"באנו לשלוט", זה מה שאנחנו שומעים. “עכשיו אנחנו קובעים". האומנם"?
יש סוגי שלטון שונים, ליברליים יותר, שמרניים יותר. יש “ממשלה מטעם" - אנשים שממונים על ידי המנהיג כמו ברוסיה, פולין או הונגריה, שהם למעשה דיקטטורות במסווה דמוקרטי, ויש שלטון מלוכני, שבו המלוכה עוברת בירושה. כאשר נבחר מנהיג, נשאלת השאלה מה צריכות להיות התכונות שלו כדי שיהיה קונצנזוס לגביו, כדי שכולם יקבלו אותו - גם אם לא כולם בחרו בו.
הדבר הראשון לטעמי הוא החזון, המסר, המצע שהוא מפרסם ומבטיח לבוחריו לקיים למען רווחתם של הנתינים כולם. חזון אמיתי עם תוכניות לטווח ארוך לטובת העם. תכונה נוספת מתבקשת בעיניי היא אומץ לב והחלטיות. אומץ לעמוד מול מתנגדיו, אומץ לקבל החלטות קשות גם אם אינן מקובלות, ונכונות לשלם את המחיר. תכונה נוספת חשובה היא אמינות ויושרה. אדם שעומד מאחורי מילותיו והבטחותיו, אדם שנוכל לבטוח בו, בפעילותו ובמעשיו, שייעשו לטובת העם ולא לטובתו האישית. כל מוצא פיו חייב להיות אמת לאמיתה ואסור שייתפס בשקרים שיערערו את אמינותו.
בנוסף, על מנהיג להיות אמפתי, בעל יכולת ונכונות להבין את הזולת, לחוש את הלך הרוח של העם ולהבין את מצוקותיו. מנהיג אמיתי חייב לשמש דוגמה אישית, שביטחונו העצמי לא יהיה מוגזם וייראה כפזיזות או כחוסר אחריות או כאדם שנוטל סיכון במה שנוגע לחיי אנשים ולא לעצמו ולשלטונו. ענווה וצניעות הן תכונות שיעניקו לו כבוד והערכה, ובעולם מושלם כושר השכנוע שלו ביחד עם האמינות והכריזמה שלו יסחפו אחריו אנשים באש ובמים.
מאז פרוץ הטלוויזיה לחיינו מסתבר כי גם למראה החיצוני יש חשיבות באופן שבו נתפס המועמד בעיני בוחריו. במבט מרפרף נראה שרוב מנהיגי העולם החופשי הם אנשים נאים. גם כריזמה עוזרת, אם כי אינה הכרחית למילוי התפקיד על הצד הטוב ביותר. איני עומד לנתח כרגע כל אחד ואחד ממנהיגינו וכיצד הם עומדים או לא עומדים בקריטריונים אלה של מנהיגים אמיתיים.
אנחנו זקוקים למנהיגים אמיתיים, כאלה שידאגו לנו ולא לעצמם, שייתנו לנו ביטחון, ביטחון בצעדים שלהם שיעודד אותנו ללכת בעקבותיהם ולסמוך עליהם. מנהיג שהצוות מסביבו יהיה מורכב מאנשים כמוהו, לטוב ולא לרע.
ומה אני חושב על השלטון? על זה נאמר: “והמשכיל בעת ההיא יידום".