סמוטריץ' יהיה שר אוצר סופר־קפיטליסט, המאיים לחסל את הוועדים והעבודה המאורגנת, מה שיפתח חזית נגד ההסתדרות. נתניהו גם חרד משר אוצר שיתפקד ככספומט סקטוריאלי, שיקומם את מרכיבי הקואליציה האחרים. במקום שר אוצר בסגנון חוויית אקסטרים, הוא עורג לשקט תעשייתי שיאפשר לו להגיע בשלום לפסקת ההתגברות. על רקע זה הוא מנהל מגעים מתוקשרים עם אריה דרעי (להלן השותף הבכיר), כאילו מבחינתו הוא שר האוצר המועדף.
בכל מקרה, סמוטריץ' יהיה שר בכיר בממשלה הבאה, אבל לא שר ביטחון שעלול להרגיז את האמריקאים, או שר אוצר שירגיז את חברות דירוג האשראי הבינלאומיות. קצת צניעות לא תזיק למי שהשיג, בנטרול עוצמה יהודית ונעם, 7 מנדטים בסך הכל. גם דרעי לא יהיה שר האוצר. הדיבורים סביב מינויו הם ספין שנועד להסיח את הדעת ולספק לסמוטריץ' סולם לרדת מהעץ. דרעי מעוניין בסך הכל לוודא שסמוטריץ', יריבו חסר החמלה, לא יגיע ללשכת שר האוצר.
אבל אם דרעי, שהורשע פעמיים וישב בבית סוהר, יקבל בטעות את התפקיד, זאת תהיה חרפה וסטירת לחי לכל מי שעדיין חרד לשלטון החוק ולגורל הכלכלה. לנוכח הרקורד הפלילי שלו, דרעי לא היה מתקבל לעבודה אפילו כטלר בבנק או כמורה בבית ספר, אז איך יעלה על הדעת למנות אותו כשר אוצר?
אגב, אם ימונה, כנגד כל הסיכויים, הוא יהיה אחראי למינוי מנהל חדש לרשות המסים, שם נחקר על עבירות מס. דרעי, כמו סמוטריץ', יתפקד כשר אוצר סקטוריאלי שקופתו פתוחה לרווחה. זה יהיה שר האוצר הראשון המפזר דגים ולא חכות. שר האוצר הבא צריך להיות בעל ניסיון כלכלי, מתואם עם ראש הממשלה, ושדואג לכל אזרחי ישראל ולא לסקטור כזה או אחר. גם אם יהיה זה לא שר מקצועי, לנתניהו יש מספיק מועמדים טובים מהליכוד, ובסופו של דבר ייבחר הטוב ביותר.
לאחר מכן הגיעו גם אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שעל הדרך לא שכח לבקר את הממשלה. דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, הוסיף וטען שהנגיד הגיב באיחור, וכעת הוא מנסה לתקן בדרך לא נכונה. לדבריו, "שימוש בריבית בלבד כאמצעי בלעדי לדיכוי האינפלציה אינו תוכנית עבודה רצינית למשק".
מדד אוקטובר הגבוה מהצפוי הכניס את האנליסטים למבוכה ולבלבול. אם עד לפני שבוע, ולאחר פרסום נתוני האינפלציה האופטימיים בארה"ב, הסברה הייתה שהריבית בשני הקרוב תועלה ב־0.5% בלבד, כעת נשמעות זמירות חדשות. אנליסטים כבר לא מהססים לדבר על האפשרות שהריבית תזנק פעם נוספת ב־0.75%, וההסברים לכך מגוונים.
עופר קליין, האנליסט הנחשב של הראל ביטוח, סבור שהריבית תזנק, כי האינפלציה בישראל "דביקה" יותר מבארה"ב. שוק העבודה בישראל מאתגר יותר, צפויות תוספות שכר במגזר הציבורי, והצרכן הישראלי נפגע פחות מחברו האמריקאי. לרשימת הנימוקים נוספה הטענה כי "מתחילת השנה, בכל צומת החלטה כזה, בחר בנק ישראל באופציה היותר אגרסיבית".
גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות, טוען כי האינפלציה בישראל עדיין לא הגיעה לשיאה, ומדד אוקטובר הראה כיצד מחירי המזון והדיור ממשיכים לטפס. בנוסף, עליית השכר בישראל והעובדה שבארה"ב ובאירופה הריבית עלתה ב־0.75%, מגדילות את ההסתברות שהנגיד יעלה גם אצלנו את הריבית ב־0.75%.
לטיעוני האנליסטים המכובדים יש להוסיף עובדה הנוגעת להקמת הממשלה החדשה. הפרסומים על ההוצאה התקציבית הנוספת, הנאמדת בעשרות מיליארדי שקלים בממשלת נתניהו, עשויים לעודד את הנגיד לנקוט מדיניות מוניטרית מרסנת. זה אומר שהריבית תעלה ככל שניתן, וגם לאחר שההעלאה תיבלם – היא תישאר ברמתה הגבוהה תקופה ארוכה, ותהליך הירידה יהיה הרבה יותר ארוך. כלומר, מדובר בטיעון נוסף בעד העלאה אגרסיבית של הריבית.
ולמרות כל אלה, אני סבור שהפעם ההעלאה תהיה מתונה יותר והריבית תעלה ב־0.5% "בלבד". ראשית, נזכיר כי בהחלטת הריבית האחרונה אחד מחברי הוועדה הצביע נגד העלאה אגרסיבית ודרש להסתפק בהעלאת של מחצית האחוז, וזה לא דבר מובן מאליו. שנית, נראה שלחץ המגזר העסקי יעשה הפעם את שלו ובנק ישראל ימתן את ההעלאה, מה גם שבמשק ניכרים סימנים ראשונים של האטה. אבל אין לדעת, כי ההחלטה הפעם קשה במיוחד: כמו שהמדד הנמוך מהצפוי בארה"ב גרם לפרץ אופטימיות בנוגע לקץ האינפלציה, מדד אוקטובר הגבוה מהצפוי בישראל גרם לפרץ פסימיות.
סעיף אחזקת הדירות עלה אומנם ב־0.6% והשלים קצב שנתי של 6.2%, וגם שכר הדירה עלה ב־0.5%, אולם מחירי הדיור שאינם במסגרת מדד המחירים בתקופת אוגוסט־ספטמבר עלו ב־1.1%, כשחודש קודם לכן המריאו ב־1.9%. קצב המחירים השנתי שעלה ל־19.8% אינו משקף את המצב בשטח, אלא את נתוני העבר.
האינדיקטורים הרלוונטיים לגבי מצב שוק הדיור, ובהם הירידה במשכנתאות ובהיקף עסקאות דירות יד ראשונה ויד שנייה בסיוע ריבית המשכנתאות המזנקת – מעידים על צינון בפעילות. זו עדיין לא שפעת או דלקת ריאות, אבל בהחלט שינוי מגמה. זה רק עניין של זמן עד שעליות המחירים ייבלמו ומחירי הדיור יירדו סוף־סוף. גם על רמת המחירים הגבוהה שבה ישווקו דירות בפרויקטים יוקרתיים, כמו שדה דב בתל אביב, מוצבים סימני שאלה.
תרחיש הירידות מקובל על מרבית שחקני השוק, ואפילו על המתווכים. את כל זה ניתן לזקוף לזכות עבודתה היעילה של שרת הפנים איילת שקד. אלא שרק הקבלנים אינם מוכנים להפנים את השינוי בכללי המשחק, ומעדיפים להמשיך לספסר במחירים. ראשי ארגוני הקבלנים מוסיפים שמן למדורה ומפמפמים את התזה שלא יכולה להיות ירידה בשוק הדיור. בכנס הנדל"ן השנתי של ארגון הקבלנים מחוז המרכז, נטען שהאינפלציה והעלאות הריבית לא ישפיעו על מחירי הדירות, שימשיכו לטפס מדי חודש ב־1.5%־2%. אשרי המאמין.
יהודה כתב, יו"ר הארגון, האשים כצפוי את המדינה, וטען ש"כיום קיים מחסור ביצועי של יותר מ־250 אלף דירות. אם המדינה לא תתעשת ותבין שצריך להגיע להתחלות בנייה של 100־120 אלף בשנה, המשבר יחריף". נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו תקף את הנגיד וטען כי "כישלון מכרזי הקרקע האחרונים הוא תולדה ישירה של העלאת הריבית. יש מיתון עולמי, ולא לחינם גם חברות ההייטק הענקיות מפטרות עובדים ברחבי העולם".
