עזבו את מרב מיכאלי. אין צורך לבקש ממנה להתפטר. התפטרותה לא תחזיר את מפלגת העבודה לימיה הגדולים ולא תחזיר את מרצ לכנסת. מיכאלי מסרבת להודות בטעותה, כשם שסירבה להודות בעבר שהרשימה שבחרה העבודה בפריימריז לכנסת הנוכחית אינה אטרקטיבית, ולא אומרת כלום לבוחריה המסורתיים של העבודה. גם מיכאלי יודעת שהעבודה עברה רק בקושי את משוכת אחוז החסימה. פוליטיקאים לא טועים לעולם, וכשהם טועים - הם מזדרזים לגלגל את האשמה למגרש של אחרים. מיכאלי לא שונה מהם.
רבים מהמצביעים של העבודה ראו במפלגתו של לפיד תחליף ראוי למפלגת העבודה, שעבורה הם הצביעו במשך כל חייהם. העבודה תחת מיכאלי לא נאבקה מעולם למשל על תיק החקלאות, למרות שמצביעיה הרבים באו מההתיישבות העובדת. גנץ ראה את החשיבות בתיק החקלאות והפקיד אותו בכנסת הקודמת בידיו של אלון שוסטר.
בדרך דומה נהג שר האוצר אביגדור ליברמן שנאבק לקבל את תיק החקלאות והפקיד אותו בידיו של עודד פורר. מיכאלי לא העלתה כנראה על דעתה מעולם שתיק החקלאות הוא תיק שמפלגת העבודה לא הייתה מוותרת עליו לעולם, אבל ציפתה מחברי הקיבוצים והמושבים להצביע למענה. מיכאלי גם לא השכילה להבין שאין אף אדם רציני שקונה הבטחות מפוליטיקאים לפני בחירות. כיום ברור, למשל, שהרכבת הקלה לא תיסע בשבת, בניגוד להבטחה של מיכאלי.
התרעות פיקוד העורף