מקץ תשעה חודשי מלחמה באוקראינה, ינס סטולטנברג מזכ"ל נאט"ו מזהיר מפני תרחיש מאיים של הסלמה חמורה נוספת מצד רוסיה. טילים שנורו לעבר עיירת גבול פולנית כ־7 ק"מ מזרחית לאוקראינה, לצד הפצצות כבדות שפגעו בתחנת הכוח הגרעינית בזפורז'יה ושהשביתו כמחצית ממערכות האנרגיה במדינה, העלו את מפלס החרדה.
מוסקבה תוקפת: "ארה"ב ואוקראינה עורכות ניסויים בנשק ביולוגי בסמוך לגבול הרוסי"
בעזרת מוקשים: רוסיה עצרה "חוליית טרור" שתכננה לפגוע בצינור הגז לאירופה
החשש באירופה וברחבי העולם מפני צעדיו הקיצוניים ואיומיו התכופים של פוטין בשימוש בנשק גרעיני מתחזק והולך, בייחוד נוכח היעדרה של תוכנית פעולה מסודרת להרתעת מוסקבה. יתרה מזאת, הטלת החרם על יבוא גז, פחם ונפט רוסי, לצד תמיכה צבאית וכלכלית מסיבית באוקראינה, פוגעים קשות בכלכלות אירופה, מגבירים את הפערים והמחלוקות הפנימיות באיחוד ומאיימים על יציבותו.
וכך, בזמן שרבות מהמדינות מתמודדות עם אתגרים כלכליים ונאלצות להאיץ את היערכותן הצבאית, נפתחו השבוע מאות אלפי מקלטים ברחבי היבשת שנבנו בימי מלחמת העולם השנייה. בנוסף, ארה"ב הודיעה על העברת פצצות גרעיניות מתקדמות מסוג B61 לבסיסי נאט"ו באירופה בתחילת דצמבר.
על פי הערכת גורמים בכירים בצבא האמריקאי, שדרוג מצבורי הנשק ואבטחת מלאי זמין של אמצעי לחימה מודרניים אומנם נמשכים כבר שנים, אבל – וזהו אבל גדול – הגעתו של נשק גרעיני מתקדם לשם בחודש הבא משנה את תמונת המאבק. היא עלולה להחריף את המתיחות בין הצדדים ולהוציאה מכלל שליטה, תוך הפיכת ההסלמה הביטחונית למסוכנת יותר.
אירופה נגמלת מתלות ממושכת בשוק הרוסי - והעובדות מדברות בעד עצמן. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה ב־24 בפברואר הוטלו סנקציות בינלאומיות כבדות על מוסקבה, בניסיון להרתיע את פוטין ולבלום את הסלמת העימות. החלטת האיחוד האירופי לצמצם משמעותית את התלות ברוסיה ולהטיל חרם בהיקף של 90% על יבוא מוצרי נפט ממנה, זעזעו את הכלכלה הרוסית.
אך אינדיקציות רבות מצביעות על כך שבטווח הקצר הן השפיעו לרעה בעיקר על כלכלות הגוש האירופי ושוק האנרגיה העולמי. רוסיה, שפנתה לאסיה כשוק חלופי, התמקדה ביצוא הנפט בעיקר לסין ולהודו – שתי המעצמות האסייתיות והיבואניות הגדולות בעולם. וזאת, במחיר מופחת ובהיקף של 2 מיליון חביות מתוך יצוא רוסי ממוצע של 2.9 מיליון חביות ביום.
בנוסף, ראש הקרמלין לא היסס לשבש את אספקת הגז לאירופה ואף לסגור את צינור ה־Nord Stream1. בתגובה להחרפת הסנקציות הפרה רוסיה את החוזים העתידיים על הגז הסיטונאי לאירופה, שגרמו לעלייה של מאות אחוזים במחירו (מ־120 יורו ביוני, ל־349 יורו בחודש אוגוסט), ואלה בתורם, תרמו להעשרת הכלכלה הרוסית. כל זאת, לצד גידול שחל ביצוא הפחם לשווקים האסייתיים (לדוגמה, בחודש אוגוסט הודו ייבאה 1.8 מיליון טונות פחם מרוסיה, זאת לעומת 300־500 אלף טונות לפני המלחמה), שהיוו פיצוי חלקי נוכח צמצום היבוא מצד מדינות האיחוד.
משבר מוביל משבר
וכך, אף שחלה ירידה משמעותית במחירי הגז בחודשיים האחרונים ולמרות התכנון לצמצם את השימוש בפחם ובאנרגיה גרעינית לייצור חשמל, ההסלמה במצב הביטחוני ובואו של החורף טרפו את הקלפים. רבות ממדינות אירופה ובראשן גרמניה ובריטניה – שתי הכלכלות החזקות ביבשת - דחו את סגירת תחנות הכוח הפחמיות, הגבילו את צריכת החשמל והגז, הגבירו את השימוש בגז נוזלי (LNG) ואת מאמציהן להקמת מתקני אנרגיות מתחדשות, וכן חידשו את אחסון מלאי הגז שלהן ביותר מ־90%.
