ומדוע בולמוס החקיקה עוד לפני שהוקמה הממשלה? כי בנימין נתניהו קנה ביושר את חוסר היושרה כלפיו. אף אחד לא מאמין להבטחותיו, ולכן הפוליטיקאים החרדים חרדים לגורלם. הם דורשים לקבל תשלום במזומן ולא התחייבויות על הקרח. כך יוצא שמפלגות כמו ש"ס של אריה דרעי, יהדות התורה של משה גפני ויצחק גולדקנופף, הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' ועוצמה יהודית של איתמר בן גביר שכחו את הציבור הרחב.
מדובר בחוק הקלון של דרעי, חוק הגיוס של המפלגות החרדיות, חוק בן גביר, המרחיב את סמכויות השר לביטחון הפנים (לאומי), החוק המאפשר לסמוטריץ' לשמש בתפקיד שר במשרד הביטחון והאחראי על מתאם הפעולות בשטחים וחוק פיצול חברי הכנסת של נתניהו. זה האם־אמא של החקיקות הפרסונליות, וזה מזכיר כמה רעש נעשה כשניסו לקדם את "חוק הנאשם" ונכשלו בטענה שמדובר בחקיקה פרסונלית נגד נתניהו. חבל שאת אותם הלהט והנחישות לא מנתבים מרכיבי הקואליציה לענייני יוקר המחיה. יכול להיות שבנושאים אלה הם סומכים על נתניהו שיעמוד בהבטחותיו. אם כך, מדוע הם לא מאמינים לו בשאר הנושאים הקואליציוניים?
כדי לצאת ידי חובה ולראות שהם בכל זאת עושים משהו, הגיש ח"כ משה גפני (יהדות התורה) את הצעת החוק הפופוליסטית להקפאת משכנתאות. זה לא יקרה, כי מדינת ישראל וגם הם לא ישרדו את הצונאמי הכלכלי שיגיע אליהם ממוסדות כלכליים בעולם, אם יתברר שפוליטיקאים מתערבים בריבית. זה ייגמר בכך שבשלב מסוים יוקצה סכום גבוה יותר בריבית נמוכה יותר להלוואות משכנתה משלימות לזכאי משרד השיכון הנמנים עם האוכלוסיות המוחלשות. כמובן שאוכלוסיית החרדים תהיה המוטבת העיקרית לכך. הנה נסגר המעגל.
חזרה לסיפור הלוהט של השבוע, והוא סיפור החשמל הכשר ושינוי מתכונת ייצור חשמל בקהילות ביישובים חרדיים כמו בני ברק (בישיבת פוניבז'), אלעד, בית שמש וגם בירושלים. מדובר ביישום פסיקת החזון איש, שלפיה קיים איסור מוחלט לשימוש בחשמל המיוצר בשבת. החרדים מתנתקים בשבתות ובמועדי ישראל ממערכת ההולכה של חברת החשמל, והחשמל מסופק על ידי מאכערים דרך גנרטורים שהותקנו. החשמל נמכר על ידי אותם חלטוריסטים במחירים מופקעים, ואם נביא בחשבון את כל הקהילות - מדובר במאות מגה־ואט.
כעת החרדים מעוניינים לשנות את הסטטוס קוו כך שהמדינה תספק את החשמל באמצעות תחנות שיופעלו בטכנולוגיה של אגירת אנרגיה. סיפרו לי שכשמנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר שמע על כך, הוא התפלץ. שפיגלר מעריך שהמהלך כולו יעלה למשק 100 מיליארד שקל (שהם כ־50 אלף שקל למשפחה ליום). מדוע כל כך הרבה כסף? כי טכנולוגיית "האנרגיה הצבורה" מצריכה שימוש בליתיום, שהוא חומר סופר־מזהם, ומתקני אגירה הפרוסים על שטחי אחסון אדירים.
