הכותל המערבי נקרא במקורות 'כותל הדמעות'. כינוי המציין את הדמעות שמזילים מתפללים לייד אבני הכותל. באחרונה קיבל הציון כותל הדמעות הצדקה נוספת, לא בדיוק מחמיאה ומכובדת. הכותל עצמו מוריד דמעות. זה לא נראה כלפי חוץ. אבל אבני הכותל דומענים, רטובים מדמעות. הכותל נעלב, נחרד מבוהל.
"תתבייש לך": נאום דרעי בישיבת הסיעה של ש"ס נקטע ע"י מפגינים
מי הם אלו המגינים עלי? רבונו של עולם, מי הם אלו החצופים, המעיזים להגן על כבודי? מהיכן לוקחים חברי הכנסת של ש"ס את עזות הפנים, את גסות הרוח לדבר בפומבי, להציע צעדי עונשין נגד מי שלדעתם ולהערכתם פוגע בכבוד המקום הקדוש? מה להם, לעסקני הסחר ומכר הפוליטי, לנכלוליים שהפכו את ערכי היהדות והתורה קרדום לחפור בהם להשיג אינטרסים אישיים וטובות הנאה, ולקדושת הכותל המערבי??
הרי מה שבאמת מעניין את חברי הכנסת של ש"ס ומה שבאמת מדאיג ומטריד אותם הוא הבטחת מעמדו של מנהיגם אריה דרעי כשר בממשלה. בעיניהם אין מציאות של ממשלה בישראל בלי ובלעדי אריה דרעי כשר. פתאם נזכרו כי קיים כותל מערבי וכדאי ורצוי לנצל את קדושת המקום ולהפיק תועלת פוליטית מפרסומו כמקום תפילה ותחנונים על ידי מהלך שגם יחשוף את נוכחותם החזקה בקואליציה הנוכחית וגם ילחיץ את ראש הממשלה ויאכוף עליו מאמץ מיוחד להבטיח את שיקום מעמדו של אריה דרעי כשר. לאריה דרעי ולמשרתיו, חברי הכנסת של מפלגתו, כבודו של הכותל המערבי והדאגה לקדושתו חשובים פחות מהשלג דאשתקד.
הכותל יכול להתנחם. הוא איננו היחידי המזיל דמעות היום. הדמוקרטיה בישראל, בוכיה ושטופה בדמעות. כבר שבועות אחדים שהדמוקרטיה בישראל לא מצליחה למחות ולנגב את דמעותיה. זאת לא מליצה. זאת אמת מרה ורטובה. המדהים הוא, שכמו חברי הכנסת של ש'ס, שהם חרדים וחובשי כיפות, גם רבים מאלה שיוזמים, מובילים, דוחפים את המהלומות, הנעיצות בגב הדמוקרטיה הדוויה הם חברי כנסת דתיים חובשי כיפות. בן גביר, סמורטיץ', רוטמן, מעוז.
חברות כנסת שמתבטאות באופן מסית בוטה וגלוי, בגסות חסרת מעצורים, הן ברובן דתיות, נציגות של סיעה דתית. היכן למדו והתחנכו השרים, חברי וחברות הכנסת הדתיים האלו? מי היו המורים והמחנכים שלהם?? אם הם מניחים תפילין בבוקר, איך מתנהלים באופן דורסני כזה? אם שמעו בקריאת התורה השבת בבית הכנסת את עשרת הדיברות, מהיכן שאבו את התנהגותם המגלומנית? אם הקשיבו באחרונה לדרשה של רב
בית הכנסת שלהם, כיצד מפגינים זלזול ובוז כאלו מול יריבים? הרבי הצדיק מנחם מנדל מקוצק, מגדולי אדמור'י תנועת החסידות שאל מהי הסיבה לכך שדוקא בפרשת פנחס בחומש במדבר אלהים מצווה למשה רבנו להודיע ולפרסם לבני ישראל שיורשו כמנהיג העם יהיה יהושע בין נון? מדוע פתאם מזרז אליהם ומאיץ במשה להודיע מי יהיה יורשו?
הסביר הקוצקאי, שאחרי שפנחס הרג בחנית נשיא ישראל שזנה בבת מדיין, הוא, פנחס, הפך לדמות אהודה ומקובלת על העם ובני ישראל היו משוכנעים שפנחס הקנאי יהיה יורשו של משה רבנו. אמר אלהים למשה, קנאי לא יכול להיות מנהיג. הכתר מייד כיורשך את יהושע בין נון. (השבוע חל יום ההילולה של הרבי מקוצק. נפטר בכ'ב שבט – 1859). בישראל השלטון והמשילות היום הם בידי קנאים. על זה קונן ירמיהו הנביא במגילת איכה, "על אלה אני בוכיה, עיני עיני ירדה מים".