חנוכה בארץ, חג האורים, אבל מסביב עלטה גדולה. ההוא אמר שעלה בידו, אבל תכלס עלה בידה של ערימת חשוכים שהשיגה הסכמים שמקלקלים את החיים, עם התוירה שלהם. אז אין מה לחגוג. שלומי נוסע על מזחלות ויעלים בקוטב, אהרל'ה באנגליה, רוברט עבר לגור אצל חמותו עד שהדירה שרכש תתפנה. זה פטנט ישראלי כזה שקבלן לא עומד בזמנים בהסכם, אבל הרוכש חייב לפנות הדירה שמכר.

ורוברט זה אדם שמכבד הסכמים. הוא שלח לי תמונה מהסלון המשפחתי החדש. חמותו יושבת בכורסא, זקופה כמו לולב. התפוצצתי מצחוק וכתבתי לו בתגובה: "נו, רוברט, איך אצל סבתא?".
"בא לי למות, קוף".
"עוד פעם עם ה'בא לי למות'? כל יום בא לך למות ורק עוד שנה תהיה בן 60".
"קוף, היום בא לי במיוחד. נראה לי אני עף מפה, שבוע הבא, יש יופי של פוטבול בדטרויט, יהיה לי מעניין".
"רוברט, אתה זוכר מה אמרתי לך בלוויה של אבא שלך? שחמותך תהיה גם בלוויה שלך, זקופה כזו, עם ידיים משולבות. אני עדיין משוכנע".
"חחח... אתה צודק, קוף. יש לה עוד 30 שנה לפחות. יש לה קרדיט אצל אלוהים עד 115 קלללל... הסוכר שלה עלה ל־72, חסדי השם, אז היא אוכלת רק מזון ירוק וצועדת 10 ק"מ ביום. אני לא יודע אם אגיע לגיל 65, וגם די מיציתי למען האמת".
"חחחח... אתה הורס, אני נחנק מצחוק. למה אתה לא נוסע מחר? הרי תמיד יש לך עבודה בדטרויט".
"לא נעים לי, קוף, היא נורא תיפגע. אני אמשוך שבוע".
"בסדר, בנאדם. אני אשאל אותה אם היא נפגעה ממך מתישהו ב־40 השנים האחרונות, כאשר נתכנס סביב הבור שלך".
"חחח... צודק, אל תשכח לשאול, כי אני חתן טוב בסך הכל".

"תגיד רוברט, למה אתה לא תומך ברעיון שלי למתן עצמאות לעיר תל אביב? בא לי שנהיה אוטונומיה. לא ניקח כלום מהמדינ'ע, העיר תתקיים אך ורק מההכנסות שלה. אנחנו לא צריכים דגל, רק להיות מנותקים מכל הסחלה שמסביב. ניתן לימין מלא־מלא את כל המדינ'ע. הרי נדירים הרגעים שאנחנו יוצאים מתחומי העיר הלבנה".

"חחח... מי לא תומך? אני הראשון שאצביע למען עצמאות העיר. אתה רק מעלה רעיונות, אבל לקלפי לא תלך. אני בעד, אם תבוא איתי להצבעה ואראה שאתה מצביע, אני אפילו אכנס לפניך".

"רוברט, יש לך דרישות למגילת העצמאות שאנסח? אולי ללא עבריינים במועצת העיר, משהו כזה?"
"סליחה? זה לא מעניין אותי. מבחינתי שמולנר, דומרני ואברג'יל יהיו במועצת העיר. מה ההבדל בין הממשלה לבינם בדיוק? אתה יכול להסביר לי?"
"לא, כי אין לי תשובה הולמת ומספקת, אבל אותי שכנעת. טוב, נמאסת עליי, צ'או. לך תראה עם סבתא 'הזמר במסכה', חתיכת דגנרט".

