גם בסיוטי הבלהות הנוראים ביותר שלו, לא היה מעלה בנימין נתניהו על דעתו את האפשרות למנות את בצלאל סמוטריץ' לשר הביטחון של מדינת ישראל. זה לא מפני שסמוטריץ' נטול כישורים. להפך. האיש עתיר כישורים: הוא חד, הוא נמרץ, הוא ביצועיסט, הוא אידיאולוג, הוא אמיץ, הוא נחוש, הוא חרוץ, וזו בדיוק הבעיה. התכונות הללו, בצירוף האידיאולוגיה הימנית האולטרא־קיצונית של האיש, עלולות להפוך אותו לזירת מטעני צד ותיל ממעיד גם יחד.
האמריקאים יתנגדו למינוי בן גביר לשר? "מעולם לא דיברו ככה כלפי ישראל"
בכיר לשעבר בצה"ל מעריך: כך ישפיע מינוי סמוטריץ' לשר הביטחון על היחסים עם ארה"ב
נתניהו יודע שהצירוף "שר הביטחון בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון הפנים איתמר בן גביר" הוא צירוף שאפשרי רק בגיהינום המטאפורי שעלול להתגשם למציאות דווקא בקדנציה שלו. נכון לעכשיו, אלה התפקידים שהשניים האלה רוצים. וכן, הם מתואמים. לפחות כרגע. כמו שפעם נהגנו להגיד, "אי אפשר להעביר ביניהם נייר פקס". עד כדי כך הם צמודים זה לזה ומנהלים את המו"מ שכם אל שכם.
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
אחת ממטרותיו של נתניהו בימים הקרובים תהיה לתקוע טריז בין שניהם. אחרת הוא בבעיה. הוא יודע שלא יוכל להסביר את המינויים הללו בשום מקום בעולם. לא בוושינגטון, לא באבו דאבי, לא ברבת עמון, קהיר או אנקרה. בטח שלא באירופה. שר ביטחון הוא הריבון בשטחים. הוא מקבל עשרות החלטות הרות גורל ביום. הוא מתפקד בזירה הרגישה והנפיצה בעולם, במציאות מורכבת ומסובכת ותחת אילוצים כבדים. לתת לסמוטריץ' את כל זה - משול להתאבדות מדינית, ביטחונית ופוליטית.
להלן רשימת הסיכונים המיידיים העלולים להתרחש עם מינויו של סמוטריץ' לביטחון: קרע משמעותי ומהיר עם האמריקאים. ישראל נוהגת לתאם את צעדי ההתיישבות שלה עם הממשל באופן שוטף. לפני כל ישיבת מת"ע (מועצת התכנון העליונה שמאשרת בניה ביו"ש) מתבצע תיאום עם האמריקאים.
הממשל, באמצעות השגריר בארץ ומערך הלוויינות והמודיעין המפותח שלו, יודע על כל קרוואן בשטחים. הממשל הנוכחי, שזכה בניצחון משכנע בבחירות האמצע בארה"ב, מתנגד בחריפות להמשך ההתיישבות בשטחים. הם יודעים שאין כרגע היתכנות למו"מ מדיני, אבל הם נחושים לשמור על האופציה. סמוטריץ' צפוי להפסיק לספור את האמריקאים. "אנחנו לא קולוניה של אמריקה", צייץ פעם בטוויטר.
ובכן, הוא צפוי לגלות שאנחנו כן. לא קולוניה, אבל מדינה שביטחונה, רווחתה ועוצמתה תלויים במידה רבה במעצמת־העל היחידה בעולם. מבצע צבאי קל עד בינוני בעזה מצריך אותנו, כמעט מיד, לפרוץ בגעוואלד מול וושינגטון ולהזמין רכבת אווירית דחופה של חידוש מלאים. ישראל לא בנויה למערכות ארוכות, אין לה מלאי מספיק של חימוש מדויק, טילים, פצצות חכמות, פצצות חודרות (ג'יי דאם) וכו' וכו'. הסיוע הביטחוני האמריקאי מסתכם בכ־3.8 מיליארד דולר בשנה. אם יש לסמוטריץ' מקור הכנסה חלופי בגודל הזה, שגם יודע לתת מטרייה מדינית, להטיל וטו, לשתף את ישראל במודיעין האמריקאי (העוצמתי בעולם) ולשתף איתה פעולה באין ספור תחומים גלויים וסמויים, כדאי שיצהיר עליו כבר עכשיו.
