הריבון אמר את דברו. העימות בבחירות היה בין הציבור היהודי לחברה הערבית. לא היה שמאל וימין, רק סנטימנט של תאווה לשלטון, לשליטה בקופה הציבורית, לטובות הנאה, למינויים פוליטיים למקורבים, ועל זה נשפך כל הבלה־בלה. ביבי ניהל קמפיין גדול לגוש שלו, יאיר'קה ניהל רק את מפלגתו, אז אין לו עתיד.
ההפרדה של כל המאכערים בטיפשורת של גוש ימין, שמאל וערבים לחוד היא גניבת דעת במקרה הטוב והונאה ציבורית במקרה הרע. ימין זה רק ליכוד והציונות הדתית. חרדים אשכנזים וחרדים מזרחים זה רק כדאיניקים בלי שום קשר אידיאולוגי, זולת האידיאולוגיה של קרבה לקופה. אין להם תפיסה ביטחונית, זולת התפיסה של השתמטות. אין להם סעיף במצע שהוא ימני טהור, רק הכייסף אצלם טהור. זו אולי אחת הסיבות שלא אוהבים יהודים בעולם.
השבוע פורסם דוח של המשטרה הפדרלית בגרמניה. 1,555 תקריות אנטישמיות נרשמו בגרמניה בשלושת הרבעונים של 2022, ממוצע של חמישה מקרים ביום. זו כמות שלא הייתה בגרמניה לפני 1931, תחילת הדרך הפוליטית של היטלר.
אבל זה לא מונע מההנהגה שלנו, כל הנהגה, להתחבק ולהתנשק עם שליטי גרמניה, כי אצלנו טוב לנו כשרע לנו, ושונאים אותנו. כפי שטען ינון מגל בתוכניתו ברדיו 103FM: "השואה היא תוצאה של התבוללות...". והעולם שתק, כי ינון אמר והוא מהחבר'ה הנכונים. אצל "הנכונים" לא צריך לדעת היסטוריה, מספיק לתמוך בביבי ולומר שהוא משיח בן דוד. זהו.
פרופ' ישעיהו ליבוביץ, פילוסוף דתי, הופיע בפני חניכי המכללה לפיקוד ומטה (פו"ם) אחרי מלחמת ששת הימים, ואמר בין השאר את הדברים הבאים: "הגאווה הלאומית והאופוריה בעקבות מלחמת ששת הימים היא זמנית ותישא אותנו מלאומנות גואה וגאה ללאומנות קיצונית ומשיחית. השלב השלישי יהיה התבהמות, השלב האחרון יהיה קץ הציונות". חבל שמגל לא קרא ואימץ, אפילו בדיעבד, את האמירות של ליבוביץ, שמגשימות את עצמן 55 שנים אחרי המלחמה ההיא.
לא הצבעתי בבחירות האחרונות, גם לא אצביע בעתיד. אני בז לאגם הדרעק, בז לשיטה ובטח להתנהלות. הניצחון של הליכוד והציונות הדתית היה ברור לי, רק לא ידעתי את הפער. הפתיעה אותי כמות הקולות המעטה של החניוקים: 14.3% מסך הקולות הכשרים ששווים 19 מנדטים (לא ציוניים בעליל, אלא נאמני הנחיות הבאבא־בובות, שישלחו את החילונים למות בקרבות, כי הם בכלל בצבא השם). אחוז התמיכה הזה גדול מחלקם של החניוקים בחברה בישראל לפי למ"ס, שקבעה שהם כ־10% מהציבור. האם גם ילדים מהשטיבעלך הלכו להצביע?
וזה ישר החזיר אותי לחבר שלי קובי, שחזר בתשובה, לא עלינו, בעקבות טראומה כלכלית שחווה. הוא התקשר וסיפר: "שומע, קוף? הלכתי להצביע עם כל הציוד של היותי חניוק, כפי שאתה קורא לי. אמרתי לדתי בוועדה של הקלפי שחבל לי שאבא שלי לא רואה אותי מצביע למפלגה דתית. הוא אמר לי: חכה רגע, בדק עם הסרגל ברשימות וענה לי: על מה אתה מדבר? אבא שלך הצביע לפני שעה...".