זה באמת רעיון ענק, עצמאות אוטונומית בתל אביב. כל תושב יחתום על התחייבות שלא ייכנס לאיו"ש, אלא אם נדרש לכך בעבודתו; כל תושב יחתום שלא ייכנס לערים החרדיות, כי בכל מקרה התושבים שם לא שוקלים עבודה גם כערך וגם כאפשרות להתפרנס; הצעירים בתל אביב יהיו חייבים לשרת בצה"ל או לחלופין בשירות לאומי לשנתיים לפחות; לחרדים תושבי העיר נוותר, כי אנחנו מכילים; על המשטרה בעיר יפקד קצין משטרה, ולא עבריין שהורשע גם בחברות בארגון טרור; לשר השיכון שלנו בתל אביב תהיה דירה אחת בבעלותו, והוא לא יוכל לפצל אותה לחמש יחידות דיור ולהשכיר אותן; וכל חברי מועצת העיר יהיו חייבים וחייבות להיות בוגרי שירות צבאי ו/או שירות לאומי.

מי שירצה ללמוד תוירה, יוכל לעשות זאת אצל החניוקים ברחוב אחד העם, אבל יתחייב גם לעבוד. המשפט הכי אהוב עליי מתורת הבאבא־בובות הוא: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות"; מאחר שנוותר על קצבאות ביטוח לאומי (כי מה אפשר לעשות בתל אביב ב־2,700 שקל קצבת זקנה?) כל מי שירצה/תרצה להביא עשרה ילדים לעולם, יתבקש לדאוג לכל מחסורם, כי לא יהיה מי שידאג להם; תהיה אגרת גודש לכל בגיר או בגירה שאינם תושבי העיר. אנחנו ערימה של מיזנתרופים, לא צריכים אורחים מבחוץ. מי שרוצה לבוא, שישלם.

לצערם של כמה מתושבי העיר: יהיר לפיד, מרב מיכאלי, גדעון סער ועוד דיירי ודיירות אגם הדרעק, הם ייאלצו לוותר על הכיסא שם. אנחנו לא אוהבים פרזיטים על הקופה הציבורית, בעיקר באופוזיציה שהיא ערימה של בטלנים חסרי השפעה. שילכו למצוא להם חיים ולעבוד בעבודה יצרנית אצל מעסיק פרטי, כי בקרקס שמתחיל כאן אין להם מקום גם כניצבים בהצגה.

מועצת העיר האוטונומית תחדש את שדה התעופה מעבר לירקון, כדי שלא נידרש להגיע לנתב"ג. בטיסות שלנו מערבה מכאן לא יהיו תפילות בטיסה שמעיקות על החילונים. לכיפות ולחניוקים יש את כל הארץ להתפלל בה; מי שירצה ישמור על כשרות, מי שלא ירצה - יאכל מה שבא לו; בשבתות ובחגים כל המסעדות ובתי הקפה רשאים לעבוד, אם זה מתאים להם. אין חובה ואין כפייה של באבא־בובות; מי שחפץ בשירותי דת, לא חייב לגור כאן. יש ארץ גדולה מסביב.

בתל אביב יהיו רק בתי משפט אזרחיים. לצורך חיתון וגירושים, מסמכים שהעולם דורש לצרכים כמו ויזות וכדומה, ניאלץ לנסוע לבגדד הקטנה הקרויה רמת גן או לחדר השינה בגבעתיים; בעיר יהיה רק רב ראשי אחד למזרחים ולאשכנזים, כי אין שתי תוירה. גם רב אחד זה בזבוז כספי ציבור, כי ההשקעה עולה על התשואה. אבל שיתפנק כאן, עליי. אגב, למשרה יוכלו להתמודד רק רבנים ששירתו בצה"ל.

כך גם בחרתי את הרבעל'ך שחיתנו אותי. בגירושים לא יכולתי לבחור, אז נתקלתי ביותר מדי בטלנים ברבנות. המועמד יכול לבוא מהר המור, מהר נבו או מהר סיני, אבל בלי שלוש שנים בצבא, אין ג'וב של פינוק. הרב של מירון לא יוכל להתמודד, כי בניגוד לחניוקים, החילונים עדיין בטראומה מהאסון הנורא. לא תהיה לרב שום זכות וטו על אורח החיים בעיר, בשום תחום. הוא רק סמכות תורנית, אם תהיה לנו שאלת רב, כמו היתר נישואים ללהט"ב לדוגמה.

