כשהוא מצהיר "אנחנו בעשור המסוכן לעולם מאז מלחמת העולם השנייה", נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אחד המנהיגים המשפיעים ביותר בפוליטיקה העולמית, מחריף את המאבק באוקראינה ואינו בוחל באמצעים לצורך השגת מטרותיו.
זה תקופת מה שהצבא הרוסי נעזר במערך טילים ומל"טים איראניים הפוגעים במכוון באוכלוסייה האוקראינית ובתשתיות קריטיות ברחבי המדינה. בנוסף, פוטין מנפנף בשימוש בנשק גרעיני ואף מתריע מפני הידרדרות חסרת שליטה במלחמה לנוכח נכונותה של אוקראינה, לדבריו, לעשות שימוש ב"פצצה גרעינית מלוכלכת" - ולהאשים בכך את רוסיה.
לשיטתו, ההתערבות הבוטה של ארה"ב וכוחות נאט"ו במאבק עלולה להוביל לאסון גלובלי. יתרה מזאת, כשהוא מתעלם מהביקורת הבינלאומית כלפי מוסקבה ומהשלכותיה הגיאופוליטיות, הביטחוניות והכלכליות העצומות של המלחמה, פוטין – הטוען לכישלון הסנקציות נגד רוסיה – ממשיך לכתוש את אוקראינה ולקרוא תיגר על מדינות המערב.
וכך, על אף המאמצים הרבים להניא אותו מצעדיו הקיצוניים ולהגביל את מכונת המלחמה הרוסית, המאבק באוקראינה נכנס לשלב חדש ומסוכן ביותר. מדובר במלחמת התשה הגורמת לחורבן עצום באוקראינה, לנזקים לכלכלה הרוסית, ומטילה צל כבד על יחסי הכוחות במרחב הגיאופוליטי העולמי.
זו הכלכלה
שמונה וחצי חודשים לאחר פלישתו של הצבא הרוסי לאוקראינה, נראה כי הסנקציות הבינלאומיות החריפות שהוטלו על רוסיה אומנם פגעו בכלכלתה ואלה בתורן השפיעו משמעותית על הכלכלה העולמית. אבל – וזהו אבל גדול – הן לא הצליחו עד כה למוטט את ממשל מוסקבה ולשתק את המערכת הכלכלית שלה, להרתיע את פוטין ולבלום אותו, להפך.
חרף החרם וצעדי הענישה, הכלכלה הרוסית (שדורגה בשנת 2021 במקום ה־11 בעולם עם תמ"ג של 1.78 טריליון דולר), ממשיכה לתפקד פחות או יותר כרגיל, כשהרובל חזר לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2015 ושיעור האבטלה צפוי להישאר השנה סביב 15%.
הסבר חלקי לכך טמון בגידול המשמעותי שחל בהיקף הייצור התעשייתי של רוסיה, בעיקר בסקטור הביטחוני (שהגיע בחודש יולי לכ־30%) ובעיקר בעלייה החדה שחלה במחירי האנרגיה. אלה הובילו להכנסות גבוהות מיצוא נפט וגז טבעי (כ־100 מיליארד דולר בשנת 2022) המפצים על ירידה של כ־75% בייבוא חומרי גלם, סחורות ושירותים משוקי המערב, ובראשם ייבוא מוליכים למחצה, שצנח בכ־70% לעומת שנת 2021.
עם זאת, ניתוח מגמות, מהלכים ותהליכי עומק העוסקים בהשלכותיה ארוכות הטווח של המלחמה, חושפים תמונת מצב שונה ועגומה בהרבה לכלכלה הרוסית.
בכירי הכלכלנים בארה"ב טוענים כי מהלכיו של פוטין הובילו עד היום למחיקת הישגיה הכלכליים של רוסיה שנצברו בשנים 1992־2021, הנאמדים ב־200 מיליארד דולר (כ־%16־24% מהתמ"ג שלה). כל זאת, לצד סנקציות בינלאומיות המוטלות על מוסקבה הכוללות בין השאר הקפאת נכסים ויתרות מט"ח הנאמדות ב־600 מיליארד דולר, וכן קרנות בשווי 300 מיליארד דולר של הבנק המרכזי הרוסי.
הערכות שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית בחודש שעבר, מראות כי אף שרוסיה היא מעצמת אנרגיה עולמית המחזיקה בעתודות הגז, הפחם והנפט מהגדולות בעולם (בשווי המוערך ב־75 טריליון דולר), הכלכלה הרוסית המדורגת רביעית באירופה, צפויה להצטמצם בשנת 2022 ב־3.4%, כשהכלכלה האוקראינית בלא פחות מ־35%. כל זאת בהשוואה לתחזית צמיחה חיובית של 2.8% שפורסמה לפני המלחמה, וכן בהשוואה להערכת הבנק העולמי שלפיה התמ"ג הרוסי צפוי להתכווץ ב־4.5% השנה וב־3.6% בשנת 2023.
אם לא די בכך, ג'נט ילן, מזכירת האוצר בממשל ביידן, הבהירה כי המשך המלחמה ובידודה הבינלאומי של רוסיה פוגעים בשרשראות הייצור והאספקה העולמיות, ואלה מובילים לעליות מחירים ולאינפלציה בעולם, לצד מיתון עמוק באירופה. לדבריה, החרם על יבוא גז ונפט מצד מדינות האיחוד האירופי צפוי להמשיך לפגוע בכלכלה הרוסית, היות שסקטור האנרגיה המהווה כ־40% מהתוצר הלאומי שלה, מספק כמחצית מהכנסותיה המשמשות בין השאר למימון המלחמה.
