הוועדה המוניטרית תתכנס ביום שני כדי לקבל ולפרסם את אחת ההחלטות החשובות הנוגעות לכל אחד מאיתנו. לא, לא, זו לא שאלת פתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני. גם לא סוגיית תקיפת מתקני הגרעין באיראן, ואפילו לא בחירת צד במלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בסך הכל מדובר בהחלטה על גובה הריבית במשק.
לצד הכבוד לנושאים כבדי המשקל שהוזכרו לעיל, גובה הריבית משפיע על כל אורחות חיינו: החל מקניית דירה וקבלת משכנתה, המשך בנסיעה לחו"ל וכלה בהחלפת המכונית או קנייה בסופר. בנימין נתניהו קרא לזה פעם "החיים עצמם".
דיוני הוועדה יחלו כבר ביום ראשון, ויום לאחר מכן תפורסם ההחלטה. כל החלטה שתתקבל, ולא משנה מה היא, תהיה כבר סיבה לחשבון נפש ביום הכיפורים. זו יכולה להיות "החלטה נִצית", שבעקבותיה תוקפץ הריבית ב־0.75% - ואולי אף ביותר. זו גם עשויה להיות החלטה "יונית", שבמסגרתה תועלה הריבית בשיעור "צנוע" יחסית של 0.5%, ואולי פחות. ההחלטה כרוכה בהתלבטות לא פשוטה, המכניסה את הנגיד, פרופ' אמיר ירון, לדילמה. מצד אחד ישנם הנתונים ה"אובייקטיביים", שלאורם אמורה להתקבל ההחלטה, כמו שיעור האינפלציה, היקף הגרעון המסחרי, שיעור התעסוקה, שוק הדיור ועוד.
החברים בוועדה יתקשו הפעם להתעלם מהעובדה שמדד אוגוסט ירד ב־0.3% ושמדד ספטמבר יהיה אפסי. האינפלציה, שהייתה עד לפני חודשיים גבוהה מ־5% לשנה, מתכנסת לכיוון ה־4%, ובתחילת 2023 צפויה לחזור ליעד הממשלתי של 1%־3%.
אבל הצד השני של המטבע הוא סביבת האינפלציה העולמית והתמודדות של נגידי הבנקים המרכזיים בעולם איתה. הריבית באירופה זינקה, וגם יו"ר הפד האמריקאי ג'רום פאוול העלה אותה בשבוע שעבר ב־0.75% לשנה.
בארה"ב חוששים שהאינפלציה לא תדעך בקרוב, רוצים לכרות את ראשה בגרזן, ולכן נוקטים גישה סופר־נִצית. אם הנגיד יסתפק בהעלאה מתונה, הוא ישדר לשוק את האמונה ששיא האינפלציה מאחורינו. אולם אם יקפיץ אותה ב־0.75% - המסר עלול להתפרש כפאניקה.
לחברי הוועדה המוניטרית שמורה הזכות לפענח ולפרש את הנתונים ובהתאם לכך לגזור את הציפיות לעתיד. אלא שבניגוד לעבר, שבו חלק מהחברים - כמו פרופ' ראובן גרונאו - היו לעתים באופוזיציה לעמדת הנגיד, ההרכב הנוכחי מוביל למסקנה הבלתי נמנעת שכל חבריו יתיישרו עם עמדת הנגיד, תהא אשר תהא. אגב, שלא במקרה, כל החלטות הריבית בשנה האחרונה התקבלו "פה אחד".
בהחלטה הקרובה ניתן יהיה לדעת אם הנגיד יתעלה מעל לרעשי הרקע החיצוניים. ניתן יהיה לדעת אם עצמאות בנק ישראל תישמר, או שהוא ילך לפתרון הקל ויחקה את הנגיד האמריקאי.
אני מאמין שיש לנקוט את הגישה היונית, המתונה יותר. אלא שבפועל, אני בטוח שהנגיד לא יעמוד בפיתוי - ויזניק את הריבית ב־0.75%. העיתוי הוא חודש לפני הבחירות, ושום גורם פוליטי לא יעז ללכת ראש בראש עם הנגיד.
אפרופו יום הכיפורים המתקרב, מדובר בבשורת איוב למקבלי משכנתאות הפריים, לאלה שעדיין לא נגמלו מהאוברדראפט או לאלה המגהצים את הכרטיסים בעסקות תשלומים - בלי להביא בחשבון שפעם הם גם יצטרכו להחזיר את הכסף.