בתל אביב גם לא תהיה הפרדה בין רפורמים לאורתודוקסים. אנחנו לא מתערבים באמונות, והרפורמים גם נוטים לעבוד; לא יהיו בעיר ישיבות של אברכים שאינם עובדים. שיעבדו משרה מלאה, וילמדו בשאר היממה. אין כפייה חו"ח, אבל צריך לשלם מסים, נעבעך, חסדי השם.

לא תהיה סרבנות גט מכל סיבה שהיא, ותהיה חובה לשלם מזונות. ילדים זה לא הפקר־הפקר, צריך לדאוג להם. אם הגבר לא ישלם, הוא יעמוד לדין וייקנס בקנס מינימלי של תשלום שנתי, לפי פסק דין של בית הדין לענייני משפחה, ללא שיקול דעת של שום ערכאה תורנית, שמתבססת על חוקים מזמן "משחקי הכס".

זהו, מיציתי חלק ממגילת העצמאות של העיר הלבנה. אנחנו באמת לא צריכים כלום מהממשלה, להפך, ניתן ולא נדרוש. יהיו לממשלה מלא זוזים לחלק לכויללים, לבנות לעצמם, ובמקביל נמלא את החובה הראשונית של שירות בצה"ל, חובה שהחניוקים בזים לה.

עכשיו רון חולדאי חייב להרים את הכפפה. אני מוכן גם לשאת תרומה באגרה לפי הנוהל: "מותר לגחך, אבל חייבים לאמץ אברך". אבל אחד לכל בית אב בתל אביב, לא מאות אלפים, השם ירחם ויציל.

ועכשיו לרגל החג, הנה דמי חנוכה צנועים, בגלל הגזירות הכלכליות הקרבות ובאות:

אלפי חיילי מילואים הוקפצו בלילה שבין רביעי לחמישי, בגלל התראה בחייגן האוטומטי של צה"ל. כבר שנים רבות מדי אני מתריע שאנחנו לא בנויים למלחמה, והגיעה העת לחתור להסכם שימנע מאיתנו את הביזיון הבא. להזכירכם: מאז אוקטובר 73' לא ניצחנו בשום מערכה כוללת, אלא שאפנו לתיקו מול כנופיות, לא מול צבאות מאורגנים ומתפקדים. חבל על הילדים שלנו!

בדגל התורה של מוישה גפני זועמים על אגודת ישראל של גולדקנופף, משום שהאחרונים חתמו הסכם עם ביבי בנפרד. החל המרוץ האמיתי אחרי הגעלט־קוידש. לראשונה בהיסטוריה של העם היהודי לדורותיו, גפני בפיגור ניכר במיאוץ לקראת קו הגמר לקופה הקדושה, המלאה בזוזים חילוניים.

בהסכם של גולדקנופף נקבע שערך נקודה לאברך לא יפחת מ־653 שקל. הנקודה תעודכן בהתאם למדד. ערכי נקודות לרופאים, למהנדסים, למדעי המחשב, לא נקבעו בהסכם הנוכחי. אולי ב־2070 תועלה הצעה לדיון גם בערכים אלה.

ה"גארדיאן" הלונדוני מדווח: חברי הפרלמנט בבריטניה ניגשו לבחינות במתמטיקה ובאנגלית. הם השיגו ציונים בפחות נקודות מהממוצע של ילדים בני 10 בממלכה. על הנבחנים השגיחו תלמידים בני 11, כדי למנוע העתקות. מעניין אותי מתי יתבצע בוחן כזה באגם הדרעק שלנו בש"ס, בדגל התורה ובאגודת ישרואל. המשגיחים יהיו אברכים, שסופסוף ירוויחו לירה סורית דפוקה.

אישה חרדית, אם לתריסר ילדים, נפצעה בירושלים, אחרי שאברכים דרדרו עגלת זבל כבדה ובוערת. נעצרו חשודים, אבל הם כנראה יישפטו בדין תורה ויתבקשו להתנצל. אחד משליחי האל להצלת היהדות, אדון בן גביר, הגדיר את העבריינים: אנרכיסטים. אגב, לפי המילון החדש של הממשלה הקדושה־ימין־מלא־מלא, ערבים הם מתפרעים ומחבלים שמבצעים רק לינץ'. חניוקים הם מפגינים חדורי יראת השם, שמוחים נגד טלפון סלולרי עמוס בקטעי פורנו, אבל חלק מהם מחזיקים טלפון טמא במחשכים. אני יודע, כי ראיתי.