אבל כנראה שהיו גם חילונים שהלכו עם הטרנד של הכדאיניק. הנה חיים מפרלמנט הבוקר שלנו בקפה של דני, הצביע ש"ס, גם רעייתו. "אתה לא מבין, אני צריך חינוך טוב לבנות שלי", הוא הסביר. נו, בסיידר. חיים הוא כדורגלן עבר, שיחק גם באירופה, הוא ורעייתו חילונים למהדרין. אבל הוא גרוזיני, שחולם על החינוך שהיה לסבתא ולאמא במולדת, ואשתו שתחייה לא מסתפקת בדיבור של 120 מילים ביום.
הוא גם נורא לקח ללב את הבאבא־בובה הצדיק מאזוז, שהסביר מה זו אישה טובה אצל עובדי האלילים. התקשיתי להבין את הדיבור של הבאבא־בובה הצדיק, כי הוא מדבר לא ברור. "אישה טובה, היא צריכה לתפור, היא צריכה לטחון, היא צריכה לבשל. היא לא צריכה לדבר הרבה...".
האמת שעוד חבר פרלמנט אצלנו בשכונה, כפיר, הצביע לש"ס, אבל אצלו זה כלכלי. "רוני, אנחנו חייבים את אריה חזרה בשלטון. אריה דאג לנו, שנה וחצי היינו כמו יתומים. מי ידאג לנו לביזנס? החבר שלך איווט האשכנזי?".
"כפיר, אנחנו מדברים על אותו אריה, כן? אריה־גאנעב־סדרתי־צדיק־זכאי תמיד? תגיד לי, כפיר, אתה מתאמץ להיות כרות אונה? הבנאדם עבריין סדרתי, הורשע פעמיים, פעם אחרונה הודה בעסקת טיעון. אתה באמת בונה עתיד על הנוכל הזה, שר ומנהיג שישב בכלא? זה החינוך לילדים שלך?".
הוא רק חייך ואמר: "רוני, אם היה מישהו שדואג לך כמו שרבי אריה דואג לנו, היית מצביע לו. כן, או לא?". אמרתי לו שהוא צודק. אבל אני לא רוצה חאווה סתם. כל מה שביקשתי מכל אלה שהציעו לי אין ספור הצעות חאווה בתנאי שאפרסם סרטון תמיכה בהם ברשתות, היה דבר פעוט: ביקשתי להיות דיין בביה"ד הרבני בת"א. אפילו ויתרתי על דוכן נקניקיות בתחנת הרכבת באלנבי, בגלל חשש מהשיטפונות בחורף. כל מי שדיבר איתי אמר שאני אידיוט גמור, אז הסכמתי בשמחה.
אגב, גם כפיר וגם חיים הם חילונים גמורים. הם צופים בטלוויזיה בשבת, אם מישהו מדליק אותה, יש להם פטור מכפתור. הם נוסעים הרבה לחו"ל, לאו דווקא להשתטח על קברות צדיקים, אוכלים כל מה שזז, הלך, שחה וזחל, ומסבירים לי שההלכה מתירה בחוץ לארץ. זו אותה הלכה שמתירה לגבר נשוי לנהל רומן עם אישה (גם נשואה זה מותר אצלם) אם זה קורה מחוץ לעיר והגבר לבש שחור, יענו תחום מושב. בבחירות הבאות אוסיף לדרישה של להיות דיין בבית הדין הרבני דרישה נוספת להיות פויסק הלכה. אם הבאבא־בובות יכולים, גם אני יכול.
אתמול ירדתי לקפה אחר בשכונה, פגשתי את מוישה "כיפה". אני מכיר את "כיפה" עוד מהשנים שבהן היה דתי, הוא בוגר ישיבת כפר הרא"ה, שיחק בקבוצות אליצור השונות בכדורסל, אף אימן כמה שנים בבגרותו. בין לבין שירת בסיירת מטכ"ל, כולל שירות קבע. הוא מעולם לא סיפר לנו על מבצעים שהשתתף בהם, אבל איכשהו נודע לנו שהיה בין השאר גם צלף.
בערך אחת לשבוע אנחנו שואלים אותו כמה עראברים הוא שלח צ'ורטי ווז נעייט, והוא רק צוחק. הכינוי "מוישה כיפה" ניתן לו כי לא הסיר את הכיפה מראשו, גם כששיחק כדורסל. עם סיום שירותו בצה"ל חזר בשאלה.
