המסר של ראש ה־CIA בדבר חשש מהתפרצותה של אינתיפאדה שלישית הוא גם המסר של מערכת הביטחון לממשלה, שלפיו הולכים ומתקרבים להסלמה ביטחונית דרמטית ביהודה ושומרון.

פיגוע דריסה בירושלים: שניים נרצחו, יעקב ישראל פאלי בן השש הובא למנוחות
הבלש היה בדרכו לבני המשפחה והבחין בפיגוע: כך נוטרל המחבל בירושלים | צפו בתיעוד 

השבוע האחרון עמד בסימן הובלת קו פרגמטי ומתון של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, בניסיון לנטרל מוקשים ולנסות לבלום את מגמות ההסלמה. גם מימין להם, בציונות הדתית ובעוצמה יהודית, התבקשו השרים ליישר קו. פינוי ח'אן אל־אחמר נדחה, השב"ס למרות ההצהרות ניהל שיח הסדרה עם מנהיגי האסירים הביטחוניים בבתי הכלא, ובית הקומות במזרח ירושלים לא פונה.

או במילים אחרות, הממשלה הנוכחית נקטה סדרת פעולות על מנת להרגיע את השטח, שאילו התרחשו בתקופת הממשלה הקודמת, היו זוכות לגינוי חריף משרי הקואליציה הנוכחית. עם זאת, לא מומלץ למהר ולהכריז כי סמוטריץ' ובן גביר הלכו מעט לאחור.

הקשיים המהותיים במימוש ההסכמים הקואליציוניים בנוגע לסמכויות בצלאל סמוטריץ' על המינהל האזרחי, ובעיקר המסר הברור של האמריקאים כי לא יגלו סובלנות לפעולות ישראליות חד־צדדיות, בהן בנייה חדשה בשטחים - מבשרים כבר עכשיו על מטעני הנפץ הפוליטיים שבדרך.

סוגיית הבנייה בשטחים והרחבת ההתנחלויות מסתמנת כמוקש המרכזי של נתניהו, בדמות הסתבכות עם האמריקאים, או איום על יציבות הקואליציה שלו. מול האמריקאים מבקש נתניהו להבהיר כי אין שינוי בהתנהלות ובמדיניות הישראלית בשטחים, כאשר אל מול השרים מימין הוא מתחייב לשינויים שהבטיח בהסכמים איתם. מהבטחה אחת מהשתיים הוא יצטרך לסגת.

ביהודה ושומרון, הימים שלאחר אבו מאזן כבר כאן. לעומת וויליאם ברנס, ראש ה־CIA, שאמר בנאום באוניברסיטת ג'ורג'טאון כי המצב המתוח בשטח מזכיר לו את ערב האינתיפאדה השנייה, במערכת הביטחון לא מדברים עדיין על מושגים של אינתיפאדה שלישית, אבל מחזיקים בעמדה דומה כי הפוטנציאל להסלמה דרמטית נוספת בשטח גבוה הרבה יותר מאשר היה בשנים חולפות. לקראת תקופת הרמדאן, שמתחילה בסוף החודש הבא, בצמרת צה"ל סבורים שהפעם זווית הכניסה לחודש המתוח בשנה חדה ומסוכנת במיוחד.

ברנס, מעבר לתפקידו הרשמי, נחשב בעיני בכירי מערכת הביטחון אצלנו כאיש מקצוע מהמעלה הראשונה ובעל ניסיון וידע רב גם בכל הקשור למזרח התיכון, לישראל ולפלסטינים. מלבד תפקידו בעבר כשגריר ארה"ב בירדן, כיהן ברנס בתפקיד עוזר שר החוץ לענייני המזרח התיכון בממשל האמריקאי.

הנאום של ברנס לא נועד רק לשם הרצאה אינטלקטואלית באוניברסיטה והפגנת ידע בנושא המזרח התיכון. נראה כי מדובר במסר נוקב שבחרו האמריקאים להעביר פומבית קודם כל לממשלה בישראל ואולי גם לפלסטינים, בדבר התקרבות לסף תהום, לעימות אלים שממנו קשה יהיה מאוד לחזור. אמירה חריפה כזו שכמעט וחוזה התפרצותה של אינתיפאדה נוספת בשטחים, לא נאמרה על ידי בכיר אמריקאי שנים רבות, בטח שלא בצורה החדה הזו.

ברנס גיבש את תמונת המצב שלו לאחר הפגישות שערך כאן בארץ. בפיקוד המרכז, בצה"ל ובשב"כ הסמנטיקה אחרת, והמושג אינתיפאדה שלישית, כאמור, אינו נפוץ. במידה רבה ברנס קרוב מאוד בעמדותיו לאלה של בכירי מערכת הביטחון, כשבמידה רבה ביסס ראש ה־CIA את דבריו על הסקירות והשיחות שניהל כאן עם בכירי המערכת.