הודעת דובר צה"ל: בניגוד לנטען, רוב החיילים מיישובים מבוססים משרתים בזרוע היבשה. מנתונים שפורסמו מתברר שרוב הלוחמים מיישובים בדירוג חברתי־כלכלי גבוה משרתים בגדודים לוחמים. הנתונים התפרסמו כדי להפריך טיעונים של מאכערים סוג זי"ן, שמתפרנסים מאומנות השקר, בסוגיית כרסום במודל צבא העם.

אלוהי־צבאות־אדוני, העבריין המורשע, איתמר בן גביר, מחזיק בהיתר לשקר. הוא טען שהמפכ"ל הזמין לעצמו מסוקים, משל רצה מוניות שירות מעופפות "לעצמו". מנכ"ל המשרד לבט"פ (השם הקודם של המשרד, שייקרא מעתה המשרד לביטחון לאומי של אלוקים) תומר לוטן, הסביר שמדובר בעבודת מטה לרכש מסוקים למערך הכבאות... אבל בן גביר מתעקש. ככה זה אצל כהנא חי, כל חבר בארגון טרור רשאי לשקר ולהוציא דיבתו של אדם, כל עוד הוא דבק במטרה. אפשר להירגע, הבאבא־בובות של בן גביר טרם פרסמו דין רודף נגד קובי שבתאי - והדגש הוא על טרם!

הרבנית מירי "המחוננת" פרסמה הסבר לפרשת השבוע ביום שישי שעבר. "סוף מעשה בכוונה תחילה. פרשת וישב מגלה את ההבדל בין מלך לכלומניק. הפרשה מרתקת (אוי־וויי בא לי בכי מהתרגשות...), פותחת את הדרמה לסיפור יוסף ואחיו... בלה־בלה־בלה... אני לא מבין בתוירה, לדעתי גם הרבנית המחוננת לא בדיוק כלת התנ"ך, אבל אהבתי את התגובות של דתיים לפשט ולדרש: "ציוץ לא מרשים ולא מעניין. קיום מצוות לממשלה שעומדת להנהיג, שלא נדע. מה לה וליהדות", "יוסף, בנו של יעקב, אחד מאבות העם היהודי, שנחשב לצדיק יסוד עולם. את משווה את נתניהו ראש הממשלה ליוסף? כי אם כן, זו השוואה די מביכה, שאפילו אמורה להרגיז מאמינים בתורה", "תודה רבה ששיתפת. שבת שלום. אם מכשירים את ר' אריה, זה רק מעיד שלא למדנו דבר", "איפה למדת תורה? במסעדת גוצ'ה?".

והיו גם כמה שהזכירו לרבנית המחוננת את תורתה בקמפיין הבחירות: "אין כאבי בטן אם רוצים להפיל ממשלה, אין כאבי בטן על מעשי אונס, אין כאבי בטן על נכים, אין כאבי בטן על נשים מוכות, אין כאבי בטן על חיילי צה"ל". אבל את זה היא אמרה בישיבת הסיעה, לא יוסף והחלומות שלו. היא ממש אמרה והוקלטה. לדעתי הצנועה, היא חייבת להחליף את המאכער שכותב לה את הפתשגן השבועי. כי הטקסט נראה כאילו כתב/ה אותו חסר/ת הכנה למוח.

ואיך אפשר לסגור שבוע בלי הדוקטור לחארטה, אדון אב"ח, שפרסם לקראת גמר המונדיאל: "מכתב מתוק של רבני ישראל השנייה, בקריאה של חיבה בליל ראשון של חנוכה: להדליק חנוכייה ב־16:55 ואחר כך כדורגל ומסי". בהמשך למתיקות לא מצאתי אצל אב"ח התייחסות מתוקה

לפרסום בערוץ 13 שלפיו יש ימבה אי־סדרים ועבירות על החוק לכאורה ברשת החינוך, המתוקה כמובן, של אהובו העבריין, אריה־גאנעב־סדרתי. רמז: אב"ח עובד בחדשות 13, והרשת החינוכית הגדולה שלחה יותר מדי מבכיריה למאסר. נורא מתוק המצב שם.

