ולא רק אני אומר את זה. ח"כ דוד ביטן, איש הליכוד ברמ"ח עצמותיו (ומנפגעי נתניהו), אמר לערוץ 14: "ביבי לא יודע לנהל מו"מ, והתוצאות מדברות בעד עצמן. סמוטריץ' ביקש את תיק האוצר, ולכן אמרו לדרעי לבקש את האוצר. סמוטריץ' ביקש בתגובה את הביטחון, וכדי שייסוג פיצו אותו ואת דרעי. ככה מנהלים משא ומתן?"
אבל גם לנתניהו לא קל. כבר ברור שחלק חשוב מההחלטות על מינויים מתקבלות במטבחון המשפחתי, הכולל את רעייתו שרה ובנו יאיר. יש להם שיקולים לא תמיד ענייניים כמו נאמנות, פחדים, וחשש ממרכזי כוח חדשים בליכוד.
הסחבת במשא ומתן מאפשרת בינתיים לממשלת לפיד - "האיומה הזאת" בלשון הליכוד - להמשיך למשול ולעשות דברים טובים, ולאף אחד לא בוער. השבוע דווח שישראל בדרך להסכם סחר חופשי עם יפן. ובליכוד? בינתיים מדברים.
דרישות הליכוד במו"מ הקואליציוני מתמקדות בנושאי משילות כמו ביטול נבחרת הדירקטורים ומינוי יועצים משפטיים "מטעם". כמו כן, דורשים במפלגה את העלאת שכר החיילים ב־20%, הפעלת חינוך חינם לגילי 0־3 והקפאת עלויות חשמל מים וארנונה. עדיין לא ברור בפני מי מציבים בליכוד את הדרישות. לפי תוצאות הבחירות, הליכוד היא מפלגת השלטון. כל שנותר להם הוא לעשות. אז זהו, שזה לא כל כך פשוט.
אם סמוטריץ' יהיה שר האוצר, קידום החלטות הליכוד יהיה מורכב הרבה יותר. כבר למדנו שסמוטריץ' פועל בקור רוח ובסבלנות של נזיר בודהיסטי. הוא לא פראייר, ויעשה לנתניהו הלחיץ את המוות.
אחד המוקדים הבעייתיים יהיה מאבקי הכוח מול ההסתדרות. לפני ימים אחדים התקשר נתניהו למזכ"ל ההסתדרות ארנון בר־דוד וביקש להרגיע ו"שיהיה בסדר", אבל המילה "רגוע" ממש אינה מתארת את הלכי הרוח של בר־דוד בימים אלה. אם מישהו ינסה לגעת בוועדים או בהסכמי העבודה, הוא יקבל מאבק כוח שלא היה כאן ב־50 השנים האחרונות, אומר לי מקור בהסתדרות.
וחוץ מזה, בניגוד למה שמקובל לחשוב, ישראל המציאה אומנם את מתקני התפלת המים, אבל היא עדיין רחוקה מהמצאת טכניקה להתפלת כסף. ניתן לחלק כספים, אבל לא לפזר. בארגון ה־OECD, שישראל כל כך מתהדרת בחברות בו, מתחילים להזהיר ממדיניות של פזרנות כספית.
בנוגע להעלאת שכר החיילים, נזכיר שרק לפני שנה הוא זינק ב־50%. הוצאתה מההקפאה של התוכנית למעונות חינם לילדים היא יופי של רעיון, אבל מאיפה יבואו 10 מיליארד שקל? רעיון מצוין להקפיא חשמל מים וארנונה, אבל מהיכן יגיעו המיליארדים?
ב־OECD מביעים פסימיות זהירה, וממליצים לממשלה שלא להגדיל את ההוצאה של "בסיס התקציב", שכן היא עלולה לגרור בעקבותיה לחצים אינפלציוניים והעלאה נוספת בריבית.
בכל מקרה, התקציב ל־2023 לא יאושר במועד, ובלי תקציב אי אפשר להזיז כלום. החל מ־1 בינואר יופעל תקציב המשכי, נטול רפורמות וחוקי הסדרים. החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג הנחה בשבוע שעבר את משרדי הממשלה להיערך לפעילות ללא תקציב.
למרות רוח הייאוש המנשבת מצד מחנה המפסידים, אין מקום לפסימיות. הדרך ההססנית והלא נחרצת שבה נתניהו מנהל את המגעים להקמת הממשלה עשויה להעיד על הדרך שבה ינהל את המדינה. רמז: זה יהיה דומה לדרך שבה ניהל אותה עד היום: זהירות מופלגת, חשש מעימות עם מוקדי כוח פנימיים וחיצוניים (בעיקר אמריקאיים) ופרנויה. היעד העיקרי הוא רצון לסמן וי על כהונתו החמישית, ולהגיע בשלום ככל הניתן לתחילת הכהונה הבאה.
