עו"ד ז'ק חן, סנגורו של הנאשם אבריאל בר יוסף, ניצב מול השופטת טלי חיימוביץ־לבנת בבית המשפט המחוזי בתל אביב בדיון שנערך בתחילת החודש, ופרש ידיו לצדדים תוך שהוא מטלטל את ראשו כלא מאמין בסגנון לא־יכול־להיות! מאחוריו כ־20 עורכי דין מכונפים בגלימות שחורות, נחנקים בצווארונים לבנים מעומלנים ורכונים מעל קלסרים פתוחים על ברכיהם; ואחד אזרח בג'ינס וטריקו שאיכשהו נקלע לאולם המשפט.
הדיון, בשלב טרום הקראה, נסב על ההתאמה בין האזנות הסתר - אודיו ונפח - בין מחשב א' למחשב ב', ובאיזה סעיף ודרגה עוסק החיסיון. לכל אחד מעשרות הסעיפים יש מספר, לוכסן ואות, וזה נמרח שעות. מדובר בתיק 3000. פרשיית השחיתות הגדולה והמסעירה בתולדות המדינה.
כבודה הציצה בקרירות לעבר העו"ד הנסער והציעה לו להמתין בסבלנות עד שיובהר הפלונטר. עו"ד חן לא ויתר וחזר והסביר בשטף את עמדתו. לפתע, מבין סעיפי הסעיפים שעסקו בצילומי הווידיאו בסתר, צף המשפט: "הפיג'מה של עליזה". הכוונה לאשתו של בר יוסף. לא צריך להיות עורך דין כדי להבין שהפיג'מה עתידה להיות המוצג המשפטי העיקרי במשפט. עו"ד חן בונה על פסילת המשפט, או לפחות על ריכוך סעיפים בשל חדירה בלתי סבירה לפרטיות, לדידו.
ופרט נוסף: כל החקירות במשטרה, במלמ"ב ובשב"כ טרם גילו בדל הוכחה שבנימין נתניהו היה מעורב פלילית. למה? מצ"ב תקציר אירועים שבלעדיו לא ניתן להבין מדוע סערה המדינה וכיצד התגלגלנו לבחירות בעקבות קמפיין בלפור והצוללות, ומי האחראי לבלגן.
כדי לקבל את הסכמתה של מרקל, מכר לה נתניהו את אחד הבלופים הכי משומשים בארסנל הלהטוטים שלו: התקדמות משמעותית במו"מ מול הפלסטינים "על מנת לרכך התנגדות בבונדסטאג". ציפי לבני ואיווט ליברמן כשרי חוץ נרתמו אף הם להבטחות השווא, כולל יצחק מלכו (שבהמשך, בשנת 2016, היה מעורב במו"מ לגבי צוללות 7, 8 ו־9).
בסוף אותה שנה, 2009, מונה מיקי גנור כסוכן טיסנקרופ במקום שייקה ברקת. במשרדי מבקר המדינה צפו מכתבי תלונה אנונימיים תחת הכותרת "קצינים בכירים לשעבר בחיל הים". מכתב אחד היה חתום בשם כותבו, ברקת. התלונות נגד גנור עסקו בקשריו הבעייתיים עם בר יוסף ומפקד חיל הים דאז אליעזר (צ'ייני) מרום, כולל פירוט פגישות עם מפקדי חיל הים בעבר דוד בן בעש"ט, אלכס טל, עמי אילון ואברהם בן־שושן. ברקת היה חבר אישי של אריק שרון, שותף בסוד הקמת מפלגת שלומציון בשנות ה־70, שאליה הצטרף מיד כשהשתחרר מצה"ל.
על פי עדותו במשטרה, ידידו שרון כראש הממשלה הוא שקיבל בשנת 2005 את ההחלטה על קניית שלוש צוללות נוספות על השלוש הקיימות, החלטה שממנה נהנה ברקת מעמלת סוכן. עכשיו לך תזהה את ההבדל בין התנהלות גנור בדחיפת עו"ד דוד שִׁמרון מאוחר יותר, שעליה נטען שהייתה בהשראת נתניהו, ובין התנהלות ברקת בהשראת ראש הממשלה שרון.
