לא חשוב, לא משנה ולא מעניין מדוע החליט שר החוץ אלי כהן לקיים שיחה מקבילה עם עמיתו הרוסי סרגיי לברוב. עצם העובדה שבטרם חימם את כסאו כשר חוץ שמו מככב בכותרות בהקשר ובחיבור לרוסיה, היא הוכחה שהוא שגה, מעד והסתבך במחדל חמור. כהן התחיל את תפקידו לא סתם ברגל שמאל. הוא נכנס לתפקיד על קביים – קביים רעועים מבחינה מדינית, דיפלומטית וחמור מכל מוסרית.
בשביל שר חוץ של מדינת ישראל, מדינת היהודים, להתחיל את כהונתו בשיחת טלפון עם שר חוץ של מדינה פושעת שמבצעת השמדת עם, זהו צעד שמעלה חששות למידת תבונתו ורמת פקחותו של השר. בשביל מי שמחזיק בכהונה כה רמה ומרכזית בממשלה החדשה, לספוג ביום השני לכהונתו נזיפה כה ישירה וחריפה מסנטור אמריקאי בכיר, לינדזי גרהאם, הידוע כידיד ישראל ותיק, נאמן ומסור - עובדה זאת בלבד חשפה את השר הטרי כמי שבכלל ולגמרי לא היה לא מוכן ולא ראוי לתפקיד.
הדיווחים שלפיהם השר דיווח מראש לשר החוץ האמריקאי בלינקן על כוונתו לשוחח עם לברוב, רק מעצימים את עומק חוסר הנסיון המדיני והיעדר הידע הדיפלומטי שאלי כהן הביא עמו לראשות משרד החוץ. מה הוא חשב שהבכיר האמריקאי יאמר לו? אנא ממך אל תטלפן ללברוב? אלי כהן לא מתחיל להבין את מהות ואופי היחסים בין שרי חוץ במיוחד של מדינות ידידותיות. להערכתי, לא בטוח בכלל שאלי כהן הבין מה שבלינקן אמר לו. יש רק לקוות שהוא כן הבין והפנים מה שהסנטור לינדזי גראהם אמר לו. "אני מקווה שמר כהן מבין שכשהוא מדבר עם לברוב, הוא מדבר עם נציג של משטר פושע מלחמה, שמצבע פשעי מלחמה היקף תעשייתי מדי יום".
אלי כהן איננו הבכיר הישראלי הראשון שמעד, סליחה, שחטא בגישה וביחס כלפי רוסיה. רוסיה ושליטה ולדימיר פוטין הם כחיידק טורף בקורות היחסים בין ישראל לרוסיה. בנימין נתניהו בשנותיו כראש ממשלה השקיע מאמצים עצומים בהידוק וטיפוח יחסי ידידות וקירבה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
לנתניהו מאמצים אלה היו אובססיה. הוא עלה לרגל לקרמלין למיפגשים מצולמים עם פוטין פעמים אין ספור. כל זה בזמן שפוטין היה ונחשב מנודה בזירה הבינלאומית ואף ראש מדינה מערבית לא הרהיב עוז לבקר במוסקבה. הרמטכ"ל לשעבר גבריאל "גבי" אשכנזי היה שר חוץ חודשים ספורים. העיר היחידה שבה ביקר היתה מוסקבה. נפתלי בנט התחיל את כהונתו כראש ממשלת השינוי בביקור חירום (בשבת) במוסקבה במאמץ להשפיע על פוטין לא לפלוש לאוקראינה. מהלךשהיה בזמנו מגוחך וגיחך את בנט.
בשבוע שעבר נשיא רוסיה טילפן לנתניהו ובירך אותו להקמת הממשלה החדשה. באותו שבוע רוסיה הצביעה במליאת האו"ם נגד ישראל והצטרפה למדינות שתמכו ביוזמה הפלשתינית לפנות לבית הדין בהאג. דפוס ההצבעה של רוסיה לא היה חידוש. לא זכורה פעם אחת שרוסיה לא הצטרפה להצבעות נגד ישראל באו"ם. רוסיה כידוע חברה קבועה במועצת הבטחון ומחזיקה בזכות הווטו. היא לא השתמשה ולא ניצלה את זכות הווטו אף לא פעם אחת לסיכול יוזמה נגד ישראל במועצת הבטחון. אף לא פעם אחת!
בשנים האחרונות ארה"ב השתמשה בזכות הווטו שלה במועצה לסיכול הצעות החלטה נגד ישראל 40 פעמים. רוסיה היא אויבת ישראל. עובדה שבמשרד החוץ בירושלים מתקשים לקלוט ולהפנים.
אם דרושה עוד הוכחה לכך היא העובדה שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין משקיע בחודשים האחרונים מאמצים עצומים בהידוק, טיפוח והעצמת היחסים בין רוסיה לאיראן. היחסים האלו קיבלו זה כבר בזירה הבינלאומית את ההגדרה "ברית צבאית" בין רוסיה לאיראן. בירושלים הרשמית שכחו כנראה או מעדיפים לא לזכור שלמשטר באיראן שאיפה רשמית כתובה ומתועדת למחוק את ישראל.
מדברים על רוטציה בכהונת שר החוץ. אבל הכוונה היא רוטציה אחרי לפחות שנה בתפקיד. אלהים ישמור.
התרעות פיקוד העורף