סיכון משמעותי נוסף, הוא הקרסה מהירה של הרשות הפלסטינית. מה יעשה סמוטריץ' עם התיאום הביטחוני? הערכה: או יפסיק אותו, או ייתן לו לגסוס. למי הוא ירים טלפון כשהכסיל הישראלי הבא ייצא לטיפול שיניים בקבטיה? כנראה שלא תהיה לו כתובת. מה הוא יעשה במצב כזה, מהסוג ששרי ביטחון מתמודדים איתו פעמיים בשבוע? יורה לצה"ל לכבוש את יהודה ושומרון מחדש? ואז, מה הוא יעשה? נמנה מושלים ונתחיל לנהל את החינוך, הבריאות, התברואה והכלכלה של מיליוני אנשים שאינם אזרחי ישראל?
עוד לא דיברנו על הכשרת ההתיישבות הצעירה (השם המכובס של עשרות מאחזים לא חוקיים), פינוי חאן אל־אחמר, שינוי הוראות הפתיחה באש של צה"ל ביו"ש (זה בסמכותו של הרמטכ"ל בלבד, אבל לך תדע, אולי נעביר פסקת התגברות גם על הצבא), והר הבית. אה, רגע, הר הבית זה לא סמוטריץ'. זה בן גביר. ניצלנו.
בנימין נתניהו ואריה דרעי מתואמים. הודעתו של דרעי על בחירתו באוצר הייתה מתואמת עם נתניהו ומיועדת להוריד את סמוטריץ' מעץ התיקים הבכירים לטובת הגודל הטבעי שלו (לדעת נתניהו ודרעי). הבעיה היא, שלדעתו של סמוטריץ', הגודל הטבעי שלו גדול בהרבה. הוא כן רוצה תיק בכיר. אוצר או ביטחון. והוא גם רוצה את תיק הדתות.
כאן, בתיק הדתות, נמצא הפרס הגדול. עם כל הכבוד לביטחון ולביטחון הפנים, את החבר'ה האלה מעניין יותר מינוי הרבנים הראשיים. דרעי, כך נשבעים כל אנשיו, לא יוותר על הדתות. סמוטריץ' כנ"ל. איך זה ייגמר? צריך לקוות שזה ייגמר בדרך שטובה למדינת ישראל. משהו כמו: דרעי בפנים מורחב, סמוטריץ' בתחבורה מורחב. הסיכויים שזה יקרה: לא גבוהים.
אני הייתי ממנה את דרעי לביטחון ואת סמוטריץ' לאוצר. דרעי הוא האיש הכי מנוסה בממשלה הבאה (חוץ מנתניהו). הוא מקובל עד מאוד על כל ראשי זרועות הביטחון לדורותיה. הוא נחשב כבר זמן רב ל"מבוגר האחראי" בכל פורום ביטחוני. לא שש אלי קרב, שקול, מאוזן, מבין עניין. הוא לא יגרור את המדינה להרפתקאות, הוא יכיר באילוצים, הוא לא ינסה להיכנס עם הראש (של כולנו) בקיר.
תקוותו של נתניהו שהרכבת הממשלה תהיה מהירה וקלה לא תתגשם. כן, הוא ירכיב ממשלה. לא, הוא לא יעשה את זה בקלות. וחשוב יותר מכל זה: הוא יודע שהממשלה שהוא ירכיב, הימנית, קיצונית, דתית ושמרנית ביותר בתולדות המדינה, עלולה להיות הממשלה האחרונה שלו, זו שתקבע את המורשת. אני לא בטוח שזה מה שהוא מאחל לעצמו.