שלום יצחק, התאריך היום הוא 4.11.2022, עברו 27 שנים מאז שכדורי אקדחו של איש הימין הדתי יגאל עמיר חיסלו אותך. ממש בימים אלו חוגגים חבריו ותומכיו את הניצחון ההיסטורי שלהם בבחירות לכנסת ולהנהגת המדינה. האמירה שלך מעל הבמה בערב ההוא מהדהדת לי בראש: “האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה". האלימות ניצחה, היא לא תכרסם את הדמוקרטיה - היא תחסל אותה.
אם יתממשו האיומים של “הכוכבים" הפוליטיים מודל 2022, יישפכו בקרוב אלפי ליטרים של אקונומיקה על מוסדות המשפט. אחר כך יעלה עליהם דחפור D9. יש חשש לא בלתי סביר שעשרות פרקליטים וקציני משטרה ייעצרו ויועמדו לדין בגין “תפירת תיקים", ושר המשפטים המיועד דודי אמסלם יחכך ידיים בהנאה. “אמרתי לכם", הוא יגיד לנו ויתגלגל מצחוק.
אני כותב לך ושומע בתקשורת, שעברה מהפך, את קולותיהם הצוהלים של איתמר בן גביר וחבריו. בן גביר הוא האדם שהוריד את הסמל מהרכב שלך והצהיר: “הגענו אל הסמל ונגיע גם אל רבין". אחד משותפיו לאידיאולוגיה ביצע, הוא הגיע אליך וירה. בן גביר רואה את עצמו כיום כמועמד לתפקיד השר לביטחון הפנים. הוא תותח־על ביחסי ציבור. הוא כבש את אמצעי התקשורת, ששיתפו איתו פעולה והרימו אותו לגבהים שהוא עצמו לא האמין בחלומות הוורודים שלו שיגיע אליהם.
יצחק, מפלגת העבודה שאתה היית אחד מראשיה וסמליה, הלכה פייפן. ראש המפלגה מרב מיכאלי סירבה להתאחד עם מרצ, תקעה כדור בלב של השמאל הפוליטי וחיסלה אותו. רמטכ"לים שבאו אחריך סופגים קללות וגידופים. קוראים להם “בוגדים", “רוצחים". מפגיני הימין החדש קוראים להם בשמות ממש כמו שקראו לך. הרמטכ"לים נחשבים “שמאלנים", שמוכרים את המדינה לערבים.
הנאשם בפלילים, ראש הממשלה בעבר וראש הממשלה בעתיד הקרוב בנימין נתניהו מחכך ידיים בהנאה וחוגג. הוא ניצח בבחירות. אנשי שלומו מש"ס ומהציונות הדתית, החרדים שכל מילה שנייה שלהם היא “בעזרת השם", ניצחו. העם בחר בהם, הבחירות היו דמוקרטיות, ומול רצון העם צריך להרכין ראש ולקבל את התוצאות.
בין האנשים שיהפכו לחברי כנסת בשותפות של בן גביר עם בצלאל סמוטריץ' ישנם טיפוסים מלאי שנאה. אנשים חשוכים, הומופובים, שונאי מיעוטים. אנשים שחולמים ועלולים לממש את החלום של “מדינת הלכה".
הרבה אנשים טובים קמו בבוקר יום רביעי אחוזי חרדה וחלחלה בגלל תוצאות הבחירות. אני ניבאתי שזה מה שיהיה. התערבתי ברדיו עם מאזינים על בקבוק ג'וני שחור שביבי ינצח. לעגו לי, אמרו שאני דפוק בראש. התערבתי עם עובדי הרדיו, יש נייר חתום שבן גביר ומפלגתו יקבלו 14 מנדטים. התערבות על ארוחה. גם הם לעגו לי. אמרו שאני פסיכי. כנראה אני לא, כנראה אני קורא את המפה יותר מכל הפרשנים המזורגגים שחושבים שהם מבינים וידענים גדולים. אכלו לקרדה ונחנקו מהתוצאות.