"קוף, שמעתי את השטויות שלך על החיג'אב שקנית לכיפוש, כמעט הקאתי באוטו מהצחוק", הוא אמר לי, "אבל אמרת עוד דבר על הרשות הלאומית לטיפולי המרה. בוא'נה זה רעיון גדול. אני מציע לך הצעה נדירה, כי אתה טומטום שלא מזהה הזדמנויות: בוא נקים מכון המרה של גייז לסטרייטים. שנינו מכירים לפחות 50 הומואים ולסביות רק מהעיר, אבל יש מיליונים".
הבטתי בו בין האספרסו הכפול לתפוגזר. "מוישה, אנחנו גיבעייזנרים (מי שהיו), כבר סבים לנכדים. מה עכשיו נתחיל בלגן, לעבוד עם הבאבא־בובה טאו ואבי מעוז. גם לא נראה לירה סורית דפוקה, וכיפוש תתנמר עליי. עזוב, באמת עזוב. בוא נדבר קצת עם בן גביר".
"קוף, למה אתה מטומטם, למה? מה כיפוש, מה? היא תנהל את הספרים, בסדר? נעבוד מסודר. נייבא כלות מאוקראינה, הן פליטות עכשיו, האו"ם יתמוך. אני מבטיח לך שאם אתה ואני בוחרים את הכל'ה, כל גיי הופך לסטרייט... חחחח... אוי, אני מת...", הוא התפוצץ מצחוק והמשיך: "את החניוק'ס והכיפעל'ך תשאיר לי, אני דובר את השפה שלהם. יידיש אני דובר מינקות, נו מה אתה אומר?".
אמרתי לו שזה רעיון גדול, גם תורני, גם הלכתי, גם געלט־אה־פן־טיש (כייסף על הרצפה), כי לא הגייז ישלמו, אלא המדינ'ע הממירה והגומלת מנטייה מינית. אבל אני מוותר מהפחד מכיפוש והבנות, אני לא אעמוד בתוכחה שתיפול עליי. "אני כבר נגיף מוחלש, מוישה, אין לי כבר כוח".
פתאום קפץ לי פוש מדהים במסך הסלולרי, שכתבה נאני טוהר פינקלשטיין. "ידידיי, נסעתי עכשיו באיילון צפון. יש שם המון שוטרים שעושים בדיקת ינשוף. מי ששתה חלב אחרי הבשר, שייסע בכביש מס' 4". התפוצצתי מצחוק על היצירתיות, אבל זה מה שעלול להיות כאן, אני מ־ק־ו־ו־ה שזה יהיה כאן ויצולם בכל העוילם־גוילם.
שאלתי את "מוישה כיפה" תוך כמה זמן ייקצב עונש מאסר העולם של יגאל עמיר. "אל תשכח, בנאדם, בן גביר היה חבר בתנועה שדרשה את שחרורו של יגאל, כאשר שוחררו רוצחים ערבים. יש לו מחויבות. וגם אם כבר מדברים, בן גביר תמך בעמרם בן אוליאל, ששרף את משפחת דוואבשה ושר: 'צי ברענט קינדר, צי ברענט".
הוא אמר שאני דביל. "איתמר איש מאוד חכם ומתוחכם. נכון שהוא לא מצביא גדול, הוא אפס בביטחון ובתפיסת המציאות של ביטחון, אבל הוא לא יעשה שטויות. אתה לא מבין שהוא התחיל את הקמפיין לבחירות הבאות כבר ביום שלישי בלילה. אתה לא מבין דתיים מהציונות הדתית, בשבילם זה יום העצמאות עכשיו. כהנא היה לבד בכנסת, עכשיו הם 14 ח"כים. הוא יתנהג קום־איל־פו, בדיוק כמו ליברמן במשרד הביטחון. גם לאיווט אין מושג איך מחזיקים רובה והוא בטח אף פעם לא חתר למגע".
שאלתי אותו בתור פרשננו לענייני כיפות מה יהיה עם פסקת ההתגברות. "זה משהו אחר, הם בטח ידרשו את זה. תבין, גם איתמר וגם שמחה רוטמן הם עורכי דין שאכלו הרבה חצץ ממערכת המשפט. הם לא פראיירים, גם בליכוד רוצים. החניוק'ס רק רוצים געלט. אם יקבלו את הגעלט, הם יצביעו לכל דרישה".
