1. שיטת הסמוך
מלאכת הרכבת הממשלה הולכת ומסתבכת מיום יום ומזכירה ריקוד טנגו: צעד קדימה ושניים לאחור. כל יום שעובר חושף את חולשתו של בנימין נתניהו במלאכת המו"מ. כפי שהדברים נראים כעת, בצלאל סמוטריץ' עשה לו לא רק בית ספר, אלא אוניברסיטה.
ולא רק אני אומר את זה. ח"כ דוד ביטן, איש הליכוד ברמ"ח עצמותיו (ומנפגעי נתניהו), אמר לערוץ 14: "ביבי לא יודע לנהל מו"מ, והתוצאות מדברות בעד עצמן. סמוטריץ' ביקש את תיק האוצר, ולכן אמרו לדרעי לבקש את האוצר. סמוטריץ' ביקש בתגובה את הביטחון, וכדי שייסוג פיצו אותו ואת דרעי. ככה מנהלים משא ומתן?"
אבל גם לנתניהו לא קל. כבר ברור שחלק חשוב מההחלטות על מינויים מתקבלות במטבחון המשפחתי, הכולל את רעייתו שרה ובנו יאיר. יש להם שיקולים לא תמיד ענייניים כמו נאמנות, פחדים, וחשש ממרכזי כוח חדשים בליכוד.
הסחבת במשא ומתן מאפשרת בינתיים לממשלת לפיד - "האיומה הזאת" בלשון הליכוד - להמשיך למשול ולעשות דברים טובים, ולאף אחד לא בוער. השבוע דווח שישראל בדרך להסכם סחר חופשי עם יפן. ובליכוד? בינתיים מדברים.
דרישות הליכוד במו"מ הקואליציוני מתמקדות בנושאי משילות כמו ביטול נבחרת הדירקטורים ומינוי יועצים משפטיים "מטעם". כמו כן, דורשים במפלגה את העלאת שכר החיילים ב־20%, הפעלת חינוך חינם לגילי 0־3 והקפאת עלויות חשמל מים וארנונה. עדיין לא ברור בפני מי מציבים בליכוד את הדרישות. לפי תוצאות הבחירות, הליכוד היא מפלגת השלטון. כל שנותר להם הוא לעשות. אז זהו, שזה לא כל כך פשוט.
אם סמוטריץ' יהיה שר האוצר, קידום החלטות הליכוד יהיה מורכב הרבה יותר. כבר למדנו שסמוטריץ' פועל בקור רוח ובסבלנות של נזיר בודהיסטי. הוא לא פראייר, ויעשה לנתניהו הלחיץ את המוות.
אחד המוקדים הבעייתיים יהיה מאבקי הכוח מול ההסתדרות. לפני ימים אחדים התקשר נתניהו למזכ"ל ההסתדרות ארנון בר־דוד וביקש להרגיע ו"שיהיה בסדר", אבל המילה "רגוע" ממש אינה מתארת את הלכי הרוח של בר־דוד בימים אלה. אם מישהו ינסה לגעת בוועדים או בהסכמי העבודה, הוא יקבל מאבק כוח שלא היה כאן ב־50 השנים האחרונות, אומר לי מקור בהסתדרות.
וחוץ מזה, בניגוד למה שמקובל לחשוב, ישראל המציאה אומנם את מתקני התפלת המים, אבל היא עדיין רחוקה מהמצאת טכניקה להתפלת כסף. ניתן לחלק כספים, אבל לא לפזר. בארגון ה־OECD, שישראל כל כך מתהדרת בחברות בו, מתחילים להזהיר ממדיניות של פזרנות כספית.
בנוגע להעלאת שכר החיילים, נזכיר שרק לפני שנה הוא זינק ב־50%. הוצאתה מההקפאה של התוכנית למעונות חינם לילדים היא יופי של רעיון, אבל מאיפה יבואו 10 מיליארד שקל? רעיון מצוין להקפיא חשמל מים וארנונה, אבל מהיכן יגיעו המיליארדים?
ב־OECD מביעים פסימיות זהירה, וממליצים לממשלה שלא להגדיל את ההוצאה של "בסיס התקציב", שכן היא עלולה לגרור בעקבותיה לחצים אינפלציוניים והעלאה נוספת בריבית.
