תקופת השקט הפוליטי (היחסי) של החגים היא בדיוק הזמן הנכון להתבונן בכמה תופעות שסיפקה עד כה מערכת הבחירות הנוכחית. גוש הימין עומד לקראת הקרב המכריע כאשר לכאורה מצבו כמעט מושלם.

שקד שוללת משא ומתן לפרישה ותוקפת: "לסמוטריץ' אין מה למכור"
ביטן עדיין כועס, אמסלם הבריז ונתניהו החליט שוב לעקוץ את מערכת המשפט

מהיום הראשון של מערכת הבחירות נראה כי בנימין נתניהו עשה כל צעד אפשרי כדי להימנע מהטעויות המסורתיות של הימין בדרך לשלטון. לא עוד פילוגים, רשימות קטנות ומנהיגים הזויים שתפקידם העיקרי הוא בדרך כלל שריפת אלפי קולות של מצביעי הימין.

איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' עוד יספרו יום אחד לנכדיהם על המאמץ הכמעט על־אנושי שעשה יו"ר הליכוד כדי שיחתמו על האיחוד ביניהם, בלי לשתות דם איש לרעהו עד ליל הגשתן של הרשימות. הפרדוקס שהוא עובדה: האיחוד הנכסף בין הציונות הדתית לבין עוצמה יהודית שנתניהו כה טרח למענו, היטיב עם בן גביר ועם סמוטריץ', הגביר את סיכויי הגוש כולו, אך באותה מידה הוסיף דאגות לנתניהו ולחברי רשימתו.
לפני כשנה וחצי, ערב הבחירות לכנסת ה־24, עוד הרשה נתניהו לעצמו לשחק במשחק ההבטחות שמשתנות לפי כיוון הרוח הפוליטית.

לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>

גם אז פעל למען האיחוד בין סמוטריץ' ובן גביר והיה מוכן להבטיח עד חצי המלכות לשני החברים הקשים – רק תחתמו כבר ונעבור למשימה הבאה. אך ברגע שהיריבים הפוליטיים מהגוש הנגדי הרימו קמפיין מוצלח "בוחרים בנתניהו – מקבלים את בן גביר כשר בכיר בממשלתו", אותו נתניהו לא היסס לרגע והכריז כי "בן גביר לא יהיה שר בממשלתי. רק חבר בקואליציה".

השנה היא 2022, הבחירות הן לכנסת ה־25, ובן גביר הוא אותו בן גביר, שלא שוכח ורק לומד מהניסיון. שניהם, נתניהו ובן גביר, יודעים היטב כי בממשלת נתניהו הבאה, אם וכאשר תקום בחורף הקרוב, הוא יקבל את מקומו סביב שולחן הממשלה, וזה מחיר המינימום של ניצחון נתניהו.

בקרב חברי הציונות הדתית התוכניות גדולות עוד יותר. כששואלים אותם מהן השאיפות המיניסטריאליות שירצו לממש, אם וכאשר, מגוון התיקים מרשים בהחלט. "משפטים, אוצר, חינוך, תחבורה" – זוהי רשימה חלקית בלבד. וזה עוד הרבה לפני שהחרדים התחילו לדבר על התוכניות השלטוניות שלהם.

כל זה ידוע ליו"ר הליכוד ובהחלט מעיב על התוכנית הגדולה של החזרה לשלטון. ולא פחות חשוב: כל זה ידוע לחברי רשימת הליכוד, לנאמני נתניהו הגדולים ולאלה שמזוהים עם המחנה הממורמר שבתוך הרשימה. כולם ערים לתסריט הניצחון ונלחצים ממנו, כמעט כמו שנלחצים מאפשרות של הפסד.

"לא יודע ממה נתניהו חושש יותר: מהאפשרות שלא יגיע ל־61, או דווקא מהתסריט של 61 או קצת יותר" – אמר לי השבוע חבר ליכוד ותיק ויודע דבר. "אם הוא מגיע ל־61, בליכוד לא יראו את התיקים הבכירים. כולם ילכו אחר כבוד לשותפים לגוש. הכיפות השחורות והכיפות הסרוגות יקבלו את הקצפת, ואנחנו, אחרי שנה וחצי באופוזיציה ואחרי המאמץ האדיר בבחירות, נסתפק בשאריות. שר לענייני מים עוד ייחשב לתיק שווה".
הלך רוח זה השורר בליכוד לקראת שיא הקמפיין לא בדיוק מוסיף מוטיבציה.

לפחות לא לאלה בין חברי הרשימה שהמרמור והכעס שלהם כלפי נתניהו לא התפוגגו אלא התחזקו אחרי הפריימריז ועל רקע תפקוד מטה הבחירות. הביטוי הטרנדי היום הוא "הליכוד במלכוד". חברי הליכוד שנכחו באירוע הרמת הכוסית המפלגתי שכינס נתניהו לקראת השנה החדשה, מספרים על כמה ח"כים בכירים שלא הגיעו, ואי־נוכחותם אמרה הרבה. ועוד כמה שהגיעו, אך לא שידרו חגיגיות כלשהי.