אז נכון שהחשמל ימשיך לזרום בשבת כפי שהבטיח נתניהו, אבל הוא לא סיפר מי יממן את העלויות האדירות להקמת המערכת החלופית. הנחת העבודה היא שתעריפי החשמל הנוספים לא יועמסו על הקהילות החרדיות. מה שסביר הוא שחברת החשמל תקים את המתקנים המיוחדים בתקציב הפיתוח (בהנחה שהתוכנית ההזויה תצא אל הפועל) והחשבון יבוא לידי ביטוי בתעריף החשמל הכללי שכל האוכלוסייה (כולל העניים) משלמת.
ממילא הם כבר התנתקו ממערכת החינוך הממלכתית ודרשו לקבל מימון נוסף אף שהם אינם לומדים לימודי ליבה; חלק גדול מהם התנתק מזמן מהשירות הצבאי; חלקם התנתקו מתשלומי המס; כעת הם מעוניינים ב"חשמל כשר" בשבתות ובחגים על חשבון הקופה הציבורית. אז מדוע שבשלב הבא לא יסדרו לעצמם מערכת תחבורה עצמאית על חשבון הקופה הציבורית? כמה חבל שבמסגרת ההסכמים הקואליציוניים, אף אחד מנציגי המפלגות החרדיות לא טרח לדרוש להקפיא את העלאת מחירי החשמל הקרובה ב־8.2%, כפי שהתחייב נתניהו.
אבל מה שתופס את העין בנתוני המדד מאתמול הוא מחירי הדיור. מחירי הדירות שאינם משתקללים במדד עלו, לפי נתוני ספטמבר אוקטובר, ב־1.9% והשלימו בשנה האחרונה זינוק מקצב של 19.8% לקצב של 20.3% לשנה. נתוני מדד הדיור מהווים אכזבה המהולה בהפתעה, שכן הם מתפרסמים על רקע נתונים אופטימיים הזורמים ללא הרף משוק הדיור, ובכלל זה ביצועי המשכנתאות והיקף קניות הדירות.
שוק הדיור מצטנן וכבר נקלע לסכנת דלקת ריאות. באוקטובר "צנח" מספר הדירות שנמכרו ב־65% ל־5,100 דירות. היקף המשכנתאות שנלקח בנובמבר הצטמק ב־31% ל־7.6 מיליארד שקל. קבלנים יוצאים במבצעי הכל כלול. למחיר הדירה הם מוסיפים פרטי ריהוט וחשמל.
ועדיין אנליסטים מעריכים שהנגיד, פרופ' אמיר ירון, יעלה את הריבית בישראל, אם כי בשיעור מתון של 0.25% ולא ב־0.5%, כפי שחזו תחילה. רמתה הגבוהה תישאר ללא שינוי עד סוף השנה הבאה. ועדיין, גם כך לא כולם מרוצים מהמגמות המסתמנות. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, סבור שיש דרכים אחרות לבלימת האינפלציה כדוגמת שיתוף פעולה מוצלח בין הממשלה למגזר העסקי ברפורמות היבוא, אבל זה לא מספיק. לדבריו "מאבק ביוקר המחיה והאינפלציה דרך העלאת ריבית בנק ישראל בלבד הינו חלקי. הוא מצמצם אומנם ביקוש, אך מייצר בעיות חדשות בתחום הכלכלי - וכשלעצמו גם מעלה את יוקר המחיה".
ארז יוסף החליף את אלי אונגר, והשאר היסטוריה. גמא הונפקה מאז בבורסה, ויו"ר הדירקטוריון, בשיתוף המנכ"ל אריאל גנוט, מובילים אותה לכיווני פעילות חדשים. "אני לא מאוכזב מאי־המינוי למנכ"ל בנק הפועלים או לישראכרט. האמת שזה כבר מאחוריי ושכחתי מזה. פניתי לאפיקים פיננסיים אחרים, ואני מרוצה מאוד. התפקיד בגמא נותן מקום רב לניסיון שצברתי בבנקאות ובשוק ההון וגם ביכולת לצמוח כחלק מקבוצת הפניקס", אומר לי יוסף.