בכל מקרה, התקציב ל־2023 לא יאושר במועד, ובלי תקציב אי אפשר להזיז כלום. החל מ־1 בינואר יופעל תקציב המשכי, נטול רפורמות וחוקי הסדרים. החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג הנחה בשבוע שעבר את משרדי הממשלה להיערך לפעילות ללא תקציב.
למרות רוח הייאוש המנשבת מצד מחנה המפסידים, אין מקום לפסימיות. הדרך ההססנית והלא נחרצת שבה נתניהו מנהל את המגעים להקמת הממשלה עשויה להעיד על הדרך שבה ינהל את המדינה. רמז: זה יהיה דומה לדרך שבה ניהל אותה עד היום: זהירות מופלגת, חשש מעימות עם מוקדי כוח פנימיים וחיצוניים (בעיקר אמריקאיים) ופרנויה. היעד העיקרי הוא רצון לסמן וי על כהונתו החמישית, ולהגיע בשלום ככל הניתן לתחילת הכהונה הבאה.
2. מקטרים וקונים
לפי ד"ר גוגל, מקור השם "בלאק פריידיי" הוא בשנות ה־60 של המאה ה־20, והוא נועד לתאר את העומס והצפיפות האופייניים ליום הקניות. בהסבר חלופי, המקור הוא in the black, שמשמעותו בסלנג האמריקאי "להרוויח".
אני נוטה לקבל את שני ההסברים. ביום קניות מטורף זה, שמקורו בארה"ב, הפקקים בלתי נסבלים (בנוסף לעומס הרגיל), אבל הקונים יוצאים מחייכים, כי הם "דפקו את השיטה". בשישי השחור יוצאים מאות בתי עסק מכל המגזרים והעדות בהנחות של עשרות אחוזים כדי לעודד את קניות סוף השנה. אסתפק בדוגמה אחת בלבד: קבוצת פוקס, הכוללת את המותגים פוקס הום, מנגו, אמריקן איגל, ארי, ללין, צ'ילדרנס פלייס, יאנגה, בילבונג, קוויק סילבר ובורד ריידרס, מעניקה הנחה של 40% על כל המותגים. המבצע יימשך עד 26 בנובמבר בחנויות ובאתר הסחר TERMINAL X.
השבוע הייתי באילת וחוויתי את המשמעות של 40% הנחה, שהתבטאה בהסתערות על חנויות הרשת. הפטור ממע"מ באילת מהווה כמובן תמריץ נוסף. אחרי ההנחה והפטור יוצא שמיטב המותגים של פוקס נמכרים בהנחה של יותר ממחצית המחיר הרשמי. אז מה קורה כאן?
האם הראל ויזל, בעל השליטה בפוקס, שידוע כאיש עסקים מפוכח ושפוי, ירד מהפסים?
התשובה היא: כנראה שלא. ראשית, מתח הרווחים שלו כל כך גבוה עד שהוא מרשה לעצמו למכור ביום חגיגי שכזה בהנחות מטורפות. אין מה לדאוג, ויזל לא מפסיד, וגם אחרי ההנחות הוא עדיין ירוויח. וחוץ מזה, אם לא ימכור בהנחות, המתחרים יחגגו על חשבונו והחנויות שלו יישארו ריקות.
שלא במקרה, באתר האינטרנט הרשמי של מבצעי בלאק פריידיי נרשמו השבוע יותר מ־1,000 בתי עסק המציעים מוצרים במחירים שבימי שישי רגילים אפשר היה רק לחלום עליהם.
המבצעים מתקיימים השנה במועד סמלי: יומיים בלבד אחרי שתנובה ייקרה את מוצרי החלב שלא בפיקוח ב־4.7%. אסור כמובן לזלזל בהעלאה, אבל צריך לשמור על פרופורציות. בלאק פריידיי מעורר מחשבות נוגות על תופעת יוקר המחיה, כי באותה נשימה שבה מקוננים בתקשורת על העלאת מחירי החלב וריבית המשכנתאות, מתעלמים מקדחת הבזבוזים של הישראלים בחגי הקניות.