אני נוטה לקבל את שני ההסברים. ביום קניות מטורף זה, שמקורו בארה"ב, הפקקים בלתי נסבלים (בנוסף לעומס הרגיל), אבל הקונים יוצאים מחייכים, כי הם "דפקו את השיטה". בשישי השחור יוצאים מאות בתי עסק מכל המגזרים והעדות בהנחות של עשרות אחוזים כדי לעודד את קניות סוף השנה. אסתפק בדוגמה אחת בלבד: קבוצת פוקס, הכוללת את המותגים פוקס הום, מנגו, אמריקן איגל, ארי, ללין, צ'ילדרנס פלייס, יאנגה, בילבונג, קוויק סילבר ובורד ריידרס, מעניקה הנחה של 40% על כל המותגים. המבצע יימשך עד 26 בנובמבר בחנויות ובאתר הסחר TERMINAL X.
התשובה היא: כנראה שלא. ראשית, מתח הרווחים שלו כל כך גבוה עד שהוא מרשה לעצמו למכור ביום חגיגי שכזה בהנחות מטורפות. אין מה לדאוג, ויזל לא מפסיד, וגם אחרי ההנחות הוא עדיין ירוויח. וחוץ מזה, אם לא ימכור בהנחות, המתחרים יחגגו על חשבונו והחנויות שלו יישארו ריקות.
שלא במקרה, באתר האינטרנט הרשמי של מבצעי בלאק פריידיי נרשמו השבוע יותר מ־1,000 בתי עסק המציעים מוצרים במחירים שבימי שישי רגילים אפשר היה רק לחלום עליהם.
המבצעים מתקיימים השנה במועד סמלי: יומיים בלבד אחרי שתנובה ייקרה את מוצרי החלב שלא בפיקוח ב־4.7%. אסור כמובן לזלזל בהעלאה, אבל צריך לשמור על פרופורציות. בלאק פריידיי מעורר מחשבות נוגות על תופעת יוקר המחיה, כי באותה נשימה שבה מקוננים בתקשורת על העלאת מחירי החלב וריבית המשכנתאות, מתעלמים מקדחת הבזבוזים של הישראלים בחגי הקניות.
הישראלים פותחים את הכיסים לרווחה וקונים מוצרים כשצריך וגם כשלא - בגלל ההנחה. נכון שאסור לזלזל בתופעה המרעננת שבה קונה מצליח סוף־סוף "לדפוק" את המוכר שמחייך לו בפרצוף. אבל צוחק מי שצוחק אחרון. יומיים אחרי שישי השחור יגיע ראשון השחור, ואז הקונים יחזירו את עלות "מבצעי ההנחות" בריבית דריבית, וכרטיס האשראי יצרח "הצילו".
אז מה הפלא שאילת, שבה בנוסף להנחות קיים כאמור פטור ממע"מ, תופסת את אליפות המדינה במכירת הסמארטפונים, כש־30% מהמכירות נופלים בחיקה? פעם אילת הייתה עיר מקלט לפורעי חוק. היום הפכה לעיר מקלט לנפגעי יוקר המחיה בישראל.
בין שלל פגעי מגיפת הקורונה קיים עדיין נזק לא בריאותי שמורגש היטב בכיס. מדובר במכת גניבת המכוניות. המגיפה הביאה להשבתת קווי ייצור ולמחסור חריף בחלקים, ונוצר שוק שחור של מסחר בחלקי חילוף המתודלק דרך הגניבות. אבל אלו לא רק חלקי חילוף - ברשות הפלסטינית התפתח שוק שחור של מסחר בכלי רכב גנובים.
המסחר בגן העדן הקרימינלי נעשה באמצעות הרשתות החברתיות. הגניבה נעשית לא אחת לפי הזמנת סוג הרכב, שנת הייצור, ולפי הצורך - למשל מכוניות היברידיות או חשמליות. גנבים מתמחים בסוגים ספציפיים של מכוניות. התופעה הקפיצה את תעריפי ביטוחי הרכב ב־30%־40%, והסוף אינו נראה באופק.
לרגל פרסום דוחות הרבעון השלישי, וכדי להבין כיצד לא להתעורר בוקר אחד ולגלות שהמכונית נעלמה ממגרש החניה, הטרחתי את עצמי לניר שרצקי, מנכ"ל חברת איתוראן. גניבות המכוניות כבר לא מתבצעות כמו פעם, דרך גניבה ישירה של המפתח. הגנבים משוכללים הרבה יותר, והם מגיעים למכונית החלומות מצוידים במכשור טכנולוגי המאפשר להם להשתלט על הרכב ולנטרל אותו, בעוד בעליו שרוי בשינה עמוקה וחולם במקרה הטוב על הריבית במשכנתה.