על פי הערכה של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, למרות עליית מחירי האנרגיה, צריכת הפחם הכוללת של מדינות האיחוד תעלה אף היא ב־7% במהלך שנת 2022. חמור מכך, ככל שגובר חוסר הוודאות נוכח המשך המלחמה באוקראינה, האינפלציה בגוש היורו העומדת על 9.1% - מתרחבת וצפויה לזנק ל־9.6%. בתוך כך, כבר עתה מסתמן כי המשבר בשוק האנרגיה הצפוי להימשך, מחריף את משבר האקלים. כל אלה לצד סחרור הכלכלה העולמית, מובילים למיתון עמוק הפוגע קשות גם במשקי הבית.
אם לא די בכך, בד בבד עם צמצום תלותן בשוק הרוסי, מדינות איחוד אירופה וארה"ב הגבירו, כאמור, את תמיכתן הצבאית והכלכלית באוקראינה. לאחרונה פורסם כי מאז פרוץ המלחמה, היקף הסיוע האמריקאי נאמד ב־17 מיליארד דולר, לרבות אספקה מסיבית של נשק, מערכות הגנה ואמצעי לחימה מתקדמים. זאת, לצד סיוע פיננסי של 10 מיליארד יורו מצד האיחוד האירופי וסיוע נוסף בסך 18 מיליארד יורו המתוכנן ל־2023. עם זאת, החרפת המתיחות מול מוסקבה נוכח תכיפות האיומים בשימוש בנשק גרעיני, וכל שכן נוכח תקרית הירי לעבר עיירה בפולין שרוסיה מיהרה להתנער ממנה, הובילו לשינוי ההיערכות הצבאית באירופה.
מעבר להתחמשות המדינות והגדלת תקציבי הביטחון, חיזוק והכשרת כוחות הצבא שלהן והתרחבות ארגון נאט"ו - נוכח הצטרפותן של שוודיה ופינלנד לשורות הארגון - ופריסה מסיבית של כוחותיו במזרח היבשת, השבוע פורסם כי מאות אלפי מקלטים ומרחבים מוגנים שנבנו בשנות ה־50 באירופה, נפתחו מחדש לציבור. חמור מכך, מקורות בבית הלבן הודיעו כי ארה"ב מקדימה להעביר כבר בתחילת דצמבר פצצות גרעיניות מתקדמות מסוג B61 לבסיסי נאט"ו בגרמניה, בטורקיה, באיטליה, בהולנד ובבלגיה שיסייעו לביסוס מאזן ההרתעה הגרעינית מול רוסיה. אין ספק כי מדובר בעליית מדרגה קריטית העלולה לשנות את התנהלות המלחמה.
מפנה במפת היחסים
לא בכדי המלחמה באוקראינה והתחמשותן של מדינות אירופה מעוררים דאגה רבה ברחבי העולם, לצד תסכול ועצבנות בממשל האמריקאי. על פי הערכה של נציבות אירופה שפורסמה החודש, המלחמה תתארך עוד זמן רב, חרף נסיגותיו ומפלותיו של הצבא הרוסי וחרף ההפוגות המתקיימות מדי פעם בעוצמת האש. לאור זאת, ועל רקע החשש הכבד מהסלמת העימות מול מוסקבה לצד חוסר אמון כלפי מחויבות ממשל ביידן לסייע להן, מדינות אירופה מאיצות את תהליך התחמשותן, בין היתר, במסגרת הסכמים לרכישת ציוד צבאי ממדינות אסיה.
התבוננות מנקודת מבט גיאופוליטית מאפשרת לראות כי מעבר למרוץ החימוש ולהשלכותיה העצומות של המלחמה נוכח המשבר הביטחוני, המשבר הכלכלי והמשבר האנרגטי המתחוללים כיום, אנו נמצאים בנקודת מפנה קריטית במפת היחסים הבינלאומיים. כזאת המאופיינת בשינוי דרמטי של מאזן ההרתעה בין המעצמות, וכן במאזן הכוחות והאינטרסים בקרב חברות האיחוד האירופי, ממשלות אירופה וארה"ב. בתוך כך מסתמן כבר עתה כי חמור ככל שיהיה מצבה של רוסיה, פוטין איננו מתכנן להיכנע ולסגת בקרוב. להפך, ייתכן שדווקא משום כך, הצבת הגרעין האמריקאי באירופה תהווה בעבורו תירוץ/טריגר להסלמה חמורה נוספת במאבק.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה ולמשברים בינלאומיים