פעילות כוחות צה''ל ביהודה ושומרון (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צה''ל ביהודה ושומרון (צילום: דובר צה''ל)

בין השורות, המסר האמריקאי ברור והוא נאמר בפגישות שקיימו אנשי מפתח בממשל האמריקאי גם בשיחות שניהלו כאן עם ראש הממשלה ושר הביטחון. הידוק שיתופי הפעולה, מערכה משותפת מול איראן ושלום עם סעודיה לא יוכלו להתקיים יחד עם הסלמה משמעותית בשטחים וחוסר שביעות רצון אמריקאי בנוגע למדיניות הישראלית ביהודה ושומרון.

דחיית פינוי ח'אן אל־אחמר, בלימת כוונות בן גביר לפינוי הבניין הלא חוקי בוואדי קדום שבשכונת סילוואן במזרח ירושלים, והשיח וההסכמות שהושגו - למרות ההצהרות אצלנו - בין השב"ס למנהיגי האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל, ממחישים את ההפנמה הישראלית של העמדה האמריקאית, שדורשת מדיניות פרגמטית ומתונה, שאינה שונה באופן מהותי מאותה מדיניות שניהלה הממשלה הקודמת שאותה ביקר בחריפות ראש הממשלה.

ארבעה וקטורים מרכזיים
לאחר שבועות שבהם במידה רבה התנהלות משוחררת של שרים בממשלה הכתיבה את סדר היום וחיממה את הגזרות, השבוע הזה עמד בסימן ניסיון, לפחות כלפי חוץ, לצמצם את פערי הוויכוח בתוך הממשלה ולהתכנס למדיניות שאותה מבקש ראש הממשלה להוביל בתחום המדיני־ביטחוני. כל זה נכון עד למשבר הבא שצפוי להתפתח סביב נושא הבנייה בהתנחלויות.

מפרסום בעיתון "הארץ" השבוע, עולה כי שר האוצר ביקש מראשי מועצת יש"ע לפעול בגזרתם על מנת שלא יוקמו מאחזים בלתי חוקיים חדשים. מנגד, הוא הבהיר בפתח ישיבת סיעתו כי הממשלה מחויבת להסדרה ולפיתוח ההתיישבות והקמת יישובים חדשים. את העניין הזה יתקשה נתניהו לספק אל מול הלחץ האמריקאי שדורש להימנע מצעדים חד־צדדיים.

זהו מתח קבוע שאיתו כל ממשלה בשנים האחרונות הייתה צריכה להתמודד. החלטות ועדת התכנון העליונה בכל הנוגע לבנייה בהתנחלויות מגיעות תמיד לאישור מדיני בכיר ולדיון גם מול גורמים רשמיים בארה"ב. את המתח הזה פתרה הממשלה החולפת כך שלצד הבנייה ביישובים היהודיים, אישרה בנייה פלסטינית בשטחי C.

נתניהו, סביר להניח, לא יקפיא את הבנייה בשטחים כפי שעשה בעבר בעת ממשל אובמה, ואת המסר הזה העביר לאמריקאים. מנגד, לנוכח הסמכויות על המינהל האזרחי שעדיין לא הועברו אל סמוטריץ' ויש קושי אמיתי לממשן, המשבר הפוליטי הבא כבר בפתח. גם בנושא זה ברור שראש הממשלה לא יוכל לעמוד באופן מלא בהתחייבויות שנתן לסמוטריץ' - גם אם יימצא בקרוב מנגנון שיגביר את המעורבות של ראש הממשלה באישור סוגיות שונות הקשורות למינהל האזרחי, כסוג של פוסק אחרון בין גלנט לסמוטריץ'.

במציאות הזו, גם ללא הסלמה נוספת בזירה הפלסטינית, נקודת התורפה המרכזית של ממשלת נתניהו בהיבט הביטחוני עשויה להיות חוסר הנכונות של סמוטריץ' להתפשר על עקרונותיו האידיאולוגיים והתעקשותו על מימוש כל ההבטחות שניתנו לו בחתימה על ההסכם הקואליציוני.
ארבעה וקטורים מרכזיים מסומנים באופן מסורתי במערכת הביטחון כזרזי הסלמה: הראשון הוא מספר הרוגים גבוה בצד הפלסטיני; השני הוא מאבקים על קרקעות בשטחי C; השלישי הוא אסירים ביטחוניים; והרביעי הוא מתיחות בהר הבית. בכל המדדים מזהים במערכת הביטחון מגמות שליליות המשפיעות על השטח.

מאז החלה השנה, סופרים הפלסטינים 39 הרוגים. מבחינת ישראל, הרוב המוחלט של ההרוגים הם מחבלים שביצעו פיגוע או נהרגו בחילופי אש מול כוחות צה"ל במחנות הפליטים. מבחינת הפלסטינים, הנרטיב כמובן הוא אחר וכאשר המספרים כה גבוהים, יש בכך כדי ללמד על המצב בשטח.