אני עצוב, יצחק. אני יושב מול הנייר ושר את שירו הקסום של אריק איינשטיין “יושב מול הנייר", זוכר את השיר? הנה תזכורת:
יושב מול הנייר
העט ביד כמו חרב
יושב מול הנייר
רוצה לשפוך הכל
יושב מול הנייר
רואה אותך נופלת
מביט אל הנייר
ולא יוצא לי קול
אוי ארצי מולדתי, את הולכת פייפן
שברת לי את הלב לחתיכות קטנות
היה לנו חלום ועכשיו הוא איננו
אני כל כך עצוב, בא לי לבכות
יושב מול הנייר
מתחיל לרדת ערב
יושב מול הנייר
בחוץ נהיה כחול
יושב מול הנייר
ואת שם מתמוטטת
מביט אל הנייר
טומן הראש בחול
אוי ארצי מולדתי, את הולכת פייפן
שברת לי את הלב לחתיכות קטנות
היה לנו חלום ועכשיו הוא איננו
אני כל כך עצוב, בא לי לבכות
יושב מול הנייר
העט ביד כמו חרב
יושב מול הנייר
רוצה לשפוך הכל
יושב מול הנייר
רואה אותך נופלת
מביט אל הנייר
ולא יוצא לי קול
אוי ארצי מולדתי, את הולכת פייפן
שברת לי את הלב לחתיכות קטנות
כן, היה לנו חלום ועכשיו הוא איננו
כן, אני כל כך עצוב, בא לי לבכות
כן, היה לנו חלום ועכשיו הוא איננו
כן, אני כל כך עצוב, בא לי לבכות, בא לי לכבות
אוי ארצי מולדתי (ושברת לי את הלב)
את הולכת פייפן (לחתיכות קטנות)
(כן, היה לנו חלום) אוי ארצי מולדתי
(כן, אני כל כך עצוב, בא לי לבכות, בא לי לבכות)
אוי ארצי מולדתי
את הולכת פייפן
אוי ארצי מולדתי...
יש לי דמעות בעיניים כשאני מפזם “אוי ארצי מולדתי, את הולכת פייפן".
ייתכן, יצחק, שבקרוב מאוד לא יהיו שופטים בירושלים. יישבו שם אנשים שמונו על ידי פוליטיקאים מריונטות, עושי דברם של אלו שמינו אותם. מפכ"ל המשטרה רב־ניצב קובי שבתאי אולי ייאלץ להתפטר. כמי שמכיר אותו, הוא לא יהיה מסוגל לפקד כמפכ"ל אם בן גביר יהיה השר לביטחון הפנים.
ועדת החוץ והביטחון, שיהיו בה חברים סמוטריץ', בן גביר ובנצי גופשטיין, תהיה הוועדה הכי מטורללת מאז קום המדינה. השר הבכיר בן גביר, שהורשע בתמיכה בארגון טרור, לא יוכל לדרוך על אדמת אמריקה בגלל החוק שלהם בנוגע למורשעים בעבירה הזו (על עבירות אלו בארץ חל חוק התיישנות).
יכול להיות, יצחק, שנשים ערביות יופרדו במחלקות הלידה בבתי החולים מנשים יהודיות. לא, לא אפרטהייד, סתם גזענות יהודית. ויש עוד המון דברים שעומדים לקרות, שבחיים לא היית מעלה על דעתך.
אין לי כוח יותר, אני חוזר לנמנם קצת אם אצליח. להרבה אנשים טובים, פטריוטים, דמוקרטים, הומניים זה יום שחור, יום קשה, יום עצוב. הלוואי ואתבדה, אבל נראה שהשיר הגאוני של אריק והמשפט הנבואי “אוי ארצי מולדתי, את הולכת פייפן", עומד להתממש. להתראות בקרוב.