בליל 21 בספטמבר 2022 מצאה ועדת רגולטורים את העיתוי הביזארי ביותר לפרסום דוח חריג במהותו. ביזארי, משום שמדובר היה בערב ראש השנה ומעט יותר מחודש לפני הבחירות. מי בכלל יתייחס להמלצות בעיתוי מוזר כזה? הוועדה לבחינת הריכוזיות הפיננסית־ריאלית קבעה שהגופים המוסדיים (חברות ביטוח ובתי השקעות) הם ריכוזיים. וואו, ממש נפלתי מהכיסא.
באין ספור טורים שפרסמתי אחרי המלצות "ועדת בכר" ב־2005, הזהרתי שהריכוזיות במערכת הבנקאית, שכל כך חששו ממנה, תנדוד לענף הביטוח, על כל המשתמע מכך (כמו העלאת דמי הניהול ללקוחות).
ואכן, הגופים המוסדיים הגיעו לממדים של מפלצת פיננסית, והם מנהלים, נכון למחצית 2022, כספי ציבור בהיקף 2.8 טריליון שקל - פי שניים מהתוצר המקומי הגולמי.
לנוכח הנתונים האלה המליץ הצוות לבחון הטלת מגבלות עליהם והגברת שקיפות – ואולי, בעתיד, לבחון את האפשרות לפצלם. הדוח פורסם כחודש בלבד לפני שד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון והביטוח, מסיים את תפקידו.
עושה רושם שמסקנות חברי הוועדה סומנו מראש ולא נתנו לעובדות לבלבל אותם. למשל, הם התייחסו להשקעות ה"נוסטרו" שבבעלות חברות הביטוח עצמן ולכספי העמיתים כאל אותו כסף. זאת, אף שבפועל מדובר במערכות השקעה נפרדות לחלוטין.
הם העלו את סוגיית ניגודי העניינים, שעלולה הייתה להתעורר בענף הביטוח. כמו בכלל ביטוח, כשאלפרד אקירוב ביקש לרכוש את השליטה בחברה שהשקיעה באלרוב שבבעלותו, תוך התעלמות מהחומות הסיניות וההפרדה בגופי ההשקעות בענף.
ואחרי שגירשו את הבנקים והטייקונים מניהול הכספים וכאשר שוקלים לעשות זאת היום לגבי ענף הביטוח, מי יהיה מסוגל לנהל בעתיד את טריליוני השקלים? האם ניתן יהיה לייבא דרך עלי אקספרס מנהלי השקעות במחירי סוף העונה?
בכל מקרה, הכספים מנותבים לגופים המוסדיים מכוח חוק (כמו ניהול כספי פנסיית חובה) שמשרד האוצר עצמו יזם. החל מאוקטובר יתווספו לגופים המוסדיים אותם כספים (30% מהצבירה) המושקעים היום באיגרות חוב מיועדות של האוצר.
האוצר עצמו דחף לכך במסגרת חוק ההסדרים. כעת, יד אחת של האוצר ממשיכה להזרים לגופים המוסדיים כספים ומאכילה את המפלצת, בזמן שהיד השנייה מזהירה מהתוצאות.
שווה להתייחס לרגע למונח "ריכוזיות", שהפך בעשור האחרון למושג המסמל בתוכו את כל תחלואי שוק ההון והמערכת הפיננסית הישראלית, עוד מימי הרצל. עדיין לא ברור כיצד עד לתגלית ה"ריכוזיות" התרחש הנס שבו נוהל המשק בצורה מעוררת השתאות, ופיתח את אומת הסטארט־אפ, מאגרי הגז ותעשיית הנשק. אולם גם אם נניח שקיימת ריכוזיות בגופי החיסכון המוסדיים, מהי המשמעות? האם התחרות נפגעת? ממש לא - ואת זה אפילו הוועדה קובעת. התחרות מתנהלת במלוא עוזה, ומחוללי התחרות הם סוכני הביטוח.