איתוראן היא חברה ציבורית שנסחרת בנאסד"ק מאז 2005. היא נסחרת בשווי שוק של כ־500 מיליון דולר. גרעין השליטה (30%) מוחזק על ידי מוקד איתוראן שבבעלות איזי שרצקי ויהודה כהנא, והציבור מחזיק ב־70%. הצוות הניהולי כולל את ניר, אייל וגיל שרצקי, ילדיו של נשיא החברה המיתולוגי.
אף שהמטה הניהולי שלה נמצא באזור התעשייה אזור, ואף שמתוך 3,000 המועסקים בחברה 800 הם ישראלים, בפועל איתוראן אינה חברה ישראלית. היא פועלת במישרין ודרך זכיינים ב־30 מדינות, כשברזיל הייתה הראשונה. החברה סיימה את 2021 עם מחזור מכירות של 271 מיליון דולר. המחזור במחצית הראשונה של 2022 הסתכם ב־145 מיליון דולר. הרווח התפעולי במחצית השנה הסתכם ב־29 מיליון, והרווח הנקי - ב־17 מיליון דולר.
"אנחנו נתפסים כחברה למיגון מכוניות, אבל מדובר בחברת תקשורת לרכב. מערכות התקשורת שלנו מופעלות כיום ביותר מ־2 מיליון מכוניות. יש נתונים לא רק על הגניבות, אלא גם על איכות הנהיגה, ביצועי הרכב, ניהול ציי רכב ועוד", אומר לי המנכ"ל ניר שרצקי. "הסים ברכב הופך אותנו לחברה סלולרית למכוניות. נכון להיום ביטוחי רכב כמו הראל סוויץ', כלל ביטוח ועוד, שמחיר הפוליסה שלהם נקבע לפי איכות הנהיגה, מבוססים על הטכנולוגיה של איתוראן".
לפי מחקר של איתוראן, ברבעון השלישי של שנת 2022 המחסור החמור בחלקי חילוף הביא לגידול עצום בגניבות רכב - 73% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הצפי הוא כי מגמה זו תימשך גם ברבעון הרביעי. לנוכח הגידול בביקוש לחלפים ולמכוניות גנובות, גנבי הרכב פעילים 24/7. הגניבות בשנה האחרונה הגיעו לשיא של 15 שנים, ובעקבות כך גדל מספר לקוחות איתוראן ל־700 אלף. רשויות האכיפה הביאו למעצרם של 227 חוליות גנבים.
אם בעבר רוב גניבות הרכב היו בשעת החשיכה, מתחילת 2022 נרשם זינוק של 116% בגניבות ביום לעומת התקופה אשתקד. התעוזה של הגנבים גדלה משמעותית. הם כבר לא מהססים לנסוע במהירות ובפראות נגד כיוון התנועה ולסכן נהגים אחרים. הם לעתים גם לא מהססים להשתמש בנשק חם ולפגוע פיזית בנהגים.
לגניבות יש משמעות לא רק לגבי תעריפי הביטוח, אלא לגבי המשק כולו. פעילות איתוראן וההצלחה בסיכול 3,000 גניבות חסכו למשק בשנה האחרונה 1.25־1.5 מיליארד שקל (לפי שווי רכב ממוצע של 80 אלף שקל). אחוזי ההצלחה של החברה בסיכול גניבות נעים בין 90% במקרה שההתרעה מתקבלת בזמן אמת, ל־70% במקרה שהגניבה בוצעה והרכב נעלם. לתשומת לבם של הנהגים: כ־40% מהגניבות הן בגוש דן ו־26% באזור השרון.
45% מהגניבות הן של ג'יפים וג'יפונים, ו־27% - של רכב פרטי. המכונית הנגנבת ביותר היא מאזדה. בשל המרחקים הקצרים, ניתן להעביר בקלות רכבים לשטחי הרשות הפלסטינית, והגנבים מעבירים את הרכבים דרך המחסומים והפריצות בגדר לערים כמו רמאללה, קלקיליה וטול כרם. כשאני שואל איך פותרים את הבעיה, שרצקי אומר: "המצב הכלכלי בשטחי הרשות אינו טוב, ונוצרת מוטיבציה לגנבי הרכב. אם בעיות המלאי והאספקה העולמית ייפתרו, הביקוש לרכב גנוב יירד. נכון להיום קל מאוד לעבור את המחסומים ממערב (ישראל) למזרח (שטחי הרשות). המחסומים יעילים רק בכניסה לישראל".
לדבריו, "הענישה נעשית רק כשיש הוכחות חד־משמעיות. במקרה כזה יש חוליות שנתפסו וחבריהן יושבים תקופות ארוכות. למשל, אחרי תפיסת כנופיית גנבים שהטילה שמות בחניונים תת־קרקעיים בקריית אונו, הגניבות נפסקו. אבל אנחנו לא יושבים בשקט, כי יגיעו אחרים".
