נתחיל מהסוף: יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו מתנגד בחריפות להסכם הגז עם לבנון. הוא מכנה אותו "הסכם כניעה" הכולל מסירת שטחים טריטוריאליים ללבנונים, מימון כספי טרור של חיזבאללה באמצעות כספי הגז, והפך את יאיר לפיד כמעט לבוגד. הוא גם הרחיק לכת וטען שכראש ממשלה עתידי הוא לא יקיים את ההסכם, כאילו אין שום המשכיות.
חזרה שבע שנים לאחור, לשנת 2015. מתווה הגז המפורסם עמד על סדר היום ואושר בממשלת הליכוד. לו המתווה היה מושג על ידי ממשלת השינוי בראשות יאיר לפיד, ולא על ידי ממשלת נתניהו־שטייניץ (שהיה שר האנרגיה), ביבי היה תוקף גם אותו בחריפות. הוא היה מגנה את "הכניעה לטייקונים", מתלונן על היקף הייצוא המוגזם של יצרניות הגז, את הפגיעה באינטרסים הביטחוניים וכדומה. אז, נתניהו דחף בכל כוחו את אישור המתווה, וטוב שכך, ואפילו רמס בדרך את מנהלת רשות החשמל שהייתה באופוזיציה להסכם. לצורך העניין הוא אף גייס חוות דעת חיובית מהמועצה לביטחון לאומי בראשות יוסי כהן (שמונה מאוחר יותר לראש המוסד). זו הסבירה מדוע צריך לתמוך במתווה, והדגישה את היתרונות האסטרטגיים שלו מול מדינות האזור.
אגב, יתרונות כאלה חייבים תמיד לבוא בחשבון, ולא משנה עם מי נחתם ההסכם, כי אחרי הכל אנחנו עדיין לא שווייץ של המזרח התיכון. זאת הסיבה לכך שבמסגרת הסכמי השלום עם ירדן תרמנו מדי שנה 50 מיליון מ"ק מים ללא תמורה. זה מחיר השלום, ונתניהו המשיך את ההסכם.
בתקופת נתניהו הועברו לחמאס באמצעות קטאר מזוודות כסף מזומן שצמחו מ־15 מיליון דולר לחודש ל־50 מיליון דולר בחודש, בשם הרצון לשמור על שקט תעשייתי בעזה. לא שזה עזר הרבה, אבל הכוונות היו טובות. בנובמבר 2019 הוחזר "אי השלום" בארם נהריים לירדן, לאחר שהמלך עבדאללה סירב, עקב יחסיו העכורים עם נתניהו, להאריך את תוקף נספחי השלום. אף אחד לא דיבר אז על מסירת שטחי מולדת או כניעה לטרור.
אלא שמאז נתניהו נקלע לאופוזיציה ולפיד מכהן כראש הממשלה. השבוע, אחרי שהושג ההסכם עם לבנון בחסות ארה"ב, הימין קפץ נגדו אף שהמילה "פלסטינים" אפילו לא הוזכרה בו. כבמטה קסם, כל השיקולים של נתניהו שהיו בתוקף לגבי מתווה הגז נעלמו, והוא חזר להתנהג כאופוזיציונר חסר גבולות. הוא תקף את ההסכם כאילו הוא בן בית אצל נסראללה ובקואליציה עם איראן, המתנגדת לאזכור המילה "ישראל" בכל הסכם שהוא.
זה לא מפתיע, כי מדובר במי שעמדתו מתכתבת עם עמדת ח"כ מירי רגב, שיצאה כזכור נגד כל יוזמה או החלטה של הממשלה, גם אם היא טובה לאזרחים. היא טענה ש"אין כאבי בטן על חיילים, נשים מוכות או נאנסות". אפילו אם הממשלה הייתה יוזמת החלטה על ביטול המס על הכנסות ניצולי שואה, האופוזיציה הייתה מתנגדת. התנגדותו של נתניהו להסכם נובעת אך ורק ממניעים פוליטיים ציניים. הרי הוא עצמו ניסה במשך שנים לחתום על מהלך דומה ללא הצלחה.
בניגוד למתווה הגז, ההסכם מקבל הסכמה מלאה והמלצה חמה מכל גורמי הביטחון הגלויים והסמויים. אין שום אופוזיציה רשמית למעט זו של אנשי הליכוד, שתקפו אותו עוד לפני שקראו אותו.
הממשל האמריקאי, שיזם את ההסכם, חיבק את הצדדים וסיפק לישראל את הערבויות המתאימות. בניגוד לוויתור של נתניהו על שטחים, ישראל מוותרת ללבנונים על שטח טריטוריאלי סמלי ובתמורה מקבעת רשמית את הגבול הטריטוריאלי הימי. האמריקאים והעולם יכירו לראשונה בקו הגבול הבינלאומי הימי מול לבנון. נמשיך להפיק גז בביטחון מלא ממאגר "כריש" הנמצא בשטחנו. גם משטחי שדה צידון־קאנא הלבנוני, שעל חלקה בו ישראל מוותרת לכאורה, היא תיהנה מתמלוגים, בהנחה שאכן יימצא שם גז.