הגלים הסמויים שהחלו לגאות בעקבות מכתבי התלונה נגד גנור חייבו תגובה. המלמ"ב בראשות אמיר קין ביצע חקירה חשאית. העניין הוא שקין לא חייב תגובה לאיש ובעצם חקר את עצמו כאחראי על כל צעדי הרכש, כולל הקשר של גנור לבר יוסף ולצ'ייני מרום. החקירה של קין לא זיהתה חשד למשהו שחורג מתחום יחסי סוכנים־ספקים־צרכנים במערכת הביטחון.
סגירת החקירה סללה את הדרך לחתימת חוזה רכש הצוללת השישית מטיסנקרופ. במקביל החל גנור - כסוכן של טיסנקרופ - לגייס בכירים יוצאי המערכת כדי שיחליקו אותו במבוכי הבירוקרטיה בעסקאות המיליארדים שתכנן. בין השאר, מספנה עצמאית, ספינות שטח ושלוש צוללות נוספות (7, 8 ו־9) שיחליפו בשנת 2030 את השלוש שסופקו לחיל הים בראשית שנות ה־2000.
ביולי 2015 חתם שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון על רכש ארבע ספינות שטח מטיסנקרופ. העמלה הפעם הולכת לגנור. בחקירתו במשטרה בשנת 2017 סירב ברקת להשיב לשאלה כמה כסף עשה בסיבוב הצוללות. לתוכנית "המקור" של רביב דרוקר הוא סיפר כי "לא נכנסתי לנושא הזה משום סיבה כלכלית. לא כפרנסה, לא כחוזה, לא כנציג, לא לשום דבר". זה היה תחביב? זה קרה בדרך לבית קפה? אולי תרגיל אינטלקטואלי? שלושתם?
על פי הערכה של בכיר מאוד שהיה מקורב ליחסי הרכש עם גרמניה עוד מימי עמוס ירון כמנכ"ל משרד הביטחון, גזר ברקת לכאורה בערך 2% עמלה משש הצוללות, ובסך הכל כ־50 מיליון יורו. גנור עשה קופה של כ־10 מיליון יורו על ספינות השטח, ועוד קופון כלשהו על צוללת 6 כמחווה מצד טיסנקרופ. לכל אורך אותה תקופה, איש במערכת הביטחון לא חשב שהמעורבות של גנור שונה ממעורבות סוחרי נשק אחרים.
בשלב מסוים התבררה ליעלון מעורבותו של נתניהו כממונה על ראש המטה לביטחון לאומי יוסי כהן, שדרש שהמל"ל יהיה אחראי על כל הרכש הגרמני, כולל בחירת הספינות והצוללות העתידיות. בראשית 2016 מינה נתניהו את בר יוסף לראש המל"ל במקום כהן, ואת אביחי מנדלבליט, ששימש כמזכיר הממשלה, ליועץ המשפטי לממשלה.
ראש לשכת ראש הממשלה דוד שרן סומן כמחליפו של מנדלבליט בתפקיד מזכיר הממשלה, ובמקום מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל, ביקש נתניהו למנות את החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו, שהייתה מעורבת במימון אזרחי חריג שנדרש לצורך רכישת התוספת של שתי ספינות בגרמניה. שלושה מתוך ארבעת המינויים לא התממשו מטעמי אי־התאמה, ושניים מהם, שרן ובר יוסף, חובשים את ספסלי הנאשמים במשפט תיק 3000.
במאי 2016, במהלך פרשת אלאור אזריה, מינה נתניהו את ליברמן כשר ביטחון כשהוא מדיח את יעלון, שזעם על פיטוריו ופרש. בנובמבר 2016 דיווח רביב דרוקר ב"המקור" על פרשיות חמורות בהתנהלות המכרז לבניית הצוללות ורכש כלי השיט בטיסנקרופ. בין השאר, דווח על הצוללת השישית כ"עסקה הראשונה בתקופת גנור" (אף שמי שאמור היה לגזור קופון על הצוללת הזו, כמו על חמש חברותיה הקודמות, היה ברקת).
אחרי שידור התחקיר בוצעה חקירה סמויה של המשטרה בלא לערב את המלמ"ב, שכזכור חקר את עצמו עוד בשנת 2010 וזיכה את עצמו, את נתניהו ואת כל השאר. ביולי 2017 נעצרו גנור ובר יוסף. הראשון נחשד בעבירות מס בקשר לבית שבנה במכמורת ובאי־דיווח על חלק מהעמלות שקיבל מטיסנקרופ. אחרי שבועיים במעצר הוא נשבר והסכים, כעד מדינה, להודות ששיחד את המעורבים בעסקאות.