הישראלים פותחים את הכיסים לרווחה וקונים מוצרים כשצריך וגם כשלא - בגלל ההנחה. נכון שאסור לזלזל בתופעה המרעננת שבה קונה מצליח סוף־סוף "לדפוק" את המוכר שמחייך לו בפרצוף. אבל צוחק מי שצוחק אחרון. יומיים אחרי שישי השחור יגיע ראשון השחור, ואז הקונים יחזירו את עלות "מבצעי ההנחות" בריבית דריבית, וכרטיס האשראי יצרח "הצילו".
אז מה הפלא שאילת, שבה בנוסף להנחות קיים כאמור פטור ממע"מ, תופסת את אליפות המדינה במכירת הסמארטפונים, כש־30% מהמכירות נופלים בחיקה? פעם אילת הייתה עיר מקלט לפורעי חוק. היום הפכה לעיר מקלט לנפגעי יוקר המחיה בישראל.
3. ספסרי החלפים
בין שלל פגעי מגיפת הקורונה קיים עדיין נזק לא בריאותי שמורגש היטב בכיס. מדובר במכת גניבת המכוניות. המגיפה הביאה להשבתת קווי ייצור ולמחסור חריף בחלקים, ונוצר שוק שחור של מסחר בחלקי חילוף המתודלק דרך הגניבות. אבל אלו לא רק חלקי חילוף - ברשות הפלסטינית התפתח שוק שחור של מסחר בכלי רכב גנובים.
המסחר בגן העדן הקרימינלי נעשה באמצעות הרשתות החברתיות. הגניבה נעשית לא אחת לפי הזמנת סוג הרכב, שנת הייצור, ולפי הצורך - למשל מכוניות היברידיות או חשמליות. גנבים מתמחים בסוגים ספציפיים של מכוניות. התופעה הקפיצה את תעריפי ביטוחי הרכב ב־30%־40%, והסוף אינו נראה באופק.
לרגל פרסום דוחות הרבעון השלישי, וכדי להבין כיצד לא להתעורר בוקר אחד ולגלות שהמכונית נעלמה ממגרש החניה, הטרחתי את עצמי לניר שרצקי, מנכ"ל חברת איתוראן. גניבות המכוניות כבר לא מתבצעות כמו פעם, דרך גניבה ישירה של המפתח. הגנבים משוכללים הרבה יותר, והם מגיעים למכונית החלומות מצוידים במכשור טכנולוגי המאפשר להם להשתלט על הרכב ולנטרל אותו, בעוד בעליו שרוי בשינה עמוקה וחולם במקרה הטוב על הריבית במשכנתה.
איתוראן היא חברה ציבורית שנסחרת בנאסד"ק מאז 2005. היא נסחרת בשווי שוק של כ־500 מיליון דולר. גרעין השליטה (30%) מוחזק על ידי מוקד איתוראן שבבעלות איזי שרצקי ויהודה כהנא, והציבור מחזיק ב־70%. הצוות הניהולי כולל את ניר, אייל וגיל שרצקי, ילדיו של נשיא החברה המיתולוגי.
אף שהמטה הניהולי שלה נמצא באזור התעשייה אזור, ואף שמתוך 3,000 המועסקים בחברה 800 הם ישראלים, בפועל איתוראן אינה חברה ישראלית. היא פועלת במישרין ודרך זכיינים ב־30 מדינות, כשברזיל הייתה הראשונה. החברה סיימה את 2021 עם מחזור מכירות של 271 מיליון דולר. המחזור במחצית הראשונה של 2022 הסתכם ב־145 מיליון דולר. הרווח התפעולי במחצית השנה הסתכם ב־29 מיליון, והרווח הנקי - ב־17 מיליון דולר.
"אנחנו נתפסים כחברה למיגון מכוניות, אבל מדובר בחברת תקשורת לרכב. מערכות התקשורת שלנו מופעלות כיום ביותר מ־2 מיליון מכוניות. יש נתונים לא רק על הגניבות, אלא גם על איכות הנהיגה, ביצועי הרכב, ניהול ציי רכב ועוד", אומר לי המנכ"ל ניר שרצקי. "הסים ברכב הופך אותנו לחברה סלולרית למכוניות. נכון להיום ביטוחי רכב כמו הראל סוויץ', כלל ביטוח ועוד, שמחיר הפוליסה שלהם נקבע לפי איכות הנהיגה, מבוססים על הטכנולוגיה של איתוראן".