הטיפים של שרצקי למניעת גניבות הם בסיסיים: "לשמור על מפתח הרכב ולהתייחס אליו כמו אל כרטיס אשראי, ולא להשאיר רכב ללא השגחה עם מנוע פועל. הגנבים מסתובבים בכל מקום ועושים מארבים בתחנות דלק ובמוסכים, ושם צריך להיזהר במיוחד. בשום מקרה לא להשאיר דברי ערך במכונית".
מאז ועד השיא של מרץ 2022 הגבייה גדלה בקצב מהיר מהרגיל. מהנתונים מסתמנת ירידה בגבייה באפריל־אוקטובר בעקבות צמצום הפעילות במשק ובמגזר ההייטק, אולם הגבייה היום נמצאת מעל קו המגמה וצפי הגבייה לשנה כולה הוא ליותר מ־422 מיליארד שקל. במילים אחרות, יעקב השלים בהצלחה את עיקר משימתו, וכסף לחלוקה יש בשפע.
"היות שאנחנו מחזיקים לא מעט ידע והבנה בעולם הזה, ולהרבה אנשים שמסיימים עבודה מגיעים פיצויים, קופות גמל וכו', כמובן שמי שצריך הגעה או פגישה עם פקיד יכול לעשות את זה בצורה קלה דרך ניהול תורים. שכירים מגיעים עם הרבה שאלות, ואנחנו נותנים להם את המענה. ואני אומר מעל במה זו: ככל שיש דברים שבהם אנחנו יכולים להמשיך ולשפר את השירות שאנחנו נותנים לציבור החוסכים ולאזרחים ולעובדים, נשמח לשמוע. אם יש לכם רעיונות, אנחנו כמובן פתוחים לכך".
"הכסף שחולק אפשר באמת לחלק גדול מהעסקים להחזיק את הראש מעל המים. ההצלחה התאפשרה בזכות שיח משותף עם כל הגורמים שהציפו לנו כל הזמן איך להשתפר, ואנחנו היינו קשובים מאוד לתהליכים האלה".
"מנהל רשות המסים שם אמר לי: 'תשמע, אף אחד לא אוהב את רשות המסים, ועד עכשיו לא הייתה להם סיבה לא לאהוב אותנו, כי היה אפס מס. עכשיו אנחנו בבעיה, כי הם הולכים לשלם מס ולא יהיה פשוט'. אז אנחנו לא ב־9% אלא ב־23%, ועדיין הוא לא מאוד גבוה בהשוואה בינלאומית.
"אני מניח שקשה מאוד לאהוב את רשות המסים. אף אחד לא באמת אוהב לשלם מסים. אבל חד־משמעית - יש שינוי בגישת הציבור. חלק שאנחנו צריכים להשתפר בו זה ביכולת שלנו להסביר לציבור את החשיבות שיש לתשלומי המס, ושמי שלא משלם מס פוגע בתחרותיות ובמשפחות של כולנו. אני חושב שהציבור מבין את זה יותר ויותר.
"חלק מהתפיסה האסטרטגית שלנו כרגע הוא להגיע גם לתנועות הנוער ולמוסדות החינוך, כדי להסביר את החשיבות בתשלום המס. גם כשאותו נותן שירותים מגיע ואומר 'טוב, אח שלי, ללא מע"מ זה טוב לי, זה טוב לך', זה לא טוב לי ולא טוב לו. למה? כי בסוף זה שלוקח את הסיכון בטח ובטח מסתכן שיופיעו לו יום אחד, הוא לא ישן טוב, וגם מי שמשלם יודע שהדבר בסופו של יום פוגע בסבתו, בהוריו, בכל האקוסיסטם בישראל".
"במכתבים נאמר בצורה ברורה שפתחנו להם תיק בלי לשאול אותם. זה אומר שאנחנו מחייבים אותם בהגשת דוח, כי יש להם כספים במקומות כאלה ואחרים בעולם והם לא מדווחים עליהם. זה היה גל ראשון, ויהיו עוד גלי מכתבים כאלה".
"אבל כן צריך להרחיב את חובת הדיווח מגורמים שלישיים כמו מבנקאות, ממוסדות פיננסיים, מחברות ביטוח ומקופות גמל, כמו במדינות אחרות בעולם. באופן הזה יתאפשר לנו להיות הרבה יותר מדויקים בעולם של מהפכה תעשייתית רביעית. יש לנו המון מידע ויכולת של אנליזה מתקדמת. הדרך להתמודד עם זה, כדי לא להפריע לאזרח ולהטריד אותו, היא לקבל את המידע, לעבד אותו ולהיות מכוונים בדיוק מול אלה שבוחרים לא לעבוד כדין".
התרעות פיקוד העורף