בנוסף, הפסקת הפעילות העסקית ברוסיה מצד יותר מאלף חברות בינלאומיות שנטשו אותה מאז פרוץ המלחמה, פוגעת בשוק העבודה הרוסי ומאיימת על עתיד צמיחתה הכלכלית.
וכך, הגבלה דרסטית של קשרי המסחר שלה עם חברות ועסקים רבים במערב וצמצום משמעותי בהיקף שוקי היעד שלה ברחבי העולם – פרט לשווקים באסיה – מותירים אותה תלויה בייצוא בעיקר לסין והודו, הרוכשות ממנה נפט וגז במחירים מופחתים. בנוסף תלויה רוסיה במדינות ה"מצורעות" איראן וקוריאה הצפונית, המסייעות לה באספקת ציוד לחימה (ובהם טילים, תחמושת, מל"טים וכלי טיס בלתי מאוישים). כל אלה, לדבריה, פוגעים קשות בכלכלה הרוסית ואף מונעים את המשך התפתחותה בשנים הבאות.
מלכוד 22 רוסי
כבר עתה מסתמן כי על אף קוטנה היחסי של הכלכלה הרוסית ביחס לתוצר העולמי (התמ"ג הרוסי מסתכם בכעשירית מזה של סין, לדוגמה), המאבק באוקראינה נושא השלכות גיאופוליטיות וביטחוניות כבדות וארוכות טווח. הרבה מעבר לפגיעה בשוק האירופי ובשוקי האנרגיה, המזון והטכנולוגיה העולמיים.
התבוננות מקיפה על רוסיה מציגה תמונת מצב מדאיגה שלפיה לא רק שפוטין אינו מתכוון לנטוש את כס השלטון ברוסיה ולהרפות ממאבקו האכזרי באוקראינה, אלא שלאומנים רוסים קיצוניים ובהם רמזן קדירוב מנהיג צ'צ'ניה, קוראים לו להקצין את צעדיו ולכתוש אותה ביתר שאת. קדירוב, הנושא בדרגת קולונל־גנרל בצבא הרוסי (המקבילה לאלוף בצה"ל), אף דוחק בו פומבית להורות על שימוש בנשק גרעיני טקטי.
בתוך כך, ה"פוטיניזם" – תפיסת עולם גזענית קיצונית המגובה על ידי הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, מכה שורש ומתפשטת ברחבי המדינה. זאת בין השאר על רקע הרעת המצב הסוציו־אקונומי במדינה. בנוסף, האבידות העצומות והמפלות של הצבא הרוסי לצד נסיגתו משטחים רבים באוקראינה מובילות להקצנת ההתנהלות של פוטין.
יעידו על כך הסבל העצום שהוא משית על האוכלוסייה האוקראינית ונכונותו לפוצץ את הסכר ההידרו־אלקטרי קוחובה, מה שיציף יישובים אוקראיניים רבים הסמוכים לגדות נהר הדנייפר (פוטין, בצעד אופייני, מאשים את האוקראינים כי הם עצמם מתכוונים לפגוע בסכר).
ניתוח הנרטיב של ראש הקרמלין מראה כי התנהלותו הצינית והאכזרית ואיומיו הרבים טומנים בחובם מסרים חשובים למערב. הם נועדו להניא את ארה"ב ומדינות נאט"ו מכוונתן להכריז על שטחי אוקראינה כאסורים לטיסה, להרתיע אותן (וכן את ישראל) מפני אספקת אמל"ח חדיש ומערכות הגנה מתקדמות לאוקראינה, וכן להמחיש להן כי המשך המאבק מצד אוקראינה מהווה, לשיטתו, איום המסכן את ביטחונה ויציבותה של אירופה.
כתוצאה מכך, בכירים בממשל ביידן הביעו דאגה רבה מפני האפשרות כי זהו "משחק מקדים" של פוטין שנועד למשוך זמן, טרם יעשה שימוש בנשק גרעיני טקטי.
ללא ספק, מדובר בשלב חדש ומסוכן ביותר בעימות, מעין "מלכוד 22" בגרסה רוסית, שלפיו ככל שהצבא הרוסי נוחל מפלות ומאבד שטחים, וככל שגובר החשש של פוטין מפני סיוע ואספקת ציוד צבאי מערבי מתקדם לאוקראינה, כך הוא מקצין את מהלכיו ואיומיו כדי להשיג בכל מחיר תמונת ניצחון.
עם זאת, כשהוא מודע לפוטנציאל הנזק הכרוך בשימוש בנשק גרעיני, נראה כי על פניו, החשש "האמיתי" שלו איננו מהיקף ההרס וההרג הצפויים. בעיניו, נטישתן הפוטנציאלית של בנות בריתה החזקות של רוסיה – סין והודו – חמור יותר. מצב זה יוביל לבידודה המוחלט מהקהילה הבינלאומית, ללא יכולת לפצות על הנזקים לכלכלה הרוסית כתוצאה מהנתק שלה מהמערב.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה ולמשברים בינלאומיים
[email protected]