בנימין נתניהו (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)
בנימין נתניהו (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

תקרית בן יהודה

בימי האתנחתה האחרונה לפני הקרב הגדול מתכוננים חברי הליכוד לשתי מערכות במקביל: לקרב הבחירות על ניצחון הגוש, ולא פחות מזה – לקרב הבא כאשר כל אחד מהם יילחם על עתידו הפרטי בקואליציה. לפי ההערכות בסביבת נתניהו, אנשי "המחנה הממורמר" יגרמו להרבה כאבי ראש בכל תסריט אפשרי. אם הליכוד יצליח במשימתו, ונתניהו יהיה זה שיקים את הממשלה הבאה, כל אחת ואחד מחברי הרשימה המסומנים כ"אופוזיציה פנימית" יבצע מסע סחיטה אכזרי.

בהתחשב בתיאבון המיניסטריאלי של השותפים לגוש, האפשרויות שיעמדו לרשות נתניהו אחרי שיחלק תיקים לבכירי המפלגות האחרות, תהיינה צנועות למדי. "אולי דודי אמסלם לא בדיוק התכוון אך ורק לתיק המשפטים כשהצהיר כי זאת מטרתו, אך הוא בהחלט לא התכוון שבסופו של יום ייצא מלשכתו של נתניהו עם תפקיד יו"ר ועדה או שר זוטר. לא רואה אותו יושב בשקט במצב שכזה, אם וכאשר יקרה", טוען גורם בליכוד.

וטענה זו רלוונטית בהחלט גם לגבי חברי ליכוד אחרים, כאשר לכל אחד מהם יש לא מעט מה להגיד, גם אם לעת עתה הם מעדיפים לנצור את לשונם. בכל זאת, מערכת בחירות אינה הזמן להגשת חשבונות. הכל יתחיל בשלב שיבוא אחרי פרסום התוצאות. לשלב הזה נתניהו מעדיף להגיע מוכן ככל האפשר.

"תוכנית העריקים" היא אחת האופציות המרכזיות והקלאסיות אצל נתניהו, כשבינתיים נעשות פעולות הכנה בלבד. אנשי נתניהו מאתרים את הפחות מרוצים במחנה היריב, מסמנים ומוסיפים לרשימת העריקים בפוטנציה. קיבלת מקום בעשירייה השנייה במחנה הממלכתי אחרי שנחשבת לבכיר בכחול לבן? סומנת. ירדת כמה שורות ברשימת יש עתיד אף שקיווית למשהו אחר? מסמנים "וי" ליד שמך. היית פעם בליכוד? נדבר אחרי הבחירות.

נתניהו צפוי להוציא לפועל את תוכנית העריקים גם אם יזכה ל־61 מנדטים מיוחלים. לא רק כדי לקבל קואליציה קצת יותר רחבה מהמינימום האפשרי. הוא ינסה להביא אנשים מבחוץ, בראש ובראשונה כדי לאזן את חברי הליכוד גם בשלב הרגיש של חלוקת התפקידים, וכן בהמשך כאשר כל קול יהיה קריטי. ייתכן שמה שחברי הליכוד ראו מספסלי האופוזיציה, המתח הבלתי אפשרי של קואליציה צרה בכל הצבעה במליאה, יהיה מנת חלקם במקרה שינצחו בבחירות ויקימו ממשלת ימין.

לפי רוב ההערכות בשני הגושים, נתניהו לא ינסה לפנות לאחד מראשי הרשימות של הגוש הנגדי. לא בשלב הראשון. לא שיש לו הרבה למי לפנות במחנה הקרוי "רק לא ביבי", אלא שגם לאלה שאיכשהו נחשבים לבני שיח פוטנציאליים, הוא לא יפנה לפני שיממש את תוכנית החירום שעליה מדברים בליכוד במשך חודשים. פסקת ההתגברות ואולי גם החוק הצרפתי בצורה כזו או אחרת, שינויים במערכת המשפט ואולי פעולות נוספות.

את כל מה שמכונה "השלב הראשון אחרי חזרה לשלטון" יש להעביר ברוב דחוק, אבל בטוח. "אחר כך אפשר לדבר על צירופים והרחבות, אבל רק אחר כך", אומרים גורמים אופטימיים בקרב אנשי הליכוד. אלה שמאמינים כי הפעם זה יעבוד להם, והחזרה לשלטון תתממש בתרחיש כזה או אחר.

והרי התרחישים האפשריים להגדלת גוש הימין ל־61 מנדטים ורצוי אף יותר. כמו בסבבי הבחירות הקודמים, גם הפעם נתניהו מאמין באפשרות של העלאת אחוזי ההצבעה במחוזות הימין. כמו בפעמים הקודמות, גם הפעם נתניהו סומך קודם כל על קסמו האישי, הרבה יותר מאשר על רמת אמונו באנשי הסניפים האלמוניים שרגילים לפעול לפי השיטות המיושנות של שנות ה־90.

