלה המייצגים לטעמו את יוקר המחיה, בעיקר בתחום המזון, הוכיחו שהוא אינו מרים ידיים. תוך שבוע אורגנו הפגנות מול ביתו של נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין ומול ביתו של נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר.
"העובדים הם הפתרון – לא הבעיה", "די לשנאת העבודה המאורגנת", "הטייקונים הם המנוע של יוקר המחיה" ו"המדינה היא של העובדים ולא של הטייקונים" - הם רק חלק ממקבץ הקריאות והשלטים שנשאו המפגינים. עיתוי ההפגנות גם קשור לחגי תשרי.
"מי זה אוריאל לין? מי זה רון תומר? את מי הם מייצגים בכלל? את בעלי ההון שמעסיקים עבדים. הם לא מעניינים אותי בכלל. אנשים של לין מגיעים אליי וטוענים שיש לו תפיסות מיושנות וארכאיות של ליברליזם מזויף. נלך על הראש של הטייקונים שמנצלים את העובדים", אומר לי בר־דוד. ניצחת בבחירות להסתדרות. סכם את רשימת המשימות של ארגון ההסתדרות העומדות על הפרק.
בר־דוד: "יש פה ארגון עצום שצריך לנהל ולהוביל כל הזמן קדימה. על הפרק המשך המלחמה ביוקר המחיה ובבעלי המפעלים והתעשיינים, שרוצים להעסיק עבדים בשכר מינימום של 5,300 שקל. אני מזהה רוח רעה שנושבת מהתעשיינים לכיוון העובדים. מי שמוביל אותם זה רון תומר, ולא מעניין אותי שהוא מחובר לליברמן. נתתי הנחיה לראשי האיגודים להתחיל להיאבק, כך ששכר המינימום בכל מפעל יעלה מיידית ל־6,000 שקל, ולצורך העניין להתחיל במלחמה".
"השבוע סיימנו את המלחמה באסם, שזאת חברת ענק עם אלפי עובדים. לשמחתי כבר הוחלט על העלאת שכר המינימום ל־6,000 שקל מתחילת 2023, ולאחר תקופת ההסכם הוא יעלה ל־6,400 שקל. אבל זו רק ההתחלה. השבוע נחתם הסכם ההבראה בדואר. מדובר בהסכם חשוב, שמשקף את האיזון הראוי בין דאגה למעמד העובדים וביטחונם התעסוקתי לבין הבטחת חוסנה של חברת דואר ישראל מול אתגרי העתיד".
"ועדיין אנחנו נלחמים ביוקר המחיה, וזה לא פשוט להוציא אנשים לרחובות בישראל. אנשים אדישים. אוהבים לקטר בשיחות סלון ולהישאר בבתים. אבל אנחנו נמשיך את המאבק עד הסוף".
"הוא יפעל בצורה אינטרנטית, ונמכור בו קולגייט ב־5 שקלים. תקצבנו את המלחמה ביוקר המחיה ב־10־30 מיליון שקל, והקמת סופרמרקט חברתי היא אחד הדברים החשובים במסגרת זאת".
התרעות פיקוד העורף