"תגיד, מוישה, מה יקרה עכשיו עם כל ישיבות ההסדר והמכינות הקדם־צבאיות? יש משהו כמו 52 נדמה לי. לא כדאי לבן גביר וסמוצ'קנע לדרוש מיד הכפלה לשנה הראשונה? הם הרי לא יתירו לחילונים לשרת 17 חודשים כלוחמים וללמוד באוניברסיטאות, במקביל במסלול חמש־שנתי. אז נסגור על 100 או שאתה חושב שהם צריכים טיפל'ה יותר, נגיד 150 מכינות כמו עלי למשל?".
נפרדנו בצחוקים, אז שכחתי לשאול אותו איזה ג'וב מקבל אבי מעוז ממפלגת נעם, שלא רק רוצה להמיר גייז, יש לו עוד דרישות יפות. ואז נפלתי על פתשגן שכתב אורי מקלב מהחניוק'ס. "נגמר שלטון הפקידים והיועצים המשפטיים, אנחנו נחזיר את שגזלו לנו. נחזיר את כל מה שקלקלו, נביא חיי תורה לעם היהודי, את עצמאות החינוך, את ערכי המוסר, דיור לציבור החרדי ואת הזכות לחנך את ילדינו כפי שאנחנו רוצים".
נו טוף, מקלב דורש שהחניוק'ס יישארו פרימיטיביים חסרי השכלה, ימשיכו לדרוש מהציבור החילוני לממן את הגחמות של הבאבא־בובות שלהם. חיי תורה לחילונים זה לא יקרה, כי אנחנו לא מאמינים בתורה שהם המציאו, אנחנו קראים בלי רשב"ג, הגרי"ג, פאר התורה, מרן ועוד שלל תארים שהם ממציאים לכל מי שבא להם.
יש עשרת הדיברות, לחילוני זה מספיק. אבל גיל הפנסיה חייב לעלות ל־80 שנה לגבר, כי אין געלט מספיק בביטוח לאומי לשלם קצבאות לציבור העובדים שיוצא לגמלאות וגם קצבאות אברך ותמיכה בעראברים ובחניוק'ס שמביאים ילדים בתפזורת, כדי שהחילוני שהוא עכו"ם ופסול למניין לפי הנחיית הבאבא־בובות, ימשיך לעבוד וימלא את הקופה הריקה.
אבל נרשמו גם הצלחות חלקיות גדולות בבחירות. מרצ התפיידה אחרי התעלקות באגם הדרעק מאז 1992, אני מקווה שלא תשוב לעולם, גם בל"ד הייתה שם יותר מדי שנים. הגיע הזמן שאבו שחאדה יחפש לעצמו ג'וב אחר בחיים, די.
מפא"י לרוע המזל שרדה את הגזירה, אבל לא לעולם חוסן. אני משוכנע שמרב מיכאלי תקבור את המפלגה בקדנציה הנוכחית עם אתן־אתם וכל החארטה הזו. יותר מדי בוחרים הלכו על קו של חמלה וגמ"ח, ובמקום להצביע ליאיר'קה ו/או גנץ, הצילו למרב את הפרנסה. הבייס של מפא"י שווה היום לא יותר מ־100־80 אלף מצביעים לכל היותר.
קצב התמותה באוכלוסייה עולה, קשישים מפא"יניקים שורקים לסיום בכל יום, הם עשרות אלפים ז"ל. הצעירים שהפתיעו באחוז הצבעה גבוה לא יודעים מה זו המפלגה המוזרה הזו, עשרות אחוזים מהם לא יודעים מי ומה היה יצחק רבין. פלא שמרב אתן־ואתם־מצביעות־ומצביעים, הצליחה להביא כאלף תומכים לעצרת לציון רצח רבין בירושלים? לכל טקס אזכרה בבני ברק לזכרו של איזה מרן, רשבה"ג, פאר היצירה, צדיק הדור, מורה דרך ומנהיגנו מוסרי, מגיעים עשרת אלפים חניוק'ס, רק כי הרב'ה אמר. והרב'ה הוא לא איזה ילד, הוא רק עול ימים בן 99 שנה.
הוא למשל פרסם פתשגן לקראת יום הבחירות, דווקא ליולדות ולאלה שכורעות ללדת. "לכל היולדות, ברכת השם עליהן. בוודאי פשוט וברור כי יציאה להצבעה עבור רשימת יהדות התורה שסימנה ג' היא זכות גדולה ואדרבה צערא אגרא.