במקום תקציבים קטנים לסניפי הליכוד שיעסקו בתליית כרזות ובשיחות עם השכנים, הושקע תקציב ענק בפרויקט ה"ביבי בא" המפורסם. תאהבו את זה או לא, נתניהו מאמין בשילוב של הופעותיו האישיות בפני הקהל לבין האנרגיות והשיטות של "כוכבי הרשת", פעילי הימין ואוהדי נתניהו המפורסמים שלהם הוא העניק את עבודת הארגון של פעילויות השטח.

"תקרית רמי בן יהודה", שקיבלה השבוע חשיפה מוגברת, היא רק הוכחה לכך שנתניהו מאמין במי שהשטח הופקד בידיו. מיד אחרי פרסום הסרטון שבו תועד בן יהודה מתנהג באלימות כלפי מפגיני הגוש הנגדי, מיהרו בליכוד להודיע על השעייתו מהקמפיין, אך בשלב הבא הגיעו גרסאות נגדיות וראיונות רבים שבהם נטען כי הסרטון היה ערוך ועיוות את המצב האמיתי: "הם התחילו, ורמי התגונן" – נאמר לסיכום האירוע.

מסמנים את ברודני

ובכן, "תוכנית 61" שהחל הליכוד מבוססת ברובה על הניסיון להגדיל משמעותית את אחוזי ההצבעה בימין. הסעיף הקטן יותר שמופיע אי־שם בשולי התוכנית מדבר על צמצום מקסימלי של אובדן הקולות. וכאן הסיפור חוזר לנקודה שממנה התחיל הטור. האיחוד בין סמוטריץ' ובן גביר, כמוהו כמו הסולחה הגדולה בין הליטאים לחסידים. כל הפעולות המבריקות של נתניהו סידרו את הגוש, אך לא לגמרי.

המשוכה האחרונה והיחידה שעוד נותרה על הכביש המהיר שסלל נתניהו בדרכו חזרה מהאופוזיציה אל המעון ברחוב בלפור היא מפלגת הבית היהודי. שבוע אחרי שבוע, סקר אחרי סקר, איילת שקד ממשיכה להביא את אותה התוצאה: כ־2%. תוצאה שלא מספיקה כדי להישאר על הגלגל ולהיכנס לכנסת הבאה, אך בהחלט מספיקה כדי להדיר שינה מעיני יו"ר הליכוד. נתניהו אינו מוכן לקנות את טענת שקד שעליו לסייע לה לעבור כי לדבריה היא החלק החסר שעשוי להשלים לליכוד את הפאזל.

איילת שקד (צילום: פלאש 90)
איילת שקד (צילום: פלאש 90)

בסביבה הקרובה של נתניהו נחושים לחסל את הבית היהודי ולנכס את קולותיהם של שקד ויוסי ברודני, לפחות בשלב הנוכחי. לפי ההערכות, בשבועיים הקרובים ינקוט הליכוד את פעולת החיסול המסיבית במטרה לגרום לשקד לפרוש על רקע המצב הקטסטרופלי בסקרים, בהנחה שתשרוד ותישאר על אותם 2% מכושפים.

אם שקד תישאר עומדת על רגליה, בשלב הבא אולי יעברו ממקלות לגזרים וינסו להגיע איתה להסכמות. אומנם היום איש בליכוד או בימין לא מנהל עם שקד או עם אנשיה מו"מ של ממש, אך ברמת הרעיונות האפשריים מניחים כי אולי יש טעם להציע לה קיצור פז"מ בליכוד ותיק או תפקיד דיפלומטי אחרי הבחירות, תמורת פרישתה מהמרוץ.

עוד רעיון שצבר תאוצה בימים האחרונים הוא כי יש להעביר את כל כובד הלחצים משקד לשותפה לרשימה, ברודני. ממליץ מי שממליץ לשכנע אותו להצהיר על פרישתו כדי לא לסכן את קולות הימין. "בשונה משקד, לברודני יש גם תוכניות קונקרטיות לקראת הבחירות המוניציפליות בשנה הבאה. ייתכן שמולו נוכל לפעול בצורה יעילה יותר".

אף הצעה, כאמור, לא הבשילה, כל שכן, לא הועברה. בסביבת שקד לא מפסיקים להדגיש כי דבר לא יגרום לה להודיע על פרישה, וב־1 בנובמבר היא תתייצב בקלפי מול המצלמות כדי לשלשל פתק עם האות "ב". ייתכן שזה אכן מה שיקרה לבסוף. אולם ייתכן שבישורת האחרונה כל מה שנראה מופרך במהלך החגים, יהפוך מיד אחריהם לאופציה ריאלית.