בעקבות עדותו זומנו המעורבים לחקירה ולעדות, חלקם אנשי ומקורבי ראש הממשלה דאז נתניהו: שרן, מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר והמיועד למזכיר הממשלה, תא"ל (במיל') שי ברוש, איש עסקים ובכיר לשעבר בחיל הים, השר לשעבר אליעזר זנדברג (שהורשע לאחרונה במסגרת הסדר טיעון), עוזריו של השר לשעבר יובל שטייניץ, יצחק ליבר ורמי טאוב, צ'ייני מרום (שלא הועמד לדין לאחר שימוע), עתליה רוזנבאום, לשעבר סגנית ראש המל"ל, שהייתה מקורבת לגנור, אחז בן ארי, היועץ המשפטי של משרד הביטחון, ודוד שמרון ויצחק מלכו, עורכי דינו ומקורביו של נתניהו.
כשנה אחר כך, במהלך עבודת הפרקליטות על התיק, התעשת גנור וחזר בו מטענותיו לגבי מתן שוחד. אני מניח שטען "קוזי פון טוטה" (כך עושות כולן). במהלך החקירה קבעו פרקליט המדינה שי ניצן והיועמ"ש מנדלבליט שאין לחקור את נתניהו לאחר שלא הוכחה מעורבותו. תרגום: אין דרך להוכיח שנתניהו ידע ששמרון – קרוב משפחתו ועורך דינו האישי שמייצג גם את גנור – יוצר לכאורה מצג שווא כי הוא מדבר בשמו של ראש הממשלה ואין דרך להוכיח שהיו ביניהם חילופי טובות הנאה. מה שכן היה הוא ענן החשד הקבוע שמרחף מעל נתניהו מאז ועד היום בכל נושא ועניין, והוא אחד הדברים המעטים שנתניהו הרוויח ביושר.
כשמשחקים בהתרחשות הזו בספקולציות מנטליות, ניתן להניח שנתניהו מבין שכל רמז של עיסוק ישיר יהפוך אותו לחשוד מיידי וטרף לתחקירים מושקעים. מצד שני, מדובר בחולשות אנוש, ערימות של כסף גדול ותחושה של "מגיע לי ושיקפצו כולם". הזעם שפרץ ברגע שבו מנדלבליט "זיכה" מראש את נתניהו, החל להרים גל ציבורי כנגד מה שהצטייר כשחיתות במקדש הביטחוני.
באותה שנה, 2017, חטף נתניהו מכה נוספת לאחר שפורסם שגרמניה עומדת למכור למצרים שתי צוללות מתקדמות. מערכת הביטחון הייתה כמרקחה, משום שבשלב מוקדם יותר נתניהו סיכם על כך עם מרקל בארבע עיניים בלא ששיתף את שר הביטחון יעלון ואת הרמטכ"ל.
המלמ"ב התבקש לבדוק מה קרה ומצא שבפגישה שנערכה בגרמניה עוד ב־2009, דובר בין נציגי שתי המדינות על מכירת הצוללות למצרים. בפגישה השתתפו הקנצלרית מרקל, שר ההגנה הגרמני והיועץ לביטחון לאומי של גרמניה. מצד ישראל היו שם נתניהו, ברק, ראש המל"ל עוזי ארד והשגריר בגרמניה יורם בן זאב.
בישיבה זו נטען (על ידי בכיר לשעבר במלמ"ב) כי "במידה שניתן אישור למכירה, לא ניתן אישור לאספקה". וכי כבר ב־2010 הוסרה ההתנגדות למכירת צוללות למצרים. בשנת 2012, בעקבות מהומות האביב הערבי, נבחר מוחמד מורסי, מנהיג האחים המוסלמים, לנשיא מצרים, ועסקת הצוללות עם קהיר הוקפאה. בשנת 2013 הודח מורסי בידי א־סיסי והמגעים למכירת הצוללות למצרים חודשו.