ובוודאי שזכות ההצבעה תעמוד לכל היולדות המתאמצות למען המצווה הגדולה הזו לרוות רוב נחת וקדושה מהבנים והבנות הנולדים במזלטוף, ומכל שאר יוצאי חלציהם לאורך ימים ושנים מדושני עונג". בטח עונג, אלא מה? כמה סבל יש על הסטנדר, ובאכילת טשולנט. לפרנסה לא דואגים. אבל איפה הייתה מרב הצדקת עם פרסום הקריאה הזו ליולדות לרוץ ולהצביע? היא בדיוק הודיעה על חניכת אוטובוס מיוחד לנשים.
מפא"י סיימה את תפקידה בפוליטיקה דרעק, לדעתי, כאשר לא הפכה את תוכנית אלון למציאות. בגלל הפאשלה הזו קרס המבנה החברתי בישראל. כל המדיניות באיו"ש שכרוכה בהפיכת צבא לוחם שאינו מתאמן מספיק, בגלל שהפך לחברת שמירה של המתנחלים, כולל חיילי יחידות מובחרות – זו החלטה שקרתה בזמן מפא"י, הליכוד רק המשיך במסע הכניעה לכיפות, שעוד לא נגמר, הוא עוד יחמיר.
אבל יהיה כאן כיף גדול. עונש מוות למחבלים – רק ערבים – יהודים זה קוידש מנצ'ען, שאבעס בכל הארץ, בלי תחב"צ, בלי מסעדות ובתי קפה, רק פיצוציות ומרכולים, אבל לא יותר מדי. זה תהליך שלא ניתן היה למנוע, אפשר להתנחם בכך שזה רק יחמיר, האנושות בעולם תחבק אותנו עד בלי די.
ביום הבוחר לא היה לי יותר מדי מה לעשות עד השידור בערב. אז עקבתי אחרי מאכערים ובאבא־בובות. הרב ניר בן ארצי ניבא ששלוש המפלגות הערביות לא יעברו את אחוז החסימה. אלוקים שלו אמר לו והוא ניבא.
ימינה חייבת למדינ'ע 10 מיליון שקל, הבית היהודי עוד 3 מיליון, מסבבי בחירות קודמים. מי ישלם את החוב? איילת ונפתלי? רק איילת?
הגאון רבי אשר וייס בפסק הלכה: אותם יהודים שיהיו בקלפי של יישובים ישמעלים, כדי להשגיח מזיופים, פטורים מתפילת מנחה. למה רק מנחה ולא שחרית אם לא סיימו לספור?
עמית סגל: מעריך בזהירות 72% הצבעה. עוד עמית סגל: כולם מדברים על בן גביר, אף אחד לא מדבר על 300 אלף מצביעים למפלגות שתומכות בהרג ישראלים. אז קודם כל זה הרג יהודים, לצערו של עמית גם עראבר זה ישראלי. עוד מעמית סגל: מעניין, למה ביידן טרם בירך? את לפיד בירך ברגע שנכנס לתפקידו. אז ביבי עוד לא נכנס, רק ב־15 בחודש. ביבי בירך את ביידן רק עם פרסום רשמי של תוצאות הבחירות באמריקע, משהו כמו חמישה ימים אחרי ההצבעה.
עוד מעמית סגל: הכמעט שוויון בקולות בין הגושים הוא רק בגלל בל"ד, שהיא בגוש מתנגדי מדינת ישראל. אורנה ברביבאי ואלעזר שטרן יצטרכו להחליט אם הם בגוש איתם, כי אחרת המסקנה הציונית עגומה עוד יותר.
אבל לשבת בגועליצייה עם בן גביר, שהורשע בשמונה כתבי אישום כולל שניים על תמיכה בארגון טרור, או עם דרעי הסדרתי שהורשע פעמיים וביטן שמחכה להרשעה, וכץ שהורשע כבר וכמובן ביבי הנאשם – זו הציונות האמיתית של עמית סגל, שהטרור היהודי לא זר לו, שאביו היה אסיר המחתרת היהודית. הוא כבר מזמן מאכער בכיר בצוות של ביבי. כך נראית הטיפשורת, כולם מחקים את רני רהב, אבל בניגוד אליו, הם מתחפשים לכתבלבים.