עפרה חזה לא ניסתה להיות בינלאומית, ולכן היא היחידה שנעשתה אוניברסלית

משהו: הדמוקרטיה הנכונה היא שלטון העם בלי לשאול את העם.

עשרות זמרים ישראלים ניסו להצליח בעולם עם צליל שייראה לא מכאן ככל האפשר, במילים באנגלית ובמבטא מסתיר מוצא. עשרות זמרים ישראלים ניסו להיות אמריקאים ככל יכולתם. באה עפרה חזה עם שיר יהודי מגלות תימן, של משורר יהודי מהמאה ה־17, רבי שלום שבזי, שיר הכתוב חציו בעברית, חציו בערבית יהודית, מעין יידיש תימני, והכתה את כולם. היא לא ניסתה להיות בינלאומית, ולכן היא היחידה שנעשתה אוניברסלית.

אני רואה מיד שבין עשרת המקומות הראשונים יש שמונה זמרות וזמרים שחורים. מתאים לקביעה שלי שרק לשחורים ראוי לשיר, הלבנים רק מחקים זמרים שחורים. באוסף המוזיקה שלי ובספוטיפיי שלי יש רק זמרים שחורים (ואני מודע לכך שיש מוסר כפול באמירה כזו, לא הייתי יכול לכתוב כך על זמרים לבנים אם זה היה ההפך).

גם המקום ה־11 ברשימה הוא זמר שחור (ליטל ריצ'ארד). ג'ון לנון מגיע רק במקום ה־12, ואלביס פרסלי רק במקום 17. מאהליה ג'קסון, שלדעתי כל הזמרים השחורים מצדם מנסים לחקות את היכולות הקוליות שלה, הגיעה למקום 28. אלה פיצג'רלד מקום 45. עפרה חזה כאמור, במקום ה־186 המכובד מאוד.

הרוב המוחלט של הזמרים הם מהעולם האנגלוסקסי, עפרה חזה חריגה (אגב, גם אום כולתום שם, גם היא חריגה, במקום 61).

יש לי זיכרון משמעותי מקשר עם עפרה חזה. ערכתי בטלוויזיה את “חידון הגבורה היהודית במלחמת העולם השנייה". בתוך השידור הדרמטי־היסטורי הזה כללתי גם את סיפורה של לוחמת יהודייה צרפתייה ששמה מאריאן כהן. מאריאן ניסתה להבריח 28 ילדים יהודים מצרפת הנאצית לשווייץ, היא והילדים נתפסו על ידי הגרמנים. היא נחקרה, עונתה ונרצחה. נותר שיר שהיא כתבה בכלא. ביקשתי להלחין את השיר שלה וביקשתי מעפרה חזה לבוא לשיר. בהתנדבות. בשידור ישיר. היא הסכימה מיד.

על הבמה עפרה חזה שרה בביצוע מרטיט את המילים הקשות בשיר של מאריאן: “מחר אני אבגוד, לא היום./מחר./ היום עקרו לי ציפורניים/ אני לא אבגוד/ אינכם יודעים את גבולות אומץ לבי/ אני, אני יודעת".

הנכונות הזו של עפרה חזה למעשה שדרש עבודה רבה מצדה ולימוד שיר חדש היא אירוע שאני רוצה להזכיר עכשיו, כאשר היא נמצאת ברשימת 200 הזמרים הגדולים ביותר בכל הזמנים.

אל תהיה בטוח שאם אתה זקן מאוד יניחו לך. יכולים לקחת אותך, או אותךְ, בגיל 85 ועם הליכון, למשטרה, כיוון שצריכים אתכם להפעלת לחץ והפחדה על מי שרוצים להאשים, או אם חושבים שאתם שימושיים כעדים.

בחקירות יצרחו עליכם, לא ייתנו לכם לישון, יפחידו אתכם, ישסו בכם פשפשים וירמו אתכם בשפלות בכל רגע שבו תחשבו שיש מולכם מישהו שניתן לפנות אל רגש ההגינות שלו.

זו מערכת החוק והמשפט בישראל היום. אימה. כרגע נראה שהאימה הזו היא בשירות מוקדי כוח מסוימים בחברה הישראלית. זהירות לאלה שחושבים שהם מוגנים: זה יכול להתהפך בכל רגע.

כולנו צריכים לשנות מנגנון כזה עכשיו, לפני שנשמע דפיקות בדלת.