מחיר לכל דמעה: למה הסוכן של מייגן והארי רוצה למחות על השידור בנטפליקס?

משהו: מחאה: למה יש כל כך הרבה סרטי חג המולד וכל כך מעט סרטי חנוכה? (אפילו לא אחד)

מייגן והסדרה

פיתוחי הטכנולוגיה

הספר הקטן

היה היה סופר שהחליט לכתוב ספר קטן, כל כך קטן, עד שאם תניח עליו משקפי שמש, הוא ייעלם מתחת לעדשה השמאלית, או הימנית. כל כך קטן, עד שאם תניח עליו קלמנטינה, לא תראה על מה היא עומדת. ספר שגודלו בדיוק כגודל קופסת גפרורים. את הספר הקטנטן הזה, ששמו “אלף ואחד עגורים", כתב אלכס אפשטיין, די מוכר כמי שהתמחה בכתיבה של סיפורים קצרצרים. הוא לא רק כתב את הספר אלא גם הדפיס אותו במדפסת, חתך, הדביק וכרך בעצמו בעבודת יד. הספר נמכר באתר שלו, ונמכרו כבר כמה מאות.

זהו ספר סיפורים קצרים, כאמור. הסיפור הקצר ביותר בספר הוא בן ארבע מילים, הארוך בן כמעט 70. הנה, ברשותו של אלכס אפשטיין, סיפור אחד, בן 30 מילים, מתחילתו ועד סופו.

מה זה פופוליזם

הדיון התחיל בדברי יונתן לוי, שהודיע שמדובר בתופעת פופוליזם בכל העולם, שאנחנו בעשור הפופוליסטי, וקבע שהימין הישראלי הפך למה שמכונה במחקר "הימין הפופוליסטי". ואז הוא שואל בעצמו את השאלה שראוי היה לשאול וגם אני שואל: מה לעזאזל המשמעות של המילה הזאת?

הוא ענה מיד: “בדרך כלל מכנים פופוליזם מעשה של פוליטיקאי שנשמע מאוד טוב, אבל מי שחושב עליו מבין ויודע שהוא נעשה רק כדי למצוא חן בעיני הציבור. זה לא מה שאנחנו מתכוונים אליו הערב. פופוליזם זה מעשה שנוטה לחלק את העם לשני חלקים: חלק אחד הטוב והטהור, והאחרים מכונים אליטה. אליטה מושחתת. האליטה הזו היא האנשים שהם לא חלק מהעם האמיתי, בישראל מדובר במיליוני אנשים. רק תומכי המנהיג הם העם האמיתי והטהור".

ככה הוא אמר, אבל לפי ההגדרה הזו שלו, המצב הוא בדיוק הפוך. לכן שיגרתי שאלה במסר. למי שלא יודע, וובינר זה מפגש זום לא כל כך דמוקרטי, מפגש שבו לא רואים ולא יכולים לשמוע את המשתתפים, על המסך נמצאים ונשמעים רק הדוברים הראשיים. עם זאת, הקהל המואפל מוזמן לשאול שאלות במסרון. בניגוד לזום רגיל, הקהל גם לא רואה את השאלות של האחרים.

השאלה ששיגרתי הייתה: “לפי ההגדרה ששמענו כרגע לפופוליזם כדבר שלילי, הרי פופוליסט הוא מי שאומר שהוא שייך לקבוצה שהקימה את המדינה, שהוא הישראלי האמיתי ושגנבו לו את המדינה ואילו האחרים חשוכים, משיחיים, גלותיים, גזענים, כוחות האופל ועוד, ואינם הישראלי האמיתי".

לא קיבלתי תשובה. בכל זאת היה מעניין. בעיקר הלכי הרוח של הדוברים, שבכולם שזורות לרוב טענות של אידיאולוגיה שמשתמשת בשפה של דמוקרטיה כדי לקדם ערכים לא דמוקרטיים.

פינת השלולית