מחירי הגז נמצאים בשיא, ולכן טוב שיימצא גז נוסף באזור. הוא יפחית משמעותית את התמריץ של לבנון (או חיזבאללה) לצאת למלחמה ויחזק את מצבה הכלכלי של ביירות. בשורה התחתונה, הסדרת המחלוקת בנושא הגז היא win־win לשני הצדדים.
אז תנו רגל על הגז ואשרו בהקדם האפשרי את ההסכם, גם אם מדובר בשעה לפני הבחירות. אין שום סיבה לעיכוב, וטוב שבג"ץ דחה עתירה של ארגוני ימין לעיכובו. העיתוי קריטי, שכן ביירות נותרת החל מ־1 בנובמבר ללא הנשיא מישל עאון. במזרח התיכון מה שאינו קורה היום, אולי כבר לא יקרה לעולם.
מדד המחירים לספטמבר, שהוא מדד חגי תשרי, יתפרסם היום בצהריים. בתקופה שבין החגים, כשרבים מאיתנו בחופשה בארץ או בחו"ל, הכלכלה מפנה את מרכז העניינים לטובת בטן־גב. ובכל זאת, למדד האחרון שלפני הבחירות יש משמעות מיוחדת. הוא יקבע אם האינפלציה מתחילה להתכנס לתוך עצמה, מה שעשוי בהמשך לעודד את הנגיד אמיר ירון להוריד את הרגל מהגז בכל הנוגע לריבית. נזכיר שמדד אוגוסט ירד ב־0.3% בעיקר בזכות ירידת מחירי הדלק, הוצאות הנסיעה לחו"ל וירידת מחירי הפירות.
האנליסטים סבורים שגם בספטמבר צפוי מדד כמעט אפסי, אם כי לא שלילי. מה שימשוך את האינפלציה כלפי מטה יהיה מחירי הדלק וההלבשה בגלל סוף העונה. מאידך, מחירי השכירות, המשקפים את עלות אחזקת הדירה (שירותי דיור בבעלות), יתרמו למדד כמחצית האחוז.
מחירי הדירות, שאינם כלולים במדד ועלו בשנה האחרונה ב־17.9%, צפויים לרדת החודש. ב־12 החודשים האחרונים הסתכמה האינפלציה ב־4.6%, ובהנחה שהמדד הנוכחי אכן יהיה אפסי, האינפלציה תשייט לכיוון ה־4%, ובהמשך תגיע לטווח היעד הממשלתי.
נתוני המדד מייצגים את סביבת האינפלציה הבסיסית במשק. בבנק ישראל מעריכים שהנתונים כבר פחות מושפעים ממחירי הסחורות, האנרגיה ועלויות ההובלה. בהחלטת הריבית בשבוע שעבר, שבה הריבית עלתה ב־0.75%, כל הנתונים האלה הובאו בחשבון.
החלטת הריבית הבאה תתקבל ב־21 בנובמבר ותהיה האחרונה לשנת 2022. במועד זה צפויה החלטה "יונית" יותר, והריבית תעלה ב־0.5% ואולי פחות. הנגיד יתחיל לאחר מכן להוריד את הרגל מדוושת הגז של מכונית המרוצים ששמה גובה הריבית. בתחילת 2023 הוא אולי יקנח בהעלאה נוספת של 0.25%, וזהו. ריבית בנק ישראל תגיע ל־3.5% ותעצור שם עד להודעה חדשה. אם אכן פעמי ההאטה במשק והמיתון בארה"ב יגיעו מוקדם מהצפוי, אפשר אפילו לפנטז על אפשרות להורדת ריבית.
ומה עושה הצרכן הממוצע עם שפע הנתונים, עם כל הכבוד לאינפלציה ולפריים? למשקיעים הסולידיים עם כסף פנוי, סגירת הכסף בפיקדון שקלי לשנה בריבית הצמודה לפריים היא החלופה המומלצת ביותר. כיום ניתן לקבל בחלק מהבנקים ריבית של פריים מינוס 1.5%, כלומר 2.75% לשנה. בבנק הדיגיטלי זירו וואן (כן, תתרגלו לשם) הריבית אפילו גבוהה יותר. כשהפריים יעלה בהמשך הדרך, הריבית תהיה גבוהה יותר.
אם הכסף ייסגר בריבית קבועה, בחלק מהבנקים (כמו בנק יהב) ניתן לקבל לשנתיים ריבית מצטברת של 7.1% לשנה, שהיא פחות או יותר האינפלציה הצפויה בתקופה זו. צריך להביא בחשבון שמהריבית מנוכה מס של 15%.
לכל אלה השוקלים לקנות דירה ולקחת משכנתה, מומלץ להתאזר בסבלנות. בתוך שנה המחירים צפויים לרדת, וגם הריבית העולה עשויה לקבל תפנית.
מעטים בציבור הרחב שמעו את השם ירון גינדי, אבל בקרב בעלי המקצוע הוא ידוע ועוד איך. נשיא לשכת יועצי המס הוא אחד האישים שאוזנו של שר האוצר אביגדור ליברמן כרויה לשמוע את דעותיו והמלצותיו. המקרה הבולט ביותר היה כשהוביל מאחורי הקלעים את המגעים מול בכירי האוצר בנוגע לפיצוי עסקים שנפגעו מנגיף אומיקרון. לפני שבועיים הוא פגש את שר האוצר באחד מכנסי הנדל"ן, והשניים החליפו מילים חמימות.