גם לפוליטיקאים, הפוקחים עין על גובה דמי הניהול, הייתה תרומה. ואכן, דמי הניהול שנגבו ב־15 השנים האחרונות בקופות הגמל צנחו מ־2% לשנה (על הצבירה) לפחות מ־0.5%, והם נמוכים אפילו מאלה שנגבו בעבר על ידי הבנקים. רמת השירות השתפרה, והתחרות ניכרת בצמיחתם של גופי ניהול עצמאיים, כמו אלטשולר שחם, שעד לפני עשור נחשבו לקוריוז.
העובדה שחברות הביטוח ובתי ההשקעות מנהלים טריליוני שקלים מגדילה משמעותית את כוח המיקוח שלהם - בעיקר בהשקעות בחו"ל. כסף גדול עושה את ההבדל, הן ברצינות הניהול והן בהזדמנויות ההשקעה. מי שמנהל 100 מיליון שקל, יקבל יחס נחות בהשוואה להזדמנויות ההשקעה שעומדות בפני מי שמנהל 250 מיליארד שקל.
הממונה על שוק ההון, האחראי על הגופים המוסדיים, הציג דעת מיעוט השוללת את מסקנות הוועדה. ד"ר ברקת קבע: "בעמדת מיעוט קבעה הרשות כי לאור האינדיקטורים הרבים שהוצגו לצוות, המעידים על עוצמת התחרות בענפי החיסכון ארוך הטווח והביטוח, התברר שלא קיימת בעיה צרכנית בתחומי החיסכון ארוך הטווח".
די היה בעמדתו של רגולטור כה עוצמתי כדי לגנוז את מסקנות הוועדה או לפרסם אותה רק לאחר שהממונה הבא על שוק ההון ישמיע את דעתו. למרות זאת, הם לא התאפקו ופרסמו, משום שהרי לא ייתכן שחבריה המכובדים השחיתו את זמנם לריק.
המסקנות הסופיות היו חלביות ונטולות המלצות אופרטיביות. אחת המוזרות שבהן הייתה להקים ועדה נוספת, שתבחן את המלצות הוועדה הנוכחית ואולי לפעול לפיצול נוסף של הגופים המוסדיים. ועל כך נאמר, דינן של ההמלצות להיזרק לפח האשפה של ההיסטוריה הפיננסית.
אתמול התנהל יום המסחר האחרון בבורסה לספטמבר, ובכך נסגר הרבעון השלישי של 2022 (יולי־ספטמבר). היום (שישי) גם ייסגרו סופית מאֿֿזני החברות הציבוריות לרבעון השלישי, והדוחות יפורסמו במרוצת אוקטובר־נובמבר.
מרבית החברות הבורסאיות, ובכלל זה חברות התיירות והתעופה, חוזרות לשגרת העסקים הרגילה. נגיף הקורונה עדיין לא התפוגג, אבל במונחים עסקיים אין לו משמעות. לפי תנועת הנוסעים בנתב"ג, ב־2022 יפקדו את אולמות הנוסעים כ־20 מיליון תיירים (לעומת שיא של 24 מיליון לפני הקורונה).
החברות הבורסאיות הושפעו ברבעון האחרון מגורמים כלכליים חיצוניים לפעילותם, ובראשם התנהגות הבורסה, הריבית במשק והאינפלציה. גם הסביבה העסקית הבינלאומית, ובראש מחירי האנרגיה, השפיעו.
הריבית הממריאה תיטיב עם מאזני הגופים הפיננסיים מכיוון עסקי נוסף. המרווח בין ריבית הזכות לריבית החובה בבנקים יתרחב, מה שיגדיל את רווחי המימון.
גורם נוסף שישחק לטובת רווחי הבנקים הוא פערי המדדים בין הרבעון השלישי השנה ל־2021. פערי מדד חיוביים מגדילים את ההכנסות מהתחייבויות צמודי המדד כמו משכנתאות ואשראי עסקי, ומדובר בפוטנציאל של מאות מיליארדי שקלים. בנק מזרחי טפחות, בניהול משה לארי, הולך לחגוג את רווחי המשכנתאות, ואיתו גם בנקים כמו בנק לאומי, שגילו את מכרה הזהב.