פרסום בוואלה: ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן חילץ בשבת את התוכי שלו מצמרת העץ שאליה עף. לצורך החזרת התוכי למעצר בית בכלוב, נעזר ראש העירייה במנוף עירוני, שני עובדי עירייה ונהג מפעיל של המנוף. וכל זה בשאבעס־קוידש, כשאדון שטרן הוא דתי. ולא רק זה, אלא מחטיא עובדי עירייה לצרכיו. הדת היא גמישה, אם בא לך משהו שהיא אוסרת, כמו עבודה בשבת, אז זה בסדר כנראה, אם הצלחת לכלוא תוכי ותשמור שאבעס בשבת הבאה.

ד"ר נרי הורוביץ פרסם מאמר ב"דה מרקר" שלפיו אם ההסכם של ש"ס המתוקה עם העבד שלהם, ביבי, יהפוך למציאות, התקציב של רשת החינוך מעיין החינוך יהיה גבוה ב־20% מאשר בחינוך הממלכתי. המפלגות החרדיות טוענות שהפרסום הוא שגוי – ואני מאמין להן! 20% גבוה יותר זה צ'יפס, אני נכנע עכשיו אם התקציב יהיה גבוה רק ב־35%, אבל זהו!

גדעון סער בודק כל מיני אופציות לעכב את חוק דרעי, כדי למנוע את השתתפותו בהשבעת הממשלה. הוא שוקל להנחות את בכירי משרד המשפטים לעכב את הפרסום ברשומות. זה באמת ילדותי, פוגע ברגשות העם, בעיקר פוגע ברגשותיי. אני מחכה כבר מעל 50 יום שייפתח הקרקס, אבל גדעון עסוק בשטויות. אז הוא יושבע שבוע אחרי, אז מה? תן לנו ליהנות, מספיק עם השטויות, לך תמצא לך חיים מחוץ לאגם הדרעק. דיייי.

מועצת כפר יאסיף אישרה קיום אירוע לכריסמס. המשטרה החליטה לעצור את האירוע ולפזר את הנוכחים. הסיבה הייתה שיר של הראפר תאמר נפאר, שלא התאים לאחד השוטרים. אני משוכנע מעל כל ספק, שאל־צבאות־אדוני בן גביר חייב לקדם את השוטר המסור לפחות לדרגת ממ"ר. מה זה שירים בערבית? הלו, כאן מדינה של יהודים. ובכלל כריסמס זה חג של גויים, מחבלים ותומכי טרור.

ראש מועצת שומרון יוסי דגן פצח במלחמה נגד דו"צ ונגד הרמטכ"ל על ניהול פוליטי של צה"ל. אני מחכה להודעת הרמטכ"ל על ניתוק כל קשר עם יוסי דגן: לא יתודרך, לא יהיה נוכח באירועים שצה"ל מנהל אותם ובגדול יוכרז כפרסונה נון־גראטה בצה"ל. הוא לא חבר בקולקציית האפסים ולא דייר באגם הדרעק. שטח צבאי בשבילו הוא מחוץ לתחום. נקודה.

זהו זה, יידלעך קדוישים. הגיע הזמן שתדע כל אם עברייה שבנה הצדיק הואשם והורשע בפלילים ואף ריצה עונשי מאסר, שלא תמה הדרך. הוא תמיד יוכל לכהן כשר עם ימבה סמכויות בקולקציית האפסים שלנו. ההייפך הוא הנכון: מומלץ להיות עבריין צעיר, גאנעב של מאמש, מורשע בחברות בארגון טרור, להחזיק 700 ליטר בנזין למעשי טרור, כדי להתקדם בחיים ולהביא כבוד לאמא.

שיהיה לכם רק טוף, יידעלך. היזהרו באכילת סופגניות, זה יכול לחנוק אתכם, חסדי השם. אה־גיט־שאבעס־קוידש לכל עם ישרואל.