מעבדת הטרור בשכם (צילום: REUTERS/Raneen Sawafta)
מעבדת הטרור בשכם (צילום: REUTERS/Raneen Sawafta)

לשם השוואה, בשנה החולפת, שהייתה גם היא חריגה, נהרגו 160 פלסטינים. הנתונים מתחילת השנה כמעט כפולים ועומדים בממוצע על כהרוג פלסטיני ביממה. מרבית הפלסטינים נהרגו במהלך פעילות צה"ל במחנות הפליטים. בעניין זה, בישראל הבהירו לאמריקאים כי לא תהיה פשרה וכי חולשת הרשות ומגנוני הביטחון מחייבת את צה"ל לפעול במחנות הפליטים.

כל אירוע חריג עם הרבה הרוגים מסומן במערכת הביטחון כקטליזטור להגברת המוטיבציה לנקום ולהוציא עוד פיגועים אל הפועל. שעות בלבד לאחר חיסול המחבלים במחנה הפליטים שסמוך ליריחו, התרחש פיצוץ ברכב במחנה הפליטים בג'נין. זהות הפעילים המשויכים כנראה לחמאס לא משאירה למערכת הביטחון ספקות כי מדובר בתאונת עבודה בהרכבת מכונית תופת שאולי נועדה לנקום את חיסול פעילי הארגון.

במערכת הביטחון מעריכים כי חמאס ינסה להוציא אל הפועל פיגועי נקמה ביהודה ושומרון או בשטח ישראל. למרות מספר ההרוגים הגבוה בשורות הארגון, לא בוצע ירי רקטות מהרצועה. במערכת הביטחון לא הופתעו מכך, הואיל וההסלמה באיו"ש משרתת את מטרותיו של חמאס כנגד ישראל וכנגד הרשות הפלסטינית, וזאת כשמעמדו בציבור הפלסטיני בגדה נמצא בעלייה לאחר מבצע שומר החומות בעזה.

מבחינת הנהגת חמאס, עכשיו זה תור הגדה להובלת ההתנגדות מול ישראל ולהתקוממות עממית. לשם מכוונת הנהגת חמאס את מאמצי ההסתה ברשתות החברתיות ובתכנון פיגועי טרור. בחמאס מעדיפים שעימות צבאי נוסף בעזה, אם יידרש, יתרחש רק לאחר שהשטח יבער באיו"ש, במזרח ירושלים ובערים המעורבות בישראל.

למצוא את האיזונים
אל מול מגמת הטרור המתגברת ימשיך צה"ל לפעול במחנות הפליטים, וזה כאמור גם נאמר לאמריקאים. עם זאת, בסוגיות הרגישות הנוספות, בהן הר הבית, שטחי C והאסירים הביטחוניים, מבקשת מערכת הביטחון להוריד את רף המתיחות ולא להצית מדורות כפי שעשה כמה פעמים בשבועות האחרונים השר בן גביר במזרח ירושלים ובבתי הכלא הביטחוניים, דווקא בעיצומה של מתיחות ביטחונית.

מתחת לפני השטח, מפעפע הזעם של הצעירים הפלסטינים שאינם נותנים אמון בהנהגת הרשות וסבורים שצריך לחזור להתקוממות אלימה. לכך יש להוסיף את הנתק המוחלט ברמה המדינית בין ירושלים ורמאללה והתיאום הביטחוני שמתנהל באופן חלקי מאוד מתחת לפני השטח. הקוקטייל הנפיץ הזה עלול לבוא לידי ביטוי כבר בחודש הרמדאן הקרוב הן בפיגועים והן בהתקוממות עממית, אף שנכון לעכשיו ההמון הפלסטיני אינו יוצא לרחובות.

במערכת הביטחון, כולל השר עצמו, מנסים בתוך התסבוכת למצוא את האיזונים כדי להוריד את רף הלחצים ולשחרר ככל הניתן את שסתומי הלחץ הכלכליים. אבל כאשר בין ישראל לרשות הפלסטינית יש נתק מוחלט, זו הופכת למשימה מורכבת במיוחד. כשאין שיח בין הצדדים ולפחות רשמית אין יחסי עבודה, הכלים שיש בידי מערכת הביטחון לנסות להקטין את המתח מוגבלים מאוד, ומכאן גם ההערכות הפסימיות.

חשוב לציין כי במשך שנים מזהירה מערכת הביטחון מהמצב שהולך ומידרדר בשטחים. תקופת החגים - הרמדאן למוסלמים ופסח ליהודים - נחשבת כמעט תמיד לנקודת מבחן ליציבות הביטחונית. כמו בכל שנה, במערכת הביטחון מפללים שהתקופה תעבור בשקט יחסי