בשנת 2015 ראו צוותים ישראליים צוותים מצריים ששהו במספנת הצוללות לצורך השתלמות והכרה עם הכלים החדשים שלהם. המידע שזרם משם על העסקה וההסכמה הישראלית, קרי נתניהו, הגיעו לשר הביטחון יעלון, שנפגע מכך שלא שותף. ב־2016 קיבלה מצרים את הצוללת המתקדמת הראשונה, וכעבור שנה את השנייה. במקביל נמשך המו"מ של גנור וטיסנקרופ.
בינתיים צפו בתקשורת פרסומים על מגעי שמרון ויוסי כהן כראש המל"ל בשנת 2014. שניהם לחצו לעצור את המכרזים הפתוחים לרכישת כלי השיט וללכת רק על גנור וטיסנקרופ. הגל הציבורי שגאה הפך למוקד ההפגנות נגד השחיתות בבלפור בגשרים ובצמתים. הסיבה: מניעיו והתנהלותו של נתניהו חשודים תמיד, אלא שעד היום, כאמור, לא נמצא ולא הוכח היסוד הפלילי. מה שיש הוא היסוד הנפשי, שלו ושל משפחתו, שמוחצן כבולמוס בצע ושנור שאינו מודע לשנורריותו והכל תחת ה"מגיע לי".
הבסיס הארכימדי בפרשה שעשתה את נתניהו חשוד מיידי בכל העסקאות שקשורות בטיסנקרופ היה מייל ששלח בראשית שנת 2014 אחז בן ארי, היועץ המשפטי דאז של משרד הביטחון, למנכ"ל משרד הביטחון דן הראל וליעלון שר הביטחון. בן ארי דיווח על שיחת טלפון שקיבל מעו"ד שמרון.
הדרך הטובה ביותר לעשות סדר במה שמצטייר כתמרת אבק שהתאבכה מעל המאבקים התת־קרקעיים היא לחקור באורח מסודר את האנשים המעורבים, וזה מה שעשו בלהב 433. למרבית המעורבים ב"פרשת הצוללות וכלי השיט" יש אג'נדה שצובעת את האורח שבו הם מעכלים את העובדות ובונים את גרסתם.
היועץ המשפטי של משרד הביטחון אחז בן ארי נקלע לצומת הבעייתי ביותר ביחסי הון־שלטון וביטחון, וצלח אותה כסיביל־סרוונט נטול הטיות. חקירתו מבטאת את רוחה של תרבות ארגונית קלוקלת, וזה כנראה הסיפור האמיתי מאחורי פרשת הצוללות. בן ארי העיד בלהב 433 בפני רפ"ק צחי חבקין וסנ"צ יורם נעמן, ועדותו שופכת אור על התנהלות חלק גדול מהמעורבים בפרשה.
"היו מגעים עם הגרמנים להתקדם בעסקת הרכש, אך הם נכשלו", אמר בן ארי בעדותו במח"ש. "ב־25 במאי 2014 התקיימה פגישה אצל מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל, כשנציג חיל הים הציג מצגת ובה עמדת החיל. בשל כישלון המגעים עם הגרמנים, המליץ חיל הים ללכת על מכרז בינלאומי לרכישת ארבע ספינות. לאחר הפגישה כתב הראל למזכיר הצבאי של ראש הממשלה מכתב (אחז מוסר לחוקרים – ר"א) שבו הוא מסביר שהרכש מול הגרמנים לא מתקדם ויש לצאת למכרז".
המנכ"ל הורה להכין את פרטי המכרז. ב־29 במאי כתב ראש מטה שר הביטחון חיים בלומנבלט לשר הביטחון כי הוא סבור שעל השר לפנות לראש הממשלה, כי ההנחיה היא להמתין לגרמנים וכי התערבות ראש המל"ל יוסי כהן היא שעצרה את המכרז הפתוח. המזכיר הצבאי של נתניהו אלוף אייל זמיר העביר לראש המל"ל מסמך מטעמו, וכך אומר בן ארי בעדותו: "ב־13 ביולי 2014 התקשר אליי בטלפון אבריאל בר יוסף, המשנה לראש המל"ל, שאמר 'למה אתם יוצאים למכרז פתוח בניגוד לעמדת ראש הממשלה?' אמרתי לאבריאל שזו הנחיה של שר הביטחון והמנכ"ל, והוא מוזמן לפנות אליהם. לאחר מכן שלחתי מייל למנכ"ל ובו פרטי השיחה.