לפי מחקר של איתוראן, ברבעון השלישי של שנת 2022 המחסור החמור בחלקי חילוף הביא לגידול עצום בגניבות רכב - 73% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הצפי הוא כי מגמה זו תימשך גם ברבעון הרביעי. לנוכח הגידול בביקוש לחלפים ולמכוניות גנובות, גנבי הרכב פעילים 24/7. הגניבות בשנה האחרונה הגיעו לשיא של 15 שנים, ובעקבות כך גדל מספר לקוחות איתוראן ל־700 אלף. רשויות האכיפה הביאו למעצרם של 227 חוליות גנבים.
אם בעבר רוב גניבות הרכב היו בשעת החשיכה, מתחילת 2022 נרשם זינוק של 116% בגניבות ביום לעומת התקופה אשתקד. התעוזה של הגנבים גדלה משמעותית. הם כבר לא מהססים לנסוע במהירות ובפראות נגד כיוון התנועה ולסכן נהגים אחרים. הם לעתים גם לא מהססים להשתמש בנשק חם ולפגוע פיזית בנהגים.
לגניבות יש משמעות לא רק לגבי תעריפי הביטוח, אלא לגבי המשק כולו. פעילות איתוראן וההצלחה בסיכול 3,000 גניבות חסכו למשק בשנה האחרונה 1.25־1.5 מיליארד שקל (לפי שווי רכב ממוצע של 80 אלף שקל). אחוזי ההצלחה של החברה בסיכול גניבות נעים בין 90% במקרה שההתרעה מתקבלת בזמן אמת, ל־70% במקרה שהגניבה בוצעה והרכב נעלם. לתשומת לבם של הנהגים: כ־40% מהגניבות הן בגוש דן ו־26% באזור השרון.
45% מהגניבות הן של ג'יפים וג'יפונים, ו־27% - של רכב פרטי. המכונית הנגנבת ביותר היא מאזדה. בשל המרחקים הקצרים, ניתן להעביר בקלות רכבים לשטחי הרשות הפלסטינית, והגנבים מעבירים את הרכבים דרך המחסומים והפריצות בגדר לערים כמו רמאללה, קלקיליה וטול כרם. כשאני שואל איך פותרים את הבעיה, שרצקי אומר: "המצב הכלכלי בשטחי הרשות אינו טוב, ונוצרת מוטיבציה לגנבי הרכב. אם בעיות המלאי והאספקה העולמית ייפתרו, הביקוש לרכב גנוב יירד. נכון להיום קל מאוד לעבור את המחסומים ממערב (ישראל) למזרח (שטחי הרשות). המחסומים יעילים רק בכניסה לישראל".
לדבריו, "הענישה נעשית רק כשיש הוכחות חד־משמעיות. במקרה כזה יש חוליות שנתפסו וחבריהן יושבים תקופות ארוכות. למשל, אחרי תפיסת כנופיית גנבים שהטילה שמות בחניונים תת־קרקעיים בקריית אונו, הגניבות נפסקו. אבל אנחנו לא יושבים בשקט, כי יגיעו אחרים".
הטיפים של שרצקי למניעת גניבות הם בסיסיים: "לשמור על מפתח הרכב ולהתייחס אליו כמו אל כרטיס אשראי, ולא להשאיר רכב ללא השגחה עם מנוע פועל. הגנבים מסתובבים בכל מקום ועושים מארבים בתחנות דלק ובמוסכים, ושם צריך להיזהר במיוחד. בשום מקרה לא להשאיר דברי ערך במכונית".
4. הגובה הראשי
עדיין לא ברור סופית מי יהיה שר האוצר הבא, ובוודאי לא ידוע אם ערן יעקב ימשיך כראש רשות המסים אחרי סיום כהונתו במרץ 2023. מה שכן ברור הוא שבציר כהונתו עד היום אופיין בעודפי גבייה, שאפשרו לפוליטיקאים לפנטז ולהציע מה לעשות עם הכסף.
ראיינתי את ערן יעקב בכנס השנתי של סוכני הביטוח באילת, וביקשתי את רשותו של נשיא הלשכה שלמה אייזיק לצטט את הדברים, והוא ניאות.
