ראיתם בטלוויזיה, באתר או בבלוג דיווח חיובי על מלון עם חדרים מרווחים, סוויטות מפוארות, טיפולי ספא מפנקים ונוף מרהיב. האומנם? ואולי זה קורה רק למי שמסקר, בדרך כלל אורח של המלון? כאשר איש יחסי ציבור מזמין מישהו כדי לסקר מלון, הוא ידאג מן הסתם לפנק ולפנק ולפנק. אתם כנראה תיתקלו במציאות שונה.
בראש השנה נאלצתי להשתתף בישיבת דירקטוריון במלון חמישה כוכבים באחד מחופי אתונה. הוזמן עבורי חדר ונשלח נהג לאסוף אותי משדה התעופה. הגענו למלון יפהפה שחזיתו פונה לים ולידו משתרעת בריכה. לאן שתביט תראה רק טורקיז וטורקיז, אלא אם כן אתה נמצא בחדר שהוקצה לי. מהחדר שלי אי אפשר היה לראות את הים וגם לא את הבריכה.
במרחק של מטרים ספורים ממרפסת חדרי התנשא הר, והתחושה הייתה שאני נמצא מול חומה של בית סוהר. לפני שהשתלטה עליי הדפרסיה, ירדתי לקבלה וביקשתי להחליף את החדר. נעניתי שאלה החדרים שהוקצו למשתתפי הדירקטוריון. תמורת סכום כסף נוסף, ששולם במזומן, שודרגתי לחדר שצפה אל הים. הטורקיז חזר לי לעיניים והשמחה ללב, עד שנכנסתי להתקלח.
הכיור, האמבטיה עם המקלחת והאסלה התגודדו יחדיו בחדרון קטן. בין האמבטיה לאסלה הפרידה מחיצת זכוכית, ואף שלכל הדעות במצבי הנוכחי אני נחשב אדם רזה - התקשיתי להסתובב ימינה ושמאלה בזמן המקלחת בלי להיתקל שוב ושוב במחיצה. החדר התאים את עצמו לחדר האמבטיה מבחינת גודלו, כשהמרחק בין המיטה לטלוויזיה לא עלה על 70 סנטימטר.
למחרת יצאתי בתשע לפגישה והשארתי על הדלת את הסימן המקובל שפירושו "נא לסדר את החדר". כשחזרתי להפסקת הצהריים בשעה שלוש - עדיין לא נכנס איש לסדר את המיטה ולהחליף את המגבות. יש לציין שבחדר במלון הספא לא היו חלוקי רחצה, והכניסה לספא ולבריכה המקורה הייתה בתשלום נוסף, כנ"ל אם חשקה נפשך בארוחת הבוקר בספל אספרסו או קפוצ'ינו מהמכונה. אינך מוכן להסתפק בקפה סטנדרטי? שלם במיטב כספך עבור מנת הקפאין המפונפנת שלך, אדוני.
אינני יודע אם התנהלות זו נובעת מהמצב הכלכלי הקשה השורר ביוון בתקופה זו של פוסט־קורונה, אבל אני די בטוח שצוות טלוויזיה או בלוגרים שהיו מגיעים לאתר הנופש היו זוכים לחוויה שונה. חברים, לפני שאתם מזמינים חדר במלון, ודאו את מיקומו ואת מידותיו, וקראו את האותיות הקטנות.