"ב־21 ביולי נשלח מכתב מיוסי כהן, ראש המל"ל, למנכ"ל משרד הביטחון ומנכ"ל משרד החוץ ובו ציין כי ישנה עדיין התנהלות מול הגרמנים והייתה שיחה בין ראש הממשלה והקנצלרית. לפיכך משרד הביטחון אמור להשלים את המו"מ מול הגרמנים.
"ב־22 ביולי 2014 קיבלתי טלפון מעו"ד שמרון, אני חושב שהטלפון היה למשרדי. תיעדתי את השיחה במייל למנכ"ל משרד הביטחון (מעביר את העתק המייל לחוקרים – ר"א). בשיחה שמרון היה ממלכתי, דיבר באופן מכובד, ורצה לדעת אם אנחנו במשרד הביטחון עוצרים את המכרז. במייל למנכ"ל כתבתי כך: 'חוץ מזה שקיבלתי עותק של פניית ראש המל"ל אליך, התקשר אליי עו"ד שמרון, המייצג את קונסורציום טיסנקרופ וביקש לדעת אם אנחנו עוצרים את המכרז על מנת לשאת ולתת עם לקוחותיו כפי שהתבקשנו על ידי ראש הממשלה".
בן ארי לחוקרים: "אני מוסר לכם מסמך נוסף שבו כותב מיקי גנור למנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף מנהל הרכש והייצור (מנה"ר) מכתב ובו פירוט הצעת טיסנקרופ. אני מוסר לכם מסמך שהוא מכתב של אבריאל בר יוסף מהתאריך 15 בספטמבר 2014 הממוען אל מל"ל, מנכ"ל משרד הביטחון, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד החוץ ובו הוא כותב: 'יש מכתב מלשכת הקנצלרית למשרד ההגנה הגרמני על החלטה לסבסד את רכש הספינות בסך של 27.5%. מסך של 405 עד 450 מיליון יורו'. אבריאל ציין כי כל מגעיו בברלין הם על דעת ראש הממשלה וראש המל"ל כהן".
בן ארי העביר לחוקרי המשטרה מסמך נוסף, שבו מפקד חיל הים מפציר ברמטכ"ל ובראש מל"ל לעצור את המכרז הבינלאומי ולהאיץ את תהליך הרכש מול הגרמנים. על המסמך, בכתב ידו של ראש מטה השר חיים בלומנבלט: נכתב "שערורייה!" או במילים אחרות, בלומנבלט לא מבין מדוע יוסי כהן ודוד שמרון מסרבים ללכת על המכרז הבינלאומי ומתעקשים רק על טיסנקרופ.
עכשיו מגיע השוס של אחז: "בפברואר 2016 פתאום אנחנו מקבלים טיוטת זיכרון דברים מממלא מקום ראש המל"ל יעקב נגל. בטיוטה נרשם כי במסגרת פגישה של ראש הממשלה עם הקנצלרית, סוכם על רכישת שלוש צוללות נוספות ושתי ספינות לוחמה נגד צוללות (נצ"ל). עוד נרשם כי לפני מפגש של גורמים ממשלתיים בין מדינתיים, על משרד הביטחון להעביר טיוטה לקראת הסכם. העברתי לשר. החלטת יעלון הייתה כדלקמן: לא לטפל בנושא כי 'עמדת שר הביטחון וצה"ל היא שאין צורך לא בספינות הללו ולא בצוללות הנוספות'".
בן ארי הוסיף שההחלטה בעניין הזה היא של הקבינט בלבד. "לא שר הביטחון ולא ראש הממשלה יכולים לקבל החלטות מסוג זה", הדגיש. במאי 2016, כאמור, יעלון פוטר, בסוף דצמבר 2016 תוגמל יוסי כהן על שירותו כראש המל"ל ומונה לראשות המוסד. כממלא מקום ראש המל"ל מונה יעקב נגל, שלא עסק בנושאים ביטחוניים אסטרטגיים. ביוני 2016 מונה ליברמן לשר הביטחון. כמה ימים אחרי מינויו נכנס אליו שמרון לפגישה. על מה דיברו? "עניינים פוליטיים", לדברי ליברמן.
התרעות פיקוד העורף