תחילה לנתוני הגבייה: בינואר־אוקטובר 2022 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב־366.9 מיליארד שקל. נתוני המגמה מצביעים על גידול שנתי של 5% בגביית המסים משנת 2012 לשנת 2019. מגמת העלייה נקטעה בשנת 2020 בגלל הקורונה, אך התחדשה בסוף שנת 2021.
מאז ועד השיא של מרץ 2022 הגבייה גדלה בקצב מהיר מהרגיל. מהנתונים מסתמנת ירידה בגבייה באפריל־אוקטובר בעקבות צמצום הפעילות במשק ובמגזר ההייטק, אולם הגבייה היום נמצאת מעל קו המגמה וצפי הגבייה לשנה כולה הוא ליותר מ־422 מיליארד שקל. במילים אחרות, יעקב השלים בהצלחה את עיקר משימתו, וכסף לחלוקה יש בשפע.
מה קורה עם התקציב ל־2023 וחוק ההסדרים? האם התחלתם לעבוד? האם משרדי הממשלה יעברו לטייס אוטומטי ב־1 בינואר?
"אני לא נכנס לעניינים פוליטיים, אבל אני יכול להגיד לך שברור שאנחנו נציע רפורמות כשחוק ההסדרים יובא. אנחנו כל הזמן עובדים על יצירת רעיונות וחקיקות כדי להציע למקבלי ההחלטות ולשכנע אותם בדברים שאנחנו מאמינים שהם נכונים. חלק מההצעות נועדו לסייע להתמודדות עם ההון השחור. אני עדיין מאמין שחלק מההתמודדות הוא באמצעות מניעה, שהיא אחד מהכלים היותר משמעותיים. כדי לעשות את זה צריך מידע, מידע, מידע. שמעת אי פעם שמשרד האוצר לא עובד? בעולם של משרד האוצר עובדים כל הזמן, על הכל, כולל על התקציב".
אם סוכני הביטוח טובים למדינה, מה המדינה עושה למענם כיועצי מס?
"אנחנו מכבדים כל בעל משלח יד באשר הוא, וכנ"ל לגבי סוכני הביטוח. יש לנו יחסים ושותפות עם סוכני הביטוח מאז שאני זוכר את עצמי. אני ברשות המסים לא מהיום, תמיד היה מולם שיח מקדם ופורה. מדי פעם שומעים על כאבים גם מסוכני הביטוח שאנחנו קשובים להם. אי אפשר לנתק את עולם הביטוח מעולם המיסוי, ולהפך. הטבות המס בביטוח הפנסיוני הן כיום לא פשוטות ומורכבות, ומדובר בהטבות של מיליארדי שקלים. באשר לייצוג מול רשות המסים, היא מאפשרת ייצוג לסקטורים מסוימים, לעורכי דין, ליועצי מס ולרואי החשבון".
איך זה נעשה באופן מעשי?
"באתר רשות המסים יש אזור אישי המעניק לאזרח את היכולת לקבל את הנתונים ואת המסמכים הנדרשים כדי להקל על עזיבת מקום עבודה, ואת האישורים שהוא נזקק להם מרשות המסים.
"היות שאנחנו מחזיקים לא מעט ידע והבנה בעולם הזה, ולהרבה אנשים שמסיימים עבודה מגיעים פיצויים, קופות גמל וכו', כמובן שמי שצריך הגעה או פגישה עם פקיד יכול לעשות את זה בצורה קלה דרך ניהול תורים. שכירים מגיעים עם הרבה שאלות, ואנחנו נותנים להם את המענה. ואני אומר מעל במה זו: ככל שיש דברים שבהם אנחנו יכולים להמשיך ולשפר את השירות שאנחנו נותנים לציבור החוסכים ולאזרחים ולעובדים, נשמח לשמוע. אם יש לכם רעיונות, אנחנו כמובן פתוחים לכך".
מה אתם עושים כדי להגדיל את המודעות לזכויות המס לקראת סוף השנה?