גמא, נכון להיום, היא החברה החוץ־בנקאית הגדולה ביותר, אף על פי שהיא אינה פועלת מול לקוחות פרטיים אלא במגזר העסקי בלבד. החברה מעניקה שירותים פיננסיים ליותר מ־12 אלף בתי עסק בשלושה מגזרי פעילות: מאגד סליקה וניכיון שוברי כרטיסי חיוב, ניכיון צ'קים, ומימון כנגד נכסי נדל"ן. בנוסף, היא פועלת בתחומי ההלוואות, מימון ציוד וערבויות פיננסיות.
אגב, חברת האם הפניקס תחל בחודש הבא בפעילות בתחום האשראי הצרכני והמשכנתאות. היא תנוהל על ידי איילון דחבש, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בלאומי, שגויס לפני שנה. גמא היא בעלת פוטנציאל לא ממומש, והדבר משתקף במחיר המניה, שנותר כמעט ללא שינוי מאז ההנפקה ביוני 2021. רווחיה ברבעון השלישי הוכפלו ל־20 מיליון שקל. תיק האשראי, שגדל ב־70%, הסתכם ב־2 מיליארד שקל. התשואה על ההון, העומד על 401 מיליון שקל, הסתכמה ב־24.3%. אחד ממנועי הצמיחה הוא שוק הנדל"ן, שם התיק זינק בתוך שנה ב־73% ל־938 מיליון שקל.
"ביצענו בשנה האחרונה מהלכים אסטרטגיים והשקעה בתשתיות, שבאים כעת לידי ביטוי בגידול החד ברווח. הגדלנו את מקורות ההכנסה גם באמצעות כניסה לתחומי פעילות נוספים, ואנו מציעים כיום ללקוחותינו סל פתרונות מימון מלא. יש לנו מגוון של מקורות הון", הוא מוסיף ואומר יוסף.
מחצית מתיק האשראי הוא באשראי לנדל"ן. אנחנו רוצים לפתח את תחום ליווי הפרויקטים לבנייה ולהיכנס בקרוב לתחום זה. גם נרחיב את הפעילות בתחום הערבויות הפיננסיות וניתן פייט לבנקים. תחום האשראי לעסקים הוא עם פוטנציאל כל כך גדול, ואין לנו מקום להיכנס לאשראי הצרכני או המשכנתאות. יש לנו גם מקורות גיוס הון מאוד טובים".
אבל עוד קודם לפוליטיקה מדבר ליברמן על הכלכלה, ובתשובה לשאלתי מאיפה יגיע הכסף לכל ההבטחות, הוא עונה: "השארנו בקופת האוצר עודפי תקציב בהיקף 30 מיליארד שקל בזכות ניהול זהיר של התקציב. בכסף הזה לא ניתן להשתמש, כי הוא ישמש להורדת החובות. הדרך היחידה של קואליציית נתניהו לממן את כל הדרישות, כמו חינוך חינם, העלאת שכר השוטרים והתמיכה בחרדים, היא להגדיל את הגירעון או להעלות את המסים הישירים. ח"כ משה גפני אמר בעצמו שחצי מדינה ישרתו בצבא וחצי ילמדו בכולל. הוא רק שכח להוסיף שאלה שישרתו בצבא גם ישלמו את המסים כדי לממן את החרדים. זה לא יחזיק מים מבחינה חברתית. יש גבול לכל טירוף".
מה שבקואליציה פחות מבינים זה שישראל היא חלק מהכלכלה הגלובלית. אנחנו לא קוריאה הצפונית. יש חברות דירוג אשראי ומוסדות בינלאומיים, שבסוף יורידו לישראל את דירוג האשראי לנוכח ההפקרות. עלות גיוס ההון של ישראל תתייקר. כבר קיבלנו איתותים מודאגים מגופים בעולם".
התרעות פיקוד העורף