עם כל הביקורת ששוטפת לאחרונה את הדר מוכתר על פחות משני אחוזיה, כדאי אולי לעצור רגע לפני יום הכיפורים ולחשוב אם לא הגזמנו קצת. קודם כל, כי מדובר בילדה בת 20 בסך הכל. שנית, כי מדובר בילדה בת 20 עם די הרבה ביצים. אפשר גם להעריך אותה.
איפה היא לא חטפה אש ולהבות? בכל עיתון, תחנה, אתר אינטרנט וערוץ שמכבד את עצמו. בהתחלה היא עוררה עניין, אחר כך סקרנות, ודי מהר החרב התקשורתית התהפכה עליה. בן לילה היא הפכה שתולה של אלוהים יודע מי, נצלנית, שקרנית, פריבילגית שהתחזתה למי שאין לה מושג איך אי פעם תגיע לדירה משלה.
החשדות כלפי הדר מוכתר היו קשים. כל סיפור הדירה שכן או לא נרשמה על שם אבא שלה, הוא מוגזם ומנופח בלשון המעטה. הרי מדובר בדירה פצפונת בשווי של פחות ממיליון שקלים, לא בדיוק פנטהאוז משודרג במגדלי אקירוב. אז להפוך את מוכתר לשקרנית פתולוגית סביב הדבר הזה? כן, אפשר לומר שהיא לא בדיוק דייקה, ואולי הייתה צריכה לדייק יותר בתיאור מצבה, אבל רבאק, מי מדייק בימינו? הרי אנחנו חיים בעידן של פוסט־אמת. יחסית לשקרים המוחלטים שרצים פה ומתקבלים בברכה, הדר מוכתר שיקפה פחות או יותר את האמת.
חוץ מזה, מה לימדו כל אנשי המקצוע בפוליטיקה ובתקשורת את בני גילה של הדר מוכתר בשנים האחרונות? הם לימדו את הדור הצעיר שלשקר זה משתלם, כל עוד מצליחים ללהטט איזה תירוץ שנשמע מתוחכם. הם הוכיחו שככל שאתה יותר מטורלל, אתה מקבל יותר זמן אוויר ויותר תהילה. הם הראו שאפשר להשתמט מהצבא ולזלזל בידע של אלה שעשו קריירה ביטחונית של שנים. הם הדגימו דרך מעשיהם שסיקור שלילי הוא לא בהכרח רע. שאין מה להתבייש ואין מה להתנצל על שום דבר, כי תמיד אפשר למצוא מישהו שמתנהג גרוע יותר ולהשליך עליו את האשמה.
גם ברשתות החברתיות וגם באמצעי התקשורת המסורתיים הראו מדי יום לדור של הדר מוכתר שפוליטיקה היא מקצוע של דיבורים ללא צורך בקבלות. שאין סיבה לשבור את הראש כדי לספק טיעונים רציניים, אפשר פשוט לצעוק. הלכו לפי הכלל שהעיקר שיהיו לך עוקבים, כי זה מה שקונה מקום של כבוד וזה מה שמייצר תשומת לב ועניין.
השליכו הצדה בבוז אנשים עם קבלות של עשייה, חנונים שעשו משהו בחייהם ויודעים על מה הם מדברים. במקום כל המשעממים האלה המליכו באולפנים המון לרלרנים ורבליים לעייפה, שלא הפיקו מעצמם שום טיעונים רציניים. הרי כולנו יודעים שאלה ״החוקים״. אין מה להתפלא שמתוך ההתנהלות הזו צמח לו תוצר שעונה לשם הדר מוכתר. צעירה שקולטת את הווייב ומבינה מה צריך לעשות כדי להצליח. היא פשוט הפנימה את המסרים ששידרו לה ולחבריה הרבה מאוד מבוגרים. לא סתם מבוגרים - אלא כאלה שמצליחים, משפיעים ונמצאים בעמדות מפתח.
אז הדר מוכתר למדה את התחום, סקרה את מה שקורה מסביב וקלטה את המצב במדויק. היא הבינה שהשקרנים, הצעקנים, הפרובוקטיביים והפטפטנים מקבלים הכי הרבה שטח במה, והלכה על זה בכל הכוח. תכל'ס, כל הכבוד לה. היא רוצה להיכנס לפוליטיקה ולשנות על אף גילה הצעיר מאוד, והיא פועלת לפי החוקים שהמציאו אלה שמבקרים אותה ומזועזעים ממנה.
להדר מוכתר היו מורים טובים מאוד (או יותר נכון - רעים מאוד). אבל זו התוצאה של דוגמה אישית די עקבית - זה מה שלימדנו את הדור הצעיר של המדינה. הדר מוכתר היא בסך הכל תוצר של דוגמה אישית, חינוך והכוונה.