"שלחנו בימים האחרונים 19 אלף מכתבים לאנשים עם זכאויות כאלה ואחרות לפי הנתונים שיש בידינו. בהסתברות גדולה מאוד, כנראה שמגיעים להם החזרי מס. יש כבר מעל 39 אלף כאלה שקיבלו מכתבים. לדוגמה, החזרנו עשרות מיליוני שקלים לניצולי שואה שלא ידעו בכלל שמגיעים להם החזרי מס. היינו צריכים למצוא אותם, לזהות אותם ולהגיע אליהם. כמובן שזה עדיין מחייב אותם למלא את טופס 135 ולדרוש את הזכאות. בעתיד אנחנו נמלא בעצמנו את הנתונים שיש בידינו ונאפשר להם רק לאשר או לא לאשר. אלה תהליכים שמתחילים וקורים גם במדינות אחרות בעולם, וזה חלק מהאסטרטגיה של רשות המסים, הפועלת מתוך תפיסת הפעלה עסקית".
חלק גדול מסוכני הביטוח הם עסקים קטנים שנפגעו בגל האומיקרון. איך נראה הטיפול היום בנפגעים בנוגע לתביעות והחזרים?
"קודם כל, על רשות המסים הוטלה המשימה לבצע את החזרי המס, כי כמו במקומות אחרים בעולם, אנחנו גוף תפעולי שמסוגל לכך. רשות המסים עשתה שינוי בנוסחה המתמטית, ובאמת עברה מגוף שרגיל לגבות לגוף שנותן ומפצה, וזה לא מובן מאליו. נתנו מעל 40 מיליארד שקל. אני אומר לכם, כמי שגדל בבית עיראקי - אצלנו למדו מגיל אפס שכסף סופרים במדרגות. הדבר הזה הוטמע, כך שאפשרנו את זה בצורה מהירה, קלה ודיגיטלית. וכן, גם לצד זה צריך להגיד שלפעמים יש כאלה שדרשו דברים שלא הגיעו להם, אבל אני לא נכנס לסיפור הזה.
"הכסף שחולק אפשר באמת לחלק גדול מהעסקים להחזיק את הראש מעל המים. ההצלחה התאפשרה בזכות שיח משותף עם כל הגורמים שהציפו לנו כל הזמן איך להשתפר, ואנחנו היינו קשובים מאוד לתהליכים האלה".
האם רשות המסים נתפסת עדיין כאויב של הציבור? האם עדיין יש פחד שאתה מקבל טלפון ממס הכנסה והולך לחקירה, או שיש קצת יותר רגיעה?
"קודם כל, אני מקווה שאלה שמקבלים הזמנה לחקירה מפחדים מרשות המסים, כי כנראה שיש להם סיבה. חזרתי עכשיו מדובאי, ובאמירויות אין מסים כמעט: יש 5% מע"מ, מס הכנסה ומס על יחידים אפס. הם הולכים לעשות שינוי ולהעלות את המס ביולי 2023 ל־9% מס חברות.
"מנהל רשות המסים שם אמר לי: 'תשמע, אף אחד לא אוהב את רשות המסים, ועד עכשיו לא הייתה להם סיבה לא לאהוב אותנו, כי היה אפס מס. עכשיו אנחנו בבעיה, כי הם הולכים לשלם מס ולא יהיה פשוט'. אז אנחנו לא ב־9% אלא ב־23%, ועדיין הוא לא מאוד גבוה בהשוואה בינלאומית.
"אני מניח שקשה מאוד לאהוב את רשות המסים. אף אחד לא באמת אוהב לשלם מסים. אבל חד־משמעית - יש שינוי בגישת הציבור. חלק שאנחנו צריכים להשתפר בו זה ביכולת שלנו להסביר לציבור את החשיבות שיש לתשלומי המס, ושמי שלא משלם מס פוגע בתחרותיות ובמשפחות של כולנו. אני חושב שהציבור מבין את זה יותר ויותר.
"חלק מהתפיסה האסטרטגית שלנו כרגע הוא להגיע גם לתנועות הנוער ולמוסדות החינוך, כדי להסביר את החשיבות בתשלום המס. גם כשאותו נותן שירותים מגיע ואומר 'טוב, אח שלי, ללא מע"מ זה טוב לי, זה טוב לך', זה לא טוב לי ולא טוב לו. למה? כי בסוף זה שלוקח את הסיכון בטח ובטח מסתכן שיופיעו לו יום אחד, הוא לא ישן טוב, וגם מי שמשלם יודע שהדבר בסופו של יום פוגע בסבתו, בהוריו, בכל האקוסיסטם בישראל".
מה קורה עם המכתבים שהוצאתם לכל אותם נישומים שמנהלים חשבונות בנק בחו"ל לא מוצהרים לפי חוקי המס?