שלא במקרה גינדי מוזכר כאחד המועמדים לתפקיד מנהל רשות המסים, במקום המנהל הנוכחי ערן יעקב, שאמור לסיים את תפקידו במרץ 2023.
"פקידי האוצר טענו באופן גלוי שלא צריך לפצות את המגזר על נזקי המגיפה. אני שמח שהיה שר אוצר שלא חשב כמוהם, היה יותר קשוב ורגיש למשבר במגזר העסקי וקיבל החלטה אמיצה לסייע לעסקים שנפגעו", אומר לי גינדי. "יש יזמים צעירים מוצלחים מאוד, והפיצוי תרם להתאוששות שלהם ולצמיחת המשק לאחר מכן. ללא הפיצוי לעצמאים, המשק היה מתקשה להתאושש מהמשבר. העצמאים החזירו למדינה בריבית דריבית את המע"מ ונוצרו עודפי גבייה".
כעת נגיף הקורונה מאחורינו, ויועצי המס מסתכלים קדימה אל האתגרים החדשים שיבואו לידי ביטוי בכנס השנתי של יועצי המס שיחל בסוף החודש באילת. על סדר היום עומדים אתגרים לא פשוטים.
מה קורה עם הכנסות ממיסוי בינלאומי של תושבים החיים במקביל בחו"ל ובישראל? האם יש צורך בתשלום מס על הכנסות של בלוגרים או מובילי דעת קהל, ואיך ממסים אותם? האם "הטבות נלוות" הניתנות לסלבריטאים, כמו שעונים, מכוניות או דירות בהנחה, חייבות במס? שאלות אלו יעלו בכנס השנתי לצד נושאי מיסוי הנוגעים למקרו כלכלה.
"אין צורך בתוכנית עבודה חדשה. הלוואי והממשלה החדשה תיישם את תוכנית המיסוי שכבר הגשנו לממשלת השינוי, ומדובר בראש ובראשונה ברשת ביטחון לעצמאים, כולל הגנות סוציאליות. להיות שכיר הרבה יותר קל מלהיות עצמאי. אבל אסור שתהיה מדינה אחת לשני עמים: עם העצמאים, שהוא מופקר, ועם השכירים, שהוא מוגן", אומר גינדי.
בראש המלצות יועצי המס שיונחו בפני הממשלה החדשה תעמוד הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית: עצמאי יוכל להוציא לעצמו תלוש שכר, לשלם ביטוח לאומי כמו שכיר, ולקבל את כל הזכויות בדיוק כמו שכיר. בנוסף, מדובר על השלמת רשת הביטחון המובטחת לעצמאים, כולל פיצויי פיטורים ותשלום פיצוי מהביטוח הלאומי גם בגין מחלה קשה. המהלך יחייב את הרחבת חוק הביטוח הלאומי בגין מחלות קשות לעצמאים.
אחת מההמלצות המרכזיות לשר האוצר החדש נוגעת כצפוי למיסוי הנדל"ן ושכר דירה: במסגרת חוק עידוד השקעת הון למשכירים דירות למגורים, מומלץ לקצר את תקופת ההשכרה מ־15 שנים לחמש שנים (כפי שהיה עד היום), כדי לעודד יזמים לבנות.
מהלך נוסף, שממשלת השינוי לא העזה לנקוט עד היום, הוא ביטול הפטור מהשכרת דירה למגורים, תוך אפשרות לקיזוז המס במקרה שהמשכיר שוכר במקביל דירה אחרת.
"עליית מחירי הדיור אינה גזירת משמיים. היא נובעת ממשבר מנהיגות. הממשלה החדשה צריכה למנות שר לענייני דיור שירכז את כל נושא הדיור. הוא יטפל בנושאים מול הרשויות המקומיות המפסידות מהתחדשות עירונית, מול היזמים, וכמובן מול הדיירים. רק כך ניתן יהיה לפתור את המשבר", אומר גינדי.
יו"ר ועדת הכספים לשעבר משה גפני אינו מבזבז אף דקה. גם במהלך החג הוא טווה מהלכים פוליטיים בתוך גוש הימין במטרה לחזק את הסיכויים האלקטורליים של יהדות התורה לקראת הבחירות. וכן - גפני מעוניין עדיין לחזור לתפקיד יו"ר ועדת הכספים, כדי לתקן לדבריו את תחלואי הממשלה הקודמת.
"אי אפשר לעשות פוליטיקה בלי רעש על החרדים. אני אבקש דבר פשוט: שמה שסוכם לגבי עובדי ההוראה יהיה בתוקף גם לגבי החינוך העצמאי והתורני. ככה זה כתוב גם בחוק. לדוגמה בחינוך העצמאי הפסיקו את תקציב הזהירות בדרכים. האם תלמידים חרדים אינם זקוקים לזהירות?".
התרעות פיקוד העורף