הקבלנים מאשימים כצפוי את הממשלה, בנק ישראל, רשות מקרקעי ישראל, ואת מי לא. רק לא את עצמם. אז אולי הגיע הזמן שיורידו מחירים וילכו לקראת הקונים. בסופו של דבר, הירידה בביקוש והריבית הגבוהה יורידו לאורך זמן את המחירים הלא מציאותיים. לנוכח העובדה שמשרדי המכירות הולכים ומידלדלים, חברות מכובדות כמו אפריקה מגורים כבר יוצאות במבצעי מכירות שעד תחילת 2022 היו בגדר חלום. אבל זה לא מספיק, והגיע הזמן שהן יכניסו את היד לכיס. למי שיש לו סבלנות והדרך לא אצה לו, משתלם להמתין.
הנסיגה מניהול דסק"ש עשתה לו רק טוב. לפני קצת למעלה משנתיים הוצע לו על ידי בעלי השליטה לנהל את בזק, והוא קפץ על האתגר בשתי ידיים. בתפקידו החדש הוא חולל פלאים, ומצבה העסקי של בזק יודע עליות ועליות. השיא היה בדוחות שהוצגו שלשום, כשקבוצת בזק הרוויחה ברבעון השלישי 314 מיליון שקל - גידול של 6.4% בהשוואה לתקופה המקבילה. מתחילת 2022 הרוויחה בזק 946 מיליון שקל – גידול של 5.3%.
בזק היא קבוצת התקשורת הגדולה בישראל, שעלתה לכותרות בעקבות תיקי האלפים של נתניהו ואלוביץ'. החברה ביססה את מעמדה כרשת הסיבים הגדולה בישראל, וברבעון השלישי רשמה גיוס שיא של כ־51 אלף מצטרפים לרשת הסיבים, לעומת 37 אלף ברבעון הקודם. בסך הכך פרסה בזק סיבים אופטיים ב־1.48 מיליון משקי בית, מתוכם 233 אלף מחוברים בפועל. לחברת הבת פלאפון יש 2.67 מיליון מנויים. חברת YES מספקת שירותי תוכן בטלוויזיה האינטרנטית.
"ברבעון השלישי של השנה קבוצת בזק הציגה תוצאות כספיות חזקות, הבולטות לטובה על רקע האתגרים הכלכליים שהעולם בכלל וישראל בפרט חווים, ומעידות על יישום מוצלח של אסטרטגיית הצמיחה", אומר גיל שרון, שמוסיף כי "בזק ממשיכה לשים דגש על השקעה בתשתיות ואיתנוּת פיננסית, ואלו משתקפות היטב בתוצאות. ערכנו שינויים בדרג הניהולי עם מינויו של רן גוראון כמנכ"ל בזק, אילן סיגל כמנכ"ל החברות הבנות ורון גלב כמנכ"ל בזק בינלאומי. מהלכים אלו מלווים במיקוד הניהולי שאותו התווה הדירקטוריון".
"לאחר שהתרחש הצעד החשוב, מבחינה צרכנית, של ביטול ההפרדה המלאכותית בין הספק לתשתית והשמיים לא נפלו ובוודאי שלא הלקוחות, אנחנו חושבים שהצעד הבא יהיה ביטול ההפרדה המלאכותית בין הטלוויזיה לאינטרנט. במשרד מבינים שכך זה בכל העולם. כל המתחרים בישראל מוכרים את החבילות הללו כ'בנדל', ואין סיבה שאנחנו בבזק נופלה לרעה".
"תחום הקמעונאות דרך בזק סטור אינו חלק מפעילות הליבה, אלא פעילות נלווית. זה לא מביא את עיקר הכסף. אני רוצה לציין את מנוע הצמיחה השלישי, והוא פיתוח ומיקוד מחודש של בזק בינלאומי כחברת תקשוב ואינטגרציה. שינוי ההנהלה וביצוע פעולות כמו רכישת חברות יעודדו את הצמיחה. התחום כולל שירותי ענן, והוא צומח בישראל ב־7.5% לשנה".