"אנחנו מפעילים יד קשה מול אלה שבוחרים שלא לשלם מס כדין, ואני מתכוון לאלה שבוחרים בצורה בוטה. שלחנו מאות מכתבים לכאלה שבחרו לפתוח חשבונות מעבר לים בכל מיני מקומות על הגלובוס, וחשבו שרשות המסים לא תדע. היום הגלובוס הוא לא כל כך גדול, בטח בעולם של מסים.
"במכתבים נאמר בצורה ברורה שפתחנו להם תיק בלי לשאול אותם. זה אומר שאנחנו מחייבים אותם בהגשת דוח, כי יש להם כספים במקומות כאלה ואחרים בעולם והם לא מדווחים עליהם. זה היה גל ראשון, ויהיו עוד גלי מכתבים כאלה".
למה שלא תטילו חובת דיווח כללית כפי שמבקר המדינה הקודם המליץ? אני יודע שאתה התנגדת לזה עקרונית.
"הדבר הזה נמצא על שולחננו, ואנחנו כל פעם עושים חשיבה מחדש. אזכיר שבמדינות שיש בהן ניכוי מס במקור סופי - ולמדינת ישראל יש - זה אומר שהרווחת כסף ושניכו לך את המס מראש. אתה שכיר וקיבלת משכורת, אז המעסיק ניכה לך את המס וקיבלת רק את הנטו. במדינות כאלה בדרך כלל אין חובת דיווח כללי, כי היא לא באמת נדרשת, ולפעמים מייצרת עול נוסף לאזרח. יש אזרחים רבים שאם מחר בבוקר נחייב אותם בהגשת חובת דיווח כללי, זה יהיה כרוך עבורם בעלויות, ואני לא יודע איזו תועלת תהיה מזה.
"אבל כן צריך להרחיב את חובת הדיווח מגורמים שלישיים כמו מבנקאות, ממוסדות פיננסיים, מחברות ביטוח ומקופות גמל, כמו במדינות אחרות בעולם. באופן הזה יתאפשר לנו להיות הרבה יותר מדויקים בעולם של מהפכה תעשייתית רביעית. יש לנו המון מידע ויכולת של אנליזה מתקדמת. הדרך להתמודד עם זה, כדי לא להפריע לאזרח ולהטריד אותו, היא לקבל את המידע, לעבד אותו ולהיות מכוונים בדיוק מול אלה שבוחרים לא לעבוד כדין".
אתה יודע שהנושא הזה עמד על הפרק בחוק ההסדרים הקודם ונפל?
"אני מאמין שבחוקים הבאים הדבר הזה יצליח ויגיע, כי אני באמת מאמין שלא תהיה דרך אחרת. בין זה ובין חובת דיווח של אזרחי ישראל, אני חושב שעדיף שהמידע יגיע מאחורי הקלעים, וכך יאפשר להיות מאוד מדויקים. יש אזרחים רבים שהגענו אליהם ומקבלים סכומים רבים, אם זה דרך כרטיסי אשראי ואם זה בדרכים אחרות. הם חיים בעולם של הוצאות מאוד גבוהות אבל שכחו לדווח על כך".
מה קורה עם אכיפת חוק המזומן, המגביל עסקאות במזומן?
"הוא מתקדם היטב. יש לנו הצלחות גדולות. אנחנו פועלים מול צ'יינג'ים לא חוקיים, שאינם רשומים או שמשרתים את משפחות הפשע. יש לנו הצלחות רבות ונמשיך ונפעל ביתר שאת מול אותן משפחות. על חלק מהדברים קוראים בעיתונים וזה חלק מההתמודדות שלנו מול החברה הערבית, שם מבקשים מאיתנו לפעול כדי להחזיר את המשילות והביטחון לאזרחים גם בעולם הכלכלי. מה שמאפשר את עולם הפשע הוא צינור החמצן הכלכלי דרך חשבוניות מס פיקטיביות ודברים אחרים.
"אני מקווה שיאפשרו לנו בחוק ההסדרים הקרוב לחוקק מודלים מאוד מתקדמים להתמודדות כדי להיות בתהליך של התמודדות עם החשבוניות הפיקטיביות, שהן צינור החמצן הגדול והמשמעותי ביותר של עולם הפשיעה".