הריבית גם מיטיבה עם ענף הביטוח. בלי להיכנס לחישובים אקטואריים מסובכים, נאמר שריבית גבוהה מפחיתה את מאגר ההתחייבויות הנוכחי למבוטחים שבמאזן וההפרש מוצג כרווח. לעומת זאת, ריבית גבוהה יותר פוגעת בהוצאות התפעוליות של גופים עסקיים מוטי התחייבויות פיננסיות, ובראשם חברות נדל"ן (מסחרי ולמגורים), תעשייה ורשתות מסחר וקמעונאות. אם ברבעונים קודמים היו חברות נדל"ן ששערכו נכסים והוסיפו לרווחים עשרות או מאות מיליוני שקלים, ברבעון הזה זה לא יקרה. אולי ההפך.
ואילו הצרות הביטחוניות של העולם הינן הזדמנות עסקית עבור חברות האנרגיה ותעשיות הנשק - גם ברבעון השלישי. חברות כמו קבוצת דלק של יצחק תשובה, נאוויטס פטרוליום של גדעון תדמור, רציו של יגאל לנדאו וישראמקו של קובי מימון הזניקו את הכנסותיהן ורווחיהן בעקבות משבר האנרגיה העולמי, שהכה במיוחד באירופה.
חברות ביטחוניות כמו אלביט מערכות, התעשייה האווירית (שתנפיק את מניותיה עד סוף השנה) ואחרות הרוויחו מהמתיחות הביטחונית בעולם - בעיקר מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. כך גם במדינות אחרות בעולם, ובראשן איראן, המתחזקת חוסר שקט עם שכנותיה (כולל מדינות המפרץ). שלא במקרה, ישראל הולכת ותופסת מקום נכבד בתעשיות הנשק בעולם, בין השאר בזכות החדשנות הטכנולוגית והיותה המדינה היחידה המתפקדת כמעבדת ניסוי של כלי נשק.
נשיא לשכת רואי החשבון חן שרייבר מסיים בימים אלה שנה בתפקיד. שרייבר הוא נשיא לא שגרתי, ובשנה שבה כיהן בתפקידו הספיק לעורר מספר מחלוקות. תומכיו בלשכה מריעים על הצעדים שאותם נקט. מתנגדיו מבקרים אותו קשות.
בסרטון ברכה שהפיץ ערב ראש השנה הוא מונה בראש הישגיו צירוף 5,000 רואי חשבון חדשים - מהלך המעצים את הלשכה. בנוסף הוא מציין את השקת מרכז ההשמה לרואי חשבון בשיתוף חברת מעו"ף, הקמת מועדון "ארנה" לסקטורים העסקיים ומהלכים נוספים. שרייבר הבטיח לדווח אחרי החגים על קידום סוגיית הלשכה הסטטוטורית והמלצות ועדת המומחים, שתוגש לשולחן הממשלה.
"אני יכול להגיד כי ב־15 בספטמבר לא קיבלתי אפילו תלונה אחת. הלחץ על רשות המסים עזר בזכות המאבק הנחוש. היום, אלפי רואי חשבון מרגישים הקלה, ואני שמח שזה קרה לקראת ראש השנה".
"אולם ביחס לסטודנטים יש בשנה האחרונה שינוי חיובי בתדמית המקצוע ובאפשרויות לבוגרי המקצוע לנהל קריירה בכל תחום, כמו פיננסים וניהול. יותר סטודנטים צעירים מגיעים למקצוע ומתחרים בשכר בהייטק. שכר העבודה של המתמחים עלה, והשכר ההתחלתי עומד על 10,000 שקל בחודש".
"אני מקדיש לעבודה 24/7, ואיני חושש להיאבק מול רגולטורים כמו רשות המסים. אברך כל נשיא שיסכים לקחת את הנושא במשרה מלאה ויקבל את התמורה הראויה. זה מה שהמקצוע צריך. מי שייקח את הג'וב, חייב להיות מתוגמל - גם אם זה יהיה מישהו אחר".
"למשל, באחת ההחלטות החשובות שהתקבלו בישיבת הוועד האחרונה נקבע כי ישיבות ועד מרכזי חייבות בנוכחות מינימלית של עשרה חברים. הדבר נועד להבטיח שהישיבות תהיינה רציניות ולא תנוצלנה למחטפים. בוועד המרכזי יש 24 חברים, ולפי התקנון הנוכחי די היה בשישה נוכחים לכנס ישיבה. המשימות המקצועיות שעל הפרק בשנה הקרובה הן רבות, ואפעל לקידומן בנחישות לא פחותה מכפי שנהגתי בשנה האחרונה".
התרעות פיקוד העורף