בסרטי קולנוע, העיר מיאמי בארצות הברית נראית תוססת, חריגה. חצי גן עדן. זה הקצב הלטיני וגם השחקן וויל סמית, שלפני הסטירה המצלצלת באוסקר מכר לי את התחושה שמדובר במקום סופר־שמח ושווה.
מי שקורא את הטורים שלי יודע שבקצה של כל מחשבה חיובית נוחתת עליי בדרך כלל מציאות עגומה. גם הפעם. נכון, כל מה שאמרו על מיאמי מדויק, בהיבט של האנשים, המוזיקה והכיף. אבל יש גם כמה חסרונות. נתחיל עם זה שחם פה מוות. גיהינום. מזג אוויר איום ונורא, שאוכל לתאר אותו כמו מישהו שרודף אחריך עם פן שפועל על מקסימום חום ובמקביל מתיז משפריצר מים חמים על פניך וגופך שלא מתאדים. לח ושורף. השמש נותנת בראש ומזיעים נון סטופ.
התרעות פיקוד העורף