במסדרונות הקריה נצפו השבוע הרבה מאוד פרצופים מודאגים. זו לא רק ההכרה שתחת ממשלת הימין הקיצוני צפויות לנו כמה שנים מאתגרות (אם לא למעלה מזה) במישור הביטחוני. מה שיותר מטריד את הצמרת הביטחונית הוא הגישה המוצהרת של רבים מהמיועדים להיות שרים בממשלה החדשה, גישה שמבטלת כל עמדה מקצועית ודעה עצמאית שלא מתיישבת עם דעתם, וציפייה לציות עיוור.
שלא כמו במערכות ציבוריות אחרות, המערכת הביטחונית שלנו מצמיחה את ראשיה מבפנים, והם מגיעים לתפקידים הבכירים כשהם עתירי ניסיון ואחרי שעברו מסלול ארוך של תפקידים תובעניים. רמטכ"לים, אלופים וראשי אגפים במוסד ובשב"כ לא מוצנחים מבחוץ, אלא גדלים במשך עשרות שנים בתוך המערכת. אין בכך ערובה שכולם יהיו מוצלחים, אבל זה כן יוצר בקרבם מחויבות עמוקה לערכים הממלכתיים של הארגון ולנורמות המקצועיות.